המשורר הערבי-מוסלמי, הקניבל, מחמוד דרוויש, הוא אדם נערץ ע"י הערבים למרות היותו מכחיש העם הפלסטיני ("תרשמו אני ערבי" ודוק: לא פלסטיני) וזאת מפני שירתו הקורבנית רווית השנאה ליהודים, בה הוא מאיים לאכול את בשרם, וקורא להם להסתלק מהארץ ולקחת עימם אפילו את מתיהם. (מה שאפילו הנאצים לא דרשו).
והנה חל סדק בדימויו, ולא בגלל הדברים הנ"ל.
ב-6 ביוני פירסם סלים בראכאת, משורר סורי מוכר בעל רזומה ספרותי מכובד, טקסט אישי-ספרותי בעיתון "אל-קודס אל-ערבי", שבו הוא מספר על הידידות הנפלאה ארוכת השנים שלו עם דרוויש. אלא שלקראת סוף הטור הוא חושף פרט, קטן זניח ושולי: הוא טוען שלדרוויש יש בת מהרפתקה לילית חד פעמית עם אישה נשואה.
השמיים נפלו, חזק. העיתונות הערבית, המדיה החברתית, קהילת הסופרים הפלסטינית וגם הכלל-ערבית הפציצו בפוסטים, ציוצים ומאמרי דעה למיניהם. כולם הגיבו, כולם הרגישו חייבים להגן על כבודו, פרטיותו ומעמדו הספרותי-תרבותי של דרוויש מפני חברו שתקע לו סכין בגב. פולחן דרוויש הוביל ללינץ' אישי ותרבותי של בראכאת והתרת דמו.
לדעת המבקרים בראכאת לא רק פגע בפרטיות של דרוויש וחשף סוד אישי ואינטימי כמוס או "מבייש", אלא פגע, הכתים ואף טימא את מהותה וליבה של הסוגייה הפלסטינית הטהורה והקדושה. כי דרוויש סיפק את הסחורה הלאומית הטהרנית; הוא כתב, סינגר ותיקשר נאמנה את הנרטיב הפלסטיני הבלתי מעורער. דרוויש נהפך בעצם למעין ישו הפלסטיני.
גדודים של גברים יצאו להגן על כבודו של המשורר הלאומי ובכך המחישו עד כמה הנרטיב הפלסטיני, בעיצובו של דרוויש, מבוסס על השתקת הנשים.
כתבת "הארץ" ראגאאה נאטור, כותבת שהיא חיכתה לרגע הזה. "אני מודה: חיכיתי לרגע זה. אני מכורה לשחיטתן של פרות קדושות על סוגיהן, ובמיוחד חביבה עליי שחיטת פרות פלסטיניות-לאומיות פטריארכליות. רציתי מזמן לשחוט את מחמוד דרוויש, המשורר הלאומי הפלסטיני, המיתוס, האל, הקדוש, החסין לכל ביקורת, פוליטית או ספרותית. אל דאגה, אשחט מדויק, חד ולא תבחינו בדם."
"ההאלהה של דרוויש" היא ממשיכה, "איפשרה לו, מבחינה שירית-תרבותית, לשלוט ואף להכתיב את צורתו, תוכנו וגבולותיו של הנרטיב הפלסטיני בצורה בלתי מעורערת כמעט. ובכך נוצר לא רק נרטיב פלסטיני לאומני ספציפי, אלא נרטיב לאומני ספציפי גברי, שהדיר אוטומטית נרטיבים נשיים שיריים, תרבותיים ופוליטיים. התוצאה היא נרטיב היסטורי-פוליטי שנעדרים ממנו נוכחותן, זיכרונן וקולן של נשים פלסטיניות. במובן הזה הנרטיב התרבותי-שירי הגברי שדרוויש הביא היה בדיוק השתקפותו ואף המשכו של הנרטיב הפוליטי הפלסטיני הגברי הרחב ששולט בזירה הפוליטית עד היום."
