במסגרת הוויכוח על הסגר בעת קורונה הצהירה שרת התחבורה מרים סיבוני-רגב: "יהיה זו אות קלון על המדינה היהודית והדמוקרטית אם יהודים לא יתפללו בבתי הכנסת. המתח בין היהודים לישראלים מתחדד בוויכוח שבין ההפגנות והתפילות והוא תוצר של הצביעות וחוסר הענייניות מצד השמאל. נקבעו כללים להתקהלויות במהלך הסגר והם נכונים לתפילות ולהפגנות כאחד."
https://twitter.com/regev_miri/status/1308488271744446470
עם ישראל הוא העם היהודי - העם היהודי הוא עם ישראל
עם ישראל הוא העם היהודי, העם היהודי הוא עם ישראל. כשיהודי אומר "שמע ישראל" הוא מתכוון ליהודים. אין ישראלים מול יהודים. אין ישראלים שאינם יהודים. ישראלים הם יהודים.
יש אזרחי ישראל שאינם יהודים: ערבים, רוסים, טטרים, צ'רקסים, ארמנים, ועוד. הם אזרחי ישראל אך אינם שייכים לעם ישראל וזאת ע"פ הגדרתם. הערבים מגדירים עצמם ערבים-פלישתים, ולא ישראלים.
התורה הכנענית הישנה הזוכה לאחרונה לעדנה ע"י רם פרומן, הקורא להפריד את ישראל מהדת היהודית, זוכה מבלי דעת בתמיכת סיבוני-רגב, וכמובן אין לה שחר.
כבר בעיצומה של שואת יהודי אירופה ב-1942, התפרסם ב"לוח הארץ" סיפור "הדרשה" של חיים הזז. סיפור שנעשה מאוד פופולארי בשנות הארבעים והחמישים ונלמד בבתי הספר ובתנועות הנוער. דמותו של "החבר יודקה" בסיפור "הדרשה" של חיים הזז, הסתמכה על דמותו של יודקה הלמן ממייסדי קיבוץ גבת – "הקבוצה ע"ש קדושי פינסק".
בסיפור "הדרשה" יוצא יודקה הספרותי (בניגוד לאמיתי) נגד ההיסטוריה היהודית. "הציונות", הוא אומר, היא "התנערות מהגלותיות היהודית הפסיבית, נעדרת ההיסטוריה, והתנערות מהמיתוס המשיחי שנוצר כדי שלא להיגאל."
"מי שאיננו יכול להיות יהודי," אומר יודקה, "נעשה ציוני." "ההיסטוריה היהודית משעממת, לא מעניינת. אין בה לא מעשים ועלילות, לא גיבורים וכובשי עולם, לא שליטים מרבי מעשים ואדוני כל המעשים, רק ציבור של דוויים וסחופים, נאנחים ובוכים ומבקשי רחמים. הסכימו בעצמכם שזה לא מעניין. אני בכלל הייתי אוסר ללמד לילדים שלנו את ההיסטוריה היהודית. למה ללמד אותם קלון אבותיהם? אני פשוט הייתי אומר להם: חבר'ה! לנו אין היסטוריה! מיום שגלינו מארצנו אנחנו עם בלי היסטוריה. אתם פטורים. לכו לשחק בכדורגל!"
אין כנענים או עברים לא-יהודים
הכנענים, שם הגנאי שנתן המשורר אברהם שלונסקי לתנועה האידיאולוגית שהקימו אדולף גורביץ (בניק "עדיה חורון"), ואוריאל היילפרין (בניק "יונתן רטוש") עולים מאוקראינה ופולניה, שמטרתה ניתוק העולים לארץ מהעם היהודי, וייסוד עם חדש בשם "העם העברי" הכולל גם את הערבים, אין לה שחר או קיום היסטורי.
במאמר אחרון שפירסם העולה מגרמניה הלמוט אויסטרמן-אבנרי ופורסם לאחר מותו: "הגיע הזמן שנחליט מי אנחנו", ("הארץ", 21.8.18) מספר אבנרי שבעבר התנגד לתנועת "כנענים" שהכריזו כי הם אומה חדשה, האומה העברית, הכוללת גם את הערבים מכיוון שלא קיימת אומה ערבית משום שהערבים אינם אלא עברים שכפו עליהם את דת האיסלם, ובגלל קיצוניות זו הוא כותב, לא הצטרפתי אליהם.
