ארכיון קישורים אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #1566 13/08/2020 כ"ג אב התש"פ
נעמן כהן

"הפרוטסטנטים"

מיהו הלותר החדש?
ב-1517 החליט האפיפיור, ליאו ה-10 לבנות מחדש את כנסיית סן פטרוס ככנסייה הגדולה והמפוארת בעולם. כדי לממן את הבנייה הוא החליט לשלוח שליחים לכל אירופה כדי למכור אִינְדוּלְגֵנְצְיוֹת (כתבי מחילה המאפשרים להגיע לגן העדן). ואכן, בעזרת הכסף שהרוויח מהמכירות בנה את הכנסייה.
אחד השליחים הגיע לגרמניה ושם הוא נתקל בהתנגדות מצד כומר קתולי גרמני בשם מרטין לותר שיצא נגד השחיתות של הכנסייה שבמכירת האִינְדוּלְגֵנְצְיָה, ואמר: "כאן אני עומד איני יכול אחרת."
לותר פרסם 95 תזות שעיקרן היה שהוא אינו מכיר בתורת "ממלא המקום", כלומר – לא מכיר באפיפיור הטוען שהוא ממלא מקומו של פטרוס שהוא ממלא מקומו של ישו עלי אדמות).
לותר טען שכל אחד יכול להגיע לקשר ישיר עם אלוהים.
בעקבות כך, החליט האפיפיור להטיל עליו חרם. אבל למזלו של לותר חלק מהנסיכים הגרמנים תמכו בו ומחו נגד החרם. לפיכך, הם נקראו "מוחים". (פרוֹטסְטנְטִים).
לותר אף ניסה לשכנע את היהודים בגרמניה לקבל את תורתו. למשל, הוא היה הראשון שתרגם את התנ"ך לגרמנית. כמו כן, הוא אסר על הצבת פסלים ותמונות בכנסיות. אף על פי כן, היהודים סירבו לקבל את דתו וכאשר הוא נוכח בזאת הוא כתב ספר שנקרא "היהודים ושקריהם". בספר זה הוא פיתח תורה אנטישמית קיצונית וטען שיש להרוס את בתי הכנסת ולגרש את היהודים (יש חוקרים שרואים קשר ישיר בין התורה האנטישמית של לותר לבין האידיאולוגיה הנאצית).
ה"פרוטסט" – המחאה, הביאה למלחמות דת עקובות מדם.
בניגוד לתנועה הפרוטסטנטית ההיסטורית, השחיתות המיוחסת לנתניהו היא כאין וכאפס לעומת שחיתות האפיפיור ליאו ה-10 – שאמר עם היבחרו לתפקיד: "אלוהים נתן לנו את האפיפיורות. הבה ניהנה ממנה!"
ובעיקר לתנועה הפרוטסטנטית החדשה בישראל אין מנהיג. אין לותר ישראלי.
מיהם מנהיגי המחאה הפרוטסטנטית האפשריים?
בנימין גנץ רואה עצמו מהקואליציה כחלק מהתנועה הפרוטסטנטית אך חינו סר בעיני "המוחים" המפגינים, חסידיו לשעבר.
משה סמולינסקי-יעלון המפגין למען קואליציה עם הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) גם הוא אינו נתפש עוד כמנהיג, גם על ידי אלו שקיבלו ממנו ג'ובים. גם הם נטשוהו ועזבוהו.
יאיר למפל-לפיד גם הוא נתפס כאדם חסר השכלה, צייצן, שאינו יכול להיות מורה דרך ומנהיג פוליטי. וכמובן גם לא אהוד ברוג-ברק, או איווט אביגדור ליברמן.
הניסיונות להכתיר מנהיגים חדשים לתנועה הפרוטסטנטית החדשה כרון אובז'נסקי-חולדאי, גד אייזנקוט, עופר שלח. גם הם נתפשים פתטיים.
הדבר הגיע לידי כך שאפילו גדעון לואי (לוי), האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי וחיסול מדינת היהודים, "לורד האו האו" הישראלי – קבע שנתניהו הוא המנהיג הטוב ביותר בין כל המנהיגים האפשריים. כל אלו שיחליפו אותו יהיו גרועים ממנו.
"הימין" כותב לואי (לוי) "חייב הרבה למחאת השמאל: היא מכשירה אותו, מלבינה את חטאיו, מחזקת את שליטתו, מעניקה לו לגיטימציה שמעולם לא היתה לו. ככה זה כשתנועת מחאה מתמקדת בגורלו של איש אחד – רק לא ביבי."
(גדעון לוי, "כשרוצים רק לא ביבי", "הארץ" 9.8.29)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9057179
הנה כי כן נתניהו הוא ברירת המחדל. המנהיג הטוב האפשרי. כל "לותר חדש", או "קלווין חדש" יהיו גרועים ממנו. נצטרך כנראה לחכות זמן רב עד שיקום לו מחליף ראוי, וכל זאת מהסיבה הפשוטה, המפתיעה, והמצערת – שרק הוא מממש את המדיניות של מפלגת העבודה ההיסטורית, מדיניות הדוחה כל קיצוניות. לא סיפוח כל השטחים (בגין), ולא מסירתם לכיבוש ערבי-מוסלמי. האם יעמוד לו כוחו מול התנועה הפרוטסטנטית החדשה ויגשים את סיפוח בקעת הירדן ברוח תוכנית אלון ורבין?
ימים יגידו.