(ראגאא נאטור, "הכבוד הגברי של פלסטין", "הארץ" גלריה, 26.6.20)
(באינטרנט: "הכבוד של מחמוד דרוויש משתיק את קולן של הנשים הפלסטיניות")
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/.premium-1.8943907
 
החוקרת החדשה גולדה זלטה-שניפיצקי-זהבה גלאון
לאחר שהמולטי-מיליונר, סוחר הקנאביס, אהוד ברוג-ברק הצליח לארגן לעצמו קרן מחקר של  2.3 מיליון דולר (אגב האם הוא פירק כבר את השותפות העסקית שלו עם אפשטיין?) – התקנאה בו גולדה זלטה שניפיצקי – זהבה גלאון, ויסדה לעצמה גם קרן מחקר שהפך אותה לחוקרת. (לא הצלחתי לברר את זהות המממנים שלה).
היא העמידה את עצמה בראש מה היא קוראת "מכון זולת לשוויון וזכויות אדם". (לא ואין לה כל כוונה לחלק את עושרה לזולת העני), וכבר פירסמה את דו"ח המחקר שלה המכונה "דו"ח המכבסה", המפרט כיצד לשיטת הארגון, מולבן משטר האפרטהייד שעומד מאחורי תהליך הסיפוח שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בראיון לעיתון "הארץ" מספרת שניפיצקי-גלאון על תסכולה הרב משנותיה הרבות בפוליטיקה.
"כל הזמן הסברנו שאם לא יהיה הסדר מדיני ואם נמשיך לשלוט בעם אחר, יהיה לזה מחיר, ולא היה לזה מחיר. אנשים חיים טוב פה. --- זהרנו (וקיווינו) שנהפוך למצורעים – אבל (אבוי) העולם זרם."
הסיכוי היחיד במאבק נגד הכיבוש (קרי: כיבוש ערבי-מוסלמי של יו"ש) הוא ביידן, אומרת שניפיצקי-גלאון, ומסבירה בהמשך מהי הפעילות היחידה שתעזור לנו להביא לסיום הכיבוש (קרי: לכיבוש ערבי-מוסלמי של יו"ש).
"את מגדירה את עצמך ציונית?" היא נשאלת.
"אני מגדירה את עצמי ישראלית או חברה במפלגה ישראלית שיש בה חברים יהודים, חלקם ציונים וחלקם לא. --- זה שמבקשים ממני להגדיר את עצמי כציונית זה חלק מהנרטיב של מבחני הנאמנות שהימין הצליח לקבע. --- ההורים שלי באו לפה, הם היו ציונים בהגדרה, והם חשבו שליהודים מגיע בית לאומי."
(ודוק: לפי הגדרת הערבים גולדה זלטה שניפיצקי היא ציונית גזענית, מהגרת בלתי חוקית מווילנה לפלסטין ומתנחלת בלתי חוקית באדמת מלבס על חשבון הערבים, ויש להחזירה לארץ מולדתה).
אבל לזכותה היא ממשיכה ואומרת "מי שמציע ללכת למהלך פוליטי על בסיס של 48' חי בהזייה."
ומה הפתרון הפוליטי שהיא מציעה להבאת כיבוש ערבי-מוסלמי לאחר הכישלון שלה בכנסת?
"המחנה שלנו צריך לשנות את דפוסי ההתנגדות שלו – אחרת לא יהיה לו כל סיכוי. --- אנחנו משחקים בתוך כללי המשחק," היא מסבירה, "זאת אומרת, הימין מגיש הצעת חוק ואנחנו מגיבים, וחוזר חלילה. בתור מי שהיתה 16 שנים בכנסת, אני יודעת שאין ישועה מהמערכת הפוליטית. אני חושבת שהכוח הגדול יהיה בחברה האזרחית. אני קוראת למודל שאני מציעה מודל של הפרעה, מודל של התנגדות. --- לדוגמה, אם יפנו את חאן אל אחמר אנחנו צריכים לשכב מתחת לדחפורים."
דוד (דדי) צוקר טען שלדעתו הפסדתם במאבק על הכיבוש בשנות ה-70 בקרב על ההתנחלות בסבסטיה "כשהחלטנו להתפנות בטוב וללכת לישון בבית" במקום לשכב על האדמה ולסרב להתפנות.
"אני חושבת שהוא צודק. אני הייתי שותפה להקמה של קבוצה שנקראה 'השנה ה-21', לציון השנה ה-21 לכיבוש, ויזמתי הפגנה נגד הריסות בתים בקלקיליה. עצרו אותנו וישבנו חמישה ימים במעצר. הקבוצה שלנו התפרקה אחרי זה כי אף אחד לא היה מוכן לשלם יותר את המחיר.
