בטקס יום השואה "לכל איש יש שם" אשר התקיים בכנסת. אחד מאורחי הטקס, תקף באופן מילולי את ח"כ אביגדור פישהיימר-מעוז יו"ר מפלגת נעם.
התוקף ניגש אליו עם תחילת הטקס, קילל אותו, ובין השאר אמר לו: "אתה לא מתבייש להשתתף בטקס כזה לזכר אלו שנשרפו בשואה? חבל שאתה חי, ושההורים שלך לא נשרפו שם."
פישהיימר-מעוז קרא למשמר הכנסת אשר הרחיקו את התוקף. תלונה הוגשה לקצין הכנסת.
בטקס עצמו סיפר פישההימר-מעוז את סיפורה של אימו וציין את שמות קרוביו שנספו באושוויץ. "אימי מורתי אסתר פישהיימר לבית באום שתחיה, ושתי אחיותיה – מרים ליניאל שתחיה ולאה בלדר ע"ה, נולדו בקוז'מיניק במחוז קאליש בפולין, והיו בגטו קוז'מיניק. בשנת 1942 למניינם הועברו עם משפחתן לגטו לודז', בספטמבר 44 נשלחו משם לאושוויץ. לאחר חודש באושוויץ נשלחו על ידי מנגלה, יימח שמו וזכרו, לבית חרושת בקרפטים, ומשם לאחר המלחמה עלו לארץ ישראל." וסיים באמירת שמות קרוביו שנספו באושוויץ "ואלו שמות קרובי שהומתו, נשרפו ונחנקו באושוויץ: מרת הינדה קוט – סבתה של אימי. הוריה של אימי – אביגדור, שקרוי אני על שמו, ושרה באום. וילדיהם – יצחק מאיר באום, חיה רבקה באום, אברהם דוד באום וצירל צשה באום. והדודים – אברהם ויוכבד באום. ה' יקום דמם."
https://rotter.net/forum/scoops1/690780.shtml
לקלל בן אדם שיישרף באושוויץ זו התנהגות נלוזה ללא ספק, הבעייה היא שאביגדור פישהיימר-מעוז, ממפלגת נעם, אימץ לעצמו אלמנטים מהאידיאולוגיה הנאצית. גזענות כלפי נשים וכלפי הומואים.
על פי התפיסה הנאצית מקום הנשים צריך להיות ע"פ האימרה הגרמנית עוד מימי וילהלם על פי שלושת ה-k-ים Kinder, Küche, Kirche (בגרמנית ילדים, מטבח, כנסייה). את היטלר הכנסייה עניינה פחות. בספטמבר 1934, נאם אדולף היטלר בכנס של ארגון הנשים הנציונל-סוציאליסטיות ואמר כי "עולמה של האישה הגרמנייה הוא בעלה, משפחתה, ילדיה וביתה." התעמולה הנאצית עודדה מדיניות זו של היטלר, באמצעות הדגשת חשיבות תחומי ה"ילדים" וה"מטבח", הענקת "צלב הכבוד של האישה הגרמנייה" למי שילדה ארבעה ילדים ויותר. בגרמניה הנאצית התקיימה אפליית נשים נרחבת בשוק העבודה, מניעת קבלתן למשרות שנתפסו "גבריות", כגון השירות הציבורי, רפואה ומשפטים, ועוד.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/ילדים,_מטבח,_כנסייה
בדיוק כהיטלר מתנגד אביגדור פישהיימר-מעוז כנציג נעם לשוויון זכויות לנשים. בראיון לערוץ 7 הוא אומר: "התרומה הגדולה ביותר של נשים למדינה היא שהן יינשאו, בעזרת השם, ויגדלו משפחה לתפארת."
https://www.inn.co.il/news/470729
בדיוק כהיטלר נאבק אביגדור פישהיימר-מעוז בהומוסקסואלים, קורא להם סוטי מין וקורא לשלול מהם כל זכויות למען מה שהוא מכנה "משפחה נורמטיבית".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2021/Article-c0152b649b56871026.htm
ולא די בכך, בחוצפה שלא תאומן מפלגת נעם פרסמה סרטון תעמולה לבחירות המשווה בין פעולותיהם של הנאצים ושל מחבלי החמאס להשמדת עם ישראל, ובין פעולותיהם של ארגוני הרפורמים והלהט"ב.
https://mishmar.org.il/מפלגת-נעם-בסרטון-חדש-המשווה-בין-פעולות/
אם נסכם, המחאה נגד אביגדור פישהיימר-מעוז היתה צריכה להיות שונה. המחאה צריכה להיות ממוקדת נגד בן לניצולי שואה, המעז לאמץ את האידיאולוגיה הנאצית, ובמיוחד ביום השואה.

