"מאימת המוות מתחילה כל הכרת המכלל," כתב פרנץ רוזנצוויג, כל בן תמותה חי בפחד מן המוות, "ליטול מר ממות זו שמתיימרת לעשות הפילוסופיה. כל בן תמותה חי בפחד מהמוות. כל ילוד מחכה בחיל ורעדה ליום מסעו אל האופל." (פרנץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה, י-ם 1970 עמ' 45).
האדם אינו מסוגל להבין בשכלו את הפרדוקס הקיומי שלו. האדם חי כדי למות. תכלית החיים היא המוות, לפיכך הוא שואף לחיי נצח או לפחות לזכות בחיי נצח בזכות שמו או מעשיו.
המשורר הרומי קווינטוס הורטיוס פלקוס Quintus Horatius Flaccus; (65-8 לפנה"ס) היה בטוח ששירתו העניקה לו חיי נצח, ובזכותה יחיה לעד. והוא אכן זכה בהם בזכותה.

הקמתי אנדרטה
הִקַמְתִּי אַנְדַרְטָה יָצִּיבָה מִן הָאָרָד
נִשֵׂאת מִגָּבְהֵי הַפִּירָמָדוֹת הַמַּלְכוֹתִיוֹת
לֹא סוֹפָה מְכַרְסֶמֶת וְלֹא אַקוִילוֹ מִשׁתּוֹלֵל
יוּכְלוּ לְהַכְחִידָהּ וְלֹא מֶשֶׁךְ אֵין מִסְפָּר
שֶׁל שָׁנִים וְלֹא מְנוּסַת-הָעֵתֵ;
לֹאֹ כֻּלִי אָמוּת. חֵלֶק גָדוֹל מִמֶּנִּי
יַחֲמֹק מִן הַקְּבוּרה. אֶהְיֶה צָעִיר תָּמִיד.
(תרגום יורם ברונובסקי)

הצבתי לי ציוןהִצַּבְתִּי לִי צִיּוּן נִצְחִי מִנְּחשֶׁת זֹה,רָם עַל פִּירָמִידוֹת עוֹמְדוֹת בְּהוֹד-מַלְכוּת,לֹא יִצְלְחוּ עָלָיו מִטְרוֹת-אוֹן מְאַכְּלִים,סוֹעַת-צָפוֹן עַזָּה אַף לֹא הֲמוֹן שָׁנִים,יוֹבְלוֹת רַבִּים מִסְּפוֹר בְּמֵרוֹץ הָעִדָּנִים.כִּי לֹא כֻלִּי אָמוּת; מִכִּלָּיוֹן חָרוּץאֶפְרַח בְּמַהֲלָל חָדָשׁ.
(תרגום שאול טשרניחובסקי)

הרצל, כולו נרגש בקונגרס הציוני הראשון, לאחר נאומו של נורדאו, ציטט את הורטיוס ואמר:
"monumantum aere perennius"
("מצבה בת-קיימא יותר מברונזה") (עמוס אילון, "הרצל", עמ' 269). ואכן הציונות הקנתה לו שם עולם, ואת חיי הנצח.
והנה השנה זכה בנצח גם פרופ' יצחק מזרחי.
פרופסור יצחק מזרחי זכה שחיידק בודד במיקרוביום של חזיר ייקרא על שמו: "פרבוטלה מזרחיי". הכבוד ניתן לו בשל תרומתו לצמצום הנזק הסביבתי שיש בגידול חיות למאכל – על ידי פיתוח דרך להבנת השפעת החיידקים החיים במערכת העיכול שלהן
(אסף רונאל, "הוא מנסה להציל את הסביבה, ובדרך זכה לחיידק על שמו", "הארץ" 31.12.20)
https://www.haaretz.co.il/science/biology/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9411690
אמנם לא מדובר בשם עולם כמו הורטיוס, או הרצל, אבל בכל זאת, בזכות חיידק קטן בבטן חזיר, זכה פרופסור יצחק מזרחי להתגבר על המוות, ולהיכנס לנצח שהעניק לו שם עולם, וחיים לעד.

תיקון טעות (1)
הרבה ביקורת אני מקבל על שאני נוהג לציין את שמו המלא של אדם. לעיתים קורה שמתוך עצלות אינני מביא את שמו המלא של אדם. והנה תיקן אותי העורך כשכתבתי "מוחמד ערפאת", הוא תיקן והוסיף "מוחמד יאסר ערפאת" ("חדשות בן עזר", 1605).
אם כבר תיקון, אז כדאי לציין את שמו המלא: מוחמד יאסר עבד א-רחמן עבד א-ראוף ערפאת אל-קודווה אל-חוסייני.