"המתנחלים היו מוכנים לשלם מחיר אישי ואנחנו לא. יכול להיות שהמתנחלים, שתמיד קיבלו גיבוי מהשלטון ידעו שהכול בקריצה ואם הם יקימו מאחזים בלתי חוקיים לא באמת יכניסו אותם לכלא. אבל באיזה שהוא מקום עשינו מאבק דה לוקס. אנשים לא הרגישו ככה כשהם נאבקו, הם הרגישו שהם נותנים את נשמתם, אבל באיזשהו אופן זה היה מאבק דה לוקס. --- שאנשים לא שכבו מתחת לדחפורים, למשל. --- הזהרנו שנהפוך למצורעים – אבל העולם זרם."
("זהבה גלאון מנתחת את כישלון השמאל במאבק בכיבוש. ריאיון", "הארץ" 26.6.20)
https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-MAGAZINE-1.8947093
ועכשיו נשאר רק לראות אם אכן באמת תשכב גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון מתחת לדחפורים?
יורשתה בתפקיד תמר זנדברג כבר נשכבה השתטחה על קבר ערפאת (ואפילו קרה נס והתעברה) אבל זה מעשה קל מדי.
 
המהפכנית החדשה – יהודית מוזס ניר שלום, קוראת למרד מיסים
בעקבות הטבות המס שקיבל נתניהו קראה המהפכנית המולטי-מיליונרית העשירה (בעלת 12 אחוז ממניות ידיעות) יהודית מוזס-ניר-שלום למרד מיסים.
"אני קוראת להפר את החוק," אמרה מוזס-ניר-שלום, אחותו של מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, בראיון הבוקר לרשת ב'.
מוזס-ניר-שלום הוסיפה, "אני חושבת שאנשים בישראל משלמים מיסים כדי שהם יגיעו לתחבורה ציבורית, לבתי חולים וכו' אני לא רוצה לשלם מיסים ל-36 שרים."
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/441413
לזכותה ייאמר שהיא אינה מעורבת בניסיון השוחד-לכאורה של אחיה, והיא אף תובעת מבית המשפט לעיין בתיק מכירת המניות לבנק הפועלים שאחיה ארנון מסרב להראות לה למרות היותה בעל בעלת מניות.
https://www.themarker.com/advertising/.premium-1.7413832
כל זמן שהעיתון הרוויח מעסקי העיתון הרוויחה יהודית את הכסף מבלי כל ביקורת.
כאן המקום לומר לזכות נתניהו שהוא שיחרר את העיתונאות בישראל מכבלי ארנון מוזס, ואיפשר לראשונה בישראל את קיומה של עיתונאות חופשית ודמוקרטית.
ועתה נותר רק לראות אם הגיבורה המהפכנית החדשה יהודית ניר-מוזס-שלום אכן תפסיק בעצמה לשלם מיסים ותיכנס לכלא עם ציפורה לוין-מיכאלי, או שהצבועה רק מטיפה לאחרים לעשות כן?
 
היחסים עם סין
ב"הארץ" פורסמה מודעה כמכתב לשר החוץ גבריאל אשכנזי בו נדרשה "נקיטת עמדה מוסרית של מדינת ישראל לנוכח הפשעים של המשטר בסין."
במכתב התבקש השר לא לשתף פעולה עם משטר דיקטטורי קומוניסטי שהביא למגיפת הקורונה ואחראי למותם של כ- 80 מיליון בני אדם. ולרדיפת פאלון גונג.
שום אינטרס פוליטי או כלכלי, הם כותבים, לא יכול להצדיק את ההתעלמות מהאחריות ההיסטורית של עם ישראל. החותמים אומרים שישראל מדינה שהוקמה אחרי השואה לא יכולה שלא לנקוט עמדה מוסרית, שיזכרו אותם בעתיד כחסידי אומות העולם.