"הפרוטסטנט" משה סמולינסקי יעלון בעד חיסול הדמוקרטיה
ח"כ משה סמולינסקי-יעלון (יש עתיד-תל"ם), הגיע להפגנה בירושלים, ואמר במשדר המיוחד ב-ynet ש"הגיע הזמן שעם ישראל יבין שנתניהו לא ניצח בשום בחירות. בנכלוליות, לצערי, הוא הצליח להביא לכניעתם של גנץ ואשכנזי ועלינו להחליף אותו. אני מקווה שהלחץ הציבורי הזה יגרום לזעזועים. בסופו של דבר, צריך להזיז את נתניהו – בין אם זה בבחירות או לא."
https://rotter.net/forum/scoops1/646172.shtml
מה פירוש לא בבחירות? האם "הדמוקרט" סמולינסקי-יעלון מתכנן הפיכה?

פני הפרוטסטנטים החדשים
הנה ראו את מקצת מפני "הפרוטסטנטים החדשים" ואת מטרותיהם:
https://rotter.net/forum/scoops1/647624.shtml
https://mobile.twitter.com/ariel_elharar_/status/1289663537350971392

"הפרוטסטנטית" הבדרנית רבקה מיכאלי
הפרוטסטנטית החדשה, הבדרנית הוותיקה רבקה מיכאלשוויליי-מיכאלי, היתה במיטבה כבדרנית, כאשר בהפגנת "הדגלים השחורים" בגשר קק"ל בתל אביב הצחיקה את כולם כשאמרה: "אנחנו אסירי ציון. במקום שאחד ישב בבית סוהר, אנחנו יושבים במקומו."
https://rotter.net/forum/scoops1/647726.shtml
עאלק אסירת ציון. כאילו שגבולות הארץ סגורים בפניה, היא הרי יכולה תמיד לרדת מהארץ כפי שעשו בניה. דלתות הכלא פתוחות.

עמירה הס צודקת
בכתבה אוהדת התומכת בתעמלן האיסלמו-נאצי-אנטישמי, מוחמד בכרי, ובסרט התעמולה האנטישמי שלו "ג'נין ג'נין", יוצאת כתבת "הארץ" עמירה הס, האקטיביסטית הפרו-איסלמית התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, בביקורת על פרופסור דינה פורת מ"יד ושם". פרופסור פורת הביעה דעתה על סרט התעמולה של בכרי ואמרה: "שהיטלר אמר דברים דומים לדברים שמשמיע אחד ממרואייני הסרט על היהודים."
"מעולם לא ביקשתי מפורת," כותבת הס, "חוות דעת על אמירות של בצלאל סמוטריץ' על שרפת מסגדים וכתובות גזעניות בעברית, על הרג משפחות לא-יהודיות, שלמות, בהפצצות מכוונות של ישראל. מעולם לא ביקשתי מפורת את חוות דעתה על יהודים שתוקפים מוסקים לא-יהודים עד זוב דם. אני יודעת שהבעת עמדה בעניין פגיעה של יהודים בשמים לא-יהודים חורגת מהמנדט שלה."
(עמירה הס, "למען הדיוק", "הארץ", 9.8.20)
https://www.haaretz.co.il/blogs/shabahit/1.9056982
אז מעבר לעובדה שהיטלר זיכה את הערבים מהיותם "שמים" ואפילו העניק לחברו הטוב מוחמד אל-חוסייני דרגת גנרל ס.ס. כדי שישתתף בהשמדת יהודים, הרי לצערי אני נאלץ להודות שזו הפעם היחידה שהס צודקת. אכן זו טעות קשה של דינה פורת, כלומר ל"יד ושם" אין מנדט לחקור את "שואת יהודי ערב" שבוצעה ע"י מוחמד, ואת הגזענות האנטישמית הערבית-מוסלמית שמקורה באותה שואה.
הפחד של היהודים היום לא נעוץ בשואה, אלא ב"שואת יהודי ערב".
לאחר שמוחמד הכריז: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים," הוא חיסל את היישוב היהודי (רצח הגברים ומכירת הנשים והילדים לעבדים, חוץ משתי נשים שלקח לו כשלל מלחמה, והכריז כי כל רכוש היהודים שייך לו ולערביםסורה 59).
עד היום ארץ ערב היא יודנריין, ובכל הפגנה אומרים הערבים: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, צבא מוחמד עוד ישוב!"
הנה ראו את ח"כ אחמד כמאל אחמד א-טיבי מסית את הקהל שלו בקריאה הזו:
https://www.youtube.com/watch?v=1I4ktRkOuA4
כדי לשחזר את חיסול היהודים בערב ע"י מוחמד תובעים החמאס באמנתו (סעיף 7), והמופתי של אש"פ לרצוח ע"פ דברי מוחמד את כל היהודים הקופים והחזירים:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
מכיוון שלמרבה הצער טרם נמצא ערבי-מוסלמי שיראה בדברי מוחמד אלו גזענות ולא מופת מוסרי (אם אתם מכירים כזה אנא הציגוהו) מן הראוי ש"יד ושם" תנציח גם את שואת יהודי ערב, ותיאבק גם נגד האנטישמיות האיסלמו-נאצית.

