בדיוק לפני שבוע כתבתי על העבריין והאסיר המשוחרר, הרב פינטו, שירד למרוקו וקרא שם להכרה בכיבוש הערבי-מרוקאי של סהרה הספרדית, והנה הנשיא טראמפ שעה לדבריו, והכיר בכיבוש הזה. ("חדשות בן עזר", גיליון 1598). (מעניין איך תגיב לכיבוש אווה אילוז?)
בפאראפרזה על דברי לאוקון שלפי ויריגליוס באיניאדה הזהיר את הטרויאנים מהכנסת סוס העץ באמרו: "Timeo Danaos et dona ferentes" – "היזהרו מיוונים נושאי מתנות" (במקור "דנאים" שיש הסוברים שאולי קשורים לשבט דן), יש להזהיר: היזהרו ממרוקאים נושאי מחוות.
האופוריה לרגל הצהרתו של טראמפ על התחלת יחסים דיפלומטיים בין מרוקו לישראל מוגזמת. בינתיים כבר מרוקו ציננה את הציפיות באמירה שאין מדובר על יחסים דיפלומטיים מלאים, אלא רק בנציגות אינטרסים בלבד כפי שהיתה קיימת לאחר "הסכם אוסלו", ובוטלה מייד עם "מלחמת אוסלו" (האינתיפאדה השנייה). השינוי היחיד הוא האפשרות של טיסות ישירות. הישג מפוקפק לאור העובדה שמאות אלפי ישראלים כבר ביקרו ומבקרים במרוקו.
(רשמי הטיול שלי למרוקו:)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00832.php
כדאי לזכור, מרוקו היא מדינת האוייב הערבית היחידה שלישראל יש יחסים איתה עוד לפני זמן שחרורה מהכיבוש הצרפתי.
מדינת האוייב הערבית היחידה של ישראל שהמימסד הבטחוני הישראלי, קרי "המוסד", עזר לה לחטוף ולחסל את איש האופוזיציה המרוקאי מהדי בן בארְכָּהָ.
(פרשת בן בארְכָּהָ)
https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_בן_ברכה
קשה להאמין אבל מרוקו היא גם מדינת האוייב הערבית היחידה שישראל מכרה לה נשק ושלחה מדריכים מצה"ל לאמן את צבאה, ואילו מרוקו בגדה פעם אחר פעם בישראל. הן מבחינה דיפלומטית, סגירת הנציגות, וניתוק הקשרים, והן בשדה הקרב.
לכן יש לקחת את "היחסים" עם מרוקו בפרופורציה. אין לזלזל בהם, אבל אין כאן הסכם שלום ולא יחסים דיפלומטיים שלמים. המלך מוחמד החמישי עומד בראש ועדת "אל-קודס" של המדינות המוסלמיות, ומכאן גם תיגזר עמדתו.

שעת נעילה
"חבל שנוצרה"
לאחר צפיה בפרק הראשון והשני כתבתי על הסדרה "שעת נעילה" ("כשיורדים רוצים לעשות כסף באמריקה", "חדשות בן עזר", 1586) שהיוצרים האמריקאים (הישראלים לשעבר) הלכו לפי הרוח החדשה באמריקה ובהוליווד, רוח ההליכה בתקן ה-Black lives matter שרק היא יכולה לאפשר מכירת סדרת טלוויזיה באמריקה של ימינו, ויצרו סדרה מעוותת השמה ללעג את הקיבוצניקים האשכנזים ומעלה את "הפנתרים השחורים". חשבתי שבפרקים הבאים יבוא תיקון, אבל לא בא, לכן אני לא רואה צורך להוסיף דברים אלא רק לצטט:
"אני, דורון נשרי, מיספר אישי 2158120. במלחמת יום הכיפורים לחמתי בחיל השריון כמפקד טנק שוט קל. מעולם לא עלו אצלנו בפלוגה ב-73' ענייני פער עדתי. לוחמי השריון לא נראו כמו הדמויות הפלקטיות בסדרה 'שעת נעילה' מעולם לא עלו בינינו בצוות ובין יתר חברינו בפלוגה נושאים כמו פער עדתי, התייחסות לבני הקיבוצים כמתנשאים, מצוקה בבית וכל יתר הנושאים שהסדרה מנסה לגרום לצופה להרגיש כאילו היו על סדר יומם של הלוחמים. איש לא העז לגדל פאות לחיים של כוכבי רוק, איש לא שוחח במרוקאית עם מי מחבריו, ואשמח אם מישהו יצביע לי על פנתר שחור אחד שהיה לוחם בסדיר במלחמת יום הכיפורים. לו לקח מי מיוצרי הסדרה את עבודתו ברצינות, היה יכול להקים אנדרטת זיכרון ראויה ללוחמים. במקום זה, הדמויות אינן מתאימות לתקופה, למקום ולאירוע, והסדרה כולה נראית כמו חלטורה אחת גדולה. 'שעת נעילה' פוגעת בזיכרון המלחמה ההיא ובזכר חברינו. חבל שנוצרה."
