הוצאת שוקן ירושלים ותל-אביב, 1982, 112 עמודים
[במקור: עם ציוריו של דני קרמן]
ספר ראשון בסדרה
מסעות אַבַּבֶּטֶן וקפיטן יוֹקִי

לבן,
ששמע מדי ערב, בסבלנות,
כל פרק חדש שכתבתי
מאבא

פרק ראשון
מַדְחֵס-הֶחָלָל של קפיטן יוֹקִי. בעקבות טֶרְנוֹפּוֹלְסְקִי המסתורי מווארשה.
מי מאיתנו אינו חולם למצוא אוצר? הלא משום כך גם אנשים מבוגרים קונים כרטיסי-הגרלה וחיים בתקווה משבוע לשבוע, עם התפרסם תוצאות ההגרלה – שדווקא הם יזכו בפרס הגדול, וחייהם ישתנו בבת-אחת בזכות האוצר שנפל בחלקם.
ואם מבוגרים כך, ילדים – על אחת כמה וכמה. מי מאיתנו לא חלם בילדותו שהוא הולך ברחוב שבו מפוזרות מטבעות-כסף ומרים מהן כאוות-נפשו, עוד, ועוד, ועוד... ורק כאשר מתעוררים בידיים ריקות חשים איזו אכזבה וגם טעם גנוז של מי שהיה בידו אוצר לשעה קלה ואיבד אותו.
ואילו רָנִי באמת הגיע לאוצר, אך הדרך אליו היתה קשה ומפותלת, לעיתים מפחידה, אבל תמיד מעניינת.
ערב אחד, מיד לאחר שאבא ואימא יצאו מן החדר, הקישו על חלונו של רני שני ידידיו הטובים שהיו באים לבקר אותו כל אימת שהיה מהרהר בהם ומבקש מהם במחשבותיו לבוא.
קפיטן יְהויָקִים בְּרינְזָה-בְּלַנְקוֹבְסְקִי, מפקד החללית "נֹגה" וכעוד כלי טיסה שונים וסודיים אשר בהם הוא לוקח מדי פעם את רני למסעות; והסופר השמן אַבַּבֶּטֶן בֶּן עֶצֶל הגר בארץ עצלתיים, זו הארץ אשר לאחר שאנשים נרדמים בה, עולים ויורדים גגות הבתים שלהם בקצב נחרותיהם.
ברשותו של הקפיטן יהויקים ברינזה-בלנקובסקי, או בקיצור – קפיטן יוֹקי, נמצא מדחס חלל משוכלל וסודי שאותו המציא לפני שנים רבות מהנדס יהודי מווארשה ושמו דֹב טֶרְנוֹפּוֹלְסְקִי. מי שיש בידו מדחס כזה יכול לשנות את המימדים שלו ושל סביבתו כרצונו. לקטון עד כדי כך שיעבור בחור המנעול, או להקטין את האוייב שלו כך שאפשר יהיה להכניס אותו לכוסית שמפניה ולראותו מטפס על דפנותיה עד שהוא משתגע. כך אכן עשה טרנופולסקי למפקד הכלא הגרמני שבו היה אסור בווינה. טרנוטפולסקי נעלם בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הגרמנים שלטו באירופה, וחבל. כי אילו היה חי היה יכול אז לשנות, בכוח מדחס-החלל שלו, את פני המלחמה כולה, ולהציל הרבה בני-אדם.

*
את קורותיו של דב טרנופולסקי אפשר לקרוא בספר "המפתח לשער הגדול" שכתב סופר יהודי מיוגוסלביה, הִינְקוֹ גוֹטְלִיבּ שמו. גוטליב כתב את הסיפור בשפה מאוד-מאוד רחוקה מאיתנו – סרבית-קרואטית שמה. הוא עצמו עמד בתלאות הקרבות בהרים יחד עם הפרטיזאנים היוגוסלאביים, שמפקדם היה טיטו. ושני בניו נהרגו במלחמה. הינקו גוטליב עלה עם אשתו לארץ-ישראל בגיל מבוגר, והשנים האחרונות לחייו עברו עליו בבית קטן בשיכון על גבול החולות, בחולון. אשתו היתה אופה עוגות לבתי-קפה והוא היה עוזר לה בקניות, בחשבונות, ומביא את העוגות לקונים. גוטליב מת בשנת 1948. "המפתח לשער הגדול" הוא אחד הספרים האהובים עליי ביותר, וקראתי בו עשרות פעמים.
עוד מוקדם לספר כאן, אם בכלל יתאפשר לי לספר לכם אי-פעם – כיצד הגיע מדחס-החלל לידיו של קפיטן יוקי. כרגע אני יכול רק לומר שבאמצעות המדחס, שגודלו כטרנזיסטור קטן עם כפתור-מסתובב מאיר במרכזו, היה קפיטן יוקי יכול לקחת עימו לדרך בחללית את אבבטן בן אצל, ולהיכנס יחד לחדרו של רני מבעד לסדק שנוצר ברווח בין שני שלבים בתריס.

ואם ניקח בחשבון שקפיטן יוקי הוא טייס-חלל קטן, הנראה לעיתים לא יותר גדול מבובת-הטייס האדומה, העשוייה חומר פלאסטי, שבחללית ה"לגו" שקיבל רני מתנה ליום-הולדתו השישי והרכיב ובנה כמעט בעצמו – ואם ניקח בחשבון שאבבטן בן עצל הוא איש גדול ושמן מאוד, וכשהוא חוזר מעבודתו מדי יום אחרי-הצהריים מתל-אביב לארץ עצלתיים, הוא שוכב על הספסל האחורי של האוטובוס ואז הגלגלים הקדמיים של האוטובוס מתרוממים ומרחפים קצת באוויר, כמו נדנדה, מפני הכובד, ורק הדף הנחירות שלו כלפי גג האוטובוס מחזיר את שיווי המשקל –
ואם –
ואם –
המשך בפרק הבא. השעה כבר מאוחרת בלילה ואני נעשיתי רעב ומתכוון ללכת למטבח להכין לי כריך לחם כפרי שחור עם חמאה וגבינה צהובה חריפה-מתוקה עם חורים גדולים, כוס לימונדה קרה מלימון טרי עם הרבה סוכר. אם היה לי זמן הייתי מספר עכשיו גם את הבדיחה על החורים בגבינה, אבל אני סבור שאעשה זאת באחד הפרקים הבאים, וכדאי בתחילת הפרק, כי אם שוב ארעב לקראת סוף הפרק, לא יישאר לי זמן לספר את הבדיחה.
בתיאבון.
להתראות.
המשך יבוא