ד"ר לירז מרגלית, מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה, כתבה ב"דה מרקר" "פרשנות פסיכולוגית" על תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהם תיארה אותם כסובלים מחסכים פסיכולוגיים, לחוצים ומתנהלים כמו בכת: "אל תנסו לחפש שיקולים רציונליים בקרב תומכיו של נתניהו. ברמה היותר עמוקה, הוא עונה להם על חסכים פסיכולוגיים. המנגנון שמתווך את ההערצה הוא תהליך פסיכולוגי של היקשרות, כמו הקשר המתפתח בין ילד להורה בשנות חייו הראשונות, שמספק תחושת הגנה וביטחון. ואכן, נתניהו משרה אצל חלק גדול מתומכיו תחושה של הגנה וביטחון, שיש על מי לסמוך, ובכך הוא משחרר אותם מלחצי היומיום. זוהי בדיוק הסיבה לכך שככל שאנשים נמצאים במצב נפשי רגיש יותר, הם נכונים יותר ללכת אחרי מנהיג כריזמטי (כמו במקרים של כתות)."

מיד לאחר פרסום דבריה היא קיבלה שלל של גינויים.

בחשבון ספר הפנים של צעירי הליכוד נכתב: "מוטב לגברת 'דוקטור' מרגלית להסביר לציבור היכן רכשה את השכלתה. אם הדוקטורט שלה הביא אותה למסקנה שלבוחרי הליכוד אין שיקולים רציונאליים, כנראה שהדוקטורט שלה לא שווה דבר. נגמרו הימים בהם האליטות מנסות להשפיל ולבזות את מחנה הימין. לא הייתה פריחה כלכלית וביטחונית לישראל כמו בעשור של בנימין נתניהו. יש אלפי סיבות מדוע לתמוך בו, אין שום סיבה 'רציונאלית' לזלזל בו."

https://rotter.net/forum/scoops1/651548.shtml

דברי ד"ר מרגלית הם אכן פגיעה במצביעי הליכוד שהצביעו עבורו ממניעים רציונאליים, למשל כמפלגה המצהירה כי תממש את תוכנית אלון-רבין, אבל ד"ר מרגלית לא התכוונה כלל למצביעי הליכוד הרציונאליים, אלא רק למצביעי ביבי – ה"ביביסטים" שלדידם באמת לא חשוב כלל מצע מדיני, או החלטה פוליטית כלשהי, אלא רק התמיכה העיוורת בביבי האיש ויהי מה. והיא כמובן צודקת מאה אחוז. הביביסטים הרואים בביבי דמות מנהיג "דוצ'ה" או "פיהרר" המגלם את עצמיותם הם אכן חסרי שיקולים רציונאליים, והמנהיג ביבי עונה להם על חסכים פסיכולוגיים. המנגנון שמתווך את ההערצה הוא תהליך פסיכולוגי של היקשרות, כמו הקשר המתפתח בין ילד להורה בשנות חייו הראשונות, שמספק תחושת הגנה וביטחון." אכן ביביפיליה היא מחלת נפש קשה.

אבל בדיוק באותה מידה "הביביפובים" שונאי-ביבי לוקים בדיוק באותה תסמונת רגשית של מחלת נפש רק מהצד השלילי שלה, משנאת ביבי. ודוק: אין מדובר על ביקורת על ביבי, אלא על שנאה עיוורת אליו ותליית כל הרוע בו אישית כסיטרא אחרא בלי קשר למעשיו – אנשי "רק לא ביבי".

אלה ואלה לוקים במחלת נפש קשה בה הרגש פוגע בשכל.

פרופסור מנחם מאוטנר אינטלקטואל נאור

פרופסור מנחם מאוטנר (פרופסור גמור למשפטים בלשון עגנון) הוא ללא ספק בעיני עצמו אינטלקטואל וגם אדם נאור. במאמר ב"הארץ" הוא שואל מי הם האינטלקטואלים במובן השלילי הפועלים היום במדינת ישראל?