על המודעה חתומים בין השאר – מחד אקטיביסטים פרו-איסלמיים כגולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון, אברהם בורג, משה מזרחי-רז, ונעמי חזן (גולדשטיין) – ומאידך משה פייגלין, גם הרב אבינר, והרב לבנון רב השומרון.
https://rotter.net/forum/scoops1/637460.shtml
בין פשעי סין לא הוזכרו במכתב תמיכתה של סין באיראן ובחמאס, שלא נחשב לפשע לדעת האקטיביסטים הפרו-איסלמיים התומכים דווקא בכינון יחסים עימם ועם הדיקטטור הרוצח מדמשק. נושא המוסר והפוליטיקה הוא נושא כאוב וקשה. ניתן לדון בו בנחרצות בשיחה עם המדריך בתנועה, אבל המציאות קשה יותר. להביע מחאה אפשרי, אבל האם מדינת ישראל יכולה לנתק את הקשר עם סין? האם החותמים עצמם יפסיקו לקנות את תוצרת סין? מה תהיה המשמעות המדינית והכלכלית לחברה הישראלית אם ינותק הקשר עם סין?
העולם אכזר והדילמות בו אינן פשוטות.
 
הפשיזם ע"פ שטרנהל
עם מותו של זאב שטרנהל, חוקר הפשיזם, פירסם "הארץ" מאמר שלו המתאר את דרכו כסטודנט צעיר למחקר הפשיזם.
"כשקראתי, בתחילת שנות השישים, בהיותי תלמיד תואר שני באוניברסיטה, את 'הרומאן של האנרגיה הלאומית', של מוריס בּארֶס," מספר שטרנהל, "החלטתי להקדיש לו את עבודת הדוקטור שלי. ביצירת בדיוֹן מרתקת זו תיאר את ההרס של הגדוּלה הצרפתית על ידי הנאורוּת, המרוקנת לדעתו את התרבות הלאומית מערכיה הייחודיים ומחליפה אותם בערכים אוניברסליים. הגילוי שינה לגמרי את כיוון עבודתי. במקום להמשיך לעסוק בליברליזם פניתי ללאומנות ולרכיביה האתניים והגזעניים.
"הסופר הצרפתי מוריס בַָּארֶס (1923-1862) היה גם עיתונאי, פובליציסט ופוליטיקאי, שנבחר לראשונה לפרלמנט בגיל 27. הרב-ממדיות הזאת, שהשתמרה אצלו כל חייו, והאנטישמיות החריפה שלו, שהיתה חלק לא נפרד מהמרד הלאומני, הם שהפכו בעיניי את בארס לדמות מודרנית המייצגת תקופה שלמה. לפי בארס – מקור אסונה של צרפת והסיבה להידרדרותה: היא תרבות הנאורות שמרוקנת את התרבות הלאומית מערכיה הייחודיים ומחליפה אותם בערכים אוניברסליים.
"מלחמת התרבות של בארס נגד עקירה זו של בני הארץ משורשיהם המקומיים והלאומיים היא מבחינתו מלחמת קיום. הפרובינציה, על עיירותיה ועל בתי הקברות שסביב הכנסיות שלה, היא זו שמייצגת אצלו את הלאום כיציר כפיה של ההיסטוריה. קאנט הוא בעיניו האויב ששיחרר את היחיד מכבלי ההיסטוריה ומהמסורת, אך קאנט נשען על רוסו, על תורת החירות ועל האנתרופולוגיה הפילוסופית שלו. במשך כל הקריירה הפוליטית והפובליציסטית שלו לחם בארס ברוסו. אכן, רוסו היה שנוא על הלאומנים לסוגיהם, ונערץ על ידי כל מי שראו בחברה מעשה ידי אדם ולא יותר. רוסו."
("עם מותו של זאב שטרנהל, האדמה ואבותינו הקבורים בה", "הארץ" 2.6.20)
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.8940768
הנה הסתירה הדיאלקטית הגדולה של זאב שטרנהל כאידיאולוג.
הוגה הדעות השוויצרי-צרפתי, ז'אן-ז'אק רוסו Jean-Jacques Rousseau;‏ (1712-1778) היה תיאורטיקן פוליטי, ותיאורטיקן של החינוך שהשפיע רבות על תקופת הנאורות והמהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התיאוריה הסוציאליסטית ועל רעיון הלאומיות. בחיבורו "האמנה החברתית" מ-1762 המתחיל במשפט המפורסם: "האדם נולד חופשי ובכל מקום כבול הוא באזיקים," טבע רוסו את המושג "הרצון הכללי". ההיסטוריון יעקב טלמון ראה את מושג "הרצון הכללי" כמקור האידיאולוגי למה שהוא כינה "הדמוקרטיה הטוטליטרית" – המשטרים הטוטליטאריים של המאה העשרים, הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם, שטענו כל אחד מהם שהם מבוססים על מושג "הרצון הכללי" בעוד שבמציאות אין "רצון כללי", אלא רק רצון פרטי.