יוסף גסינביץ'-אחימאיר ממשיך לסלף את ההיסטוריה
רק לפני שבועיים הבעתי את הערכתי ליוסף גסינביץ'-אחימאיר שלמרות חינוכו בבית אב"א, הצליח להשתחרר מפולחן מנהיגו מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, ופעל להנצחת זכרו של פאבל פרנקל, ("חדשות בן עזר", גיליון 1628) והנה כהרגלו הוא ממשיך לעוות את ההיסטוריה.
כשם שקבע בעבר ש"מורשת רבין היא רצח אנשי האצ"ל," והכחיש את הרג שלושת חיילי צה"ל ע"י אנשי האצ"ל בניסיון הפוטש של אלטלנה (אחימאיר: "מי קבע שהם נרצחו?" גיליון "חדשות בן עזר", 1456) הוא מאשים כעת את פרופסור ישראל גוטמן בהשכחת דמותו של פאבל פרנקל, במקום להאשים את האחראי האמיתי להשכחה המכוונת – מנהיגו, מייצ'סלב בגון – מנחם בגין. (יוסי אחימאיר, "ארנס האמת ניצחה", "חדשות בן עזר", גיליון 1634)
אז הנה העובדות בשנית.
מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, השכיח, העלים, וקבר את זכרו של פרנקל מטעמים פוליטיים.
מייצ'יסלב בגון-מנחם בגין. כיהן כנציב בית"ר בפולניה, מנהיג של כשישים אלף חניכים.
כְּפֶשַׂע לפני כניסת הנאצים לווארשה – נכנס בגין לבנק הדואר, לקח את הקופה – 150 אלף זלוטי, סכום עתק, וברח עם אשתו לווילנה, והשאיר מאחוריו את חניכיו, כולם – למות.
מה עשה בכל הכסף לא ידוע. סכום השווה לאלף דולר (של אז) הוא נתן לנוכל פולני שהבטיח לעזור למשפחתו. (אבי שילון, הביוגרפיה של בגין).
אדם פרטי שהצליח לברוח מציפורני הנאצים – ראוי להלל, אבל מנהיג הבורח עם הקופה כדי להציל את עצמו ומשפחתו בלבד, אינו ראוי לתואר מנהיג ולמורשת חינוכית.
לשם השוואה, מרדכי אנילביץ', חבר השומר הצעיר, (אמנם זוטר מבגין), ואנטק צוקרמן וצביה לובטקין מ"דרור", שברחו גם הם, חזרו מווילנה לוורשה לעמוד בראש חניכיהם והקימו את הארגון היהודי הלוחם).
הסיפור על בריחתו של בגין עם הקופה פורסם רק ב-1990, בספרו של נתן ילין-מור "שנות בטרם" (עמ' 110). אילו היה הדבר מפורסם לפני כן, ספק אם בכלל היה מצליח בגין להיבחר בארץ לתפקיד ציבורי כלשהו.
מנהיגים אחרים בבית"ר, למשל שמשון יוניצ'מן, נציב בית"ר בא"י, תבעו ממנו לחזור אל חניכיו ולהנהיגם בעת הנוראה ההיא. בגין התעלם.
בגין, שקיבל ביקורת קשה על בריחתו משרידי תנועת בית"ר שנותרו בגטו, והפקרתם למותם, טישטש בכוונת מכוון את זכר הבית"רים שנשארו מאחור, וביניהם את פעולתו של פאבל פרנקל.
נכון, חקר וזיכרון השואה היה גם עניין פוליטי, לא רק היסטורי. כל תנועה הנציחה את הנספים שלה.
המשורר יצחק קצנלסון היה בן דוד של יצחק טבנקין, לכן "הקיבוץ המאוחד" הקים בקיבוץ "לוחמי הגטאות", מוזיאון להנצחת השואה והמרד על שמו של קצנלסון. הדמות החיה בו היתה יצחק אנטק צוקרמן סגנו של אנילביץ'.
תנועת "השומר הצעיר" הנציחה את הנספים שלה ב"בית מורשת ע"ש מרדכי אנילביץ'", ובקיבוץ יד מרדכי, שם הונצחה מטבע הדברים דמותו של מרדכי אנילביץ'.
תנועת "החרות" – בית"ר, יכולה היתה להקים מוזיאון-בית הנצחה על שם פאבל פרנקל, אבל בגין מנע זאת, שכן מוזיאון הנצחה לפאבל פרנקל, היה מציב אותו במצב בעייתי בתנועתו.
(למותר לציין שגם שרידי "הבונד" לא הנציחו בארץ את זכרו של מארק אדלמן הבונדיסט ממנהיגי מרד גטו ורשה).

