של גדעון משה זריצ'נסקי-סער
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.
(משנה, אבות ד' כ"א).
תאוות הנקם האינפנטילית של גדעון משה זריצ'נסקי-סער בנתניהו היא נקמה בעתיד מדינת ישראל. למרבה הצער לא הצליח בנימין מיליקובסקי-נתניהו להעביר חוק להחלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ובשטח c ברוח תוכנית אלון-רבין-טראמפ. למרות תמיכתו העקרונית בסיפוח, הכשיל ראש הממשלה החלופי, בנימין גנץ, את המהלך ומנע אותו, ואף התנאה בכך במערכת הבחירות שלו.
למרבה הצער במקום לחבור לליכוד ולהביא להקמת ממשלה שיש בה רוב להחלת הריבונות הישראלית בבקעה, בחר גדעון משה זריצ'נסקי-סער לחבור למפלגה גזענית אנטישמית-אנטי-ציונית, מפלגת רע"ם, להקים ממשלה לא ציונית*, ולמנוע בכך את הריבונות, וכל זאת רק בגלל תאוות נקם אינפנטילית בנתניהו.
גדעון משה זריצ'נסקי-סער, והתנהגותו האינפנטילית המופקרת, ייזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של מדינת ישראל.

* ממשלה שאחד ממרכיביה אינו חותם על קווי היסוד שלה כי אינו מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית – אינה ממשלה ציונית, אלא רק ממשלה שיש בה גם כמה מפלגות ציוניות.

שנאתו של דן וירז'בולובסקי-מרידור
לנתניהו כמניע לתמיכה באיראן גרעינית
במאמרו בעל הכותרת (בגירסה האינטרנטית) "נתניהו עשה שגיאה חמורה עם הסכם הגרעין. זמן לתקן," קורא דן וירז'בולובסקי-מרידור לישראל לחזור להסכם הגרעין עם איראן.
"נתניהו," כותב וירז'בולובסקי-מרידור, "זיהה את חומרת האיום האיראני ועסק בו רבות, אולם שגה פעמיים בדרך טיפולו באיום הזה, הן כשהחמיץ אפשרות להשפיע על ההסכם וניסה למנוע את החתימה עליו (ונכשל בכך), והן כאשר הצליח לשכנע את טראמפ להסתלק מן ההסכם, בלי שגובשה מדיניות אחרת שתצליח לעצור את ההתקדמות של איראן.
"ביטול ההסכם (למעשה, הפרתו) מצד ארה"ב לא הועילה אלא הזיקה לאינטרס של ישראל. בכך למעשה שיחרר טראמפ את איראן מהתחייבויותיה. אכן, מאז פרשו מן ההסכם הפעילו האמריקאים לחץ כבד על טהראן, אך היא לא נכנעה למשטר הסנקציות – והתקדמה בתוכניתה הגרעינית."
"איראן אחרי מהלכי נתניהו וטראמפ," קובע מרידור בסיפוק עצמי שהוא לא יכול להסתיר, "קרובה יותר ליכולת גרעין צבאית ממה שהיתה לאחר חתימת הסכם הגרעין ב–2015. ארה"ב היא מדינה ידידה, ובראשה נשיא ידיד. הפעם צריך לפעול אִתה ולא נגדה."
(דן מרידור, "לא לדחות את הסכם הגרעין", "הארץ", 16.6.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9907208
חזרה להסכם" עם איראן, פירושו ביטול הסנקציות על איראן, והעשרתה במיליארדי דולרים שיאפשרו לה לחמש את צבא המהפכה ואת החיזבאללה והחמאס, בנוסף להכרה בינלאומית בהפיכתה של איראן למעצמה גרעינית עוד תשע שנים.
הסכם הגרעין:
https://he.wikipedia.org/wiki/הסכם_המעצמות_על_תוכנית_הגרעין_האיראנית
האם האינטרס הישראלי הוא העשרת איראן שתאפשר לה צבירת כוח קונוונציונלי יחד עם מתן לגיטימציה בין לאומית להפיכתה למעצמה גרעינית?
אין זאת ששנאת נתניהו עיוורה לחלוטין את וירז'בולובסקי-מרידור. בחינת לעזאזל ישראל, העיקר שנתניהו ייפגע. וכל האמור לעיל היה עוד בטרם נבחר התליין מטהרן לנשיא איראן.

