מוחמד מחמוד פתח עלי אל־חאג'ה, שגריר איחוד האמירויות הערביות למדינת ישראל, הגיש את כתב האמנתו לנשיא ישראל, והתקבל בטקס מלא. מסדר חיילי צה"ל קיבל את פניו, ותזמורת צה"ל ניגנה את המנון איחוד האמירויות ואת "התקווה".
מצד ישראל הגיע איתן נאה לאבו דאבי בתואר של "ראש נציגות ישראל". לא שגריר לא טקס לא הנפת דגלים. לא שירת ההמנונים.
עד מתי ישראל תהיה מוכנה להשפלות מסוג זה. האם ייתכן שבנימין מיליקובסקי-נתניהו איבד את "ההדר הבית"רי"?
אנארכיה
דומה ששום חברה בעולם אינה מתחרה עם החברה הישראלית באנארכיה. כל איש הישר בעיניו יעשה. אין ערבות הדדית, אין התחשבות בזולת. החרדים, הפרוטסטנטים, הערבים, סתם חוגגי פורים. וכמובן מתנגדי החיסונים, מה להם ולמגפה?
ואנשי התקשורת הביביפובים מעודדים ותומכים באנארכיה. מה להם ולמתים – העיקר שביבי יפסיד.
הנה לדוגמה אשת התקשורת רינה מצליח המשטינה ומסיתה בכל רגע נגד ביבי – מכריזה שהיא לא תקבל את החיסון ומקווה שכולם ילכו בעקבותיה כי היא לא "סומכת" על מקבלי ההחלטות:
https://mobile.twitter.com/c_shlomit/status/1366142181812162561
ה"רביניסטית"
בתגובה למאמרו של פרופ' יחזקאל ("הארץ", 18.2) בו קרא לתמוך בנתניהו, כותב המהגר החדש, כתב "הארץ" האוקראיני ממוצא יהודי, דמיטרי (דמיטריוס ביוונית חסיד האלה דמטר) שומסקי (במקור חומסקי) כי מרב קסטנר-מיכאלי היא "המנהיגה הראשונה של מפלגת העבודה מאז רצח יצחק רבין, שהגדירה את עצמה באופן נחרץ כרביניסטית. בניגוד לדברי רביב דרוקר ("הארץ", 15.2), אין לראות בכך 'התחפשות' למרכז, אלא התייצבות גלויה וברורה על הדרך המדינית של רבין: דרך תהליך השלום הישראלי-הפלסטיני."
(דימיטרי שומסקי, "כן מיכאלי היא רביניסטית אמיתית", "הארץ" 24.2.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9566384
דימיטרי שומסקי כמובן טועה ומטעה. רבין תמך ע"פ מצע מפלגת העבודה ההיסטורית וברוח תוכנית אלון בסיפוח בקעת הירדן במובנה הרחב כלשונו, וכמובן בהשארת ירושלים רבתי בריבונות ישראל.
אהוד ברק נטש את דרך אלון-רבין, ואימץ את דרכה ההיסטורית של רק"ח תמיכה במסירת כל שטחי יו"ש כולל ירושלים המזרחית לשלטון ערבי-מוסלמי.
במובן זה מרב קסטנר-מיכאלי היא היורשת של ברק היורש של רק"ח, ולא של רבין.
היורש של רבין ותנועת העבודה ההיסטורית הוא למרבה הפרדוקס נתניהו, שנטש את רעיון סיפוח כל שטחי יו"ש ואימץ את דרכה המדינית של מפלגת העבודה ההיסטורית ע"י אימוץ תוכנית אלון-רבין-טראמפ. חבל רק שגנץ (שקסטנר-מיכאלי תמכה בו) חירב את הגשמת התוכנית והרחיק את בכך את השלום.
לעג
אין נלעג ומגוחך יותר מאלו המתנאים כי עקב תמיכתם בהסדר מדיני ברוח תוכנית אלון-רבין הם הצהירו שהם תומכים במשה סמולינסקי-יעלון, ועזבוהו כי בגלל ונדטה אישית שלו בביבי הוא תמך ברשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), ואז הם תמכו בבנימין גנץ ועזבוהו לאחר שהתנאה כי הוא מנע את סיפוח בקעת הירדן, ועתה הם תומכים בגדעון משה זריצ'נסקי-סער המתנגד לתוכנית אלון-רבין, ונאבק למען סיפוח כולל של כל שטחי יו"ש.
