ד"ר ליאור שטרנפלד, אמריקאי ממוצא ישראלי, סבור שגילה את אמריקה. במחקר על יהודי איראן הוא טוען שגילה (כאילו שלא היה ידוע) שהיו יהודים באיראן שתמכו במהפכה של חומייני, והתגייסו למענה, ותמכו במשטר האיטולות. (היו גם יהודים בגרמניה שתמכו בנאצים).
בהתנשאות מופגנת הוא מכריז: "אני משוכנע שהסיפור הזה יזעזע ויבלבל לחלוטין יהודים ישראלים רבים." ודוק: לתפישתו זה לא יבלבל יהודים אמריקאים כמוהו.
אז לא הזדעזענו ולא התבלבלנו.
ד"ר שטרנפלד עיקם את האף מהסידרה "טהראן", שלמרות היותה פרו-איראנית, גיבורת הסדרה, אשת המוסד תמר רביניאן, מוצאת מחסה אצל דודתה היהודייה שנותרה בטהראן גם אחרי המהפכה של 1979. הדודה ניתקה את קשריה עם המשפחה שעלתה לישראל, התאסלמה והקימה משפחה מוסלמית למופת, עם בעל שנושא במשרה ממשלתית בכירה ובת שמפגינה בעד המשטר. אולם ברגע האמת, כשקרובת משפחתה, המרגלת הציונית, זקוקה לעזרה, היא פותחת בפניה את הדלת ומסתירה אותה מהשלטונות.
"זה ממש מרתיח. הסצנה הזאת חסרת אחריות בכל כך הרבה מובנים," אומר שטרנפלד לרגל צאת ספרו "בין איראן לציון – יהודי איראן במאה ה-20." כעסו מכוון לאופן הסטריאוטיפי והחד-ממדי, לדבריו, שבו יוצרי הסדרה בחרו להציג את היהודייה המקומית היחידה שנראתה על המסך. "עשרות שנים יהודי איראן עמלו כדי להבהיר שיש הבדל בין יהודים לציונים, וכדי להראות שנאמנותם נתונה קודם כל לאיראן. ואז באה הסדרה הזאת ונותנת תחמושת לכל מי שטען שהיהודים בסופו של דבר יהיו יותר נאמנים לישראל מאשר לאיראן."
ב-11 בדצמבר 1978 התקיימה בטהראן אחת ההפגנות הגדולות ביותר נגד השאה. העיתונים קראו לה "הפגנת המיליונים". "השתתפות היהודים בהפגנה הזאת שברה שיאים," כותב שטרנפלד. לפי מקורות אחדים השתתפו בה 5,000 יהודים. הערכות אחרות נוקבות במספר גבוה הרבה יותר.
"הרבנים היהודיים צעדו בראש ושאר היהודים אחריהם, בסולידריות גדולה עם בני ארצנו האיראנים," סיפר לשטרנפלד פעיל ותיק בקהילה היהודית באיראן, שהיה ממארגני השתתפות היהודים בהפגנה (ששומר בסוד, מפחד האיראנים, על שמו). התברר שהמנהיגות הדתית היהודית העניקה לגיטימציה ותמיכה להשתתפות של צעירים יהודים בהפגנות. "כבר מהימים הראשונים של המהפכה זכינו לתמיכה גדולה מהרבנים," אמר הפעיל.
הקהילה היהודית העתיקה באיראן חיה בה זה 2,700 שנים, מאז גלות בבל. לאורך רוב המאה ה-20 מנתה האוכלוסייה היהודית בסביבות מאה אלף איש. בשנות ה-70, בעקבות תמורות סוציו-אקונומיות, תרבותיות והשכלתיות, היהודים באיראן כבר היו משולבים באופן מלא במרחב הציבורי והתבלטו בכלכלה, במדע ובפוליטיקה. יהודים היו אנשי מינהל, תעשיינים, סוחרים, רופאים ועיתונאים. חלקם התעשרו וטיפסו בסולם החברתי. אחרים מילאו את שורות האוניברסיטאות והארגונים המקצועיים. גם מספר האינטלקטואלים היהודים עלה.