כתיאורטיקן חינוכי עסק רוסו בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך ילדים בגישה טבעית.
בספרו "אמיל", או על החינוך" (Émile ou De l'éducation). שהוא מעין נובלה בידיונית העוסקת בגידולו של נער צעיר בשם אמיל על ידי רוסו עצמו, הוא תיאר את חינוך הנער אמיל בכפר מפני שבו האנשים קרובים יותר למצב הטבעי מאשר בעיר, שבה ילמד מנהגים רעים פיזיים ואינטלקטואליים. מטרת החינוך, לפי רוסו, היא ללמוד לחיות, ואת זה יש להשיג באמצעות הליכה בעקבות המורה המבוגר, (רוסו) היכול להראות לצעיר את הדרך אל החיים הטובים.
בניגוד לתיאוריה החינוכית היפה שהציג בספר, במציאות נהג רוסו על פי ההיפך בדיוק. מיחסיו עם פילגשו תרז לווסר (Levasseur), תופרת חסרת השכלה, נולדו לו חמישה ילדים. מרגע לידתם הוא נטש אותם על מדרגות בית העירייה שיילקחו לבית יתומים.
פרנסואה וולטר כבר עמד על הסתירה הזו בין התיאוריה למעשה.
הנה הסתירה הדיאלקטית הגדולה. דווקא רוסו בעל "הרצון הכללי" נגדו נאבק בָּארֶס האנטישמי בעל הרעיונות הלאומניים הצרפתים שהתנגד לערכים האוניברסליים, הוא הוא לדעת פרופסור טלמון דווקא אבי הרעיון של "הדמוקרטיה הטוטליטרית" ממנו ינק הפשיזם הנאציזם והקומוניזם, אויבי הערכים האוניברסליים.
והנה סתירה דיאלקטית נוספת. פרופסור זביגנייב אורלובסקי-זאב שטרנהל היה חוקר הפשיזם שנעשה לתומכו. מאז 1967 היתה לו רק מנטרה אחת פשיזם! פשיזם! פשיזם! החברה הישראלית פשיסטית! וזאת בשעה שהדמוקרטיה הישראלית רק פרחה והתפתחה, ודאי ממצבה בעשורים הראשונים תחת שלטון השמאל.
לאורלובסקי-שטרנהל לא היתה כל הבנה, שלא לומר התייחסות – לפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי-הערבי. הוא מעולם גם לא השווה דבר ל-24 הדיקטטורות הפשיסטיות הערבית, אלא רק לגרמניה, ובגזענותו עוד האשים דווקא את יהודי-ערב בפשיזם.
אין תימה אפוא שקריאתו משולה היתה לקריאה "זאב זאב."
פשיסטיותו העצמית התגלתה כאשר מינה את עצמו ליועץ לענייני טרור של הפשיסט מוחמד עראפת כשיעץ לו שמטעמים פוליטיים כדאי לו לרצוח יהודים בהתנחלויות ביו"ש בלבד. ("הארץ" 11.5.2001). וכשהוא כאקטיביסט פרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי קורא להפיכת יו"ש ל"יודנריין" באמצעות טנקים.
והנה דווקא בימינו, באותה צרפת שאותה העריץ שטרנהל, (בניגוד לישראל הפשיסטית), צרפת בעלת הערכים האוניברסליים שדחקו את הערכים הלאומיים הלאומיים שלה ואת תרבותה הנוצרית-חילונית, קשה כיום ליהודי לחיות הרבה יותר מאשר לפני מאה שנה בתקופתו של בארס.
יהודי חבוש כיפה אינו יכול לעבור ברחוב. הערכים התרבותיים הצרפתיים נעלמו בערכים אוניברסליים מוסלמים. היהודי תמיד משלם את המחיר.
