ביֶרח מאי, ביֶרח מאי,
אל השׂדות שָׂם פעֲמַי –
לחוג את מַרְאֶה הכָּרים העוֹטְפים,
לתֵת אֶת גוּפי לִפְרחים מְלַטְפִים,
להיות מנותק מצִינת חורף קר,
בטרם בוא קיץ לוהֵט כְּמו מוּפְקָר.

אֶפסע עלֵי גשר של בין הזמנים,
אוּצֵר בִּבְשָׂרי נְגִיעוֹת עדָנים,
שיכור, מסוּחְרר מִזְרִימוֹת האביב,
עטוּף בִּתְשוּקָה אֶל החום המרעיב,
לפרוץ גְבוּלוֹתַי כמו רקדן מִתְעַלֶה,
נוגֵעַ בַּשָׁחָק, רוֹטֵט כמו עלֶה.

יַנֵּצוּ סביבִי פַּקוּעוֹת הפְּרחים,
קיפוֹד ואיילת יהיו לי אחים,
ציוץ ציפורים יִמַּלֵּא המרחָב,
חֶדְוַות הַבְּריאה, העולם הוא כוכב.
הו, בואה נא יֶרח נושא אהבים,
בּךָ ואליך – ימַי נישְׁאָבים.

ואתה, הגורל, שחקן וּבַמַּאי,
אם בָּחודש הזה – תיטול את חיי,
אשמח, ידידי, כי בִּכְלות כל יָמַי –
יהיו הזֵרים על קברי – פִּרְחֵי מאי.
עקיבא נוף