[העורך: אתה מתעקש תמיד להחסיר את השם הפרטי יאסר – מערפאת, ולקרוא לו רק מוחמד ערפאת. לכן אני מתקן ומוסיף, וכך אנהג גם להבא!]

תיקון טעות (2)
ז'בוטינסקי לא נביא ולא בן נביא
ושוב חוזר יוסף גיסינוביץ-אחימאיר על הסיפור השקרי לפיו ולדימיר וולף זאב יבגינביץ' ז'בוטינסקי ניבא את השואה. הוא כותב:
"אל נשכח: ז'בוטינסקי נפטר בשעת השפל הקשה ביותר אי פעם לעם היהודי. את השואה הוא ניבא, קרא לה חורבן, אך נחסך ממנו לראות את טבח ששת המיליונים". ("חדשות בן עזר", 1606).
לא רק שז'בוטינסקי לא ניבא את השואה, אלא האווילות הפוליטית שלו בהבנת המתרחש חייבת לשמש נר לרגלנו בהבנת המציאות שלנו, של החוזים את ה"שלום עכשיו" הנצחי, מכיוון שאווילות דומה לה הביאה גם ל"קונספציה" המפורסמת שלפני מלחמת יום הכיפורים, שהערבים לא יתקפו ללא עליונות אווירית.
כבר פרסמתי בעבר את זה בתגובה לדבריו אלו שהוא חוזר וחוזר עליהם ("חדשות בן עזר", 1314):
https://humanities1.tau.ac.il/segel/yshavit/files/2012/05/מי_קרא_זאב.pdf
אבל הנה הדברים שוב כדי שלא יטעה שנית את הציבור בדברי הבל אלו:
כשמדברים על העיוורון ועל הכחש העצמי של יוסף יבגנביץ'-אחימאיר, אי אפשר שלא להזכיר את העיוורון המדהים (שלא לומר האיוולת) של ולדימיר זאב יבגניץ' ז'בוטינסקי, שבניגוד לתעמולת חסידיו המציגים אותו כנביא גאון שניבא את השואה, לא רק שלא ניבא כלל את השואה, אלא מתוך כחש עצמי ראה את המציאות כפי שרצה שתהיה ולא כפי שהיא, ולכן גם לקה בעיוורון מוחלט לסכנתה.
ז'בוטינסקי חזר והדגיש במאמריו שאין שום סיכוי למלחמת עם גרמניה כי גרמניה חלשה ופולניה חזקה. כל האמירות שלו על השואה התייחסו אך ורק לפגיעות נגד היהודים במזרח ותו לא. ז'בוטינסקי מעולם לא העלה על הדעת שהגרמנים יבצעו שואה ליהודים, במובן של השמדה טוטלית.
הלמוט אויסטרמן-(אורי אבנרי) כותב באוטוביוגרפיה שלו שכנער הוא העריץ עד מאוד את ז'בוטינסקי כנביא וקרא בשקיקה את מאמריו, עד שפרצה מלחמת העולם השנייה שז'בוטינסקי חזר וניבא שהיא לא יכולה לפרוץ, מאז סר חינו של ז'בוטינסקי כפרשן וכמדינאי בעיניו. (אורי אבנרי, "אופטימי", עמ' 103)
הנה מאמר המסכם את העיוורון הפוליטי המדהים של ז'בוטינסקי:
http://humanities.tau.ac.il/segel/yshavit/files/2012/05/מי_קרא_זאב.pdf
למרבה הצער אף אחד לא ניבא את השואה. נזכיר רק שימים ספורים לפני כניסת הגרמנים לווארשה, נכנס ראש תנועת בית"ר בפולניה, מייצ'סלב-מנחם בגון-בגין, לבנק הדואר בווארשה, לקח את הקופה של בית"ר בסך של 150 אלף זלוטי, ברח לווילנה ונטש את אנשיו למוות. גם הוא לא העלה על הדעת את סכנת ההשמדה. (לעומתו מרדכי אנילביץ בא מווילנה לווארשה לעמוד בראש חניכיו).
כאמור כבר אמרנו. את העתיד אין לדעת, אבל חובה לדעת את המציאות לבל נטעה בהבנתה. אין סכנה גדולה יותר מעיוורון שבו אנו רואים את המציאות כמו שאנחנו רוצים לראותה ולא כפי שהיא באמת.

ישראלים הם יהודים
לאחר הקמת המפלגה החדשה "הישראלים" ראיין נחום בורשטיין-ברנע את מייסד המפלגה החדשה, רון אובז'נסקי-חולדאי. (בפוליטיקת הזהויות שניהם אגב יהודים פולנים).
בורשטיין-ברנע קבע בראיון שהמונח "יהודים" זהה לימין, והמונח "ישראלים" זהה עם השמאל, ושאל את אובז'נסקי-חולדאי: "אתה יהודי או ישראלי?" – והוא השיב "ישראלי" ("ידיעות", 1.1.21).
כל ההבחנה הזו אין לה שחר והיא במיוחד מגוחכת אצל אקטיביסטים פרו-איסלאמיים, שבהתנשאות גזענית הם מדירים את הערבים מערביותם, ומגדירים אותם "ישראלים".

