משבר הקורונה הוביל את שני התאומים, ישראל ורחמים דמארי, אנשים מסורתיים המקפידים לקיים מצוות, למסקנה שהתבקשה גם לפני המשבר: חסל סדר אוכלי חינם על חשבונם של המתפרנסים מיגיע כפיהם! העסקים שרדו בקושי את ההשבתה מטעם משרד הבריאות, השבתה שנמשכה שלושה חודשים, והנה, מיד עם ההקלות בסגר, מגיעים משגיחי הכשרות ודורשים נתח מהרווחים המעטים שלהם.
השניים החליטו כי מי שסומך על כך שהפלאפל שלהם כשר, יסמוך על כך גם כאשר הרבנות של גבעתיים תפיץ מודעה בנוסח "מודעת אבל" שהשגחת הכשרות על הפלאפל שלהם הוסרה. ובאמת, בעקבות הצעד המתבקש שהם יזמו, הקונים ממש התדפקו על הדוכן שלהם.
זה הרי זועק לשמיים – יש בארץ 20,000 משגיחי כשרות, ורק 30 משגיחי בנייה, כביכול, הסכנה הנוראה נובעת מסטייה חס וחלילה מכללי הכשרות, ולא מכך שכמעט כל שבוע נופל פועל בניין מהפיגומים אל מותו.
יש רק 20 מפקחות על מעונות יום, והרי זאת תקלה איומה, שכן המדינה עוצמת עיניים ממקרי ההתעללות בפעוטות. הממסד הדתי דואג לכך שמשגיח כשרות יישב במכונית הממוזגת שלו, יראה איך החקלאי מעבד את שדהו בזיעת אפיו, וידרוש את "המגיע לו", כי הרי הוא שותף בלי השקעה ובלי זיעה על כל העולם העסקי, ולא מדובר רק על עסקי מזון – הקונים יכולים למצוא לעיתים במרכולים חותמת כשרות גם על דטרגנטים!
ומדוע אנחנו נדהמים כל פעם מחדש מהאנומליה הזאת (בלי לנקוף נגדה אצבע כמובן)? – הרי שליחי האל מטעם עצמם כבר לימדו אותנו שלקדוש ברוך לא ממש אכפת שמיליון וחצי ילדים נרצחו במיתות הזוועתיות ביותר, מה שחשוב לו זה ש-13 מיליון יהודים לא יאכלו שרימפס. אפשר לצאת מהדעת מ"ההיגיון" האמוני הזה.
העיוות הכלכלי-חברתי הזה נובע מהעובדה המצערת שאבות המדינה לא השכילו להפריד בין הדת למדינה, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם. ביפן, למשל, האזרח יכול להיות מאמין בשינטו, או בבודהה, או בישו, אבל המדינה לא נותנת אפילו ין אחד לשום כת דתית, והמדינה שלהם היא מן המתקדמות בעולם.
מי שרוצה בארצנו לקיים מצוות – זכותו המלאה לעשות זאת, וגם זכותו לתרום מכספו מעשר למוסדות הדת, אבל מדוע ההדתה הוא תפקידה של המדינה? מדוע המדינה צריכה לממן ציבור ענק של רבנים, דיינים, משגיחי כשרות ועוד "כלי קודש" שמתרבים משנה לשנה? מדוע המדינה צריכה לממן אוכלי חינם ש"תורתם אומנותם"? הרמב"ם, שבוודאי לא היה פחות מאמין מתלמידי ישיבת ויז'ניץ, כותב:
כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעְסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְיִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה – הֲרֵי זֶה חִלַּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא: לְפִי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה.
 אָמְרוּ חֲכָמִים:... אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנֹא אֶת הָרַבָּנוּת. וְכָל תּוֹרָה שְׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה; וְסוֹף אָדָם זֶה, שֶׁיְּהֶא מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת.
(מִשְׁנֵה תּוֹרָה סֵפֶר הַמַּדָּע, הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, פֵּרֶק ג)
אלה ש"תורתם אומנותם" טוענים, בלי להתבייש, שהלימוד שלהם ותפילותיהם מגינים על עם ישראל יותר מהחיילים, ולכן לעולם לא יתגייסו, וגם יסרבו ללכת לקבל פטור מהבקו"ם, כי הם הרי לא ממש מכירים בציונות ובמדינה, אבל קיצבה מהמדינה הם מקבלים ברצון.