לא להרוס – לחלט
החלטת בג"ץ ברוב של שניים, מנחם מאזוז, וג'ורג' קרא, לא להרוס את ביתו של נזמי אבו בכר שהשליך אבן והרג את לוחם צה"ל עמית בן יגאל – בנימוק שאשתו וילדיו אינם מעורבים במעשיו מוטעית.
https://news.walla.co.il/item/3379371
אכן "איש בחטאו יומת" נזמי אבו בכר היה בן מוות* בשעת המעשה, וצריך היה להורגו, אך משלא נעשה כן, ומאחר שנתפס רק לאחריו, יש לשופטו בהתאם לחוק, וכמובן אין האישה והילדים צריכים לעמוד למשפט בגין מעשיו, אבל מן הראוי והמוסרי שרכושו של הנאשם יחולט לטובת פיצוי למשפחת ההרוג ולצה"ל. ובכך אין מנוס מגרימת נזק לאישה ולילדים.
המטרה להרתיע מטרור תושג הרבה יותר טוב אם במקום להרוס בית, שייבנה תוך זמן קצר מחדש – הבית יחולט לטובת מכירתו והתמורה ממנו תינתן לקורבן המעשה ולמדינה. בדיוק בדרך שנעשית בלחימה בסוחרי הסמים. זו הדרך הטובה והמוסרית ביותר להרתעה. לא להרוס, לחלט.
* נזמי אבו בכר לא היה טרוריסט, והוא לא רצח חייל צה"ל, אלא הרג. טרור הוא רק נגד אזרחים.

מזכל בל"ד – היהודים שודדים פולשים
לאחר שקיבל ביקורת על מתן הוקרה למחבלים אמר מזכ"ל בל"ד, מוסטפא טהא: "היהודים הם פולשים שהגיעו לארץ כמו שודדים."
https://rotter.net/forum/scoops1/647147.shtml
מעניין מה תאמר על כך ה"פולשת השודדת" גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון המהגרת הבלתי חוקית מווילנה, והמתנחלת בלתי חוקית במלבס (להגדרת הערבים).

משחקי האוניברסיאדה של הטרור באוניברסיטת חיפה
פרופסור רון תיאודור רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, צודק כשהוא רואה באוניברסיטת חיפה סימנים לשנות השלושים.
בהסכמתו יש בשער הכניסה לאוניברסיטה אנדרטא לזכר הנכסה (אסון הערבים ב-1967) והאוניברסיטה מקיימת תחרות ספורט מטעם בל"ד לנשים וגברים.
הקבוצות הזוכות נקראות על שמות מחבלים. למשל, קבוצת בנות זוכה להיקרא על שמה של שורוק דוויאת, צעירה ערבייה ששלפה סכין מטבח וניסתה לרצוח את דניאל רוזנפלד בי-ם.
באותו טורניר קבוצת הבנים על שמו של הג'יהאדיסט מרואן ברגותי (מייסד ארגון הטרור של אש"פ "השהידים של הקצה" – "כתאאב שוהאדת אל-אקצה") לקחה את הגביע כשניצחה את הקבוצה על שמו של אחמד מנאסרה, נער פלסטיני שיצא עם בן דודו למסע רצח בפסגת זאב.
קבוצות אחרות נקראו על שמן של לילה חאלד, חוטפת המטוסים ודלאל מוגרבי מחבלת שאחראית להירצחם של עשרות ישראלים.
https://rotter.net/forum/scoops1/647746.shtml
אכן פרופסור רון תיאודור רובין צודק. באוניברסיטת חיפה ניתן בהחלט לראות את סימני שנות השלושים בגרמניה ובארץ.