ציונות היא תנועת השחרור הלאומית של העם היהודי
אנטי-ציונות היא רצון לביטול העצמאות המדינית והריבונות
של העם היהודי ושאיפה לחיות תחת כיבוש ערבי-מוסלמי
לא ברורה לי מטרתו הנסתרת של מנחם רהט (לא ידוע לי שמו המקורי כי בערך שכתב על עצמו בוויקיפדיה הוא התבייש בשמו והשמיטו), כאשר הוא משווה בצורה נואלת את נתניהו ללוכד העכבישים-החלילן מהמלין, שהביא מוות וכליה על ההולכים אחריו. האם רצונו להשוות את החרדים לעכבישים, או לילדים? האם להכפיש את נתניהו, ולרומם את נפתלי בנט, או את עבאס ר"ל? מכל מקום, כל ההתייחסות שלו לחרדים ולציונות מקורה באי הבנה, שרבים שותפים אליה.
(מנחם רהט, "החרדיות הציונית, בעיניים עצומות אחר החלילן מהמלין", "חדשות בן עזר", גיליון 1654).
לפני הקמת המדינה היו רוב החרדים אנטי-ציונים, כלומר התנגדו לתנועה הציונית שתבעה שחרור לאומי של העם היהודי משלטון זר, והשגת ריבונות לאומית על ארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה, זולת קומץ מאנשי נטורי קרתא החרדים בארץ, כולם ציונים, כלומר מתנגדים לחיות תחת כיבוש ערבי-מוסלמי, וזאת בלי קשר להתנגדותם לממשלה חילונית.
וזה המקום להזכיר את ההגדרות:
ציונות היא תנועת השחרור הלאומית של העם היהודי.
אנטי-ציונות היא רצון לביטול העצמאות המדינית והריבונות של העם היהודי ושאיפה לחיות תחת שלטון זר, ובארץ תחת כיבוש ערבי-מוסלמי.

מיהו אוייב?
האימם (אימם אצל הסונים זה חזן) של לוד, הג'יהאדיסט המסית, יוסוף אלבז, מכריז "אנו מתייחסים למדינה כמדינת אוייב."
https://www.bhol.co.il/news/1220986
אם הוא מכריז על עצמו כאוייב, מה צריך עוד לקרות כדי שגם מדינת ישראל תכריז עליו כאוייב?

"על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים"
1. יו"ר הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), איימן עאדל עודה מכריז בשער שכם: "על החומות האלו יונף דגל פלסטין וירושלים תהיה בירת פלסטין הכבושה. בני עמנו יגרמו לכך שהם יתביישו וייסוגו מהמקומות האלו."
https://rotter.net/forum/scoops1/703967.shtml
2. אחמד כמאל אחמד א-טיבי, מכריז בשער שכם: "הדגל הלגיטימי היחיד בבאב אל עמוד הוא הדגל הפלסטיני. הדגל הישראלי הוא סמל לכיבוש."
https://twitter.com/nirhasson/status/1404813072146051072?s=21
ודוק: דגל סֶר טאטון בנוונוטו מרק סייקס, הנקרא בפיהם "דגל פלסטין", הומצא ועוצב בידי הברון השישי מסלֶדמֶר, ממציא העם המומצא ומעצב דגלו, המסמל ע"י צבעי החליפויות האיסלמיות את האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי, והגזענות המוסלמית.
הגזען האחמדי איימן עאדל עודה, שוכח כי תחת הדגל הזה ומשטר האפרטהייד המוסלמי המסומל בו אין קיום לאחמדים בני עדתו, שאינם לגיטימיים בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים 13 מיליון קמ"ר, ויכולים להתקיים רק תחת כיבוש יהודי.

חאפלה מרוקאית – מוחמד החמישי עם ישמעאל הנייה
מלך מרוקו, מוחמד החמישי, הנערץ ע"י המרוקאים (הערבים והיהודים), אירח בארמונו לארוחה מרוקאית מפוארת את משלחת החמאס בראשות ישמעאל הנייה.
https://rotter.net/forum/scoops1/704474.shtml
מנהיג החמאס, הוגה הדעות המוסלמי-סוני הגזען, ישמעאל הנייה, הסביר לו ודאי את הגותו: אנחנו ננצח כי "אנחנו המוסלמים אוהבים את המוות כפי שישראל אוהבת את החיים!"
http://palwatch.org.il/site/modules/videos/pal/videos.aspx?fld_id=latest&doc_id=12243
בארוחה המרוקאית לא היה סיכוי לקלקול קיבה כי המרוקאים "מחטאים" כל מקום שם ביקר דוד גוברין שגריר ישראל:
https://www.mako.co.il/news-world/2021_q2/Article-f968dda2be1e971027.htm
מעניין אם הרב של המלך, העבריין יאשיהו פינטו, שירד מהארץ למרוקו, הקריא להם בסעודה את שיר הערצה למלך מרוקו "מה יפית", שחיבר האקטיביסט הפרו-איסלמי והאנטי-אשכנזי, יליד מרוקו, סמי שלום שטרית.
הנה כך כתב סמי שלום שטרית לאשכנזים:
אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם שִׁירִיםבְּלָשׁוֹן אַשְׁדּוֹדִיתכּוּס אֶם אֶמְכֻּםשֶׁלֹּא תָּבִינוּ מִלָּה
לָמָּה מִי לָמָּה מַהמִּי שָׂם עֲלֵיכֶםלָמָּה מִי לָמָּה מַהמָּתַי שַׂמְתֶּם אַתֶּם עָלֵינוּ
אַתֶּם שֶׁכָּזֶה
אַתֶּם שֶׁכְּאִלּוּאַתֶּם שֶׁאַחְלָה