אבל בהמשך הוא קובע (לאחר 77 שנים) שיש אומה ישראלית שאינה האומה היהודית. בדומה לכתוב באמנה הפלישתינאית הגזענית-אנטישמית, גורס אויסטרמן-אבנרי. אין עם יהודי יש רק דת יהודית.
מעבר לעובדה ההיסטורית שהעם היהודי הוא הוא עם ישראל בלי קשר לאזרחות (עם יכול להתקיים גם ללא מדינה) אז זו רק התנשאות פתטית להכניס את הערבים המוסלמים בסד האומה הישראלית בשעה שהם אינם קוראים לעצמם ישראלים אלא ערבים-פלישתים. (ערפאת הגדיר עצמו פעם יבוסי, וסאאב עריקאת תמיד מתגאה שהוא כנעני מיריחו צאצא רחב הזונה).
לעזאזל המציאות, העיקר התיאוריה.
ודוק: העם היהודי, עם ישראל, משלב לאום עם דת, ובניגוד ליהודים ה"כנענים", דווקא הערבים-המוסלמים המגדירים עצמם "כנענים" כערפאת ועריקאת, ממשיכים לראות עצמם גם ערבים-מוסלמים. הם לא מנתקים את ערביותם ממוסלמיותם.
כשהישראלים נלחמו ביהודים
המלחמה בין הישראלים ליהודים גבתה כבר מחיר מחיר כבד מאד בעבר.
פקח בן רמליהו מלך ישראל (735-732 לפנה"ס) עשה ברית עם רצין מלך ארם והם התקיפו את ממלכת יהודה. במסע כיבוש של השפלה ורצח רבבות מהיהודים תושבי ירושלים.
(המלחמה מתועדת בדברי הימים פרק כ"ח.)
ו וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד--הַכֹּל בְּנֵי-חָיִל: ז וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם, אֶת-מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-עַזְרִיקָם, נְגִיד הַבָּיִת; וְאֶת-אֶלְקָנָה, מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. ס ח וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף, נָשִׁים בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם-שָׁלָל רָב, בָּזְזוּ מֵהֶם; וַיָּבִיאוּ אֶת-הַשָּׁלָל, לְשֹׁמְרוֹן.
אחז מלך יהודה פנה לעזרה למלך אשור תגלת פלאסר השלישי ובתמורה לעזרה נהפך לעבד לאשור, וישראל הוגלתה.
ודוק: האבידות שהסבו הישראלים ליהודים אז, מאה ועשרים אלף הרוגים, ומאתיים אלף שבויים לעבדות – הן רבות כמה מונים מכל אבידות ישראל המודרנית מהערבים.
מן הראוי שבעת המלחמה נגד הקורונה לא ילחמו הישראלים ביהודים כי הם אחד, והמלחמה היא מלחמה המשותפת לכולם, אגב גם ללא ישראלים.
ציונים בגולה
מיהם אבות הציונות?
יוסף גיסינוביץ-אחימאיר כותב שלפי ולדימיר זאב ז'בוטינסקי בן-ציון "אלה חמשת ילדי משפחת מילגרום באודסה", ואילו אצל בן-ציון מיליקובסקי-נתניהו "הם הענקים: פינסקר, הרצל, נורדאו, זנגוויל, ז'בוטינסקי," וכמובן הוא מוסיף את אביו אבא שאול גיסיניבוץ-אחימאיר בעל "טורו של פשיסטן" שמיליקובסקי-נתניהו ראה בו את מורו ורבו. ("חדשות בן עזר" 1576)
מבלי להפחית מחשיבותם של "אבות הציונות" שבחר בן-ציון מיליקובסקי-נתניהו, הרי כולם היו ציונים שפעלו בגולה ולא הגשימו את ציוניותם, ורק קברם הועבר לארץ לאחר מותם. (אגב זנגוויל היה באחרית ימיו אנטי-ציוני).
את אבות הציונות שהגשימו בעצמם ובגופם את הציונות, חיים וייצמן נשיא המדינה הראשון, ודוד גרין-בן גוריון ראש הממשלה הראשון לא הזכיר כלל מיליקובסקי-נתניהו, ולא בכדי. הם לא השתייכו פוליטית לחוגו.