ומה נהיה אנו אם נזנח את מקורותינו התרבותיים היהודיים לטובת ערכים אוניברסליים וניעלם תחת הערכים האוניברסליים, ונמצא עצמנו תחת הערבים האוניברסליים המוסלמים?
 
יצא המרצע מן השק
השיך כמאל חטיב מסביר את הסיבה לפולחן המתים שלו
בהפגנה נגד הבנייה על בית הקברות ביפו שפונה ע"י העות'מנים ב-1915 ובהמשך ע"י המופתי של ירושלים גנרל הס.ס. מוחמד אל חוסייני, שכתוצאה מפעולתו בנו עליו ערביי יפו המוסלמים את המבנה שנהרס ומוקם מחדש, יצא המרצע מן השק. אין מדובר בפולחן מתים אלא בהפגנה לאומנית גרידא. שייח' כמאל ח'טיב, סגן יושב ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ("האחים המושלמים" "החמאס") אמר: "המאבק הוא בין האנושיות לבין הרוע התוקפני. יפו מחוברת לירושלים, בית הקברות מהמאה ה-19 מזכיר למי שמסרב לזכור, לא אנחנו האורחים אלא הם האורחים פה. התפוזים הם של יפו, אתם (היהודים) הזרים פה לא אנחנו."
https://rotter.net/forum/scoops1/637528.shtml
מוזר. האם השייך המוסלמי הנכבד אינו יודע שאללה, (אלוהים הערבי, אלוהיו), אמר בניגוד אליו שכל הארץ שייכת רק לעם ישראל ולא לערבים או לפלישתים (קוראן סורה 7 פסוק 137), והערבים הם הזרים כאן?
 
פניה קלוזנר-עוז-זלצברגר מסיתה לאלימות
פניה קלוזנר-עוז-זלצברגר (הבת של עמוס קלוזנר-עוז) המוסרנית והצדקת בעיני עצמה הגיבה על החרפות והאיומים שקיבל אמנון אברמוביץ בפרובוקציה שעשה:
https://mobile.twitter.com/yossidavidov10/status/1275763108213121026
 "מה שקרה הערב בהפגנת הימין בתל אביב הוא ריסוק האמנה החברתית ועליית שלטון פראי האדם. אם הנתעבים שצעקו לאברמוביץ׳ wשרוף מסריח' לא ייעצרו ויועמדו לדין בעוון פשע שנאה, חזרנו למצב הטבע. ואז ניאלץ לקוות שאזרחים טובים יזהו אותם אחד-אחד וישברו להם את הלסתות."
https://twitter.com/faniaoz/status/1275500777478512640
פניה מסיתה לשבור לסתות – במקום לגנות כל אלימות כולל אלימות של אנשיה שלעולם לא גינתה אותה.
פניה קלויזנר-עוז-זלצברגר, הסתה היא חרב פיפיות. היזהרי שלא ישברו לך את הלסת. עלייך לגנות כל אלימות. אלימות של יהודים ערבים ימין ושמאל. כל אלימות מגונה. אין גבול לצביעות כאשר מגנים רק צד אחד הנוקט באלימות ומסיתים להפעיל אלימות נגדו.
https://mobile.twitter.com/kann_news/status/1275809955493404672
 
גבריאל אשכנזי ובנימין גנץ מסכנים את עתיד ישראל
ההתנגדות אותה מפעילים גבריאל אשכנזי ובנימין גנץ נגד סיפוח בקעת הירדן והסתפקות בסיפוח קטן של המובן מאליו – גוש עציון ומעלה אדומים עשוי להביא למה שבן גוריון כינה "בכייה לדורות".
גבריאל אשכנזי: "כולם מבינים שהסיפוח לא יהיה בבקעת הירדן":
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-773484
סיפוח קטן כזה אין לו כל ערך אלא רק נזק. ממילא ישובים אלו הם בקונצנזוס. אפילו לסיפוח אריאל אין כל תועלת מדינית אסטרטגית. רק סיפוח של בקעת הירדן יש לו משמעות מדינית וביטחונית אסטרטגית לעתיד ישראל. אין גבול בטחון ללא ריבונות והתיישבות יהודית. צבא זר ,כפי שמציעים האקטיביסטים הפרו-איסלמיים מסוגו של שאול אריאלי, לא יעמוד במבחן אפילו שעה אחת. וגם צה"ל לא יחזיק מעמד בשטח ריבונות זר. רק ריבונות ישראלית בבקעת הירדן תבטיח את בטחון ישראל. ספק אם נתניהו קרוץ מהחומר של בן גוריון אשכול ובגין ויוכל לעמוד בפניהם ולספח את בקעת הירדן.
