כתב ערוץ 13, ד"ר אבישי בן חיים, יצר ופיתח תורת קונספירציה גזענית אנטי-אשכנזית לפיה בית המשפט פועל רק נגד יהודים-ערבים כדי למנוע מהם להיהפך להגמוניה.

בביטוי "זהות מזרחית" חושף ד"ר בן חיים את גזענותו האנטי-ערבית (בנוסף לגזענותו האנטי-אשכנזית) כי המשותף בין יהודי מרוקו, עיראק, ותימן, אינה "המזרחיות", אלא התרבות הערבית. הם "יהודים-ערבים". יהודי מרוקו (בpc" אפרו-מרוקנים") הם יהודי המערב-מגרב, יהודים מערביים-מוגרבים, ולא מזרחיים שהם יהודי אשכנז ה"אוסט יודה".

אבל המציאות מראה שיש מערבים-מוגרבים כאלו שאפילו בית המשפט האשכנזי לא מנע מהם לטפס להגמוניה.

ראש הממשלה הראשון, ושר הביטחון הראשון, דוד יוסף גרין-בן גוריון חלם תמיד על  רמטכ"ל תימני, ולא מרוקאי.

https://he.wikipedia.org/wiki/לסלי_הור-בלישה

ראש הממשלה השישי מייצ'סלב בגון-מנחם בגין לא חשב כלל על המרוקנים (במלרע).

בנאום ההסתה המפורסם שלו נגד מפלגת העבודה והאשכנזים (נאום הצ'חצ'חים במלרע) אמר: "בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים גם במחתרת. פיינשטין היה ממוצא אירופאי – איך קוראים לו אשכנזי (במלעיל) משה ברזני היה ספרדי מעיראק הם פתחו בליבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי, עיראק, יהודים! אחים! לוחמים!"

בגין: נאום "הצ'חצ'חים":

https://www.youtube.com/watch?v=Tx4vdUqOW2o

(בגין לא הזכיר בנאומו "מרוקנים" למרות שהעיראקים תמכו ברובם במפא"י ואחר כך במפלגת העבודה, והמרוקאים הם -ם קהל התומכים הנאמן שלו. בסדרה "הליכודניקים" הסביר ח"כ לשעבר, יחיאל חזן, ("המצביע הכפול" בעל המוח) שהמרוקנים חשבו אז את בגין למרוקני).

והנה בשעה שתימני טרם הגיע לתפקיד רמטכ"ל, מרוקאי כן הגיע, גד אייזנקוט.

וכמובן הגיע גם שר ביטחון מרוקני, ארמנד-עמיר פרץ.

ארמנד פרץ נולד במרוקו ב-1952, עלה לארץ ב-1956, והוסיף לו את השם עמיר. ב-1983 נבחר מטעם מפלגת העבודה לראש המועצה המקומית שדרות. וב-1988 נבחר לכנסת מטעם העבודה. ב-1994 פרש מהעבודה ונבחר עם חיים וישניה-רמון, וחיים אורן-ג'מוס להסתדרות מטעם מפלגת רם. לאחר ששלושתם הצליחו לחסל את ההסתדרות, ומסרו בחצי חינם את נכסיה של חברת העובדים לטייקונים. נבחר פרץ ב-1996 למנכ"ל "ההסתדרות החדשה".

מאז עבר פרץ למפלגת "עם אחד", וחזרה לעבודה, אחר ל"תנועה" וחזרה לעבודה עד שהצליח לחסלה ב-2020 ולזרוק אותה לפח האשפה של ההיסטוריה.

שיא הקריירה שלו היה מינויו לתפקיד שר הביטחון בממשלת אולמרט, בה זכה לקיתונות של ביקורת על ניהולו הכושל את מלחמת לבנון השנייה ב-2006. קיתונות של לעג קיבל פרץ על התמונה בה הוא משקיף בעניין רב על המערכה בלבנון במשקפת שהעיניות שלה מכוסות.

https://www.the7eye.org.il/241966

אין ספק שחלק גדול מהבוז כלפיו היה גזעני עקב מוצאו המרוקאי. לימים שככה קצת הביקורת לאור העובדה שתוצאות המלחמה הביאו לשקט רב שנים בחזית לבנון. והקרדיט שקיבל על החלטתו לפתח את "כיפת ברזל".