חיסונים בנאום השואה
נאומו של בנימין מיליקובסקי-נתניהו ב"יד ושם" בערב יום השואה, מוטב היה שיהיה שונה. להזכיר בנאום חמש פעמים את המילה "חיסונים" "החיסונים שאני הבאתי," זה לא במקום ולא ראוי, והשאיר טעם רע ומבוכה. גם אם רוצים לקושש קולות לא זה הדרך.

אברהם גבריאל יהושע וקבר השהיד הקדוש ערפאת
אברהם גבריאל יהושע, המתנאה בכך שהוא יהודי מלא-מלא לעומת יהודי הגולה, עלה לרגל לרמאללה לקבר השהיד הקדוש יאסר עבד א-רחמן עבד א-ראוף ערפאת אל-קודווה אל-חוסייני.
https://twitter.com/galberger/status/1379767924215455750?s=20
ציניקנים מרושעים טוענים שמטרת ההשתטחות של אברהם גבריאל יהושע על קבר הקדוש היא השאיפה לזכייה בפרס נובל לספרות לאחר שעמוס קלויזנר-עוז לא זכה בו למרות חברותו עם מרואן ברגותי מייסד ארגון הג'יהאד של אש"פ, אבל כנראה המטרה שונה. הוא ראה את הצלחת חברת הכנסת תמר זנדברג שעלתה להשתטח על הקבר הקדוש של ערפאת והתעברה, כנראה שהוא מקווה שהעלייה לרגל ---.

הפרשיה המינית של גדעון משה זריצ'נסקי-סער
הרשת מלאה בדברי ביקורת על כך ש"כנופיית שלטון החוק" (הגדרת ריבלין) אינה עושה דבר בטיפול פרשיה מינית הקשורה בגדעון משה זריצ'נסקי-סער, וכמובן גם בהתעלמות התקשורת הממלאת את פיה מים בהתאם לקביעת העיתונאי המושחת והמשחית אמנון אברמוביץ שיש לאתרג כל מתנגד לנתניהו.
אינני יודע אם יש אמת בפרשה, או שגם כאן הכול פוליטי, מכל מקום יש לחקור ולבדוק את העניין. הנה קראו שרשרת של תגובות בפרשיה המינית של גדעון משה זריצנסקי-סער:
https://mobile.twitter.com/yoavisr/status/1375421028076285957
אין מגוחך מהחסיד המושבע של גדעון משה זריצ'נסקי-סער המתנאה ביושרה ובמלחמה בכל שחיתות, המתנגד לזכות החפות של נתניהו – אולם מתעלם לחלוטין מהסיפור הנ"ל.

גדעון משה זריצ'נסקי-סער "לוז מיר אופ מיט דה בובקעס."
נציגי מפלגת "תקווה חדשה" של גדעון משה זריצ'נסקי-סער, ולדימיר בוריסוביץ זאב אלקין, ויפעת שאשא ביטון – באו לבית הנשיא בלי מועמד מטעמם לתפקיד ראש הממשלה. "אולי הנשיא יקרא ללפיד ולבנט לשבת יחד ולהגיע להסכם," הם הציעו.
ריבלין כל כך נדהם ממעשה האיוולת הזה, שנזקק לביטוי ביידיש: "לוז מיר אופ מיט דה בובקעס." (בעברית, חדל שטויות).
ובאמת הגיע הזמן להפסיק עם הבובקעס ולהצטרף לממשלת נתניהו. אם לא יעשה כן – ילכו הוא ומפלגת האווירה שהקים לפח האשפה של ההיסטוריה עם הבובקעס הרקובים.