נלעג כבר אמרנו, אבל גם עצוב.
בינתיים אנשי מפלגתו של גדעון משה זריצ'נסקי-סער מתווכחים ביניהם בצורה נלעגת אם המפלגה בעד חוק הלאום או נגדו:
הנה ראו:
https://rotter.net/forum/scoops1/685870.shtml
חבורת הוויינינגרים שונאי עצמם
האקטיביסטים הפרו-איסלמיים, שאינם מסתפקים ב-13 מיליון קמ"ר של שטחים כבושים ע"י הערבים, ונאבקים לכיבושים נוספים, גולדה זלטה שניפיצקי-גלאון, אברהם בורג, נעמי הרמן-חזן (גולדשטיין), מיכאל בן יאיר (מסתיר את שמו המקורי) – שיכנעו בתחינה 442 חברי פרלמנט מאירופה שיחתמו על מכתב לשרי החוץ האירופים, ובו דרישה לנצל את חילופי הממשל בארה"ב כדי ללחוץ על ישראל להפסיק את ה"סיפוח דה-פקטו".
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.9577152
ישראלים תומכים בב.ד.ס. ונגד שחזור בית כנסת בגרמניה
למרות שהרשויות בגרמניה הקציבו 130 מיליון יורו לשחזור בית הכנסת בהמבורג, פעילים ישראלים וגרמנים, התומכים בתנועת ה-BDS, מנסים לבלום את היוזמה.
היוזמה להקים מחדש את בית הכנסת הראשי בהמבורג, שנהרס על ידי הנאצים, נתקלת בהתנגדות עזה מצדם של גרמנים תומכי תנועת החרם האנטישמית BDS ופעילי שמאל ישראלים.
ההתנגדות לשחזור בית הכנסת כבר גרמה לכמה גופים גרמניים לחזור בהם מתמיכתם בהקמתו מחדש של בית הכנסת. זאת, למרות שממשלת גרמניה ועיריית המבורג כבר התחייבו לממן את המיזם.
בית הכנסת בכיכר בורן, המכונה כיום כיכר יוסף קרליבך על שם הרב הראשי של המבורג שנרצח בשואה, נבנה ב-1906 בשכונת גרינדל שהיתה מרכז החיים היהודיים בעיר הנמל לפני השואה. הבניין הגדול והמרשים, שנחנך ב-1906, היה בשעתו בית הכנסת הגדול ביותר בצפון גרמניה ומהגדולים באירופה הצפונית. היו בו 1,200 מקומות ישיבה. בפוגרום ״ליל הבדולח״ ב-1938 חולל בית הכנסת והוצת ע״י הנאצים. כמה חודשים לאחר דרשה עיריית המבורג מהקהילה היהודית המקומית להרוס על חשבונה את שרידי המבנה. כמו כן חוייבו הקהילה למכור את השטח עליו ניצב בית הכנסת במחיר סמלי לעירייה. על חלק מהשטח נבנה בונקר עילי. לאחר המלחמה שימשה הרחבה עליה עמד בית הכנסת חניון לאוניברסיטת המבורג הסמוכה. במלאת 50 שנה לפוגרום ליל הבדולח הוחלט להקים בשטח במקום חניון מעין יצירת אומנות, הכוללת סימון של קווי המתאר של בית הכנסת על רחבה מרוצפת, שהפכה למעין מעבר ציבורי.
