העם שהלך בחושך –
הנה רואה אור גדול,
העם שהיה לפני דור
בצומת – להיות או לחדול,
חזר אל בימת ההיסטוריה
וְשָב והוכיח לכל
כי, אכן, ככל שֶיָכּוּ בו,
ככל שֶיִתְנוּהוּ לִסְבּוֹל –
יקום על רגליו ויִפְציעַ
כמו היה הוא עצמו עוף החול.
ועכשיו, אם קשה השעה, מסתבר,
היו, כבר, קשות ממנה,
ובין המְצָרים נֵדע לְחִבֵּר,
ואף זו תחלוף ואיננה,
וכל קושי נורא בתוך כל הסך
של היסטוריה קשה של אומה,
שידעה מעלות וידעה גם מַחְשָך,
אך יצאה מִשוֹאָה לתקומה.
ולא עוד משרפות, לא עוד חרמות,
לא עוד ילד ניפחד וידיו מורמות ,
כשאנחנו, עכשיו, אדונים לגורל
ובידינו, עכשיו, לסובב הגלגל
ומגיא הצלמוות לִדְרוך בָּמְתֵי על.
עקיבא נוף