עם ישראל הוא העם היהודי – העם היהודי הוא עם ישראל
"עם ישראל" הוא "העם היהודי", "העם היהודי" הוא "עם ישראל". כשיהודי אומר "שמע ישראל" הוא מתכוון ליהודים. אין ישראלים מול יהודים. אין ישראלים שאינם יהודים. ישראלים הם יהודים.
יש אזרחי ישראל שאינם יהודים: (לפי הגודל) ערבים, רוסים, טטרים, צ'רקסים, ארמנים, ועוד. הם אזרחי ישראל אך אינם שייכים לעם ישראל וזאת ע"פ הגדרתם. הערבים למשל מגדירים עצמם ערבים-פלישתים, ולא ישראלים.
מעבר לעובדה ההיסטורית שהעם היהודי הוא-הוא עם ישראל, בלי קשר לאזרחות (עם יכול להתקיים גם ללא מדינה) אז זו רק התנשאות גזענית פתטית להכניס את הערבים-המוסלמים בסד האומה הישראלית בשעה שהם אינם קוראים לעצמם ישראלים אלא ערבים-פלישתים. (ערפאת הגדיר עצמו פעם יבוסי, וסאאב עריקאת תמיד התגאה שהוא כנעני מיריחו צאצא רחב הזונה). לעזאזל המציאות, העיקר התיאוריה.
ודוק: העם היהודי עם ישראל משלב לאום עם דת, ובניגוד ליהודים ה"כנענים", דווקא הערבים-המוסלמים המגדירים עצמם "כנענים" כערפאת ועריקאת, ממשיכים לראות עצמם גם ערבים-מוסלמים. הם לא מנתקים את ערביותם ממוסלמיותם.

מיהם הישראלים שאותם מקווה רון אובז'נסקי-חולדאי למשוך?
עורך "הארץ", אלוף בומשטיין-בן, מאפיין את המפלגה החדשה "הישראלים":
"האופוזיציה מ'השמאל-מרכז' מנסה לשחזר איזה עבר מפא"יניקי מדומיין והרואי, שאותו מייצג כיום רון חולדאי. טייס קרב, קיבוצניק, ראש העיר החילונית, ביצועיסט בלתי נלאה."
"'הישראלים' בראשותו נגד 'היהודים' של בלוק הימין. במפלגה שלו, כמו בטייסת שלו, לא תראו פוליטיקאים שדומים לאוסנת מארק, שלמה קרעי או מיקי זוהר, כוכבי הליכוד בכנסת היוצאת. לחולדאי וחבריו אין בעייה עם מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו, וגם לא עם מדיניותו הכלכלית, שהעשירה וממשיכה להעשיר את מצביעי 'הישראלים' בתל אביב, רמת השרון, סביון וארסוף. חולדאי ויאיר לפיד, שמייצג אותו קהל, מרוכזים בביקורת על השחיתות של נתניהו אבל לא מציעים אלטרנטיבה של ממש לדרך שבה הוביל את ישראל. למרבה האירוניה, כניסת חולדאי למרוץ מחזקת דווקא את נתניהו, כי ראש העיר צפוי לאסוף לזרועותיו חלק ממאוכזבי כחול לבן שחנו אצל סער ובנט, ולהחליש את הימין האנטי-ביביסטי."
(אלוף בן, "נתניהו משחק לבד", 31.12.20)
https://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium-1.9409776

המסיתים והמשטינים:
אהוד אולמרט ראש המסיתים והמשטינים (1)
מבין המסיתים, המדיחים והמשטינים, המאשימים את נתניהו באשמת הסתה ופילוג כפרוייקציה פרוידיאנית, דומה שהאסיר המשוחרר, העבריין, אהוד אולמרט, הוא גדול המסיתים והמשטינים:
"נתניהו הוא בריון נטול מעצורים ואינטליגנטי כמאיר לנסקי המאפיונר," מאשים אותו אולמרט. "הוא מימן אנשי מילואים שהפגינו נגדי לאחר מלחמת לבנון השנייה, והקים משפחת פשע שתפקידה להנציח את שלטונו, ולהרוס את יריביו." (האם היריב שאותו יהרוס הוא העבריין אולמרט?) "בקרוב," מנבא אולמרט, "זה יסתיים."
(אהוד אולמרט, "ביבי והכנופייה שלו", מעריב, 1.1.21)
אעיר רק שהשתתפותו של האסיר המשוחרר, העבריין, אולמרט בעיתון "מעריב" כמורה מוסר, היא מדרגת שפל מאין כמוה של העיתונות העברית.
האם לבעל "מעריב", אלי עזור, יש עסקים עם אולמרט שאינם ידועים?