בהמבורג חברים כיום כ-2,500 איש ואישה בקהילה היהודית. לפי ההערכות, עוד כ-1,000 יהודים, חלקם ישראלים, מתגוררים בעיר. לאחר שצעיר ניאו-נאצי ניסה לבצע טבח בבית הכנסת בהאלה ביום כיפור לפני שנה וחצי, החליטו פוליטיקאים מקומיים לנקוט מחווה כלפי הקהילה היהודית ולפעול להשבת שטח בית הכנסת לקהילה ולהקמת בית הכנסת החדש. החלטה בעניין עברה פה אחד בסנאט של המבורג בפברואר 2020, גם בתמיכת חברי מפלגת הימין הפופוליסטית ״אלטרנטיבה לגרמניה״. עם זאת, היוזמה נותרה על הנייר עד הקיץ האחרון. רב הקהילה, שלמה בסטריצקי, פנה לדניאל שפר – איש עסקים יליד ישראל החבר בקהילה, וביקש ממנו להצטרף אליו לביקור בחנות עתיקות שם נמצא כתר תורה, שהוקדש לרב הראשון של בית הכנסת בכיכר בורן, אברהם מרקוס הירש. שפר קנה את הכתר ותרם אותו לקהילה.
״זה היה רגע של רגשות מעורבים,״ מספר שפר ל״ישראל היום״, ״מצד אחד אושר שנבע מחיבור להיסטוריה, מנגד זעם על כך שאנו הצאצאים צריכים לקנות את מה שנשדד מאבותינו. אז החלטתי בשם אי הצדק – ההרס, השוד – שנותרו מציאות בגרמניה של היום, לפעול ליישום החלטת הסנאט ולתרום לכך שאי הצדק יגיע לסופו.״
שפר הקים ארגון בשם ״נגד אנטישמיות, בעד בית הכנסת בכיכר בורן״ והחל בגיוס תמיכה ציבורית ופוליטית למימוש הפרוייקט. תוך זמן קצר החליט הבונדסטאג להקדיש לבנייתו מחדש של בית הכנסת 65 מיליון יורו. הסנאט של המבורג אישר מצדו סכום זהה. 107 אלף מתושבי המבורג חתמו על עצומה שקוראת למימוש היוזמה. פוליטיקאים, בהם סגן הקנצלרית ושר החוץ של גרמניה, אומנים, להקות מוזיקליות ומועדוני ספורט הצטרפו לתמיכה בפרויקט.
את ההתנגדות החלה ההיסטוריוניות מרים רירופ, שבעבר עמדה בראש המכון להיסטוריה יהודית גרמנית בהמבורג וכיום מנהלת את מרכז משה מנדלסון ללימודים יהודים אירופיים בפוטסדאם. רירופ היא מאנשי התרבות שחתמו לאחרונה על קריאה הטוענת שהחלטת הבונדסטאג נגד תנועת ה-BDS פוגעת בחופש הביטוי ומנוגדת לחוקה הגרמנית. בשבוע שעבר, ביוזמתו של הפרופסור הישראלי משה צימרמן, פורסמה עצומה של 45 ישראלים (חלקם צאצאי משפחות יהודיות מהמבורג), בהם השגריר לשעבר אבי פרימור, המתנגדים ליוזמה. צימרמן, שגם הוא פעיל נגד החלטת ה-BDS של הבונדסטאג, השווה בריאיון ליומון ״המבורגר אבנדבלאט״ בין יוזמת הבנייה מחדש של בית הכנסת לקריאתו של פוליטיקאי ימני קיצוני ל״שינוי של 180 מעלות בתרבות הזיכרון הגרמנית.״ ״המסר מסוכן: כאן מחדשים את מה שהיה בעבר ומוחקים עקבות (של פשעי הנאצים).״
״בדברים הללו צימרמן העליב 107 אלף מתושבי המבורג, את סגן הקנצלר, שר החוץ, נציגי כנסיות וארגונים, בכך שטען שהם מזייפי היסטוריה,״ מאשים שפר, ״דבריו הם אבסורד, תועבה ועלבון מוחלט. הצלחנו להביא את היוזמה הזו ללב החברה הגרמנית, ליזום את פעולת התמיכה הגדולה ביותר בעניין כזה שידעה גרמניה. אף יהודי, צאצא של ניצולים או קורבנות לא ישכח את מה שקרה. בית הכנסת יהיה לא רק מקום דתי, אלא אתר זיכרון ומרכז למפגש ודיאלוג. הבנייה מחדש היא הזדמנות עבורנו לדרוש את מקומנו בגרמניה של היום באופן מודע ומוצדק בלב העיר."