 
האם נתניהו מסכן את עתיד ישראל?
אהוד יערי: מקור פלסטיני בכיר: ישראל העבירה מסר לאבו מאזן דרך ירדן שהסיפוח לא יכלול את הבקעה. המסר הישראלי שנשא ראש המוסד בשיחה עם עבדאללה השני מלך עבר הירדן דיבר על כך שרק מיספר גושי התיישבות יסופחו. בישראל ביקשו לרכך את אבו מאזן ואמרו שלא יספחו את בקעת הירדן בשלב הזה.
מן המסר הישראלי משתמע שהסיפוח יהיה מוגבל לשניים או שלושה גושי התיישבות – שלא פורט היכן יהיו. קרוב לוודאי שגוש עציון, וייתכן שגם מעלה אדומים, ייכללו במהלך.
ראש המוסד ביקר בירדן בין היתר ברקע הפרסום במהדורה המרכזית בשבוע שעבר, לפיו גנץ יסכים לסיפוח רק אם המהלך יגובה בתיאום בינלאומי – בדגש על ירדן ומצרים.
https://www.mako.co.il/news-military/2020_q2/Article-4cf4512a0afe271027.htm
 
הפקרות
אני הולך ברחובות תל אביב. תל אביב כמעט אף אחד מלבד מבוגרים ספורים אינו עוטה מסכה. הצעירים בוטחים בצעירותם הבריאה ואינם חוששים מהקורונה. מסיבות בבל מקום. כל אמירה על צורך בזהירות או בסגר נתקלת בהתנגדות. יש לחזור לחיים הקודמים. השאננות כבר מביאה לתוצאות. מיספר החולים עלה, ואירופה הכריזה על ישראל כמוקד אדום למגפה והיא הולכת וסוגרת את גבולותיה בפי הישראלים. מובן שגם תיירים אינם מורשים להגיע לארץ. ענפים שלמים במשק נשארים משותקים. הפקרות.
 
יש עתיד עם מאיר כהן?
לפני כמה שנים נפגשתי לשיחה עם מאיר כהן. אדם מרשים. סיפר על ילדותו ועל הישגיו כתלמיד, סטודנט, מורה, מנהל בית ספר. העיתונות לא פירסמה מעולם (מעניין למה?) את עלילותיו ואת התלונות נגדו.
בתחקיר אילנה דיין ב"עובדה" התגלה מאיר כהן כדמות שונה. אדם כוחני, מטרידן מיני, ובעיקר אדם המכסה בתכסיסי מאפיה כל ביקורת או תלונה נגדו. גם אם יתגלה כי התחקיר של אילנה דיין הוא רק "אמת לשעתה", השעה הזו קשה ביותר, ויכולה לשמש חומר ספרותי נצחי. מזכירה צעירה המושכת בחזרה תלונה על הטרדה מינית מצידו של הבוס לטובת פרנסת אמהּ, והמשך העסקתה בעירייה הקטנה מוכת אבטלה. דילמה נוראית.
 ראש מפלגת יש עתיד, ח''כ יאיר למפל-לפיד, המתנאה תמיד במוסרניותו, נסע כחבר טוב לביתו של מאיר כהן, וראה עימו את התחקיר של אילנה דיין בתוכנית עובדה, ובסופה גיבה את מאיר כהן: ''מאמין במאיר ומאמין למאיר. שמח שהניסיון לחסל אותו פוליטית נכשל באופן כל כך מהדהד.'.
נראה שבעתיד הוא עוד יצטער על הגיבוי. אם ירצה או לא ירצה הפרשה תמשיך את חיה ובייחוד סביב בשאלה מי במשטרה כיסה עליו ונתן את ההוראה להפסיק לחקור את מעשיו. פרשה כזו לא ניתן לטייח. השאלה היא האם יש עתיד למאיר כהן במפלגת יש עתיד?
נעמן כהן