"מפתה לשאול מי הם האינטלקטואלים הפועלים כעת בישראל. ברור שאין בנמצא כמעט סופרים ומשוררים הרותמים עצמם ללאומיות היהודית הנוכחית, שעיקרה הדבקות בטריטוריה והנצחת הכיבוש, ועם זאת יש אנשי אקדמיה שתומכים בלאומיות הזאת. ואולם אין ספק שהאינטלקטואלים במובן השלילי שעליו מדבר בנדה הם בראש ובראשונה רבנים התומכים בלא סייג בלאומיות היהודית כשזו פועלת לפגיעה בפלסטינים, וכן רבנים המציגים את היהדות כעוינת את הגוי ואת הלהט"ב."

מעצם הצגת השאלה כבר ברור שהפרופסור האינטלקטואל הנאור מאוטנר, מחזיק מעצמו אינטלקטואל נאור שהרי רק אינטלקטואל נאור כמוהו יכול להגדיר בכלל מהו אינטלקטואל ומהו נאור?

היות שש"י עגנון, נתן אלתרמן, משה שמיר, או חיים גורי ז"ל אינם יכולים להיחשב בעיניו אינטלקטואלים כי הם לא היו בעד כיבוש ערבי-מוסלמי, מעניין מי כן נחשב בעיניו אינטלקטואל נאור? התשובה: "האינטלקטואל הנאור" אדוארד סעיד שר"י.

"בנדה (ז'ילין בנדה בספרו "בגידת האינטלקטואלים" מ-1927) ואדוארד סעיד," כותב מאוטנר, "הם תזכורת חשובה לכך שגם בעידן של רב-תרבותיות ופוסט-מודרניות עדיין קיימים ערכים אוניברסליים שיש להתעקש על התקיימותם בכל החברות ובחייהם של כל בני האדם, ושחשוב להתדיין על התכנים של הערכים האלה... סעיד מבליט ממדים אחרים בשליחותו של האינטלקטואל. עיקר תפקידו 'לדבר את האמת אל הכוח', לדבר בשמם של החלשים, המדוכאים, חסרי הקול וחסרי הישע ולחשוף מופעים שבהם הסדר הקיים פוגע בהם בגלל ההשתייכות הלאומית, המעמדית, הגזעית או המגדרית שלהם.".

(מנחם מאוטנר, "מפתה לשאול מי הם האינטלקטואלים במובן השלילי הפועלים היום במדינת ישראל", "הארץ" 28.8.20)

https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.9097512

ומהם בדיוק אותם התכנים "האוניברסליים", והמורשת הנאורה של האינטלקטואל סעיד?

פרופסור אדוארד סעיד מחבר "האורינטליזם", היווני-נוצרי שהסתערב בכפייה עקב הכיבוש הערבי, אחז באידיאולוגיה גזענית אנטישמית. התנגד להסכם אוסלו ולפתרון שתי המדינות מפני שלא הכיר בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו, ובזכותו למדינה. הוא התנגד בכל מאודו לכל שלום עם ישראל, וגרס כי יש לחסל את מדינת היהודים. על היהודים אמר לחיות כמיעוט תחת כיבוש ערבי-מוסלמי, למרות שהוא הודה בכך שהוא מודע לתוצאות החמורות שינבעו מכך לגביהם. הוא כמובן ידע את גורלם הצפוי של היהודים תחת הכיבוש הערבי-מוסלמי הגרוע יותר מזה של הערבים הנוצרים שנעלמו מכל השטחים הכבושים ע"י הערבים. הוא ידע בעצמו שכנוצרי הוא עצמו אינו יכול לחיות תחת כיבוש ערבי-מוסלמי, ולכן לא בכדי הוא היגר לאמריקה הנוצרית. אבל מתוך הזדהות עם הפשיזם האיסלמו-נאצי של החיזבאללה (כעמיתו עזמי בשארה) הגיע סעיד מאמריקה לגדר גבול הצפון, ויידה אבנים לעבר ישראל.

כלומר סעיד "הנאור" בעל הערכים "האוניברסאליים" תמך דווקא בשואה נוספת ליהודים, והוא הוא המופת לאינטלקטואל נאור לפי מנחם מאוטנר.

כמובן ש"האינטלקטואל הנאור" מאוטנר מזכיר עוד "אינטלקטואל נאור" כמוהו כמופת – זביגנייב-אורלובסקי-זאב שטרנהל.