ובהקשר זה של הגשמת הציונות מעניין לראות שמתשעת בניו של הרב והעסקן הציוני נתן מילקובסקי, עמיתו של הרב קוק, נשארו רק שלושה בארץ. כל השאר ירדו מהארץ ונטשו את אידיאל הציונות מתאוות הממון ובעד בצע כסף. אף אחד מהם גם לא נשאר דתי אולי עקב מכות הרצח שהחטיף להם לצורך חינוכם. נכדיו עוסקים במקצועות שונים ביניהם גידול חזירים (הרי גם באמריקה יש חקלאות).
בשיחה בין שר האוצר המיתולוגי פנחס קוזלובסקי-ספיר לבין האח עזרא שירד לבלגיה, תהה השר: "איך אפשר שאתה חי בחו"ל? הרי אבא שלך הטיף לחיים בארץ. הוא בוודאי היה מתהפך בקברו אילו ידע שבניו חיים מחוץ לישראל. אני בעצמי עליתי לארץ בזכות נאומיו הציוניים חוצבי הלהבות שהוא נשא בפנינו בעת שחיינו בגלות." עזרא לא התבלבל וענה לו: "המצב היה קשה בארץ, בלית ברירה ירדנו לשבור שבר."
הרב מיליקובסקי נע ונד בין קהילות יהודיות בעולם, הטיף לציונות. ב-27 שנים ביקר ב-39 ארצות וזאת בזמנים שנסיעה בעולם היתה מפרכת, דיבר על "גדולת העבר במקום שבו צומח העתיד לנו ולדורות הבאים." נואם מחונן כנכדו המפורסם. דיבר על אהבתו לארץ ישראל, דחק במאזיניו לעזוב הכול ולנהור מזרחה. "לשונו לבה רותחת," נכתב עליו.
אולם הרתיחה הסתיימה היכן שהמעשה התחיל. לא רק נתן מיליקובסקי התקשה לחיות כאן, במצטבר שהה פה כתשע שנים בלבד, גם צאצאיו ביכרו לחיות הרחק. מתוך תשעת ילדיו רק שלושה חיו בישראל.
הנה סיפור בני משפחת מיליקובסקי:
https://theliberal.co.il/תכירו-משפחת-מיליקובסקי-מאת-שרה-ליבוב/
יהודים מלוכלכים או מלכלכים
ב-2007 עורר הרודן של בלארוס, לוקשנקו, מהומה כשאמר כי העיר בוברויסק, היתה "עיר יהודית, ולכן מלוכלכת. היהודים אינם דואגים למקום שהם גרים בו, והם הפכו אותה לדיר חזירים, וכך זה גם בישראל."
על דבריו אלו הותקף כאנטישמי.
צר לי לומר, הוא צודק. כל בלארוס מצוחצחת ונקייה אין בנמצא בדל סיגריה על הרצפה. בכפרים ובעיירות הנידחות כל הבתים צבועים כמו גלויה, אין גרפיטי. בכל מקום גינון נהדר הכול רוגע ושקט.
קשה לחזור לתל אביב על הלכלוך והכיעור בה, עת כל בית משופץ וצבוע מקבל למחרת קשקוש גרפיטי. הכול מרופט מלוכלך ואלים. מה לעשות זו האמת, יהודים הם עם מלוכלך. מעירים לי שדבריי אנטישמיים, אז נסכים לכל הפחות שיהודים הם עם מלכלך.
סיפר לי פאן קנטורוביץ, שכני בן ה-103 שלידו בפולניה היו שני סנדלרים אחד גוי והשני יהודי. אצל הגוי היה מאורגן ומסודר, כל דבר במקומו, ואצל היהודי באלאגאן, חוסר סדר, ולכלוך. מסתבר שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהפולנים, הבלארוסים והרומנים.
את זה כתבתי כשחזרתי מסיור בבלארוס, והנה קיבלנו כעת עוד הוכחה.
עולי הרגל הרבים לאומן, שנכשלו מלהגיע למקום ולקבל אינדולגנציה, כתב מחילה, מרב נחמן על שפיכת זרעם לשווא, השאירו אחריהם לכלוך ואשפה.
הנה ראו. יהודים עם מלוכלך ומלכלך:
https://www.ynet.co.il/article/SJ6A5YGrP?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=organic
יאיר למפל-לפיד –
הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) לגיטימית
ראשית הכריז יאיר למפל-נתניהו שלא ילך עם מה שכינה "הזועביז".