"בן חסות" נשאר תמיד בן חסות מושפל
לא עזרה לעזמי בשארה מרגל החיזבאללה כל פעילותו לטובת ארגון הטרור השיעי. גם לא כל שנאת ישראל שלו. כיווני-נוצרי שהסתערב בכפייה עקב הכיבוש הערבי הוא נשאר תמיד "אהל אד'ימה" – בן חסות מושפל של המוסלמים.
עלי, מגיש טלוויזיה מצרי בערוץ תורכי המזוהה עם האחים המוסלמים, מתח ביקורת קשה על עזמי בשארה, בשל ביקורתו על הפיכת איה סופיה ממוזיאון למסגד ואמר כי "עזמי בשארה הוא מרגל ששונא כל דבר אסלאמי:"
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?250_9

של מי הקורבן?
לפני כמה שנים טענה לעומתי סטודנטית ערבייה-מוסלמית שהיא יכולה להוכיח את קיומו של אללה – (אלוהים הערבי-מוסלמי).
"איך?" שאלתי אותה?
"פשוט מאוד," היא הסבירה, "ההוכחה שהקוראן נכתב ע"י אללה עצמו היא השפה הערבית הצחה והנפלאה שלו, ששום בן אדם פשוט לא יכול לכתוב כמותה, אפילו למדתי זאת בתיכון," היא הדגישה, "וזו ההוכחה לקיומו של אללה."
(כידוע הקוראן משקף תמיד את האינטרסים הכלכליים, והאישיותיים הפרטיים של מוחמד, למשל, רק הוא קיבל מאללה את הרשות לקחת מיספר בלתי מוגבל של נשים ולא רק ארבע. לכן המסורת המוסלמית מדגישה שמוחמד היה אנאלפבית. זו אמורה להיות ההוכחה שהקוראן נכתב ע"י אללה עצמו, ולא ע"י מוחמד).
"אהה, מעניין." אמרתי לה, "עשי ניסוי. קחי את סיפור העקידה שנכתב ע"י יהודי פשוט, ואותו סיפור שנכתב למעלה מאלף שנה אחריו, ע"י אללה, (אלוהים הערבי-מוסלמי) עצמו. בדקי את הטקסט, מי כותב משובח יותר? מי כותב בשפה יפה יותר, יהודי פשוט או אלוהים הערבי-מוסלמי-אללה? והאם אפשר מהטקסט הזה להוכיח את קיומו של אללה..."
הנה לפניכם שני הטקסטים:
בראשית כ"ב – א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.  ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים.  ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.  ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.  ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.  ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה.  ח וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.  ט וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים.  י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.  יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.  יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:  כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי.  יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.  יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, יְהוָה יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה.  טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן-הַשָּׁמָיִם.  טז וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-יְהוָה:  כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ.  יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו.  יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. 

קוראן סורה 37 "הערוכים": (תרגום רובין)
99 אמר (אברהם), הָלוך אלך לי אל ריבוני, והוא ינחֵני. 100 ריבּוני, הענק לי בן אשר יהיה בישָרים. 101 אז בישרנו לו על בן שקול דעת. 102 כאשר גדל דיו למעשים עִמו, אמר, בנִי, ראיתי בשנתי כי עלַי להעלותךָ: קורבן. חֲשוב ורְאֵה מה דעתךָ. אמר, אבא, עשֵׂה כאשר צוּוית.
אם ירצה אלוהים, תמצא כי אני בעזי הרוח. 103 כאשר גמרו שניהם בדעתם להתמסר (לרצון אלוהים), והוא השכיבו על פניו, 104 קראנו אליו, אברהם, 105 כבר קיימת את החלום! כך נגמול למיטיבים. 100 זהו הניסיון הברור. 107 פדינו אותו בבהמת קורבן אדירה, 108 והותרנו לו זֵכר בדורות הבאים: 109 בִּרְכת שלום על אברהם. 110 כך נגמול למיטיבים. 111 הוא היה בעבדינו המאמינים. 112 ובישרנו לו על יִצְחָק אשר יהיה נביא בישָרים. 113 בירכנו אותו ואת יצחק, ומזרעם יצאו מיטיבים, וגם אנשים אשר גרמו לעצמם עוול ברור.

לא אכנס לניתוח ספרותי של שני הטקסטים, אניח את זה לשיקול הדעת של הקוראים, אבל ברור לחלוטין שאין בטיב השפה של הטקסט שמיוחס אללה להוכיח את קיומו.
הטקסט העברי הוא כמובן מופת של כתיבת סיפור קצר. סיפור מתח מתחילתו ועד סופו, ואילו הטקסט הקוראני, הוא מעורפל ולא ברור. למרות שבקוראן מופיע רק שמו של יצחק. התקשו הפרשנים המוסלמים ליחס את סיפור העקידה ליצחק המייצג את היהודים. לכן, מהמאה ה-11 שינו הפרשנים המוסלמים את ייחוס העקידה ליצחק, (כמקובל עד אז), והעבירו את דמות הנעקד מיצחק (ככתוב) לישמעאל. הפרשנות הזו, שמניעיה הגזעניים ברורים, התאפשרה עקב הערפול וחוסר הדיוק שבניסוח הטקסט בקוראן. (חוה לצרוס יפה, אסלם-יהדות, יהדות-איסלם, עמ' 31).
למרבה הצער כל גבר מוסלמי חוגג את החג בשחיטה עצמית של הקורבן, ולא במסירה לקצב שזה מקצועו.
לראשונה בתל אביב נחוג השנה חג הקורבן ע"י קהילת המסתננים מסודאן במגרש הספורט של ביה"ס רוגוזין.
תפילה המונית של סודנים:
https://rotter.net/forum/scoops1/646186.shtml
ומי יהיה הקורבן הבא?

ומי רצח יותר יהודים?
צודק לחלוטין משה גרנות המגיב למנחם רהט המגדיר את הרוצחים הערבים האיסלמו-נאצים "שמאל". ("חדשות בן עזר" 1565)
הרוצחים הערבים רצחו (ורוצחים) יהודים בגין היותם יהודים, ולא עקב שייכותם הפוליטית לשמאל או לימין (מושגים שבכלל אינם מתאימים למציאות ימינו).
רהט (לא מצאתי את שמו המקורי כי הוא השמיט אותו מהערך בוויקיפדיה שכתב על עצמו) כותב: "רצח ד"ר דה האן, אלטלנה ועוד, שבהם הוכיח השמאל אלימות בלתי נתפסת." ("חדשות בן עזר" 1564)
על רצח דה האן הוא צודק. (ובוודאי גם מצדיק אותו). לגבי ניסיון הפוטש של אלטלנה בהם מאשים רהט את השמאל, הוא שכח כמובן למנות את שלושת חיילי צה"ל פסח וולודינגר 19: חיים משה כץ 19 ויעקב פריד 21 – שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בניסיון הפוטש, ועד היום מוסדות המדינה מסרבים להנציחם על אנדרטת אלטלנה בעוד עליה מונצחים חיילי צה"ל שערקו מצה"ל על נשקם בעיצומה של מלחמת השחרור, כשצבא הכיבוש המצרי נמצא 30 ק"מ מתל אביב.
הדוגמה ההיסטורית היחידה כנראה לרצח איש ימין מצד אנשי שמאל היתה הפרשה שעלתה לאחרונה לכותרות, מותו כנראה בעינויים של איש האצ"ל ידידיה סגל, (האחיין של חגי סגל אביו של עמית סגל) ע"י אנשי ההגנה.
https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_הריגת_ידידיה_סגל

הניאו-נאצים היהודים
ארגון "לה פמילייה" (מעניין למה ארגון ימני מאמץ שם איטלקי ולא יהודי? המאפיה האיטלקית) הוא ארגון גזעני הנושא סממנים של ארגון פשיסטי-ניאו-נאצי-גזעני.
הנה ראו את מעשיהם.
https://rotter.net/forum/scoops1/646438.shtml
הגיעה העת להכריז על הארגון כארגון טרור ולהוציאו אל מחוץ לחוק. ככל שיקדם לעשות ייטב.
נעמן כהן

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+