על "נאורות" ורצח יהודים

הפילוסוף המדיני המנוח פרופ' זביגנייב אורלובסקי, הידוע יותר בשמו זאב שטרנהל, חוקר הפאשיזם האירופי, היה יהודי "נאור" שהטיף ל"נאורות". במאמר ארוך בזכות "הנאורות" הוא ניבא שהמהפכה התרבותית בארץ היא רק ההתחלה למה שהוא מנבא: פשיזציה של מדינת ישראל (זאב שטרנהל, "המהפכה התרבותית היא רק ההתחלה", "הארץ", 8.7.16).

גם עמיתו של אורלובסקי-שטרנהל, הפילוסוף המדיני-הערבי-הנוצרי ד"ר עזמי בשארה הוא "נאור" ואפילו הוציא ספר על הנאורות ("הנאורות פרויקט שלא הושלם?" שש מסות על נאורות ומודרניזם, הוצאת הקבה"מ, ת"א, 1997)

שני הפילוסופים המדיניים-"הנאורים" היו חלוקים ביניהם. פרופסור אורלובסקי-שטרנהל טען שיש "עם פלישתינאי", ואילו ד"ר בשארה הערבי-נוצרי, הקומוניסט לשעבר, וח"כ לשעבר ממפלגת בל"ד שהפך למרגל עבור החיזבאללה – טוען שאין בכלל "עם פלישתינאי" וגם לא צריך להיות. "העם הפלסטיני," לדבריו, הוא סתם המצאה מלאכותית של מעצמות המערב.

http://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc

אבל שני "מדעני המדינה" חולקים ביניהם אידיאולוגיה משותפת. שניהם מגדירים עצמם "נאורים". כ"מדען מדינה" המעלה על נס את "הנאורות" של המהפכה הצרפתית הושפע כנראה אורלובסקי-שטרנהל עד מאד מ"הנאור" מקסימיליאן רובספייר שייסד את שלטון הטרור "הנאור" מטעם "הועד ל"שלום הציבור"" (Le Comité de salut public) ה"נאור", והחליט ללכת בדרכו "הנאורה" ונעשה בהתנדבות ליועץ לענייני רצח יהודים של הטרוריסט "הנאור" ערפאת, כאשר יעץ לו שמטעמים של כדאיות פוליטית, כדאי לו להתרכז ברצח יהודים בהתנחלויות בלבד. ("הארץ" 11.5.2001).

"הנאור" עזמי בשארה אינו מסכים איתו, הוא תומך בטרור טוטאלי נגד כל היהודים. כשקוראים "את דברי "האינטלקטואל הנאור" פרופסור מאוטנר, ואת דברי אדוארד סעיד איש המופת שלו, אי אפשר שלא להיזכר באינטלקטואל ה"נאור" וההומניסט שהתנאה בהומניותו,, אדולף היטלר שהצהיר: "אני הומניסט גדול- ( Ich bin so colossal human"") – ובאינטלקטואלית היהודייה-יאמריקאית גרטרוד שטיין שהמליצה לתת להיטלר את פרס נבל לשלום.

"מילה בסלע משתוקא בתרין" – שבירת שתיקה במיליון

מסתבר כי האימרה התלמודית "מילה בסלע משתוקא בתרין" (מגילה י"ח ע"א) דיבור בסלע (מטבע) ושתיקה בשתיים, שלפיה שתיקה שווה יותר כסף מדיבור אינה נכונה. מדוע "שוברים שתיקה" ו"בצלם" מתנגדים להסכם השלום עם האמירויות? התשובה היא כמובן, כלכלית.

בשנה וחצי האחרונות 'שוברים שתיקה' קיבלו 2.5 מיליון שקל וארגון 'בצלם' 2 מיליון שקל מקרן פלסטינית שנקראת NDC. הקרן הזו תומכת בין היתר בארגון הטרור החזית העממית, שפעיליה רצחו את רנה שנרב ז"ל. כחלק מהתנאים לקבלת כסף מהארגון תומך הטרור נדרשים המקבלים לעמוד בכמה קריטריונים:

1. יישור קו עם האג'נדה הלאומית הפלסטינית והתנגדות לנורמליזציה עם ישראל.

2. תמיכה בזכות השיבה, שמשמעותה היא שמדינת ישראל תחדל להיות מדינה יהודית.

3.מחויבות לקמפיינים של חרם כלכלי ותרבותי על ישראל

כלומר, מעבר להיותו ארגון תומך טרור, NDC מחייב את הארגונים הנתמכים על ידו למאבק בישראל. כחלק מארגוני הטרור וארגונים אנטישמיים נוספים, "שוברים שתיקה" ו"בצלם" נמצאו כעומדים בקריטריונים הללו.