ואגב לימוד התורה ותפילה – מתי אלה הועילו אי-פעם? האם בימי החורבן שהמיט עלינו נבוכדנצר? האם בימי החורבן שהמיט עלינו טיטוס? האם בגזירות אדריאנוס? האם ברציחות של מסעי הצלב? האם בגירוש מאנגליה במאה ה-13, האם בגירוש מספרד והגירוש מפורטוגל במאה ה-15? האם בפרעות ת"ח ות"ט? האם בזוועת עלילות הדם שנמשכו קרוב למאתיים שנה? האם בפרעות פטליורה, בהן נרצחו כמאתיים אלף יהודים? האם בשואה שבה איבדנו שליש מעמנו במיתות מזוויעות שמוחות מעוותים המציאו? כלום אלה שנרצחו באירועים החוזרים ונשנים בדברי ימי הגלות שלנו – כלום אלה לא למדו תורה היטב כמו בחורי הישיבות במדינת ישראל? כלום האומללים האלה לא התפללו כפי שצריך, ורק אוכלי חינם בארצנו ראויים לזכות בחסד האל? הרי דרך החשיבה שלהם מוציאה את השכל הישר אל מחוץ לתחום!
צריך להיות חופש דת במדינה, כמו בכל מדינה מתוקנת, אבל מדוע לכפות גזירות דתיות על כל הציבור? מדוע לא תהיה תחבורה ציבורית בשבת, כדי שלא רק בעלי המכוניות יוכלו לבלות את יום השבת כראות עיניהם?
מדוע חייבים למכור את החמץ לגוי בפסח, ולחייב בתי חולים לחטט בכליהם של מבקרי החולים שמא הביאו עמם חמץ?
מדוע צריך למכור את הארץ בשנת שמיטה לגוי? מדוע אסור לקנות תוצרת חקלאית מיהודי בשנת שמיטה, ואילו מגוי מותר?
מדוע מודרים היהודים הרפורמים, הרי רק בארצות הברית יש כ-2 מיליון יהודים המגדירים עצמם רפורמים – איך אפשר להתעלם ממאסה כזאת של יהודים? כנ"ל לגבי הקונסרבטיבים? מדוע יש מונופול על הדת רק לזרם האורתודוכסי שמשליט על המאמינים דעות אטוויסטיות, התנגדות לקדמה, למדע, לאמנות, שמפלים את האישה ב"דין תורה"!
מדוע הגיור בישראל חייב להיות אורתודוכסי? כלום רות המואבייה, סבתא רבתא של דויד המלך, עברה גיור האורתודוכסי? כלום אחשורוש עבר ברית מילה לפני שלקח את אסתר לאישה?
העם בציון הפך להיות שפוט לדרך חשיבה פרימיטיבית – אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לקראת מדינה נוסח איראן. במדינת ישראל כדאי להשתייך למגזר החרדי, כי אז נהנים מכל הטוב שהמדינה מעניקה, אבל לא חייבים בחובותיה, כמו חוב השירות הצבאי בארץ מוקפת אויבים שרוצים להשמידה. כלום הם חסרי בינה עד כדי כך להאמין שלימוד תורה ותפילה מגינים על עם ישראל  ולכן אין צורך להתגייס? כלום שכחנו איך נטבחנו משום שלא היו בידינו אמצעי הגנה?
הבעייה היא שהמאמינים האדוקים שוללים את תוקף העובדות, וחושבים לאמת רק מה שמורי ההוראה שלהם מחליטים שהיא אמת.
התאומים מדוכן הפלאפל בגבעתיים מעניקים לדוגלים במעט שפיות בארץ שלנו – שביב של תקווה: אם שני יהודים מאמינים אלה, שלומי אמוני ישראל, החליטו שנמאס להם מהטפילות של הממסד הדתי – אולי באמת יש שביב של תקווה לגבי העתיד.
משה גרנות