לפני הבחירות האחרונות הכריז ש"לא תהיה תמיכה של המשותפת במחוץ. לא עושים עסקים עם המשותפת," ואילו עתה הכריז (אולי בהשפעת היריבות על ההנהגה עם עופר שלח): "הרשימה המשותפת היא שחקן לגיטימי בפוליטיקה הישראלית ולמה לא אומרים את זה? כי מפחדים שביבי יצביע עליך ויגיד ׳הוא אוהב ערבים׳ וישים אותך על שלט חוצות עם אחמד טיבי. אז הוא כבר שם! במה עוד הוא יאיים עליי?"
https://rotter.net/forum/scoops1/655453.shtml
כלומר, מעתה לא רק ה"זועביז" מבל"ד לגיטימיים, אלא גם חברי התנועה האיסלמית-החמאס, תומכי הפוליגמיה, הדרת הנשים והלהט"בים, וחיסול ישראל – לגיטימיים, וכמובן חד"ש תומכת הטרור.
רשמו לפניכם – יאיר למפל-לפיד תומך טרור, חיסול ישראל, פוליגמיה, הדרת נשים ולהט"בים. בשבילו המטרה להגיע לשלטון מקדשת את האמצעים.
למזלנו יש קורונה. יש להודות על קיומה
בייחוד כדי להפיל את נתניהו
עיתון "הארץ" נותן תחזיות עם בשורות טובות לשנה החדשה. בגיליון החג כותבת רוית הכט (זאב נהרות – דג טורף) את תחזיתה המעודדת: "נתניהו ידע לאחוז בשלטון במשך שנים – חרף ההסתה, השקרים, התרבות השלטונית הרעה, השפעות המשפחה, החשדות בשחיתות ועוד ועוד – באמצעות הנחלת תחושה שהביטחון כאן על הכיפאק ושהכלכלה משגשגת... החיים בעידן נתניהו איפשרו אשליית ביטחון ורווחה. אלא שכישלונו בניהול משבר הקורונה, על התחלואה והמשבר הכלכלי שבדרך, הרס גם את זה. אולי זה מה שהיה נדרש כדי שיריביו מכל הקשת הפוליטית, יחברו נגדו. הקללה הנוראית של השנה הזאת, ששינתה את חיינו בדרמטיות כמעט אך ורק לרעה, עשויה להיות גם הסיכוי היחיד, שיחלץ את ישראל מלפיתתו של בנימין נתניהו."
(רוית הכט, ו"אולי השנה הבאה תביא בשורות טובות. קללת הקורונה מכניסה גם את נתניהו לקבוצת סיכון", "הארץ", 18.9.20)
https://www.haaretz.co.il/news/tashpa/.premium-1.9166490
הידד יש לנו קורונה והיא תגאל את המדינה מביבי!
גם כתב הארץ" מנחם גאנצפריד-שלו מאוד אופטימי: "הבשורה הראשונה ואולי גם החשובה שתצא מניצחון של ג'ו ביידן ב-3 בנובמבר היא הפסדו של דונלד טראמפ. ... הישראלים יביטו בארה"ב בקנאה ולפתע יחושו אף הם רצון לחזור מטרפת לשפיות, משחיתות ליושר, מהתלהמות לכבוד הדדי. ... עשוי להתברר שהפסד של טראמפ היה זה שבישר גם על תחילת הספירה לאחור של נתניהו. עם ביידן בבית הלבן, לא תהיה לו לגיטימציה לפגוע בשלטון החוק ואולי גם הישראלים ירצו להתעורר לישראל אחרת."
("תשפ"א התחזית האופטימית. אם ביידן יזכה בבחירות, לא רק ארה"ב תרוויח", חמי שלו, "הארץ" 18.9.20)
https://www.haaretz.co.il/news/tashpa/.premium-1.9166438
כבר לימד אותנו פרופסור ישעיהו לפני שנים כי כל הערכים הם סובייקטיבים ויחסיים. "מה זה טוב?" הוא שאל, וענה: "טרומפלדור אמר: 'טוב למות בעד ארצנו', ברדיו אומרים: 'קוקה קולה זה טוב' – אז מה יותר טוב – למות בעד ארצנו או קוקה קולה?"
שנה טובה וגמר חטיבה טובה לכולם.
נעמן כהן
נעמן כהן
האווילות של הפיליסטינית מרים סיבוני-רגב
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר