עֵנָב

אבוא בערב שֶׁבַּפֶּתַח –
נושׂא לפיד של אור גדול,
לראות אותך חוסה לַבֶטָח
כְּמו עֵנָב בְחֵיק אֶשְכּול.
חיוך של ילד על שפתיך,
צְרוּבוֹת בנשיקות אין קֵץ,
מַדְהִיר את תועפות חיליך
כשקופידון שולח חֵץ,
המסתוֹלֵל ללא מרגוע,
חוצה ימים, מרטיט שָׂדוֹת    
וּמִתְאָוֶוה עד-תום לִגְמוֹעַ
את הַמּוּכָּר עִם החידוֹת.
דוֹלֵג על כל השאלות  
אל הַמְלַטֵּף לְלֹא גבולות.