שטרסלר: כמה שיותר רע יותר טוב (2)
בהמשך לאימרה המפורסמת המיוחסת ללנין לפיה "כמה שיותר רע יותר טוב," ממליץ כתב "הארץ" נחמיה שטרסלר – איך לעשות רע כדי שיהיה לו טוב?
"לו היה לגנץ רבע עמוד שדרה," ממליץ שטרסלר, "הוא היה גורם להורדוס (ישראל כץ) לקצץ עכשיו בכל המשרדים, כדי שבשלושת החודשים הקרובים לא יהיה מספיק כסף לחל"ת, לדמי אבטלה, לקצבאות נכים, לתפעול בתי ספר, למעונות יום, לקשישים ולתרופות. זה היה 'שאט דאון' בסגנון אמריקאי. שם, כשזה קורה, אין כסף אפילו לנייר טואלט בפרלמנט. כולם היו מאשימים אז — ובצדק — את נתניהו ואת כץ על שלא העבירו באוגוסט (!) את תקציב 2021 לפי ההסכם. שוועתם של המובטלים, העצמאים, הנכים והקשישים היתה עולה השמיימה, והם היו יוצאים להפגנות ענק בצומת עזריאלי. וכל זה היה מתבטא היטב בקלפי."
(נחמיה שטרסלר, "תגיד גנץ, אתה בעצם ביביסט?", "הארץ" 1.1.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9415181
לדידו של שטרסלר שלכולם יהיה רע, ובלבד שלביבי יהיה רע.

[אהוד: היתה תקופה שהייתי קורא בעניין את מאמריו של שטרסלר ב"הארץ" אבל מאז שהחל להתאים את דיעותיו לשוקניה שמסביבו, כאילו עבר שטיפת מוח, חדלתי להתייחס ברצינות לכתיבתו, ואני מדלג גם עליו].

מצא את ההבדלים:
השבוע לפני עשרים ואחת שנה
ראש הממשלה נתניהו צריך ללכת (3)
"אני מתגייס כדי להגן על מדינת ישראל באחת התקופות הקשות ביותר שידעה." אמר אתמול אמנון ליפקין שחק בנאום שפתח רשמית את מסע הבחירות שלו לראשות הממשלה. הוא תיאר את המציאות בארץ בצבעים קודרים. והסתער בחריפות רבה על מי שלדעתו אשם במצב. ראש הממשלה נתניהו. הוא הביע דאגה מהשסע החברתי והציע את עצמו כמנהיג חדש, אחר שיוביל לפיוס ולאחדות. להלן עיקרי דבריו: 'מאז נבחר נתניהו לראש הממשלה הארץ הפכה להיות גרועה. מחלוקות לגיטימיות הפכו לתהום של שנאה. המדינה נמצאת במלחמה עם עצמה. שמתם לב שהאנשים ברחוב מחייכים פחות? האחריות לכך מוטלת על נתניהו. הוא רואה את הקרע, מבין את הסכנה ומשתמש בזה לצרכיו. נתניהו מסוכן לישראל, נתניהו צריך ללכת. במערכת הבחירות הנוכחית יצטרכו לבחור בין ראש ממשלה מכהן, שכשל, לבין יתר המועמדים שכמוהו לא היו ראשי ממשלות."
https://twitter.com/amit_segal/status/1344633858738823168/photo/1

יוסף הקטן (קליין) קורא למרד (4)
כתב "הארץ" בדימוס יוסף קליין, מפרסם מאמר בו הוא קורא למרד אנארכיסטי. מכיוון שלדעתו הסגר קשור לאינטרס המשפט של ביבי הוא קורא:
"אנחנו צריכים להתעלם ממנו. לעשות את מה שצריך לעשות, ולא את מה שאומרים לנו לעשות. אי ציות לסגר יראה לו ולממשלה שלו מה דעתנו עליו ועליה. השלישי כבר לא יזרום לו ככה, בנחת, משבוע לשבוע. יותר מדי גוויות כבר נאספות מאחוריו. יותר מדי עסקים סגורים, יותר מדי אנשים נואשים. הסגר-פגר הזה הוא הסולם שעכשיו הם מחפשים דרך לרדת ממנו.
"נכון, לא נקים מתרסים ולא נפסיק לשלם מיסים. כל אחד והמרי האזרחי שלו, כל אחד והסגנון שלו. אני, למשל, אשב עם חברים על ספסל בפארק, נוריד מסכה, נזמין משלוח מהקיוסק שממול, ונרגיש כאילו אנחנו בועטים בסגר ישר בביצים."
(יוסי קליין, "לשבור סגר ולצאת בסדר", "הארץ", 31..12.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9410356
מר קליין, נראה אותך ממש מורד, לא סתם אנארכיסט דה לה שמאטע, לשבת בלי מסכה בין קבוצות סיכון בני גילך, ואולי עם הוריך אם הם עדיין בחיים, ולהדביק ולהידבק זה כלום! – נראה אותך מורד ממש בשלטון ולא לוקח את החיסון. הנה המבחן שלך!
הביביפוביה (כמו הביביפיליה) משבשת דעתו של אדם. הביביפוב מבכר למות ובלבד שביבי ייפגע.