שיעור היהודים האיראנים שבחרו בברירה הציונית היה נמוך. אף על פי שהסוכנות היהודית הכינה דרכונים ואשרות כניסה וציפתה למיספרים חסרי תקדים של מהגרים, רוב המועמדים לעלייה החליטו לא לעזוב.
יהודים איראניים נתנו לילדיהם שמות פרטיים מוסלמיים, כמו חביב, עבדאללה ורוחאללה. יהודים שעלו לרגל לירושלים אפילו הוסיפו את התואר "חאג'י" לשמם, כפי שנוהגים לעשות מוסלמים המקיימים את החג' – העלייה לרגל למכה.
ב-1960 הצטרף לקו הרקיע של טהראן גורד השחקים האיקוני "פּלאסְקוֹ", שבנה התעשיין והפילנתרופ היהודי חאג'י חביב אלקאניאן (שלימים היה היהודי הראשון שהוצא להורג אחרי המהפכה).
ערב המהפכה הם ראו את עצמם כחלק בלתי נפרד מהאומה האיראנית והזדהו עם מאבקו של העם לדמוקרטיה, עצמאות, חירות ושוויון.
יש כאן אירוניה. השאה היה מי שקירב את המיעוטים, ובכללם היהודים, ללאומיות האיראנית, ואז הם הצטרפו למהפכת 1979 לשם הפלתו. (ולסופה של יהדות איראן).
היו אפילו יהודים שהשתתפו באופן פעיל בקרבות. חלקם במסגרת פעילותם בארגונים מקצועיים איראניים או בארגונים יהודיים מובהקים. אחרים היו פעילים בארגונים מוסלמיים. אחד הארגונים האלה היה מוֹגָ'אהֶדיני חַ'לְק (המוג'אהדין של העם האיראני).
אחת הפעילות בארגון עדנה סאבֶּת, שנולדה ב-1955 למשפחה יהודית טהראנית ממעמד הביניים העירוני, ורבים מקרוביה היו מהנדסים ותעשיינים שרכשו השכלה בארצות הברית. בשנות לימודיה באוניברסיטה הטכנולוגית אַריאמֶהְר בטהראן, החלה סאבת להשתלב בפעילות פוליטית. בהמשך, התאסלמה ובעקבות בעלה המוסלמי, הצטרפה למוג'אהדין והפכה לדמות בולטת בתנועה. חברי התנועה לחמו נגד שלטונו הדכאני של השאה, אך לאחר המהפכה הם נרדפו ע"י המשטר החדש. עדנה סאבת נעצרה והוצאה להורג ב-1982, בגיל 27.
בכורח קיומי (לפי שטרנפלד מאידיאולוגיה עצמאית) הנהגת יהודי איראן תקפה את הציונות, מתחה ביקורת על ישראל והביעה תמיכה בעם הפלסטיני. למשל, ב-1981 פירסם ארגון האינטלקטואלים היהודי הצהרה חריפה, שלפיה "הציונים מקיימים תקיפות בסגנון נאצי נגד אנשים חסרי ישע." ההצהרה כללה משפטים כמו "יחי העם הפלסטיני הגיבור" ו"יצלח מאבקם המשותף של מוסלמים, נוצרים ויהודים נגד האימפריאליזם והציונות."
בעקבות המהפכה הצטמקה הקהילה היהודית באיראן. כיום חיים במדינה כמה אלפי יהודים. גורמים שונים נוקבים במיספרים שונים, שנעים מעשרת אלפים (לפי המפקד הרשמי) ועד כ-25 אלף (המספר שבו נקב לאחרונה ראש הקהילה היהודית). כך או כך, בקרב מדינות המזרח התיכון זו הקהילה השנייה בגודלה אחרי ישראל.
(עופר אדרת, "חומייני טוב ליהודים", "הארץ" 20.8.20)
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.9085556
למה לא הזדעזענו ולא התבלבלנו? ראשית מפני שהדברים היו ידועים כבר, ושנית אנחנו הרי מכירים את פעילות היהודים הפרו-איסלמיים בארץ, ולשם כך אין צורך להרחיק לאיראן.
הנה רק לאחרונה כתבתי על:

מוז'גאן אבגינסז – הגיס החמישי האיראני
מוז'גאן אבגינסז, בת 47, היגרה מאיראן לארץ עם הוריה בהיותה ילדה בת תשע. בארץ היא אימצה לעצמה את השם העברי אורלי נוי, והפכה לאקטיביסטית פרו-איסלמית, אנטי אשכנזית, וכמובן מכך גם אנטי-ציונית. בבחירות האחרונות היא רצה (כיהודיית מחמד) כמועמדת מיספר 6 של המפלגה הלאומנית-ערבית-גזענית – בל"ד. מפלגה הדוגלת בחיסול מדינת היהודים והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית, שמייסדה ומנהיגה עזמי בשארה, מרגל החיזבאללה, נמלט מהארץ לקטאר. אין תימה אפוא שמוז'גאן אבגינסז, (אורלי נוי) קיבלה גם מינוי כחברת הנהלת ארגון "בצלם" (האיסלם)
https://www.btselem.org/hebrew/about_btselem/board_members
בהפגנה האחרונה בכיכר ערפאת הצהירה מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי) שהמאבק אינו נגד הסיפוח של חלק משטחי 67' אלא של שטחי 48', והמאבק הוא נגד הקולוניאליזם הישראלי של 1948 בכל השטח בין הנהר לים.
https://rotter.net/forum/scoops1/633670.shtml
ההפגנה עם דגלי אש"פ לא סיפקה אותה והיא הכריזה: "באימא שלי להפגנה הבאה אני באה עם הדגל של הרפובליקה האיסלמית":
https://twitter.com/NoyOrly/status/1269729779592433665
מה לנו מאייתאללה סיד עלי חסיני ח'אמנהאי, מנהיג הרפובליקה האיסלמית של איראן, הקורא להשמדת ישראל, כשיש לנו כאן קרוב את מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי).

בל"ד מארגנים מחר בנצרת הפגנה נגד הסכם השלום בין ישראל לאמירויות: ״נגד עסקת הקלון ומשתפי הפעולה עם הקולוניאליזם.״ הם כנראה מודאגים מאוד מהפגיעה ביתרון האיכותי של צה"ל:
https://twitter.com/amit_segal/status/1296803394909343744?cn=ZmxleGlibGVfcmVjcw==&refsrc=email

נגד השלום
ממש מדהים לקרוא את תגובות האקטיביסטים הפרו-איסלמיים התומכים בכיבוש ערבי-מוסלמי, המתנאים תמיד בהיותם רודפי שלום – על הסכם השלום עם איחוד האמירויות. מדהים לא פחות לקרוא את נימוקיהם נגד ההסכם.
מבין שכירי העט של שוקן ונבלין החמוצים כלפי השלום ניקח למשל את כתבת "הארץ", נרי לבנה, המתנאה תמיד בבניה שירדו לברלין בירת הריך והפכו לפולקיסטים גרמנים והשתחררו מיהדות ומישראליות, ולפני שבוע במסגרת מחאה נגד נתניהו היא אף התנאתה בכך שגנבה ספרים מהספרייה הלאומית.
(נרי לבנה, "גנבתי ספר מהספרייה הלאומית. לפחות זה היה בשם האהבה", "הארץ", 13.8.20)
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.9069429
והנה השבוע היא מספרת על אביה שבזקנתו ובחוליו עבר לבדו לנהריה בשעה שאימהּ, שנפרדה ממנו, שיכנעה אותו שנהריה היא ממש כמו פריז, וזה בדיוק לפי ההסבר שלה דומה להסבר של נתניהו הקורא להסכם עם האמירויות "שלום". "בעוונותיי, כלל לא ידעתי שקודם לכן," כותבת לבנה, "היתה שרויה במצב מלחמה איתנו. ראש הממשלה לא יכול היה שלא להתפעם עד שורשי נשמתו מהעובדה שאי שם, מרחק שלוש שעות טיסה מישראל, בתוך מדבר השרוי רוב השנה בחום קיצוני, הוקמו להם גורדי שחקים (כולל הגבוה בתבל), איים מלאכותיים, כבישים חדישים, קניונים עצומי מימדים שיש בהם הכול, כולל חנויות של המעצבים היקרים בתבל, מלונות מוגזמים ומפוארים עד גיחוך ולא מעט אנשי עסקים מערביים החותמים על עסקאות ענק עם המיליארדרים, המיליונרים והטריליונרים המהווים את צמרת הנסיכות הזאת, המונהגת על ידי אחד האנשים העשירים בתבל.
"מובן שכמו כל ראשי המדינות שעימם נוהג ראש ממשלתנו הנצחי להתיידד בשנים האחרונות, גם האמיר הזה שולט ללא מצרים בממלכה או בנסיכות שהדמוקרטיה מנוגדת לרוחה, שאיש עדיין לא שמע בה על זכויות אזרח, שמיספר העובדים הזרים בה גדול פי שלושה ממיספר האזרחים, שחלקם הגדול של אותם עובדים שעליהם נשענת כלכלתה המפוארת של המדינה עובדים בתנאים איומים הקרובים לעבדות יותר מאשר לעבודה, שאין בה אפילו שמועות על זכויות אזרח, שחיי נשים נחשבים בה הרבה פחות מחיי גברים וחיי להט"בים אינם נחשבים בה כלל, שאסור בה להחזיק ידיים או לגלות שום סימני חיבה בפומבי, בוודאי שאסור לנגן או לשיר ברחובותיה, שבבתי הקפה שלה יושבים גברים בלבד, שנשים במכנסיים או בבגדי קיץ קלים (בחום של 50 מעלות, כזכור) אינן מסתובבות ברחובות."
(נרי לבנה, "אני לא רואה שום סיבה להתלהב מהשלום עם איחוד האמירויות", "הארץ" 20.8.20)
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.9084923
הבנתם את הנימוק? אין לעשות שלום עם רודן ערבי עשיר שאין במדינתו דמוקרטיה. כמובן יש לעשות שלום רק עם הדמוקרטים הפרוגרסיביים – למשל אסאד, אבא של מאזן, סינואר, סאדאת, והמלך חוסיין שהם ממש-ממש סמל הדמוקרטיה והקידמה.

השפה העברית כמכשול להצלחה
טהרני המגדר דורשים להפסיק את השימוש בלשון זכר-יחיד בבחינות הבגרות. משרד החינוך דן בחלופות שונות, בהן לשון רבים. על רקע מחקרים שמראים כי שימוש בלשון זכר פוגע בהישגי התלמידות. בתחילת החודש הודיעה אוניברסיטת תל אביב כי הבחינות בכל תחומי הלימוד ינוסחו מעתה בלשון רבים. השינוי בתל אביב ובמוסדות נוספים להשכלה הגבוהה הגיע בעקבות יוזמה של חברים באקדמיה הצעירה הישראלית (הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים), שאף נפגשה לפני כמה חודשים בנושא עם יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר מירי שליסל. הדיון הופסק בעקבות מגפת הקורונה, אך לדברי מקור במשרד האפשרות "נבחנת בחיוב" והטיפול אמור להתחדש לאחר פתיחת שנת הלימודים. השבוע פנתה בעניין למנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי, גם יעל גוראון, לשעבר האחראית על לימודי האזרחות.
במשרד בחנו מחקרים שונים שהראו כי שימוש בשפה המנוגדת למין הנבחן – גברים ונשים כאחד מביאה לפגיעה בנשים גדולה יותר. למשל ניסוח של: "קרא", "הדגם", "חשב", "תאר".
במסגרת הדיונים במשרד החינוך, נבדקה האפשרות להוסיף "לוכסן" לשאלות ("ענה/עני"), אך לדברי אחד הגורמים החשש הוא מ"פגיעה ברצף הקריאה."
אפשרות נוספת שנבחנה היא השימוש בלשון רבים, אך במשרד החינוך יש גורמים שהזהירו מפניה, בטענה כי היא עלולה "להכשיר העתקות". "לטענת המתנגדים, שאלה בנוסח 'כתבו את התשובה' או 'הביעו את עמדתכם' – עלולה להתפרש על ידי התלמידים כהכשר לשתף אחד את השני בתשובות," מסביר מקור. לדבריו, הטענה נשמעה בעיקר באגף האחראי על בחינות הבגרות.
לפי מחקר שערכו ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל אביב וד"ר טלי רגב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, הציון הממוצע של נשים במבחן במתמטיקה שהשאלות בו נוסחו בלשון זכר היה נמוך בכ-15% מזה של הגברים. עוד התברר כי נשים שהתבקשו לענות על שאלות בלשון זכר (וגברים שענו על מבחן בלשון נקבה) השקיעו פחות זמן בבחינה. מנגד, נמצא כי שימוש בלשון רבים ("ענו", "כתבו", "תארו") שיפרה את הישגי הנשים, ולא פגעה בתוצאות הגברים.
(אור קשתי, "משרד החינוך שוקל לעבור ללשון רבים בבגרויות", "הארץ", 21.8.20)
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9088825
הנימוק של העתקה הוא מגוחך, אבל גם לא ברורה התועלת של השימוש בלשון הרבים, שהרי לשון הרבים המוצעת היא רבים של גברים "ענו", "כתבו", "תארו", ולנשים צריך לכתוב: "ענינה" "כתובנה" תארנה". אז מה זה יועיל לטהרני המגדר?

חזון העצמות היבשות
העלאת עצמות נחמן מברסלב
לאור מגפת הקורונה וסכנת ההידבקות של עשרות אלפי גברים העומדים לעלות לרגל לאומן, הוגשה עתירה לבג"ץ הקוראת למדינה להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לישראל, העלאת העצמות תייתר את הנסיעה לאוקראינה. עו"ד איתמר בן גביר הגיש את העתירה בשם שרון תל צור, יו"ר הוועד להעלאת עצמותיו של רבי נחמן לירושלים, שהוא מתלמידי רבי ישראל דב אודסר – חסיד קארלין, שנטש את קארלין והפך להיות חסיד רבי נחמן מברסלב.
בישיבת ברסלב היה תלמיד בשם ר' יואל אשכנזי, שהיה ידוע כתלמיד חכם, וכבדחן חובב הלצות. ביום בהיר אחד, חמד אשכנזי לצון לאודסר, הוא רשם פתק והטמינו בספרו של אודסר. בפתק היה כתוב: "מאוד היה קשה לי לרדת אליך תלמידי היקר, להגיד לך כי נהניתי מאוד מעבודתך, ועליך אמרתי האש שלי תוקד עד שיבוא המשיח, חזק ואמץ בעבודתך נ נח נחמ נחמן מאומן."
אודסר שמצא את הפתק היה בטוח שזהו מסר מרבי נחמן מאומן, והקים את פלג "הנחנחים", של חסידי ברסלב.
בעתירה מבקש שרון תל צור מראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ גבי אשכנזי, שר הדתות הרב יעקב אביטן, ושרת התפוצות עומר ינקלביץ' – לפעול בנושא וטוען כי הדבר נובע "מתוקף תפקידם להעלות עצמות יהודים בעלי השפעה לקבורה בארץ."
העתירה טוענת שמנהיגים דתיים מופלים בעניין זה. "יש פגיעה קשה בשוויון בין מנהיגים לא דתיים שזכו להיקבר בשנית בארץ, לבין מנהיג חרדי שלא זכה ליחס שווה ועדיין קבור בחו"ל. רבי נחמן רצה להיקבר בארץ ישראל, ובמקרים שמנהיגי העם היהודי בגולה ביקשו זאת – הסוכנות או הממשלה פעלו להעלותם לקבורה."
העותר טוען כי "קברו של רבי נחמן הינו נכס של העם היהודי שנמצא תחת שלטון זר, ובשל כך יש צורך בהעלאת עצמותיו."
עו"ד איתמר בן גביר, בא כוחו של תל צור הוסיף ואמר עוד: "רבי נחמן היה גדול דור, מאורם של ישראל המשמש עד היום כרבם של רבבות יהודים. אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תפעל להעלאת עצמותיו. יש לו זכויות רבות בהתחדשות תחיית האומה היהודית בארץ ישראל."
בית המשפט הורה למדינה להגיב לעתירה מיד לאחר החגים, ב־13 באוקטובר.
https://hm-news.co.il/75934/
אז ככה, ישנם כמה הבדלים גדולים בין בנימין זאב הרצל שעצמותיו הועלו לארץ לבין ר' נחמן.
בניגוד להרצל ר' נחמן מברסלב לא ביקש להיקבר בארץ, אלא באומן באומרו: "אומן מקום טוב להיקבר בו," מכיוון שבבית העלמין נקברו יהודי העיר שנרצחו בידי ההידמקים בטבח ב-1768. (ולא בירושלים אליה לא הגיע כלל במסעו לארץ).
https://he.wikipedia.org/wiki/קבר_רבי_נחמן_מברסלב
אבל הבעייה קשה יותר. הקבר באומן אינו קבר, ואין בו עצמות. הוא רק יד זיכרון שנקבעה בצורה שרירותית. לא ידוע היכן קברו האמיתי של ר' נחמן, ולכן לא ניתן להעלות את עצמותיו לארץ. חבל. זה היה חוסך דמים. כסף וחיים. לא נותר אלא לחכות לאחרית הימים ולגלגול מחילות.

דוגמה אישית
המלחין דוד זהבי עבד כל חייו כחשמלאי בקיבוץ נען. בזמנו החופשי חיבר מוסיקה נפלאה. המלחין סשה ארגוב עבד כקופאי בבנק ובזמנו החופשי חיבר מוסיקה נפלאה. שניהם לא חשבו שהמדינה חייבת להם משהו. כששומעים את תביעות המוסיקאים למימון מהמדינה כדאי להזכיר להם את אנשי המופת הנ"ל.

גולדה זלטה שניפיצקי – זהבה גלאון, שמה זין על בלוני הזין
הצדקת ממכון "זולת", גולדה זלטה שניפיצקי – זהבה גלאון, מתנאה תמיד במאבקה למען הנשים נגד ביזוין והשפלתן, בתנאי כמובן שזה לא קשור לנתניהו.
הנה תגובתה על בלוני הזין: "מיליון מובטלים, אתמול נשבר שיא המתים ביום מקורונה, ראש הממשלה עומד לדין על שוחד, ומה שמפריע לחברת הקבינט מירי רגב זה בלון שמעליב את ביבי. תעשו עם זה מה שאתם רוצים":
https://mobile.twitter.com/zehavagalon/status/1290924150966583296
מה את, זהבה, רוצה לעשות עם זה?

באקדמיה אסור לשבח יהודים
טפן למונבי, בן 71, מרצה באוניברסיטת סולנט בעיר סאות'המילטון השתמש בסטריאוטיפים חיוביים בעת שיחה אישית עם עמיתה. העמיתה, ד"ר ג'נט בונאר, אמרה שיש לה תואר בפיזיקה ולמונבי אמר לה שליהודים יש כשרון יוצא דופן בתחום."
העמיתה התנגדה לאמירה ולמונבי אמר: "אני מאמין שהיהודים הם העם הכי חכם בעולם ומשמיצים אותם הרבה בגלל זה..."
הוא הוזמן לדיון משמעתי. בדיון אמר שהוא התרגש מלחשוב "שהיא אחת מהם – נרגש לפגוש פיזיקאית יהודייה כיוון שפיזיקאים יהודים היו גיבוריו מילדות..."
למונבי הודח ממשרתו על "התנהגות בלתי הולמת."
למונבי טען שהוא קורבן של קורקטיות פוליטית ואמר שאתה לא יכול לעשות שום הערות כיום באוניברסיטאות כי הם אובססיים לגמרי עם גזענות, ולדבר על יהודים בקונטקסט של גזענות זה מטורף כי הם אפילו לא גזע, הם קבוצה אתנית. "חופש הביטוי מת לחלוטין באוניברסיטאות," הוא הצהיר.
https://rotter.net/forum/scoops1/645062.shtml
על יהודים כנראה מותר לומר רק רעות.

סליחה על השעמום
סליחה מהקוראים על השיעמום בחזרה על הדברים הבאים. שוב חוזר המצב הבלתי אפשרי של בלוני נפץ ורקטות מעזה. שוב חוזרים התירוצים להמשך המצב הקיים. לכן נחזור על הדברים שנכתבו כאן כבר לפני שנים לא מעטות ודבר לא השתנה.

הפתרון למצב בעזה
דוקטרינת יוסף דוריאל ז"ל: כדי לנצח (ניצחון משמעו הרתעה וסיכול) לא חייבים להיכנס קרקעית לעזה. כדי לנצח צריך לאמץ את הדוקטרינה שהגה יוסף דוריאל ז"ל (יוסף דוריאל, "ללמוד מהחיים", "חדשות בן עזר", גיליון 628):
על כל מקום ממנו נורים רקטה או פצמ"ר, או בלוני תבערה על ישראל, יש להוציא אולטימאטום לתושבי רצועת עזה, שיישמע בכל העולם – שכדי למנוע פגיעות באזרחים שאינם לוחמים – הם נדרשים בהתראה של 3 שעות לפנות רצועת שטח של 4 ק"מ מנקודת הירי על ישראל, שטח שיוכרז כאזור מלחמה האסור לשהייה לאזרחים, ובשפה הבינלאומית – "קורדון סניטר", Cordon sanitaire – איסור השהייה בשטח זה ייאכף בהפגזה מסיבית, ואז השטח יופצץ וייכתש. כך ניתן יהיה לכתוש מן האוויר כל שטח וכל מנהרה מהם נורית אש. יש להמשיך בכתישה זו בנחישות ובאורך רוח עד שארגון החמאס יסכים לנקות את כל רצועת עזה מרקטות. אסור להסכים להפסקת אש ללא תנאי זה.
אבירי "זכויות האדם" (הערבי) יטענו מיד כי ירי ספוראדי אחרי שלוש שעות, הוא ירי "לא מידתי" המוגדר כפשע מלחמה ומיד יוגשו כתבי אישום נגד ראשי צה"ל. לכן יש לפעול בזהירות ע"פ החוק הבינלאומי המתיר להשיב אש למקורות הירי, גם במחיר פגיעה באזרחים.
על נתניהו לפעול על פי הבנת חשיבות ה"דימוי" בעולם התקשורת המודרנית. עליו לשאת נאום ובו יזהיר את האוייב היורה שמתאריך זה וזה כל ירי יקבל תגובה מיידית. בנאומו יתבע מראשי החמאס לשאת באחריות של פינוי האזרחים מאותו אזור.
ביחסי ציבור נכונים יתקבל המעשה בהבנה בעולם. (תמיד יהיו כאלו שיאמרו שהמעשה אינו "מידתי" אבל אלו יהיו במיעוט). אין דבר פשוט ומוסרי מזה. ירי על אוכלוסייה אזרחית הוא פשע מלחמה. מניעת הירי – הגנה עצמית לגיטימית. החוק הבינלאומי מתיר השבת אש למקורות הירי, ואם מודיעים על אזור לחימה אין יכולים לבוא בטענות על קורבנות של לא לוחמים. אסור בתכלית האיסור לחזור למצב הקודם. אסור להסכים יותר לטפטופי פצמ"רים או רקטות לכיוון ישראל.
אסור להיכנס קרקעית לעזה. כמו בכדורגל עדיף תמיד לשחק במגרש הביתי. כניסה קרקעית תביא לנפגעים רבים מצידנו. על הקרקע העדיפות הטכנולוגית של צה"ל אינה ניתנת לביטוי. ניתן להכריע את המערכה מן האוויר בלבד.

Victoire, C'est  La volonté
על נתניהו לאמץ את קביעתו של מעצב תורת המלחמה הצרפתית במלחמת העולם הראשונה, גנרל פרדינאן פוש, שטען שהרצון לנצח הוא תנאי ראשון לניצחון. בלשונו:
La voloneté  Victoire, C'est
הניצחון הוא הרצון. ראשית דבר צריך לרצות לנצח. (הבעיה הגדולה היא שבציבור הישראלי ישנם רבים שאינם רוצים כלל לנצח. רבים רוצים להפסיד). אם נתניהו אינו מסוגל לעשות כן, ואין ביכולתו להביא את ישראל לניצחון עליו להתפטר מיידית!
נעמן כהן