נשיא חצי המדינה
מיד כשעלה ראובן ריבלין לכס הנשיאות ברכתי אותו וביקשתי ממנו שיפעל למען הנצחת שלושת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בפרשת ניסיון הפוטש של אלטלנה.
ריבלין סירב להנצחת חיילי צה"ל, וכתב לי: "מהיכרות אישית ﬠם משפחות חללי אלטלנה ולוחמי האצ"ל אני חושב שמוקדם מדי לדבר ﬠל חקיקת שמות חיילי צה"ל הנופלים, באנדרטה המוקדשת לתיאור מסﬠה של אלטלנה וחלליה. למיטב הבנתי ותחושתי פצﬠ אלטלנה והזיכרון הצרוב הנלווה אליו ﬠדיין כואב ומדמם לרבים מלוחמי הארגון הצבאי הלאומי ובני משפחותיהם וראוי: כרגﬠ להניח לדבר."
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00996.php
מאז כיניתי אותו תמיד "נשיא חצי המדינה," והנה עתה, לעת סיום כהונתו, דווקא "חצי המדינה" שתמכה בניסיון הפוטש של אלטלנה מאסו בו בריבלין בגלל שנאתו האובססיבית לנתניהו, ודווקא הם רואים בו עתה "נשיא חצי המדינה," חצי הצד האחר.
איך שהגלגל מסתובב.
(שמוליק קראוס איך שגלגל מסתובב)
https://www.youtube.com/watch?v=ZfNsiAz-XL8

מיכל חכם –
מגזענות אנטי-אשכנזית לאנטי-ציונות ולאוטו-אנטישמיות
או הקרפיון כסמל לציונות האשכנזית הקולוניאליסטית גזענית
רבות כבר כתבתי על הגזענות האנטי-אשכנזית בקרב יהודים-ערבים וכיצד היא הפכת לאנטי-ציונות ולאנטישמיות, והנה דוגמה מובהקת נוספת. חנה חכם בספרה "הבית שבבית" משלבת את כל השלושה, גזענות אנטי-אשכנזית, אנטי ציונות ואוטו-אנטישמיות.
(מיכל חכם, "הבית שבבית: שיח דומסטי והמצאת האשכנזיות המודרנית 1920-1970", הוצאת גמא, 2020)
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=108063499
הספר, אומרת גברת חכם, "מבסס את הקשר של הפרויקט הציוני לפרויקטים לאומיים וקולוניאליים באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בכל הקשור לניסוח תפישות של בית כרעיון וכמרחב ממשי." לכן "חשוב לבחון את האשכנזיות בזכוכית מגדלת."
הציונות האשכנזית הקולניאליסטית הגזענית השליטה את האידיאולוגיה שלה ואת התרבות האשכנזית על משק הבית. את מזימות הרשע של הציונות איתרה גברת חכם בין היתר בספרי בישול של ויצ"ו. היא כותבת: "ספרי הבישול היו חלק מ'מנגנון ממשטר', שמטרתו להמציא 'קולקטיביות מדומיינת' ו'אשכנזיות חדשה'. בספר בישול מ-1935 נכתב: 'כל התוצרת החקלאית של ארצנו וכמובן כל המזונות המיוצרים ממנה צריכים לתפוס את המקום המרכזי במטבחנו מטעמי הבריאות בלבד, אבל גם מפאת חשיבותם המיוחדת מבחינה לאומית-כלכלית מוטלת על בעלת הבית החובה להשתמש בהם."
גם בספר בישול שחיברה ליליאן קורנפלד, ילידת קנדה, שנחשבה במשך שנים לכוהנת הגדולה של התזונה והבישול בארץ ישראל, כתוב: "רצוי שתושבי הארץ ירבו באכילת דגים, כדי לעזור לפיתוח ענף זה."
המשפט הקולוניאליסטי, האוריינטליסטי והגזעני הזה מצוטט אצל חכם באותיות מודגשות.
מתכון הגפילטע פיש בספר בישול "אשכנזי" "האהוב על עמי אירופה" כדבריה, הוא סממן לקולוניאליזם ולגזענות אשכנזית כלפי ערבים וכלפי יהודים-ערבים. הנה ההוכחה שהאידיאולוגיה הציונית היא קולוניאליסטית, אוריינטליסטית וגזענית. (כל אחד מהאיפיונים האלה חוזר בספרה בהטיות שונות יותר מ-30 פעמים, ויחד בערך 100 פעמים; זה לא מעט בשביל ספר של 300 עמודים).
נחום גוטמן, למשל, סילף לדעתה את האמת כשצייר את תל אביב כאילו קמה בתוך דיונות חול שוממות. למעשה, היא קמה על כרמים ופרדסים שהקיפו את יפו, לרבות מטעי אגסים ותפוחים. על כן עולה מספרה שהיתה זו טעות להקים את תל אביב. מוטב היה להישאר ביפו, שהרי כעיר משגשגת של מסחר ותרבות מודרנית, חכם כותבת – קוסמופוליטית, לבנטינית, ים-תיכונית, היתה יפו משוחררת מההשפעות ההרסניות של הקולוניאליזם, הלאומיות והקפיטליזם האירופי. עיר ללא גפילטעפיש.
ומטרת המחקר לפי גברת חכם הוא: "ליצור קרקע רעיונית להתהוותה של חברה בריאה וצודקת יותר."
כלומר ללא ציונות, ללא מדינה יהודית – החברה לפי גברת חכם, צודקת יותר ובריאה יותר.
(תום שגב, "הגפילטע הקולוניאליסטי, הבית שבבית, האם ספרי בישול ומתכונים גויסו לטובת המפעל הציוני?", "הארץ", ספרים 31.3.21)
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium.HIGHLIGHT-REVIEW-1.9667393
(מיכל חכם, "מדוע צריכים לבחון את האשכנזיות בזכוכית מגדלת?" "הארץ", 9.4.21)
https://www.haaretz.co.il/amp/literature/letters-to-editor/.premium-1.9686455
אגב, גם אם נחליף את הגפילטעפיש בחריימה זה עדיין יהיה מעשה קולוניאליסטי גזעני אליבא דגברת חכם, כי החריימה הוא דג תוניסאי-לובי-מרוקאי שלא שייך למטבח הערבי-פלישתי, אלא דג שהובא ע"י קולוניאליסטים יהודים מצפון אפריקה.

הבהרה
הציונות אינה תנועה קולוניאליסטית, נהפוך הוא. הציונות היא תנועה אנטי-קולוניאליסטית.
הציונות היא תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי שבמאבק הרואי לחמה ולוחמת נגד האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי והגזענות המוסלמית.
הציונות היא מאבק לאומי אנטי-קולוניאליסטי בדיוק כמאבק הלאומי של הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, המלטזים, האיטלקים, היוונים, הגיאורגים, הארמנים, הפרסים, ןהאוזבקים – שהשתחררו מהכיבוש הקולוניאלי הערבי.
יחד עם זה עדיין לערבים לא חסרים שטחים כבושים. השטחים הכבושים על ידיהם עד עתה משתרעים על כ-13 מיליון קמ"ר – מהאוקיינוס האטלנטי עד האוקיינוס ההודי. המצרים, הבֶּרְבֶּרִים, האשורים, המרונים, הכורדים, טרם הצליחו להשתחרר מהכיבוש והקולוניאליזם הערבי.

שבועה למען הגזענות והכיבוש הערבי
חברי הכנסת מהרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) סאמי אבו שחאדה הנוצרי, עופר כסיף היהודי, איימן עודה האחמדי, ועאידה תומא סולימן הנוצרייה, לא נשבעו ע"פ החוק נאמנות כחברי כנסת במילים "אני מתחייב", אלא הוסיפו את המילים "אני מתחייב לפעול נגד הגזענות ונגד הכיבוש." אכן כולם נשבעו שהם מחויבים לגזענות האנטישמית האנטי-יהודית, שלהם, ולמען כיבוש ערבי-מוסלמי של ישראל.