בכיר בקהילה היהודית, שביקש לשמור על עילום שם, אמר מפורשות: ״ציפינו שהימין הקיצוני יתנגד למיזם, לא ישראלים. יש כבר כמה גורמים שאותתו על הקפאת תמיכתם בפרויקט באומרם: אם היהודים לא רוצים בו, אז מי אנחנו? העניין הוא, שכמה עשרות אנשים לא מייצגים את היהודים, בטח לא את יהודי המבורג. לא מישהו מירושלים יחליט עבורנו מה נעשה.״
(אלדד בק, "פעילי שמאל מנסים לסכל שחזור בית כנסת", "ישראל היום", 28.2.21)
https://www.israelhayom.co.il/article/856381
מה ימנע עתה מכל תושבי אפריקה לקבל אזרחות ישראלית?
פסיקת בג"צ המכירה בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים כזכאים לחוק השבות ולקבלת אזרחות ישראלית היא מוצדקת וראויה שכן ליהדות יש גוונים שונים, יחד עם זה זו פסיקה העלול לסכן את קיומה של מדינת היהודים ויש לתת לה סייגים.
הקונסרבטיבים למשל הגישו עתירה שתאפשר לשבטים באפריקה לגייר את מי שהם רוצים ולחייב את ישראל להעניק להם אזרחות וסל קליטה.
https://www.israelhayom.co.il/opinion/856733
פסק הדין קבע אמנם שגיור רפורמי וקונסרבטיבי יהיה אפשרי רק לשוהים בארץ כחוק, אך הרפורמים והקונסרבטיבים, הפועלים להשארת המסתננים מאפריקה בארץ, שואפים לגיירם במטרה לאפשר להם התאזרחות. בקצב הזה תוך זמן קצר יהיו היהודים מיעוט בארצם. ויתגשם החלום להפוך את ישראל למדינה מוסלמית.
משפט צדק
צעירה בריטית בת 19 בשם שמימה בגום ברחה מהבית בגיל 15, נסעה עם שתי חברות לטורקיה, והצטרפה לדאעש. בסוריה היא התחתנה עם מחבל והביאה לעולם שלושה ילדים. הבעל נמצא בכלא בסוריה, ושלושת הילדים מתים.
בגום חיה בעיר א-רקה – שהיתה בירת דאעש במשך ארבע שנים והיתה חברה במשטרת המוסר של דאעש והרכיבה את חגורות הנפץ על גופם של המחבלים המתאבדים. היא התגלתה בפברואר 2019 על ידי כתב בריטי במחנה פליטים בסוריה.
בגום אמרה שהיא לא מתחרטת שנסעה לסוריה, וסיפרה שהיא "לא הזדעזעה" כשראתה ראש כרות. היא נמצאת במחנה אל-רוז', שנמצא בשליטת הכוחות הכורדיים.
בגום איבדה את האזרחות הבריטית שלה ב-2019, אחרי שנקבע שהיא מהווה סכנה לביטחון הלאומי. בית המשפט הבריטי לערעורים פסק בשנה שעברה שהיא רשאית לחזור למולדתה, כדי שתוכל לנהל את המאבק המשפטי על האזרחות שלה, אבל שופטי בית המשפט העליון הבריטי דחו אתמול פה אחד את החלטת בית המשפט לערעורים. רוברט ריד, נשיא בית המשפט העליון, אמר: "הזכות לשימוע הוגן לא גוברת על כל השיקולים האחרים, כמו ביטחון הציבור." ריד אמר שאם האינטרס הציבורי לא מאפשר לדון בתיק בצורה הוגנת, אז בית המשפט לא יכול לדון בו. הוא הודה שלא מדובר ב"פתרון מושלם," אך הוסיף: "אין פתרון מושלם לדילמה מהסוג הזה." ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בירך על ההחלטה שלא לאפשר לבגום לשוב למולדתה.
https://www.ynet.co.il/news/article/SJl8yRvzO#autoplay
ועכשיו אתם יכולים לתאר מה היה קורה לו בית המשפט הישראלי היה פוסק כמו בית המשפט הבריטי? הרי מיד היה מואשם בגזענות ובחיסול הדמוקרטיה, וכמובן גם נתניהו היה מואשם.
למרבה הצער ישראל קיבלה בחזרה את כל אזרחיה הערבים-מוסלמים שברחו והצטרפו לדעא"ש.
למדינת ישראל בכלל ולבית המשפט בפרט יש עוד הרבה ללמוד מהדמוקרטיה הבריטית ומבית המשפט הבריטי מהו צדק.
משפח
בית המשפט העליון אישר בדעת רוב (8-1) את השתתפותה של אבתיסאם מראענה בבחירות כמועמדת מס' 7 במפלגת העבודה.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=685580&forum=scoops1
הנה קראו את פסק הדין במלואו:
https://rotter.net/User_files/forum/603bc928118cad59.pdf
העיון בנימוקי השופטים תמוה ביותר.
שלוש הן העילות המנויות בסעיף 7א(א) לחוק-יסוד: הכנסת, אשר מכוחן ניתן למנוע התמודדות של מועמד בבחירות, אם יש במעשיו של המועמד, לרבות בהתבטאויותיו, לפי העניין, במפורש או במשתמע אחד מאלה:
1. שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (סעיף 7א(א)(1).
2. (הסתה לגזענות (סעיף 7א(א)(2).
3. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אוייב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל (סעיף 7א(א) 3.
זהו פסק דין פשוט מדהים. השופטים קבעו שאיבתיסם מרעאנה אינה עוברת על אף אחד מסעיפי החוק, בלי לבדוק זאת, פשוט לשאול אותה מהי עמדתה בנדון, מלבד התנצלות עלובה על דברים גזעניים שהיא מגדירה עלובים?
מה השופטים הנכבדים חייבים היו לשאול אותה:
1. האם את מכירה בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו ובזכותו למדינה יהודית?
2. האם את תומכת או מתנגדת לארגוני הטרור המחויבים לחיסול ישראל כגון אש"פ, החמאס, הג'יהאד האיסלמי, ודומיהם?
(אין טעם לשאול על דמוקרטיה כי הגדרת הדיקטטורה אצל הערבים היא דמוקרטיה).
רק תשובה מדויקת מפיה יכולה היתה לתת לשופטים אפשרות לשפוט. והפלא ופלא השופטים קבעו פסק דין בלי חקירת הנאשמת, מבלי לשאול את פי הסוס.
מעבר לזה מוזרה מאד בלשון המעטה פסיקתו של השופט מנחם מאזוז שקבע: כי "יש לפרש את עילת הפסילה 'שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית' – במובן הלאומי, כמקום בו הוא מגשים את זכותו להגדרה עצמית, ולא כמתייחסת לתכנים הפנימיים של המדינה המאפיינים אותה כמדינה יהודית."
מישהו מבין זאת?
"הערכים" של אהוד סגל
בראיון גס רוח התעמת שדרן ערוץ 13, אהוד סגל עם נתניהו ושאל אותו: "מה הערכים שלך?" – משום מה הוא שכח לומר לו שהוא עצמו (סגל) בעקבות תמיכתו בעבריין המושחת אהוד אולמרט, תומך בחוק הצרפתי כדי למלטו מבית הדין.
אהוד סגל תומך בחוק הצרפתי:
https://www.youtube.com/watch?v=ZxgbPHV_WK4&feature=youtu.be
בניגוד לגסות הרוח של סגל כלפי נתניהו, אין גבול לחנופה שהוא הפגין בעת שראיין את אבא של מאזן:
https://mobile.twitter.com/BB_WE_Will_WIN/status/1365228944040017928
https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-381dd36c14dba31004.htm
הנה עוד על שקריו של אהוד סגל:
https://mobile.twitter.com/mosheifargan/status/995438256316735490
סגל החנף גם העז לשאול את גדעון משה זריצ'נסקי-סער מהם הערכים שלו, ומה דעתו על תנועת מי-טו בקשר לחקירות המשטרתיות שהיו נגדו?
זו לא עיתונאות זה קמפיין פוליטי.
נעמן כהן
נעמן כהן
השפּלה
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר