סִפּוּרִים לִילָדִים
צִיּוּרִים: נַחוּם גוּטְמַן, דָּנִי קֶרְמָן
יְהוֹשֻׁעַ אוֹרְנְשְׁטֵין, הוֹצָאַת סְפָרִים "יַבְנֶה" בע"מ
נדפס בישראל תשמ"ב, 1982

לְבֵּן מֵאַבָּא

[את הסיפורים הקליד מהספר, וגם העביר את הניקוד: בן בן-עזר]

י"ז. הַכַּדּוּר שֶׁחָזַר מִן הָאִבּוּד

רָנִי הָלַךְ עִם אַבָּא לְשַׂחֵק בַּכַּדּוּר הַשָּׁחֹר הַקָּטָן בְּכִכַּר הָעִירִיָּה.
הַכִּכָר הָיְתָה מְלֵאָה יְלָדִים שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי אוֹפַנַּיִם, שִׂחֲקוּ בְּכַדּוּר, הֵעִיפוּ טִיסָנִים, הִסְתַּכְּלוּ בְּמִזְרְקוֹת הַמַּיִם, הִשְׁתַּעַשְׁעוּ עִם כְּלַבְלַבִים, טָסוּ עַל סְקֶט. וְהַתִּינוֹקוֹת יָשְׁבוּ בָּעֲגָלוֹת וְשָׁתוּ מֵי-פֶּטֶל אֲדֻמִּים מִבַּקְבּוּקִים, וְכִרְסְמוּ עוּגוֹת וּכְעָכִים מְלוּחִים.
בִּקְצֵה הַכִּכָר נִצְּבָה אַנְדַּרְטָה גְּדוֹלָה וּמְכֹעֶרֶת, עֲשׂוּיָה עַמּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל חָלוּד, וּשְׁמָשׁוֹת שֶׁל זְכוּכִית שֶׁהָיוּ מִתְפּוֹצְצוֹת מִדֵּי פַּעַם – פַּק, פַּק! – וְהַשְּׁבָרִים שֶׁלָּהֶן נוֹפְלִים עַל הַרִצְפָּה, וְרַק בְּנֵס אֵינָם פּוֹגְעִים בַּיְּלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ וְהִתְרוֹצְצוּ שָׁם. בְּלֵב הָאַנְדַּרְטָה הָיְתָה מִזְרָקָה קְטַנָּה שֶׁפַּעַם הִזְרִימָה מַיִם וְעַכְשָׁו הָיְתָה מְלֵאָה אַשְׁפָּה.
רָנִי שִׂחֵק עִם אַבָּא בַּכַּדּוּר הַשָּׁחֹר הַקָּטָן, וּפִתְאֹם קִפֵּץ הַכַּדּוּר וְנֶעְלַם תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים הַיְּרֻקִּים, בָּעֲרוּגָה.
שָׁעָה אֲרֻכָּה חִפְּשׂוּ אַבָּא וְרָנִי אֶת הַכַּדּוּר וְלֹא מָצְאוּ. הֵם הָפְכוּ אֶת הָעֲנָפִים הַנְּמוּכִים, הַדּוֹקְרָנִיִּים, וְלַשָּׁוְא. וּבֵינְתַיִם כְּבָר הֶחְשִׁיךְ, וְתַחַת הַשִּׂיחִים הָיוּ הַרְבֵּה כְּתָמִים שְׁחֹרִים שֶׁל חֹשֶׁךְ אֲבָל אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה הַכַּדּוּר.
"אֵין מַה לַעֲשׂוֹת," אָמַר אַבָּא, "הַכַּדּוּר הָלַךְ לְאִבּוּד."
וְרָנִי בָּכָה, הוּא רָצָה אֶת כַּדּוּר הַגּוּמִי הַשָּׁחֹר הַקָּטָן, וּכְדֵי לְנַחֵם אוֹתוֹ קָנָה לוֹ אַבָּא בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הַבַּיְתָה כַּדּוּר קְצָת יוֹתֵר גָּדוֹל, כַּדּוּר-טֶנִיס צְהַבְהַב-יְרַקְרַק וְשָׂעִיר. וְרָנִי שָׂמַח מְאֹד וְהָיָה רָץ בַּבַּיִת כְּשֶׁהַכַּדּוּר מְקַפֵּץ לְפָנָיו, וְקוֹרֵא לוֹ, "טֶנִיס! טֶנִיס!"
אֲבָל אַהֲבָתוֹ הַחֲדָשָׁה לְטֶנִיס לֹא הִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ אֶת הַכַּדּוּר הַשָּׁחֹר הַקָּטָן, שֶׁהָיָה, אַגַּב כַּדּוּר בַּטְלָן מְאֹד, וְגַם כְּשֶׁהָיוּ זוֹרְקִים אוֹתוֹ בְּכֹחַ רַב עַל הָרִצְפָּה, הָיָה בְּקֹשִׁי מְנַתֵּר לְגֹבַהּ זָעוּם, וּמִיָד נוֹפֵל וְנָח. כְּאִלּוּ לֹא כַּדּוּר הָיָה אֶלָּא סְמַרְטוּט מְגֻלְגָּל.
וְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בְּכִכַּר הָעִירִיָּה, בְּקִרְבַת הָעֲרוּגָה שֶׁבָּהּ אָבַד הַכַּדּוּר, הָיָה רָנִי רָץ לְשָׁם וּמִסְתַּכֵּל, וּמְבַקֵּשׁ מֵאַבָּא לְחַפֵּשׂ שׁוּב אֶת הַכַּדּוּר. וְאַבָּא הָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כִּמְחַפֵּשׂ, וְאוֹמֵר: "בֶּטַח מִישֶׁהוּ כְּבָר רִחֵם עָלָיו וְלָקַח אוֹתוֹ!"
וְרָנִי הָיָה מִתְעַקֵּשׁ: "לֹא! לֹא! הַכַּדּוּר פֹּה! פֹּה!"
וְלֹא שָׁכַח אֶת כַּדּוּרוֹ הַשָּׁחֹר, הַקָּטָן. לַמְרוֹת שֶׁאָהַב מְאֹד אֶת טֶנִיס, הַכַּדּוּר הֶחָדָשׁ.

יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן, שׁוּב עָבְרוּ רָנִי וְאַבָּא בְּכִכַּר הָעִירִיָּה. מִן הָאַנְדַּרְטָה הַחֲלוּדָה נָפְלוּ בֵּינְתַיִם עוֹד שִׁמְשׁוֹת זְכוּכִית, וּבַכִּכָּר סִפְּרוּ כִּי יֶלֶד אֶחָד נִפְצַע מִן הַזְּכוּכִיּוֹת וְהוּא שׁוֹכֵב בְּבֵית-חוֹלִים. הַפַּקָּחִים שֶׁל הָעִירִיָּה סָגְרוּ אֶת הָאַנְדַּרְטָה בְּגִדְרוֹת-בַּרְזֶל וְתָלוּ סְבִיבָהּ שְׁלָטִים שֶׁל אַזְהָרָה. "אִם הַמַּצָּב יִמָּשֵׁךְ כָּכָה," אָמַר רַב-הַפַּקָּחִים, "נִצְטָרֵךְ לְהַעֲמִיד לְיָדָהּ שׁוֹמֵר קָבוּעַ יוֹם-וָלַיְלָה עַד אֲשֶׁר תִּפֹּלְנָה סוֹף-סוֹף כָּל הַזְּכוּכִיּוֹת הַמְּסֻכָּנוֹת שֶׁלָהּ עַל הָאָרֶץ, וְתִגָּמֵר הַשּׁוֹאָה הַזּוֹ."
וּבְעוֹד אַבָּא שֶׁל רָנִי מְדַבֵּר עִם רַב-הַפַּקָּחִים, נִגַּשׁ רָנִי אֶל הָעֲרוּגָה, כְּהֶרְגֵּלוֹ, לְחַפֵּשׂ אֶת כַּדּוּר הַגּוּמִי הַקָּטָן, אַבָּא מִהֵר אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּי לָאַנְדַּרְטָה הַקַּטְלָנִית, וְהִנֵה, מִי זֶה מֻנָּח לוֹ, רָחוּץ, שָׁחֹר כְּמוֹ חָדָשׁ, וּבוֹלֵט לָעַיִן, עַל הָאֲדָמָה הַמֻּשְׁקֵית, בְּאֶמְצַע הָעֲרוּגָה –
כַּדּוּר הַגּוּמִי הַשָּׁחֹר הַקָּטָן שֶׁל רָנִי!
אֵיזוֹ שִׂמְחָה! – אַבָּא הֵרִים אֶת הַכַּדּוּר וְרָנִי נִשֵּׁק וְחִבֵּק אֶת הַכַּדּוּר הַקָּטָן, כְּאִלּוּ דָּבָר רָגִיל הוּא שֶׁכַּדּוּר גּוּמִי יְחַכֶּה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים, בַּעֲרוּגָה צִבּוּרִית, בְּכִכַּר הָעִירִיָּה, עַד שֶׁרָנִי יָבוֹא לְקַחְתּוֹ.
"מִי יוֹדֵעַ מַה עָבַר עַל הַכַּדּוּר," אָמַר אַבָּא.
וְאָז פָּתַח כַּדּוּר הַגּוּמִי הַשָּׁחֹר הַקָּטָן אֶת פִּיו וְאָמַר לְאַבָּא וּלְרָנִי:
"נָכוֹן, אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים מֶה עָבַר עָלַי כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְאִבּוּד, הֱיִיתֶם מִשְׁתַּגְּעִים! כָּל יוֹם עָבְרוּ פֹּה אֵיזֶה עֶשְׂרִים יְלָדִים שֶׁרָצוּ לְהָרִים אוֹתִי, וַאֲנִי נִדְחַקְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר תַּחַת הַשִּׂיחַ וְהִתְחַבֵּאתִי, כִּי חִכִּיתִי רַק לְרָנִי וְלֹא רָצִיתִי שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יִמְצָא אוֹתִי. בַּלַּיְלָה הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַחֲלוּדָה אוֹכֶלֶת וְאֶת הַזְּכוּכִיּוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת בָּאַנְדַּרְטָה, וְנוֹרָא פָּחַדְתִּי שֶׁרְסִיס חַד יִפֹּל עָלַי וְיַחְתֹּךְ אוֹתִי וְיוֹצִיא מִמֶּנִּי אֶת כָּל הָאֲוִיר. כָּל כַּמָה יָמִים הָיָה בָּא פּוֹעֵל שֶׁל הָעִירִיָּה וּמַשְׁקֶה אֶת הַשִּׂיחַ וּמַתִּיז עָלַי מַיִם. וְהַבֹּקֶר הִתִּיז עָלַי כָּל-כָּךְ חָזָק עַד שֶׁהִקְפִּיץ אוֹתִי מִתַּחַת לַשִּׂיחַ הַחוּצָה. שָׁכַבְתִּי לִי בַּחוּץ, עַל הָאֲדָמָה הָרְטֻבָּה, וְרָעַדְתִּי מִפַּחַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתִי מִישֶׁהוּ זָר וְיִקַּח אוֹתִי וְשׁוּב לֹא אֶרְאֶה לְעוֹלָם אֶת רָנִי שֶׁלִי, וְלֹא אֶחֱזֹר אֶל כָּל הַצַּעֲצוּעִים שֶׁבָּאַרְגָּז שֶׁלִי, הַקּוֹף, חֲצוֹצְרַת-הַפַּח, גִּיגִּי הָרֹאשׁ-הַגִּ'ינְגִ'י שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ עַל כַּף-הַיָּד שֶׁל אַבָּא וְעוֹשֶׂה הַצָּגוֹת, וְהַקֻּבִּיּוֹת, וְהַשְּׁפָנִים, וְכֻלָּם. אֵיזֶה פַּחַד! – הֶחְלַטְתִּי שֶׁאִם מִישֶׁהוּ יָרִים אוֹתִי אֲנִי אַגִּיד לוֹ – עֲזֹב אוֹתִי, אֲנִי לֹא שֶׁלְּךָ, אֲנִי שֶׁל רָנִי! – וּבַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה אֶקְפֹּץ וְאֶסְתַּתֵּר שׁוּב תַּחַת הַשִּׂיחַ. רָאִיתִי אֶתְכֶם כַּמָה פְּעָמִים מְחַפְּשִׂים אוֹתִי, אֲבָל הָיִיתִי תָּקוּעַ עָמֹק תַּחַת הַשִּׂיחַ וְלֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת. וְהִנֵה הַיּוֹם, אֵיזֶה מַזָּל! – הוֹפַעְתֶּם בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַמַּתְאִים כְּדֵי לִמְצֹא אוֹתִי. וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה מַהֵר הַבַּיְתָה. תְּנַסּוּ אַתֶּם לִהְיוֹת כַּמָה שָׁבוּעוֹת תַּחַת שִׂיחַ קוֹצָנִי, לְיַד אַנְדַּרְטָה מִתְפּוֹצֶצֶת, וּבְכִכָּר רוֹעֶשֶׁת וּמְלֵאָה כְּלָבִים."
כָּכָה דִּבֵּר הַכַּדּוּר, וְחָזַר עִם אַבָּא וְרָנִי הַבַּיְתָה. וּמִי שֶׁלֹּא מַאֲמִין יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתוֹ מֻנָּח גַּם כַּיּוֹם בְּאַרְגַּז הַצַּעֲצוּעִים, אוֹ מִתְחַבֵּא תַּחַת אֵיזוֹ מִטָּה אוֹ סַפָּה אוֹ כֻּרְסָה, אֵיפֹה שֶׁרָנִי זָרַק אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.