תוכנית אלון-רבין-טראמפ קורבן לטרוף הביביפוביה (5)
וכמו מחלת הנפש ה"ביביפוביה" אצל קליין, אין פתטי, שלא לומר מגוחך, מפוליטיקאי שכל חייו היה בעד פתרון מדיני ברוח תוכנית-אלון-רבין-טראמפ (תוכנית מפלגת "העבודה" ההיסטורית שאומצה ע"י נתניהו) – שעובר עקב ה"ביביפוביה" לתמיכת במפלגת גדעון משה זריצ'נסקי-סער, הדוגלת לא בפשרה טריטוריאלית, אלא בסיפוח כל השטחים. ושיא הגיחוך הוא, שמעבר זה מכונה על ידיו "שפיות" והגיון מדיני.
[אהוד: למי הכוונה?]

מילה טובה ממשטין (6)
לא יאומן. הפתעה. "לורד האו האו הישראלי" האקטיביסט הפרו-איסלמי, איש המפלגה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), המסית והמשטין, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של ישראל והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית, גדעון לואי (לוי), המשטין התמידי, אומר מילה טובה!
"יש כל כך הרבה מה לבקר בישראל, כל כך הרבה מילים רעות ומוצדקות לומר. עזה היא כלוב, הגדה היא קולוניה, ישראל היא אפרטהייד; ראש הממשלה עם שלושה כתבי אישום, 'עובדה' הראתה את הגועל גם במחנה השני. צריך גם כשהמציאות מחייבת, כשהיא מאירה פניה לרגע, להגיד מילה טובה, אפילו לשטן (נתניהו).
"מבצע החיסונים שיצא בשבוע שעבר לדרכו בישראל הוא אחד הרגעים הללו. לבנימין נתניהו ולמערכת הבריאות מגיעה מילה טובה. שום ביקורת על נתניהו לא תהיה הגונה ותקפה אם בצידה לא יימצא אומץ הלב גם לשבחו. אי אפשר להאשים את נתניהו בכל הרעות החולות של ישראל, בדרך כלל בצדק, וכשמשהו עובד היטב, להתעלם מתרומתו."
גדעון לוי, "אפשר לומר מילה טובה", "הארץ" 27.12.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9401399

מילה רעה ממשטין (7)
אין הפתעה. "לורד האו האו הישראלי" האקטיביסט הפרו-איסלמי, איש המפלגה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), המסית והמשטין, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של ישראל והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית, גדעון לואי (לוי), המשטין התמידי, אומר מילה רעה:
"רון חולדאי," אומר גדעון לואי (לוי), "הוא טיפוס לא אהוב. אני אוהב אותו מאוד דווקא." איש עבודה נלהב, ליברל הגון וישר. ואז בא נאומו שלשום, ובו המשפט: "רוב יהודי ברור... זה אנחנו." התת-אלוף שבו יצא החוצה, הטייס והקיבוצניק מחולדה הרימו ראש, ועימם הלאומנות הישראלית המכוערת, החוצה מחנות. "רוב יהודי ברור" – ופתאום כל הנאורות התפוגגה כלא היתה. הרי קראת למפלגתך "הישראלים"! אם כך, למה שוב הכמיהה הנואלת לרוב יהודי? מה רע בישראלים שאינם יהודים? ואם יהיו הערבים שותפים שווים, גם אחיהם בשטחים, החיים בשליטת ישראל, כמקובל בדמוקרטיה? האם זה מה שמאיים על המדינה? מאיים יותר מרוב יהודי גזעני?
מנהיג מפלגה במערב אירופה שהיה קורא לשמור על "רוב גרמני ברור" או "רוב נוצרי ברור" היה מוקע כגזען.
חולדאי, ככל הישראלים כמעט, ממשיך לדקלם את מה שלימדו אותו בקיבוץ ובצה"ל, בלי לתת לעצמו דין וחשבון על מה שהוא אומר: קריאה לרוב יהודי היא קריאה של לאומנים אפלים."
(גדעון לוי, "עזוב את זה, רון", "הארץ", 31.12.20).
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9411763
אז ככה. הפוסל במומו פוסל. מי שקורא לרוב יהודי אינו גזען, להפך, מי שאינו מכיר בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו, ובזכותו למדינה – כמוך גדעון לואי (לוי) הוא הוא הגזען. הנלחם נגד רוב יהודי ומדינה יהודית הוא-הוא הגזען.
גם גרמני שמדבר על רוב גרמני אינו גזען. אחוז היהודים בגרמניה ערב השואה היה 0.57 אחוז בלבד. היהודים מעולם לא נלחמו להריסת גרמניה והפיכתה למדינה יהודית. גזען גרמני היה זה שאמר שיש להשמידם.
אה, כן, וגם מי שמדיר את הערבים מערביותם ומגדירם בניגוד לרצונם "ישראלים", גם הוא גזען.