לשר הביטחון המרוקאי פרץ, קדם כבר שר ביטחון מרוקאי מפורסם הרבה יותר. באנגליה הגיע יהודי מרוקני לתפקיד שר המלחמה (אצלנו זה נקרא שר ביטחון וצבא הגנה שם שר המלחמה) ואפילו היה בעל תואר האצולה ברון.

יצחק בלישה, או בתוארו המלא: "איזק לסלי הור-בלישה, הברון הור-בלישה הראשון" Isaac Leslie Hore-Belisha, 1st Baron Hore-Belisha (1893-1957)

https://he.wikipedia.org/wiki/לסלי_הור-בלישה

יצחק לסלי הור-בלישה נולד בדוונפורט שבפלימות' כבן יחיד לאליזבת מרים מיירס וליעקב איזק בלישה, מנהל חברת ביטוח ובן למשפחת סוחרים ממרוקו.

סבו של לסלי, איזק בלישה, היה סוחר ותעשיין שכיהן כנשיא הקהילה היהודית הספרדית במנצ'סטר, ואחיינו של מוזס בלישה שהתיישב במרסיי בשנת 1817 והיה ידוע כ"הסוחר של סולטן מרוקו".

אביו מת בטרם הגיע לגיל שנה. וכשאימו נישאה בשנית, לסר אדאיר הור, בשנת 1912, הוא אימץ את שם המשפחה הכפול הור-בלישה. הוא למד באוקספורד, שירת במלחמת העולם הראשונה והגיע לדרגת מייג'ור (רס"ן) ולאחר המלחמה והוסמך כעו"ד. בבחירות של שנת 1923 נבחר מטעם המפלגה הליברלית לפרלמנט ונאבק נגד הלייבור. ב-1934 מונה לשר התחבורה, ובשנת 1937 מונה להיות שר המלחמה בממשלתו של צ'מברלין.

אי אפשר כמובן לומר על הברון יצחק בלישה שהיה "מזרחי" או "מערבי-מוגרבי" בשעה שנולד באנגליה ותרבותו אנגלית, ולא היה לו דבר עם התרבות האפרו-מרוקנית, אבל האנגלים בכל זאת ראו בו את האחר, את היהודי.

מוצאו היהודי של הור-בלישה היה מקור לתסיסה אנטישמית נגדו בקרב חברי המפלגה השמרנית. הוא סומן כמחרחר-מלחמה ובולשביק, והופעל לחץ רב כדי להדיחו מהתפקיד בהזדמנות הראשונה. גם בקרב חוגים שלא התנגדו לו בעוצמה כה רבה נפוץ עבורו הכינוי "חורב" (Horeb), כרמז למוצאו היהודי (על שם הר חורב).

בלישה, אשר חש במלחמה הקרבה, ביקש את רשותו של צ'מברלין להנהיג גיוס חובה בשנת 1938, אולם נענה בשלילה, שכן צ'מברלין סירב להגדיל את הוצאות הביטחון.

בלישה התאמץ לשפר את הצבא והעלה את המשכורות ואת הפנסיה לאנשי הצבא. כמו כן גם יצר אפשרויות קידום לחיילים בני המעמד הנמוך, אשר קידומם בדרך כלל נחסם בשל נפוטיזם בקרב בני המעמד הגבוה. הוא פעל לשיפור תנאי המגורים בקסרקטינים על ידי הוספת חדרי מקלחת ומתקנים לפעילויות בשעות הפנאי. הוא גם איפשר לחיילים נשואים לגור עם משפחותיהם.

בסופו של דבר, רק בתחילת שנת 1939, אושרה בקשתו להנהיג גיוס חובה כדי להתמודד עם האיום מצד גרמניה הנאצית. בלישה פעל למודרניזציה של הכוחות המזוינים הבריטיים, ופיטר שלושה חברים במטה הכללי הבריטי כדי להחליפם באחרים. גישתו גרמה לעוינות מופגנת מצד מפקדים ותיקים כדוגמת פילדמרשל ג'ון דיל וג'ון גורט שסירב אף להיות נוכח באותו חדר עם בלישה. השינויים שעשה בלישה הרתיחו את הממסד הצבאי, והזעם הגיע גם לחיילים בדרגות הנמוכות. בחודשים הראשונים של מלחמת העולם השנייה הורה בלישה לאסור על החיילים לשיר שיר לעג שמילותיו הושרו לצלילי השיר: "Onward, Christian Soldiers":

https://www.youtube.com/watch?v=vhiHoqp0neU

Onward Christian Soldiers (2)

Onward Christian soldiers

You have nought to fear

Israel Hore-Belisha

Will lead you from the rear.