ההומניזם של אחמד כאמל אחמד א-טיבי
אחמד טיבי מגדיר את עצמו "הומניסט" וה"הומניזם" שלו מתבטא לדבריו בחיבוק המחבל שרצח של משה תמם. חיבוק רוצח לדידו של טיבי הוא "מעשה הומניסטי":
https://mobile.twitter.com/keslasy/status/1379463207534923786
לא יאומן, ראו איך האוויל עודד בן עמי (מה שם משפחתו המקורי?) מציל אותו מלענות תשובה אמיתית על גזענותו.
למתעניין הנה עוד הוכחות ל"הומניזם" של טיבי: אחמד טיבי מזדהה עם אמנת החמאס הקוראת לחיסול ישראל ולהשמדת היהודים בעולם:
https://www.youtube.com/watch?v=tF8G-kl143E
אחמד טיבי מסית נגד היהודים והקהל עונה לו: "חייבר חייבר יא יהוד צבא מוחמד עוד ישוב":
https://www.youtube.com/watch?v=1I4ktRkOuA4
אחמד טיבי מהלל את השהידים:
https://www.youtube.com/watch?v=07Hvd1Z4_TY
אחמד טיבי מהלל את הרוצח הסדרתי הג'יהאדיסט מרואן ברגותי, מייסד ארגון הג'יהאד של אש"פ "השהידים של הקצה" "כתאאב שוהאדת אל אקצה")
https://www.youtube.com/watch?v=u1A-8VS0Szg
אין ספק אחמד טיבי הומניסט גדול.

עוד "הומניסט"
הגזען הערבי-נוצרי אנטישמי, סאמי אבו שחאדה, מזכ"ל מפלגת בל"ד (מגוש השינוי) קורא לציבור הערבי לבוא ולתת את הכבוד למחבל המשוחרר, רושדי אבו מוך. בכירים במפלגה אכן הלכו לקבל את פניו של אבו מוך.
https://rotter.net/forum/scoops1/690324.shtml

עוד "הומניסט"
מנצור עבאס, יו"ר רע"ם, השואף להצטרף לקואליציה, לא גינה את קבלת הפנים המפוארת למחבל הרוצח שלוותה בהנפת דגלי סייקס המסמלים בצבעי החליפויות המוסלמיות את האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי, והגזענות המוסלמית.
https://www.ynet.co.il/news/article/HknD2tdB00
הוא, מנצור עבאס, הרי תומך בחידוש החליפות.

עוד הומניסט
שמעון פרסקי-פרס, ההומניסט, ריחם על המחבל הרוצח אבו מוך, וקצב בשנת 2012 את עונשו כך שהשתחרר השנה. לא ברורה מטרת קציבת העונש של המחבל הרוצח ע"י פרסקי-פרס, האם רצה להתחנף לרחוב הערבי, או לח"כים הערבים שתמכו בו? מן הצדק היה שהמחבל הרוצח אבו מוך, יישאר בכלא כל ימיו.
על שמעון פרס-פרסקי נאמר: 'כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים' (קהלת רבה ז', ט"ז(.
משפחת משה תמם, החייל שנרצח, דורשת את שלילת אזרחותו הישראלית – בינתיים, משרד הפנים בראשות השר אריה מכלוף דרעי, מסרב לשלול את אזרחותו.

שכר מצווה
המחבל הרוצח, רושדי אבו מוך, יקבל מענק שחרור כבונוס מהרשות הפלסטינית בהיקף 25,000 דולר בעת שחרורו. בנוסף על ה- 1,745,200 ש"ח שכבר שילמה לו.
״בנוסף, הוא יהיה זכאי לתפקיד ברש"פ המקביל לתפקיד 'שר', ולמשכורת המשולמת בהתאם לדרגת שכר זה.״ המקרה ממחיש, שוב, את אוזלת היד של ממשלות ישראל בשנים האחרונות להתמודד עם תשלום משכורות למחבלים.
https://www.israeldefense.co.il/node/49185

עסקים עם הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל)
שתי מפלגות ה"פיהרר פרינציפ" (עקרון המנהיג), פירסמו את הוויתורים שהן עושות למען קבלת תמיכה מהרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל):
מפלגת איווט אביגדור לובוביץ ליברמן: ביטול חוק קמניץ.
https://rotter.net/forum/scoops1/690445.shtml
מפלגת יאיר למפל-לפיד: תוכנית מקיפה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, ביטול חוק הלאום (לפיד הציע תיקון), ביטול חוק קמיניץ.
https://rotter.net/forum/scoops1/690394.shtml

