אתה חכה לו, בוא יבוא –
יום המיפגש המיוּחָל,
לא כמו משה על הר נְבו –
אתה תִרְאֶנָהּ, גם תוּכָל
לָבוא לָאָרֶץ הטובה,
להיות בה סְנֶה שלא אוּכָּל
באש-תמיד של אהבה.

שם בהרים, בעמקים
יְלַבְלבוּ פרחֵי אֶשְכָּר,
ועל שולחן הצדיקים
יש תאווֹת של שוֹר הבָּר.

שְמַשוֹת תִּזְהַרְנה, יָם יִֵרוֹם,
ושיר יציף הלב בְּחוֹם,
הִנה בא יום, הנה קָרֵב,
עטוף בנשיקת אוהב.

זו תְּאורְיַת חיי, לְאורָהּ אהבְהֵב –
השמש יֵאוֹר באנרגית הכְּאֵב.