ועוד מילה רעה ממשטין (8)
בהמשך לוונדטה של איווט אביגדור לבוביץ ליברמן בנתניהו – שאותו הוא מאשים באחריות לחקירת המשטרה נגדו (לפחות לא בהעלמת העדים) הוא קובע לא פחות שנתניהו הוא בוגד ומשת"פ של החמאס.
נתניהו הבוגד משת"פ של החמאס:
https://rotter.net/forum/scoops1/675216.shtml
כל כך עצוב לו, לאיווט אביגדור לבוביץ ליברמן, שלא הצליח לו לחסל את החמאס תוך 24 שעות כמו שהבטיח לפני היותו שר הביטחון.

גנץ מממן הטרור
בנימין גנץ בחר להישאר בתפקידו כראש ממשלה חלופי (אולי בנובמבר תבוא הישועה) וכשר ביטחון, בינתיים הוא פוגע בביטחון המדינה.
בתחילת מאי, חתם שר הביטחון הקודם נפתלי בנט על צו המונע מהבנקים הפלשתיניים להעביר משכורות מהרש"פ למחבלים. לפי הצו, הבנקים חשופים לסנקציות כלכליות ומעצרים.
הצו הועיל, והבנקים הפסיקו להעביר את הכסף. כשהתחלפה הממשלה, שר הביטחון בנימין גנץ הקפיא את הצו עד סוף 2020, והבנקים חזרו להעביר את משכורות הטרור. שום גורם רשמי לא נימק את דחיית הצו. (האם נעשה הדבר בתמיכת בנימין מילקובסקי-נתניהו?)
הרש"פ ניצלה את הארכת הזמן כדי להקים בנק פרטי, שלא יהיה חשוף לסנקציות.
הקמת הבנק עדיין לא הושלמה, ולכן הרש"פ תקדים את המשכורות, לפני שהצו נכנס לתוקף.
סא"ל במילואים עו"ד מוריס הירש, שעומד בראש המחלקה המשפטית של מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' אומר: "מי שאשם בכך שהרש"פ הולכת לשלם למחבלים את משכורותיהם שלושה חודשים מראש הוא שר הביטחון, בני גנץ. החוק באיו"ש שאימץ את חוק המאבק בטרור, ולפיו נקבע כי תשלום תגמול בעד ביצוע מעשה טרור הוא אסור, נכנס לתוקף כבר במאי השנה. רק ההתערבות הפסולה של גנץ, שהקפיא בדיעבד את תוקף הסעיף אפשרה לרש"פ להתארגן, אם בהקמת בנק הטרור החדש שהיא מתכוונת להקים, ואם בהעברת התשלומים המוקדמים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תילחם, ובכל הכוח, נגד המדיניות הפסולה של הרשות לתגמל מחבלים, ובהם רוצחי יהודים."
https://rotter.net/forum/scoops1/674568.shtml
(אסף גיבור, "מענק קורונה, הרשות תשלם מענק למחבלים מספר חודשים מראש", "מקור ראשון", 28.12.20)
https://www.makorrishon.co.il/news/297433/
אולי מוטב שלאור זאת, ולאור מצבו בסקרים, בנימין גנץ יילך ויעשה לביתו.

הגזען האנטישמי, עודה בשאראת קורא ליהודים חיות טורפות
עודה וממליץ לייבא מחבלים במקום משטרה
הגזען היווני-נוצרי, שהסתערב בכפייה עקב הכיבוש הערבי, (ומשמש דוגמה מוסרית לזאבה גסיניביץ'-אחימאיר-זבידוב) – מעלה רעיון חדש-ישן. ערבים רוצחים ערבים, וכמיטב הגזענים-האנטישמים בהיסטוריה, כהיטלר בשעתו, הוא מאשים בזה את היהודים.
"השנאה שהמדינה רוחשת לאזרחיה הערבים מגיעה לשיאים מטורפים," הוא כותב, "דורות של יהודים גדלו על הסיסמה 'ערבי טוב הוא ערבי מת'. אם כך, בשביל מה להציל אותם כשהם עושים את המלאכה בעצמם?
"זו בשורת מדינת היהודים לאזרחיה הערבים: פאודה, דם ניגר ברחובות, גוויות, פצועים, שכולים ושכולות, אלמנות ואלמנים, יתומים ויתומות, ואווירת סוף העולם.
"האזרחים הערבים הפקידו את ביטחונם בידי רשויות החוק, אך המדינה בוגדת בהם, יום-יום. בסרטי טבע רואים איך טורפים מסוכנים מגינים על חיות שנקלעו לחיקם. מדינת ישראל גרועה אפילו יותר מהטורפים ביחסה לבריות שנקלעו לחסותה.
"כאשר השומר נכנע ברצון לפורץ, מוכרחים להחליף אותו. ברשות הפלסטינית המכותרת, השוטרים שומרים על חיי אחיהם שם, אך גם אנחנו אחיהם. אני משוכנע שהשוטרים ברשות ישמחו לשמור על ביטחון בני עמם בג'ונגל המוות אצל השכנה."
(עודה בשאראת, "לקרוא לשוטרים הפלסטינים", "הארץ" 28.12.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9402633
הבנתם? היהודים "החיות הטורפות" לפי בשאראת הנוצרי, (אפילו מוחמד כינה את היהודים רק קופים וחזירים ולא חיות טורפות) – הם האשמים בכך שערבים רוצחים ערבים.
הערבים אינם מקיימים את החוק, מסרבים להתגייס למשטרה ולשתף איתה פעולה במיגור הפשיעה, מסרבים להקמת תחנות משטרה ביישוביהם, ומלינים על הפשיעה הערבית. והוא ממליץ לייבא מחבלים שימגרו בעזרת טרור נגד יהודים... את הפשיעה הערבית.
כמובן בלי קשר לגזענות האנטישמית של בשאראת, יש מחדל גדול בטיפול באוטונומית הפשע הערבית בישראל. יש תמיד לזכור את אימרת חנינא סגן כוהנים שעליה ביסס הובס את חיבורו "לויתן": "ללא מוראה של מלכות איש את רעו חיים בלעו." ורק כך יש לפעול.
(עודה בשאראת, "לקרא לשוטרים הפלסטינים", "הארץ" 28.12.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9402633