אז בפעם הבאה שתתהו איך ארגון "זכויות אדם" ישראלי נאבק בחיילי צה"ל, תומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, ומתנגד לשלום – עקבו אחר הכסף.

https://rotter.net/forum/scoops1/651483.shtml

הנה כי כן, שברו שתיקה, והרוויחו הרבה כסף.

תיקון סעיף הנכד בחוק השבות הכרח קיומי

ב-26 באוגוסט 2020 משך ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) הצעת חוק שהגיש לצמצום תחולת חוק השבות, בעקבות דיון במליאת הכנסת שבו היתה התנגדות נרחבת ליוזמה. סמוטריץ' ביקש לבטל את "סעיף הנכד" – סעיף 4א שנוסף לחוק ב-1970, ומעניק זכות עלייה לנכדים ונכדות של יהודים גם אם אינם נחשבים בעצמם ליהודים. סעיף הנכד, כלומר נכדים שבאים ללא הסבים יש לו כבר תוצאות.

מקבלים דרכון ועוזבים

כיום, אחוז ניכר מהעולים יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר, מרוסיה בעיקר, המגיעים לישראל, באים אך ורק כדי לקבל אזרחות ישראלית ודרכון ישראלי. משהדרכון בידיהם, לאחר זמן קצר, הם ממהרים לעזוב לארץ המוצא שלהם או למדינות אחרות. לא מדובר רק בדרכון, אלא בהשגת סל קליטה בסך רבבות שקלים, שמקבליו אינם מתכוונים להשתקע במדינה.

קיימת תעשייה של חברות מסחריות המסדירות לזכאי חוק השבות הגעה לארץ לפרק זמן קצר, לעיתים אפילו ליממה אחת בלי לצאת משדה התעופה. מקבלים את הדרכון ועולים על המטוס בכיוון הנגדי. העניין הרב בדרכון ישראלי נובע מחוסר היציבות במדינות המוצא, וממעמדו העדיף של דרכון ישראלי על דרכון רוסי במדינות מערביות רבות, בין השאר מבחינת הצורך בוויזה. למעשה, כשם שישראלים רבים מעוניינים בדרכון אירופי, כך אזרחים רוסים עשויים להתעניין בדרכון ישראלי.

שינוי ניכר בנושא חל בעקבות חוק הדרכונים שנחקק בשנת 2017. על פי החוק, עולים חדשים יכולים לקבל את הדרכון בתוך שלושה חודשים, במקום להמתין שנה כפי שהיה נהוג בעבר. למעשה, גם את שלושת החודשים האלו אפשר לעקוף באמצעות חתימה על טופס שבו ה"עולה" מצהיר כי הוא מסכים לאבד את זכותו לאזרחות בתקופה הזאת, בלא קנסות. עד אישור החוק המדובר, עולים חדשים לא קיבלו דרכון אלא תעודת מעבר, המטילה מגבלות רבות על המשתמש בה. (צביקה קליין, "עולים לישראל בשביל דרכון וחוזרים הביתה", "מקור ראשון" 28.1.2019)

https://www.makorrishon.co.il/news/187155/

יצירת מיעוט לאומי חדש – טטרים מוסלמים

העלייה של הלא-יהודים כבר יצרה בארץ מיעוט לאומי חדש של טטרים-מוסלמים שעלו במסגרת חוק השבות ומיספרם עולה על מספר המיעוט המוסלמי השני במדינה, הצ'רקסים. כ- 15-20 אלף טטרים מוסלמים עלו במסגרת חוק השבות.

זכירה זאיפובה, יו"ר התאחדות הטטרים בישראל, אומרת כי התאחדות הטטרים בוחרת במפלגתו של ליברמן בגלל "הפטריוטיות והיכולת לדבר אמת." וכמובן שארגון התאחדות הטטרים בישראל נתמך ע"י מפלגת ליברמן "ישראל ביתנו". (ישראל היא בית הטטרים המוסלמים).

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3659881,00.html

במסגרת הדיון בהצעת ביטול סעיף הנכד, פירסמו כמה ח"כים בספר הפנים שלהם התנגדויות לביטול הסעיף. מנהיג "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן, שהוא בעל האינטרס הפוליטי הגדול ביותר בהשארת הסעיף כדי להוסיף בוחרים למפלגתו, כתב: "אין איוולת גדולה יותר מלהעלות את החוק הזה בעיתוי הנוכחי שרק יוסיף לשיסוי ולפילוג בקרב אזרחי ישראל."

שניים מחברי "יש עתיד" הציגו מה שהיה לטענתם ההצדקה ההיסטורית לסעיף הנכד. יואל רזבוזוב ניסה להצדיק היסטורית את החוק בטענה שקרית וכתב: "הרציונל מגיע מחוקי נירנברג, ככה הנאצים החליטו מיהו יהודי כשסימנו אותם בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה החוק המקורי קובע שמי שנרדף באירופה ע״י הנאצים והיה מספיק יהודי כדי להישלח למחנות ההשמדה, הוא מספיק יהודי בשביל לעלות לארץ ישראל."

גם מנהיג "יש עתיד" יאיר למפל-לפיד חזר על השקר וכתב: "למה בעצם חוק השבות נותן לנכדים לבוא לארץ? בגלל האנטישמים כשהחוק נחקק בכנסת, ציין הפרופ' למשפטים, שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין, שלפי חוקי נירנברג של הנאצים, סבא יהודי הוא סיבה מספקת כדי להרוג אותך."

האמת היא שהחוק לא חוקק כלל על בסיס חוקי נירנברג ומישלנגה מדרגה שלישית לא נשלחו למחנות, ושירתו אפילו בוורמכט, למשל הלמוט שמיט.

חוק השבות המקורי, שנחקק ב-1950, קבע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה." אך לא כלל הגדרה "מיהו יהודי", בשורה של פרשות, בג"ץ נאלץ להכריע במחלוקות על יישום החוק.

המניע לשינוי החוק היה פרשת בנימין שליט מ-1968. שליט, ישראלי שהוליד ילדים מאם לא-יהודייה, ביקש לרשום אותם כיהודים בסעיף הלאום. הוא נאלץ לעתור לבג"ץ. העתירה התקבלה, אבל ארבעה מתשעת השופטים היו בדעת מיעוט, בעקבות זאת ביקשה ממשלת גולדה מאיר להוסיף הגדרה מדויקת של "מיהו יהודי" לחוק השבות. כיוון שההגדרה שנבחרה לבסוף התבססה על ההגדרה ההלכתית (אדם שנולד לאם יהודייה או התגייר), היא היתה עלולה לצמצם יותר מדי את תחולת החוק. כדי לפצות על כך, שולב בהצעת חוק גם סעיף 4א, שלפיו הזכויות שמקנה החוק "נתונות גם לילדו ולבן הזוג וכן לילד ולבן הזוג של הילד, להוציא יהודי מומר שבהם." במילים פשוטות: קרובים כאלה לא ייחשבו יהודים, אבל יקבלו זכויות עלייה דומות.

באותם ימים לא עלה נכד ללא סבא. באותם ימים לא היתה מדינת היהודים מדינת הגירה שקרצה ומשכה כלכלית לא יהודים. היא היתה מדינה קטנה וענייה מוקפת אויבים.

היום אנחנו עדים לתופעה שונה. ישראל מדינה מפותחת מבחינה כלכלית ומושכת הגירה לא יהודית מטעמים כלכליים. (בעיית ההגירה הכלכלית של מהגרי עבודה אפריקאים שהגיעו למצרים והסתננו לארץ היא בעייה נפרדת), הגירה שאין לה כל קשר לזהות יהודית ושיבה לארץ אבות. אין מדובר עוד על סב יהודי העולה עם נכדו הלא יהודי, אלא על נכדים של יהודים העולים ללא סביהם. לכן, אם אנחנו רוצים להישאר מדינה יהודית ודמוקרטית יש לשנות את סעיף הנכד. נכד לא יוכל לקבל אזרחות לפי חוק השבות, אלא רק לפי חוק הכניסה לישראל, וגם אז רק אם יעלה עם סבו ויוכיח כוונת השתקעות בישראל ותרומה לה, ולא ניצולה לצורך קבלת דרכון או אינטרס כלכלי בלבד. אגב, הסכנה הגדולה ביותר היא השארת סעיף הנכד לגבי הפלאש מורה מאתיופיה שממש אין גבול למספרם.