חוק קמניץ
"חוק קמיניץ" הוא כינוי לתיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה[1] שנחקק ב-5 באפריל 2017 בעקבות פעילותה של ועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ. התיקון בעיקרו מאפשר אכיפה מנהלית (ללא הליך משפטי) נגד עבירות בנייה, ומחמיר את הענישה על עבירות אלו.
המפלגות שהצביעו בעד החוק: הליכוד, ישראל ביתנו, כולנו, הבית היהודי, יהדות התורה, ש"ס (רוב חברי הכנסת נעדרו מהמליאה).
הסיעות שהצביעו נגד – המחנה הציוני, הרשימה המשותפת, יש עתיד (רוב חברי הכנסת נעדרו מהמליאה), מרצ.
תיקון זה הביא לירידה משמעותית בעבירות הבנייה, בשנים שלאחר כניסת החוק לתוקף, 2017-2019, חלה ירידה של 41% בעבירות הבנייה הנפוצות, ושל 75% בעבירות הבנייה החמורות.
ב-12 בנובמבר 2020 הודיע משרד היועץ המשפטי לממשלה כי הגיע להסכמה עם משרד המשפטים, משרד האוצר (שהרשות לאכיפה במקרקעין נמצאת תחת סמכותו) ועם הרשימה המשותפת – כי יחולו הקלות במדיניות האכיפה בכל הקשור למבני מגורים בלתי חוקיים שהוקמו על שטחים חקלאיים לתקופה של מיספר שנים עד לאישורה של תוכנית מתאר לבניה ביישובים אלו.
https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_קמיניץ
לא רק במגזר הערבי מתנגדים לחוק קמיניץ, והוא עורר זעם גם אצל החקלאים ובמושבים. הדבר הוביל לכך שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו הבטיח "להשעות את אכיפת החוק," ולבחון את תיקונו. בסרטון שהופץ בקרב החקלאים במהלך מסע הבחירות אמר נתניהו: "רבים מכם פניתם אליי בשבועות האחרונים לגבי סעיף 116. אמרתם שהסעיף הזה מבוצע בצורה לא הגיונית, לא הוגנת, לא שוויונית, לא מידתית. בעקבות זה הנחיתי את מנכ"ל משרדי רונן פרץ קודם כל להשעות את האכיפה, ולבדוק מחדש יחד עם גורמי המשפט, יחד עם גורמי האכיפה, יחד עם ראשי המועצות שלכם, להכין מתווה חדש, הוגן, שלא יפגע בזכויות שלכם ולא יפגע כמובן בחקלאות שהיא כל כך חשובה לכולנו."
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5594049,00.html
ייאמר ברורות, את הנגב נראה שכבר איבדנו. ביטול חוק קמניץ יביא לאובדן אזורים נוספים.

למי למי יש יותר קלון?
בתגובה להחלטת נשיא המדינה להטיל על נתניהו את התפקיד להקים ממשלה אמר יאיר למפל-לפיד: "הנשיא מילא את חובתו ולא היתה לו ברירה, אבל הטלת המנדט על נתניהו היא אות קלון מביש שמכתים את ישראל וממיט חרפה על מעמדנו כמדינה שומרת חוק."
https://rotter.net/forum/scoops1/690458.shtml
אז, למפל-לפיד, יש קלון לריבלין, או אין קלון לריבלין?
אולי בגלל ההתלבטות הזו הוא טס לאמריקה להתייעץ?