התנועה הקיבוצית קמה בארה"ב
בעוד התנועה הקיבוצית בארץ שוקעת, היא קמה אולי מחדש באמריקה.
בניגוד למקובל גם לאנשי הקיבוץ בארץ היתה תודעה יהודית מובהקת. לא בכדי השם "קיבוץ" מקורו בחסידי "ברסלב" שקראו להתכנסות שלהם באומן בראש השנה – "קיבוץ". החלוצים ביכרו לאמץ את השם "קיבוץ" גם ליישובים הסוציאליסטים שהקימו בארץ.
גם באמריקה מדובר באנשים הרוצים לממש את תרבותם היהודית.
לאחרונה קמו באמריקה מיספר התארגנויות יהודיות משותפות בהשראת הקיבוץ. הם מנהלים ביחד את המשק, עבודה במרכז החינוך או תחזוקת הדיור המשותף, מנסים לייצר תוכניות שיתאימו ליהודים חילוניים ודתיים גם יחד, ומדגישים את ערך השוויוניות.
"ברית העץ החי" (Living Tree Alliance) שהוקם במדינת ורמונט, נראה כקיבוץ לכל דבר: משפחות יהודיות החיות באזור כפרי צמוד למשק חקלאי, במבנה שיתופי המאפשר להם חיבור לאדמה. זו רק אחת מכמה קהילות יהודיות מתפתחות בארה"ב, ששואבות השראה מהרוח הקיבוצית ומנסות להתאימה לחיים היהודיים בצפון-אמריקה.
ספירה סטייסי אושקלו, מייסדת וחברת הגרעין, מכנה את המיזם "קיבוץ מעודכן", ואומרת כי "ההיסטוריה שלנו כיהודים סובבת סביב חיי הקהילה, כך שאני משערת שמבנה הדי-אן-איי שלנו מכוון לכך."
בצפון קליפורניה הוקם "מושב ברקלי", קהילה עירונית יהודית עם דגש על שוויונית והכללה: חברי הקהילה אינם חייבים להיות יהודים, והמארגנים מעוניינים להתאים את החיים במקום לכל זרמי היהדות, ולכלול גם תוכניות שיתאימו לשומרי שבת, שבהן לא תושמע מוזיקה.
אבל באמריקה כמו באמריקה הכול עולה כסף, וכדי להיות חבר קיבוץ נחוץ להיות עשיר. מחירה של יחידת דיור קטנה מתחיל ב-600 אלף דולר.
קיימים קיבוצים נוספים:
https://www.ynet.co.il/judaism/article/B1fh11JITD?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=organic
ב-1938, כמעט ברגע האחרון, הצליח מרטין בובר להימלט מגרמניה. הוא השתקע בירושלים. בעמל רב קיבל תקן באוניברסיטה העברית למשרת פרופסור ל"סוציולוגיה של התרבות". בובר התעמק ברעיון "הקיבוץ". האם הקיבוץ הוא הפיתרון לבעיה החברתית בעם היהודי ובעולם כולו?
לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, פירסם בובר את הגותו בספר – "נתיבות באוטופיה". הניסיון הקיבוצי, הגדיר בובר, הוא: "אי כישלון למופת." לא "הצלחה למופת" – "אי כישלון למופת."
המרצה לכימיה אורגנית, פיזיולוגיה, ונוירולוגיה, באותה אוניברסיטה– הפילוסוף ישעיהו ליבוביץ, לעג לבובר, וכינה אותו: "a ladies` philosopher" – "פילוסוף לנשים." בובר, הוא קבע, "אינו פילוסוף מקצועי."
לגבי הקיבוץ היתה לליבוביץ דעה שונה לחלוטין מזו של בובר: "אם ציפה מישהו שהקיבוץ יביא את גאולת האדם הריהו שוטה. הקיבוץ מילא את משימתו. הוא היה אותה צורת התיישבות שאיפשרה את כיבוש הארץ בתנאי קיומו של הרוב הערבי והשלטון הזר. לא א"ד גורדון ולא שלמה לביא נתכוונו לכך, אך בפרספקטיבה היתה זו האפשרות היחידה להשתלט על הארץ בהתיישבות כמעט צבאית בדומה למושבות שהיו הרומאים מקימים. מכאן השאלה האם היום יש עוד זכות קיום לקיבוץ או שהוא גידול פרזיטי בגוף המדינה והעם... בעייתו של הקיבוץ היא גם בעייתו של רעיון הסוציאליזם כאידיאולוגיה חינוכית וכגורם מושך יהודים. הדרגה הגבוהה של שחרור האדם הושגה בארצות המשטר 'הקפיטליסטי' ודווקא במשטר קולקטיבי האדם חופשי פחות."
האם תצליח התנועה הקיבוצית באמריקה העשירה והשבעה, ללא המאבק להתיישבות ולכיבוש הארץ, כפי שהיה לה בארץ? ימים יגידו. נראה שהסיכוי קלוש.

שנות השלושים?
סא"ל אבי מרציאנו, מפקד גדוד 13 של גולני, החליט לקחת את הדגלים והסמלים שעוברים בין הלוחמים מדור לדור, כאלה שעל חלקם מופיעים גם שמות לוחמים שנפלו – ושרף את כולם.
המג"ד אף החליט להפיץ תמונות של המעשה ושל החפצים יקרי הערך עולים באש – מה שהוביל לסערה גדולה ולתגובות זועמות של לוחמים.
דובר צה"ל מסר בתגובה: "חטיבת גולני פועלת באופן שוטף ושיטתי למגר נורמות פסולות והתנהגות אשר אינה עולה בקנה אחד עם הערכים המצופים מחיילי חטיבת גולני. השבוע נמצאו על ידי מפקד הגדוד שלטים, דגלים ואביזרים נוספים מסוג שאינו תואם את הנורמות שנקבעו, ובכלל זה ארגז המכיל סמים. בחטיבה קיים קו ברור המפריד בין מסורות וסמלים המהווים חלק מהווי היחידה לבין תרבות עבריינית המעודדת חוסר משמעת והשפלות אשר פוגעות במבצעיות הכוחות." – אז ככה. אם מדובר בסמים יש למסור אותם לרשויות המתאימות ולהעמיד לדין את החיילים המעורבים. אם מדובר בהתעללויות בחיילים צעירים, יש לטפל בכך משמעתית ולמגר כל תופעה עבריינית של ביזוי או השפלת חיילים.
אבל לא ברור מה קשורים כל אלו – לשריפה של דגלים וסמלים של היחידה והחיילים?
האם אנחנו באמת חוזרים לשנות השלושים?
(שריפת ספרי "האינטלקטוליזמוס היהודי" ע"י גבלס בברלין:
https://www.youtube.com/watch?v=kHCmiWaHUCw&t=67s
נעמן כהן