אוטו-אנטישמים חברו לאנטישמים

במצע הרשמי של תנועת Black Lives Matter, שקמה במחאה על אלימות שוטרים נגד שחורים בארה"ב, עומד מצע גזעני אנטישמי שבו מוגדרת ישראל כמדינת אפרטהייד העוסקת ב"רצח העם הפלסטיני". התנועה אף קוראת לחרם על ישראל ולהפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי לה. יש קשר הדוק בין Black Lives Matter לבין תנועת החרם על ישראל. שתי התנועות קיימו אירועים משותפים בקמפוסים בארה"ב, ובהפגנות נגד אלימות המשטרה נשאו מפגינים פרו-פלסטינים שלטים בגנות הכיבוש וקשרו בין היחס ללא-לבנים בארה"ב לבין דיכוי הפלסטינים בידי ישראל ("מפרגוסון עד פלסטין").

https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.3035795

במהומות בהם משתתפים אנשי התנועה, הורסים המפגינים בתי מסחר של יהודים וכותבים כתובות אנטישמיות. ודוק: אין תנועה יכולה להילחם בגזענות מסוג אחד בעוד היא תומכת בגזענות מסוג שונה. לא רק חיי שחורים חשובים. חיי כל בני האדם חשובים. גם חיי יהודים. תמיכת היהודים במחאות השחורים הכוללות מחאות נגדם עלולה להפוך לחרב פיפיות. (קרולין גליק, "התמיכה במחאה האלימה עלולה להביא לגול עצמי", ישראל היום 25.6.20)

https://www.israelhayom.co.il/opinion/774617

והנה מעל ל-600 אירגונים יהודים הרואים עצמם "פרוגרסיביים" פירסמו ב"ניו יורק טיימס" מודעה התומכת ב-BLM בלי כל הסתייגות מגזענותה. היהודים המפוחדים חסרי הכבוד העצמי או שמא חסרי הזהות היהודית כתבו: "אנחנו תומכים בתנועה במדינה זו המובלת על ידי שחורים שקוראת לדין וחשבון ושקיפות מהממשלה ומגופי אכיפת החוק. אנחנו יודעים שחירות וביטחון לכל אחד מאיתנו תלוי בחירות וביטחון לכולם."

https://rotter.net/forum/scoops1/652155.shtml

הם מפרסמים הזדהות עם הארגון הגזעני האנטישמי כדי שהכנופיות של אותו ארגון לא יפגעו בהם במהומות. הנה חתמנו אל תפגעו בנו. במקום בנו פיגעו בישראל. אם אותם יהודים "פרוגרסיביים" סבורים שדרך "מה יפית" זו תצילם מאנטישמיות – הם טועים.

"היהודים באים" מוטב שיילכו

רם פרומן, המתנאה בתואר "יו"ר הפורום החילוני", כותב ש"כולנו (מעניין למי הוא מתכוון בכולנו?) מתקוממים על ההתקפות נגד יוצרי "היהודים באים" – התוכנית היא מקום של שפיות שבו לרעיונות חילוניים אתאיסטים יש מקום של כבוד. התוכנית שמשה לנו גב איתן. רק שם יכולנו לצפות בפריים טיים באנשים הסבורים שאלוהים המתגלה לאדם הוא המצאה אנושית ושהדת היהודית הא אוסף מטלות חסרות פשר." (רם פרומן, "סכין בגב האומה, סכין בגב החילוניות", "הארץ" 1.9.20)

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9115684

רק שם? האם לדידו בתוכניות ספורט למשל, בפריים-טיים כן מתגלה אלוהים? – המטרה של התוכנית, לדעת מר פרומן, ברורה – ביזוי וסילוק היהדות. ראיתי קצת את התוכנית. לא מצחיקה בעליל. למען האמת אני לא נעלב. זה סתם הומור תפל ומשעמם. ובכלל האם צריך להיות דתי כדי ליהנות מהיופי של סיפורי התנ"ך? בקשר ליופיים של סיפורי התנ"ך אני מסכים עם כל מילה שכתבה הדסה בן-קיקי-מור ("חדשות בן עזר" 1571).

לכן, במקום שהיהודים יילכו, מוטב ש"היהודים באים" יילכו.

נעמן כהן