משפחת דיין מכה שנית – הנביא החדש
פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא נביא. הנביא החדש הוא גון בן ארי, הנציג העכשווי של שושלת דיין-גפן מנהלל. אימו היא ענת מ"שירים שענת אוהבת במיוחד", הספר שאחיה יהונתן גפן הקדיש לה כשהיתה בת 4, ואימם אביבה התאבדה. כעבור עשר שנים גם אחותם נורית תתאבד. אביו היה טייס באל על.
לפני עשר שנים קיבל גון בן ארי "פלפה"* כלשונו, ו"חטף את הנבואה". בסוף ליל שתייה ארוך הוא חווה התגלות אלוהית והתחיל לראות דברים שבני תמותה פשוטים לא רואים. תורה שלמה התגלתה מול עיניו והוא החל למצוא משמעויות נסתרות באותיות ובמילים בעברית.
המילה העברית "את" משמשת כמילה לפני מושא ישיר מיודע. דוד יוסף גרין-בן גוריון התנגד תמיד לשימוש במילה הזו. הוא ראה בה מילה מיותרת, והשמיט אותה בדיבורו ומכתביו.
משה צ'רתוק-שרת נהג ללעוג לו, ואמר איך ניתן לכתוב את הפסוק: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ." (בראשית כ"ב ב') בלי המילה "את"?
והנה מספר "הנביא": "הייתי בן 25, עיתונאי ב-7 לילות, ערכתי את המוזיקה שם. בפורמט מסוים של אלכוהוליזם ובהכחשה כזה. אלכוהוליזם של ערב, 'אני שותה רק בערב 12 בירות ביום מינימום וצ'ייסראז'. הגעתי באותה תקופה למינוס מאוד גדול של כסף, איזורי ה-150,000 שקל. --- הפסקתי לשתות כי לא יכולתי להוציא על זה כסף אז קניתי טולת חשיש אחת כדי שתספיק לי לאיזה חודש. וזה היה פסיכדלי ברמוֹת, הייתי טירון לאללה, זה היה ממש הזיות, כאילו הבנתי מוזיקה לראשונה. --- קמתי להשתין, היו לי זוג מחשבות בראש שנראו כאילו אני ממשיך חלום. הייתי כאילו באמצע דיון על משהו והדיון היה על זה שהמילה 'אֶת' לא קיימת באף שפה אחרת. מה זה 'את' הזה? זה א' ו-ת' – האות הראשונה והאחרונה בעברית כדי לסמל את הספקטרום." (למעשה זה רעיון קבלי ישן ומוכר) כך התגלתה לו "הנבואה".
בעקבות הנבואה, בן ארי ביקש ללמוד את רזי הקבלה והתאכזב מרוב הרבנים שפגש. "זו היתה חווייה מאוד מאוד קשה לפגוש רבנים. הרגשתי שכולם מנסים להוכיח אותי שדעתם נכונה על דעתי ושאם אני לא אשים ספציפית את התלבושת שלהם, אלוהים לא יאהב אותי."
לבסוף מצא רב "מתוק" וסודי, לדבריו. במקביל הוא גילה את העולם המופלא של הסמים הפסיכדליים. בעקבות אחיו שהיה יד ימינו של שמאן בפרו. הוא למד להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב את האיוואסקה. הצמח הזה, שגדל באיזור האמזונס, הטקסים הרוחניים שמלווים את הצריכה שלו, בהדרכת שמאן מקומי ובצירוף הקאות תכופות. הוא השתתף במאות טקסי איוואסקה בפרו. בשלב מסוים למד בעצמו להיות שמאן ולהעביר טקסים.
היום יושב "הנביא" גון מנהלל – בחצר של מבנה תעשייתי על גבול יפו, ומדבר על סוף ואינסוף, על גבולות ועל פורנו, על רבי שמעון בר יוחאי ואוהד נהרין, המאמינים יושבים סביבו בחצי גורן, כ-40 אנשים, ומקשיבים.
הוא מספר על עצמו שרק אחרי ההתגלות, "בגיל 31 במקלחת של ההורים שלי שאני מסתכל על המראה ואני אומר 'אה, אוקיי, זה נגמר, אני חתיך'." אז הוא גם נביא, וגם חתיך.
לכל הרוצה ליהנות משיעורי הנביא החדש לבית דיין מנהלל, התעריף לשיעורי הנבואה הוא 1200 שקל לעשרה שיעורים. סמי ההזייה מן הסתם עולים יותר. ובכלל מעניין מה מושך כל כך את בני דיין לתחום הסמים?
(מורן שריר, "פתאום קם אדם ומחליט שהוא גורו", "הארץ", 2.4.21)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/.premium-MAGAZINE-1.9667455

* מילון הסמים: המילה פלפה משורש פ.ל.פ כדי לתאר תהליך התרופפות של ברגים בראשו של אדם. זה כנראה מגיע מהמילה flip באנגלית שמשמעה להתהפך. צרכני סמי הזייה בהודו שנתקעו במוחם בתור חיה מסוימת, כשהפסיכוזה השכיחה ביותר, היא של אדם שחושב שהוא כמו כוכב הטלוויזיה הדולפין פליפר. מכאן הסברה כי להתפלפ אינו 'להתהפך' באופן ישיר, אלא דרך "להעשות פליפר", דהיינו להפוך לדולפין כתוצאה מטריפ ששקע עמוק מדי במצולות.
https://www.textologia.net/?p=31873

לסיום בדיחה
הרל"בים המכנים עצמם היום "מחנה השינוי" או הריפוי, יוצאים נגד השחיתות של נתניהו, ומציעים "ממשלת ריפוי" כשבתפקיד שר האוצר הידוע ביושרו – איווט-אביגדור-לובוביץ ליברמן.
נעמן כהן