Clothed by Monty Burton

Fed on lion's pie

Die for Jewish freedom

As a Briton always dies

(Apparently this was banned in 1939 by the above-named Leslie Hore-Belisha, a British war minister).

http://sniff.numachi.com/pages/tiONCHRS2;ttONCHRST.html

השיר הזה מהדהד עד היום אצל גורמים אנטישמים ערבים, ואנגלים המדברים על מלחמה למען "כיבוש יהודי":

https://twitter.com/goidenlaughter/status/955427130275516417?lang=bg

בינואר 1940 הודח הור-בלישה ממשרד המלחמה במפתיע, לאחר שהיה מסוכסך עם לורד גורט (ראש המטה הכללי המלכותי ומפקד חיל המשלוח הבריטי בצרפת), למרות שגורט נבחר לתפקיד על ידיו. השניים איבדו את האמון זה בזה, בשל מחלוקות עמוקות על האסטרטגיה שיש לנקוט להגנת צרפת. צ'מברלין החליט להדיחו, ורצה למנותו לעמוד בראש משרד המידע, אך נסוג לאחר שאנשי משרד החוץ הביעו דאגה מכך שיהודי יחזיק משרה זו. לאחר הדחתו הפך לחבר פרלמנט עצמאי ולאחר המלחמה אף מונה לזמן קצר לאחראי על הביטוח הלאומי. ב-1954 הוא קיבל מצ'רצ'יל תואר אצולה. ב-1957 נפטר מאירוע מוחי.

 הנה שני שרי ביטחון מרוקאים, האחד בוזה במידה רבה בשל היותו מרוקאי, והשני בוזה סתם בהיותו יהודי.

אחמד כאמל אחמד א-טיבי שמח לאיד מפלגת העבודה

שום דבר לא הפתיע בראיון שנתן ח"כ טיבי לעיתון "הארץ".

ח"כ אחמד כאמל אחמד א טיבי הערבי-סורי-מוסלמי סוני (המגדיר עצמו "פלישתי") שיקף את דעותיו הגזעניות הידועות. תמיכתו בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי (מצולם במאבקו עם ראאד סאלח), תמיכתו בטרור הערבי וברצח יהודים (מניסוח מתוחכם: "מה יזכרו בעתיד?") תמיכתו בחרם הערבי BDS, וציפייתו ללחץ בינ"ל על ישראל שיביא לכיבוש ערבי, ושלילתו כל אפשרות לריצה משותפת עם יהודים מסוגה של גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון.

בכל הראיון השבלוני היה רק דבר אחד הראוי לציטוט. ייאמר בנפרד, שהמראיינת רווית הכט (זאב מים דג טורף), בחנפנותה הרבה, איפשרה לו להתחמק משאלות קשות. הנה דוגמה לשאלות שהיה עליה לשאול:

1. האם אתה מכיר בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו, ובזכותו למדינה? ואם לא האם ניתן לכנותך גזען?

2. האם אתה רואה בדברי מוחמד המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ לפיהם יש לרצוח את כל היהודים הקופים והחזירים גזענות או מופת מוסרי?

https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8

3. טיבי מצולם בכתבה בביתו המפואר הנמצא בשטחים הכבושים מעבר לקו הירוק בדחיית אל בריד, וגברת הכט החנפה אינה שואלת אותו האם הוא מגדיר עצמו כ"מתנחל" או שזה ע"פ תפיסתו הגזענית תואר השמור ליהודים בלבד, ולא לערבי-מוסלמי כמוהו?

הדבר היחיד הראוי לתשומת הלב בראיון של טיבי הוא האשמתו את "השמאל" בכיבוש. "הבעייה היתה במפלגת העבודה," הוא אומר. "היא היתה בשלטון כשהכיבוש בוצע, היא התחילה את מכבסת המילים, היא הנחילה את הערך של 'התיישבות', ולכן היה קל למי שהיה מימין למפלגת העבודה לאגף אותם מימין עוד יותר."

שאלה: את מי אתה מעדיף, את המפא"יניקים או את הימין של היום?

טיבי: "לא חושב שיש תשובה לשאלה הזאת. אני בחיים לא אחלק תעודת יושר לאנשי הימין או הליכוד, אבל אני אומר לך שמבחינת כיבוש זה מפלגת העבודה ב-67', ומבחינת נכבה זה תנועת העבודה ההיסטורית ב-48'. מפלגת העבודה היטיבה להתנסח מול הקהילה הבינלאומית במילים של דבש המלא רעל..." ברגע פרסום תוצאות הבחירות האחרונות, "אמרתי איזו נקמה מתוקה שאנחנו, הערבים, קיבלנו פי שתיים ממפא"י ההיסטורית. גם אמרתי את זה לעמיר פרץ."

רוית הכט, אחמד טיבי מאשים את "השמאל" בכיבוש, ומנפץ את האוטופיה של שיתוף פעולה פוליטי יהודי-ערבי. ראיון, ("הארץ" 10.7.20)

https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-MAGAZINE-1.8982268

איזו נקמה מתוקה, שמחה לאיד, ואיזו בושה למחסל מפלגת העבודה ולתנועת העבודה ההיסטורית שבנתה את היישוב והמדינה, ארמנד-עמיר פרץ. ככל שמפלגת העבודה נטשה את הרעיון הציוני והפכה להיות פרו-איסלמית כך היא גם איבדה את שליחותה ההיסטורית ונזרקה לפח האשפה של ההיסטוריה, והיא עוד זוכה לבוז ולשמחה לאיד מצד אלו שהיא צידדה בהם.

מפלגת העבודה גם אכלה דגים באושים וגם נזרקה מהעיר.

כסף יעוור עיני חוקרים?

"המחקר" של אהוד ברוג-ברק

קשה שלא לגחך על המחזה הגרוטסקי בו עו"ד פינחס רובין, פרקליטה של קרן וקסלר, במסע יחצ"ני מראה קלסר ובו כמה דפים. "זה חלק מהחומרים מהתוצרים של אהוד ברק לקרן."

שאלה: למה הוא לא פורסם?

רובין: "למה שיפורסם? אני מחזיק אותו כאן, אין כאן שום דבר סודי," והוא מסרב להראות מה כתוב בו, ואפילו להראות רק את הכותרת, נושא ה"מחקר", כי זה כן סודי.

https://www.mako.co.il/news-money/2020_q3/Article-c803117bbe43371027.htm

על המחקר הזה קיבל אהוד ברוג-ברק 2.3 מיליון דולר בהתחייבות לספר נוסף שלא נכתב.

מעניין מאוד, עו"ד פנחס רובין הוא אותו הפרקליט שהגן בזמנו על אדוארד סרוסי שנתן לעזר וייצמן כשר בממשלה כ-433 אלף דולר, הכספים הועברו לחשבונו של ויצמן ולחשבונות של רעייתו ראומה ויצמן, בתו מיכל יפה ובעלה דב יפה, והתשלום נומק כ"ייעוץ" בענייני טקסטיל.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=187268

(סרוסי העניק אז גם סכום של כ-5 מיליון דולר לעזר וייצמן ולפואד בן אליעזר (מושחת נוסף) כסיוע להקמת מפלגת "יחד").

גם גלעד שרון (הבן של אריה שיינרמן-שרון) קיבל מדוד אפל 640,000 דולר תמורת "ייעוץ" שיווק לאי היווני אותו ביצע לדבריו בשיטוט באינטרנט.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2835175,00.html

פרסום "ספר המחקר" של אהוד ברוג-ברק אינו מפזר את חשד שחיתות ושוחד פוליטי, אלא רק מעמיק אותו. לשם מה בכלל צריכה קרן וקסנר "מחקר" כזה? למה לא פירסמה אותו? למה במחיר כה גבוה? למה ויתרה על "המחקר" השני?

 מעניין מה היה קורה אם נתניהו היה מקבל סכומים כאלו ל"מחקר", כל המערכת המשפטית היתה מגויסת להאשימו בשוחד, אבל ברור – "אם אין נתניהו לא חוקרים."

אגב ברוג-ברק לא פירסם אם הוא תבע דיבה כפי שאיים, ואם הוא ניתק את קשריו העסקיים עם אפשטיין.

אגיה סופיה מסגד

הסולטן ארדואן מצליח אט אט להקים מחדש את החליפות העות'מנית, ולהעלים את מורשת א-תתורק. כנסיית אגיה סופיה (ביוונית "החוכמה הקדושה") נבנתה ע"י הקיסר יוסטיניאנוס ב- 537 ולאחר כיבוש קונסינופוליס הפכו אותה הכובשים התורכים למסגד. מוסטפה כמאל אטורק (אבי הטורקים), מייסד טורקיה המודרנית, ביטל את מוסד החליפות הפריד בין הדת למדינה, והפך ב-1934 את המסגד למוזיאון. ועתה בית משפט בטורקיה קבע כי כנסיית "אגיה סופיה" לא תהיה יותר מוזיאון, אלא תהפוך בשנית למסגד.

https://rotter.net/forum/scoops1/641054.shtml

כיבוש כנסיית אגיה סופיה והפיכתה למסגד הוא אחד האירועים השפלים בהיסטוריה האנושית, בדומה להפיכת בית המקדש ומערת המכפלה למסגדים.

מעניין מה יגידו המוסלמים אם יהפכו בשנית את האבן השחורה (קוטר 30 ס"מ) למקום קדוש לדת האלילית של שלושת האלות הערביות הנחמדות?

הרשות הפלסטינית: זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לא תתבטל לעולם; דוחים את תכנית טראמפ המבטלת אותה

מימוש זכות השיבה של הפליטים לבתיהם בישראל היא תביעה מרכזית של הפלסטינים, הרואים בה עניין עקרוני שאין לוותר עליו. עם פרסום התוכנית המכונה "עסקת המאה" ע"י ממשל טראמפ, ועוד לפני כן, הרש"פ בראשות מחמוד עבאס, אש"פ וכלל הפלגים הפלסטינים דחוה על הסף, בהדגישם כי היא מבטלת את זכות השיבה של הפליטים למולדתם ולבתיהם שבשטח מדינת ישראל, שהיא זכות מקודשת, אישית, ומורשת מדור לדור...

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5263

הרשימה הערבית המשותפת בשנאת ישראל והלהטבי"ם

ג'וליה זהר, יוונית-נוצרית שהסתערבה בכפייה עקב הכיבוש הערבי. היום ערבייה-נוצרייה. מורה במקצועה, הפכה למנהלת מפעל טחינה אל-ארז, לאחר מות בעלה. 

https://he.wikipedia.org/wiki/ג'וליה_זהר

לאחרונה הודיעה זהר ברשתות החברתיות כי חברת ״אל-ארז״ תתרום כסף לאגודה למען הלהט"ב להקמת קו סיוע וקשב ללהט"ב בערבית.

זו היתה פעם ראשונה שחברת מזון ישראלית בבעלות ערבית הביעה תמיכה פומבית בקהילה הגאה. בעקבות צעדה קמה מחאה בחברה הערבית בקריאה לחרם על טחינת אל-ארז. אנשי דת מוסלמים קראו לחרם על החברה, וזה התפשט כל רחבי הארץ מרהט שבנגב ועד לישובים במרכז, במשולש, בצפון הארץ והגליל. מוצגים עוד ועוד סרטונים המראים בעלי סופרמרקטים משליכים את הטחינה לפח וקוראים לקונים לא לרכוש אותה גם במקומות נוספים.

"מבחינתנו," אומרים בתנועה האיסלמית, "תמיכה בהומואים כמוה כמו אכילת חזיר ושתיית יין."

"היום בבוקר זרקתי עשרות קופסאות של הטחינה לפח הזבל," מתגאה בעל מכולת שכונתית ברהט, "אצלנו תמיכה בהומואים לא פחות גרועה מאכילת חזיר ושתיית אלכוהול. הם גורמים לעצמם נזק של מיליוני שקלים. אנשי הדת קראו לחרם על החברה ואם החברה לא תבין את המסר היא תפסיד מיליוני לקוחות."

מטחינת אל ארז הגיבו: "טחינה אל ארז תורמת לעשרות עמותות וארגונים בשנה. בין השאר יסדנו קרן פילנטרופית שמתמחה בעזרה לבעלי מוגבלויות בחברה הערבית, בקידום מעמד האישה, אחריות חברתית ועוד. אנחנו במשפחת טחינה אל ארז, אוהבים אנשים ללא הבדלי דת, מין, מגדר וצבע. אוכל מחבר בין אנשים. וכך גם אנחנו. נמשיך להיות בית פתוח ומעצים למגזרים מוחלשים באשר הם."

https://www.mako.co.il/finances-news/israel/Article-b6524183aa33371027.htm?Partner=rss

ומהי התגובה של ראש הרשימה הערבית המשותפת בשנאת ישראל והלהט"בים, האחמדי איימן עודה?

עודה מודע להתנגדות הפוליטית אידיאולוגית של חברי מפלגתו ללהט"בים ולא רק של חברי התנועה האיסלמית, "האחים המוסלמים" והחמאס במפלגה. הוא גם מודע לכך שהשנאה מופגנת גם נגד הערבים-הנוצרים במפלגה מסוגה של ג'וליה זהר, לכן הוא אינו יוצא בקריאה לתמיכת בלהט"בים ואינו מגנה את החרם עליהם. עודה נוקט בדרך צבועה כדי לא להצטייר הומופוב בעיני תומכיו היהודים.

"כמה צביעות יש בהחרמת טחינת אל ארז בתמורה להישארות כל החברות הישראליות שגאות בתמיכה בהתנחלויות ובצבא," כתב עודה בציוץ בטוויטר. "כמה תמימות יש באי ניתוח תפקידם של החברות המתחרות באל ארז, יהודים וערבים, בקידום קמפיין הזה. כמה זה שטותי ליצור סכסוכים שעה שאנחנו על סף הגעה של פלחים גדולים באוכלוסייה אל עבר מחלה עד מוות עקב מגיפת הקורונה, והגעתם של פלחים רבים מאוד לרעב יומיומי כתוצאה מסדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ביחס למגיפת קורונה."

לא ברור מה הוא רוצה לומר? האם הוא בעד חרם על החברות הישראליות?

מילא חבר המפלגה, מנצור עבאס, המייצג את התנועה האיסלמית – החמאס, הנאבק למען חיסול מדינת היהודים והפיכתה לתיאוקרטיה-חליפות מוסלמית הכוללת פוליגמיה, הדרת נשים ולהט"בים. הנה משנתו:

https://pride.walla.co.il/item/3347928

אבל גם איימן עודה חביב תומכיו היהודים נגד הלהט"בים? ובאמת מה יגידו תומכיו היהודים והלהט"בים, אנשי הרשימה הערבית המשותפת בשנאת ישראל והלהט"בים, על מנהיגם? מן הסתם לא יאמרו דבר בגלל שנאת ישראל שלו. בזה הם ינוחמו.

רוצו קנו טחינת אל-ארז כהזדהות עם המאבק נגד הגזענות.

חוק השבות לנשים החוששות ממילה

למרות שבחוף השנהב מילת נשים אסורה ע"פ החוק, ובישראל מותרת, ולמרות שחוף השנהב מדינה גדולה בה ניתן לנכדה להתרחק מסבתא, קבע בית המשפט העליון כי יש זכות לאישה אפריקאית שאינה רוצה במילה לקבל סטטוס של פליטה ולהיקלט בישראל, ועל המדינה להוכיח כי אישה כזו יכולה לחיות בארצה במקום אחר בביטחון.

 נטל הוכחה כזה מובן שאינו אפשרי, והחלטת בית המשפט תביא לכך שכשליש מנשות אפריקה תוכלנה לפי בית המשפט העליון להיקלט בארץ.

היכונו למצעד הנשים.

https://twitter.com/GadiTaub1/status/1280878872465195008

לא עוד מדינה יהודית ודמוקרטית, אלא אפריקאית ולא דמוקרטית.

נעמן כהן