(דורון נשרי, "שעת נעילה פוגעת בזכר חברינו, חבל שנוצרה", "הארץ" 26.11.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9330420
רבים נוספים ביקרו את הסדרה על חוסר האמינות שלה, שהטנקיסטים ברמת הגולן דיברו ביניהם בערבית מרוקאית.
אבל האמת היא שבהחלט היו ברמת הגולן טנקיסטים שדיברו במרוקאית.

טנקיסטים מרוקאים ברמת הגולן
במציאות אכן היו טנקיסטים מרוקאים ברמת הגולן שדיברו במרוקאית (ערבית-מרוקאית). היו אלו טנקיסטים ערבים או בֶּרְבְּרִים מרוקאים. מרוקו, בעלת הקשרים הטובים לכאורה עם ישראל, השתתפה במתקפת הפתע הסורית ב-6 באוקטובר 1973.
בעוד שכוחות עיראקיים, ועבר-ירדנים הגיעו לסוריה ולמצרים לאחר שהמלחמה החלה, הכוח המרוקאי לבדו הגיע כבר במרץ 1973 ושולב במתקפה הסורית ברמת הגולן. (פספוס התרעה של אמ"ן).
ישראל החלה בפיתוח הקשרים שלה עם מרוקו עוד כשזו נשלטה על ידי צרפת. מאמציה התמקדו אז בהעלאת יהודי מרוקו. זמן קצר לאחר שמרוקו זכתה בעצמאותה, ב-2 במרץ, 1956, החלה ישראל לטפח עימה קשרים חשאיים בהובלת "המוסד". במוקד הקשרים עמד המשך הפעילות להעלאת יהודי מרוקו, אך עד הורחבו לשיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני. במלחמת מרוקו-אלג'יריה ב -1965 ישראל מכרה למרוקו ציוד צבאי – ובכלל זה את טנקי הAMX 13- ושיגרה מדריכים מצה"ל לאמן את הטנקיסטים המרוקאים. מלך מרוקו היה מעורב במהלכים מדיניים חשאיים של קידום מגעים מדיניים בין מדינת ישראל למדינות ערביות ואש"פ.
בתחילת ספטמבר 1973, בצל המתיחות בגבול בין סוריה לישראל ברמת הגולן, הודיע ראש אגף המודיעין במטכ"ל המרוקאי, קולונל מוחמד בן – עלי, לרפי מידן, ראש שלוחת המוסד במרוקו, על כוונתו של המלך לשגר לסוריה "כוח סמלי" כאות סולידריות עם חאפז אל-אסד .
בתיאום עם שר הביטחון משה דיין הורה ראש המוסד צבי זמיר למידן לעזוב מיד את רבאט במחאה על מה שנראה בישראל ככפיות טובה מצד מרוקו. ראש המודיעין המרוקאי דלימי ניסה לשכנע את מידן להישאר ברבאט, אך ההוראה מישראל היתה חד-משמעית. מידן עזב את מרוקו והשאיר שם את סגנו אברהם זאבי ושני אלחוטנים. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, עזבו גם הם.
כוח המשלוח המרוקאי החל להגיע לסוריה כבר במרץ 1973, ונערך בשיפולי החרמון, והוכפף לדיוויזיית חי"ר 7 הסורית. משימות הכוח המרוקאי היה לפרוץ לבניאס ואחר כך לדן. התקפת המרוקאים היתה מ-6 לאוקטובר עד 8 לאוקטובר. בצה"ל חשבו בטעות שהם כוח קומנדו מצרי. החיילים המרוקאים פעלו בעוז ובנחישות אך הפיקוד היה כושל. בעקבות בלימת ההתקפה הסורית נערכו המרוקאים במורדות החרמון.
במהלך הלחימה ספגו המרוקאים כ-20 הרוגים, כ-60 פצועים ו-6 שבויים. גדוד הטנקים המרוקאי איבד כ-18 טנקים.
לאחר פרוץ הקרבות שלחה מרוקו גם חטיבת חי"ר למצרים.
מדוע הודיעו המרוקאים על משלוח הכוח בספטמבר 1973? ייתכן שהמלך חסן ה-2 שלח יחידות שנראו לו לא נאמנות "להציג" "סולידריות ערבית" אך בעצם כדי להיפטר מהן.
(ד"ר שאול שי, אל"מ מיל')
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=104227900&nTocEntryID=104228979&nPageID=104227902
הנה כי כן, היזהרו ממרוקאים נושאי מחוות.

נעמן החכם
הסופר המצרי עאדל נועמן, (עאדל בערבית צדק) אמר בריאיון לערוץ TEN (מצרים), כי הסיבה לכל מה שנעשה בשם האסלאם הקיצוני בעשורים האחרונים, היא ספרי המורשת האסלאמיים. לדבריו, "אם מדינה מערבית אינה לטעמו של מוסלמי שהיגר אליה, שישוב לארצו. על [נשיא צרפת] מקרון לגרש את כל מי שיחרוג מהמסגרת החילונית בה פועלת המדינה.
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?284_z
אנחנו כמובן מזדהים איתו וקוראים לכל מוסלמי שישראל אינה לטעמו לקחת דוגמה וללכת בדרכו של המשורר הקניבל מכחיש העם הפלסטיני – מחמוד דרוויש. ושהנוצרים שישראל אינה לטעמם יקחו דוגמא מהפילוסוף הנוצרי מכחיש העם הפלסטיני, ומרגל החיזבאללה, עזמי בישארה, ויילכו בדרכו.

הצוואה – או על האח הגדול
בתחילה היינו רק קוראים בעיתון כתבות קורעות לב על חולי קורונה שאושפזו ונפטרו בלי שיוכלו להיפרד מבני משפחתם ויקיריהם, אבל זה היה רחוק בעיתון, ובעיתון הרי קורים אסונות רבים. בינתיים זה התחיל להתקרב, והנה לשמות בעיתון יש משמעות קרובה, אנשים מוכרים, ואז הפחד גדל. לקום בבוקר להשתעל, להגיע לאשפוז, להתחבר למכשירים, ותוך ימים מעטים להתפגר בלי להיפרד לשלום, שלא לדבר על כתיבת צוואה.
אז המסקנה המתבקשת להיות מוכן. ודבר ראשון לכתוב צוואה.
לכתוב צוואה זה קל. לא צריך עו"ד. כל אחד יכול לכתוב צוואה בעצמו. יש רק לכתוב בכתב יד, וזה חוקי לחלוטין. בנוסף כדאי לעשות הקלטה מצולמת בסמארטפון. את הצוואה וצילום הקראתה יש כמובן לתת למוטבים.
כדי להימנע מבעיות של אובדן, גניבה, או ההעלמה מכוונת וכד', רצוי גם לשים עותק מהצוואה אצל "רשם הצוואות". דא עקא, עקב הקורונה סגורים המשרדים הממשלתיים.
אבל לא ינום ולא ישן שומר ישראל, והמדינה מעמידה שירות אינטרנטי להפקדת צוואות.
"הפקדת ירושה מרחוק ברשם לענייני ירושה".
https://www.gov.il/he/service/will_deposit
כדי להיכנס לאתר ולשלוח את הצוואה צריך להירשם ולקבל סיסמה.
כל ניסיונותיי להירשם עלו בתוהו. האתר לא קיבל את ההרשמה שניסיתי לעשות. לאחר שעות של תסכול החלטתי להתקשר לתמיכה הטלפונית. להפתעתי מיד בלי לחכות קיבלתי מענה. מוקדנית נעימה וסימפטית בעלת סבלנות אין סופית הדריכה אותי צעד צעד. מתברר שלא מספיק לתת את פרטי תעודת הזהות והדרכון, יש לתת גם כרטיס אשראי...
"לשם מה צריך כרטיס אשראי?" אני שואל אותה, "הרי אני לא רוצה לקנות שום דבר."
"צריך לתקף את תעודת הזהות," היא עונה.
"מה פירוש לתקף?"
אוקיי אין ברירה. נתתי פרטי אשראי וסיסמה, וסוף סוף הצלחתי להיכנס לאתר הממשלה, והנה אופס הפתעה גדולה. ברור מן הסתם שבאתר יופיעו הפרטים מתעודת הזהות ומהדרכון, שם, כתובת, בני זוג, ילדים, וכן תאריך אחרון של יציאה מהארץ, וחזרה לארץ, אבל לא העליתי על הדעת שבאתר יפורטו כל תוכניות החיסכון שלי, קופות הגמל, וההשתלמות. הכול מופיע כאן. ואו, מה קורה כאן? האח הגדול? הממשלה יודעת הכול על האזרח?
מדאיג ביותר. בייחוד לאחר פריצת הסייבר לחברת הביטוח שירביט. האם מישהו יוכל לפרוץ לערוץ הממשלה ולרוקן לי את חסכונותיי? אבוי.
בעיון מדוקדק יותר שמתי לב שלא כל החשבונות מופיעים. מסתבר שבכל זאת "האח הגדול" – (ממשלת ישראל) לא יודע הכול. זה פותח פתח לתקווה.
נעמן כהן