כיליד מרוקו חולם סמי שלום שטרית להרוס את הדמוקרטיה במדינת היהודים, ולהפכה למדינה ערבית-מוסלמית עם דיקטטורה של מונרכיה אבסולוטית א לה מרוֹק: וכך כתב למלך:

תנו לי מלך מרוקאי אחד, מרוקאי עם כבוד,
וקחו את כל הבנגוריונים, בגינים, גולדות, רבינים, שמירים, פֶרֶסִים, ושרונים,
ולכו תחגגו לכם קוממיות ועצמאות.
אסתפק במלך מרוקאי שלשונו לשון אימי –
ארכין ראשי ואנשק את ידו ואשבע לו אמונים
"אללה יברכ פי-מולאי סידי."

(כן, זה אותו מלך מרוקו שהאשכנזים שילמו לאביו המלך כשוחד 25 דולר על כל יהודי שהסכים לשחררו ממרוקו).

רכבת לילה לקהיר?
שרת התחבורה החדשה מרב קסטנר-מיכאלי מממשלת "השינוי והריפוי" גיבשה בימים ספורים, במהירות שיא, תוכנית חדשה. טיסות ישירות לקהיר, ואוטובוסים בשבת:
https://rotter.net/forum/scoops1/704454.shtml
עם קצת הומור: בהתחשב במומחיות המפורסמת של סבהּ בארגון רכבת, אולי היא גם תארגן עכשיו רכבת לילה לקהיר, שתהיה רכבת הצלה לה ולמקורביה, הצלה מתוצאות החלום הרטוב של חברתה מרענה שהיהודים ייעלמו... בינתיים תיהנו מהשיר "רכבת לילה לקהיר":
https://www.youtube.com/watch?v=IOSmBOsGRMc

פרשת אלטלנה אפשר גם אחרת –
אפשר להנציח גם את חללי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל
73 שנה לאחר פרשת אלטלנה, המכון למורשת בן-גוריון והמרכז למורשת בגין מאחדים כוחות, מדברים על העבר, בונים את העתיד, ומזמינים את המבקרים לאירוע מיוחד לציון פרשת אלטלנה, עם מגוון פעילויות לכל המשפחה, באנדרטת אלטלנה, מול המקום בו טובעה האונייה ב-22.6.1948.
https://news.xoox.co.il/item_4018682.htm
בואו לאירוע ועזרו לתקן עוול היסטורי והוא אי הנצחת שלושת חללי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בניסיון הפוטש של אלטלנה. לא יעלה על הדעת שבעוד שחלק מהרוגי אלטלנה המונצחים על האנדרטה הם עריקים שערקו מצה"ל, וגנבו נשק ורכבים מהצבא, בעיצומה של מלחמת השחרור כשצבא הכיבוש המצרי נמצא כשלושים ק"מ מתל אביב, דווקא חללי צה"ל אינם מונצחים.
פסח וולודינגר 19: נותר יחיד מכל משפחתו שנספתה בשואה, התגייס לפלמ"ח והשתתף בקרבות. נפגע מחילופי הירי עם אנשי האצ"ל בהיותו במטה הפלמ"ח הסמוך לחוף הים בתל אביב, ושבוע לאחר מכן, כ"ב בסיוון תש"ח, 29.6.1948, מת מפצעיו.
חיים משה כץ 19: ניצול שואה השתתף ב-11 קרבות עם צבאות ערב שפלשו לארץ. מכל הקרבות נגד האוייב הערבי יצא בלי פגיעה, עד שנהרג בכפר ויתקין ע"י אנשי האצ"ל שהביאו את אוניית-הנשק "אלטלנה", ביום ט"ו בסיוון תש"ח, 22.6.1948.
יעקב פריד 21: עם פרוץ קרבות מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "קריתי". השתתף בכמה פעולות בסביבות תל-אביב ונפל בכפר ויתקין, ביום י"ד בסיוון תש"ח, 21.6.1948.

ביטול הענקת פרס סוקולוב לגדעון לואי (לוי)
לאור שערוריית הענקת פרס סוקולוב מטעם עירית תל אביב לאקטיביסט הפרו-איסלמי, גדעון לואי (לוי), פניתי במכתב בקשה לשופטים שהמליצו עליו לקבלת הפרס: נורית קנטי, (יו"ר ועדת הפרס), נדב איל, שלום קיטל, פרופ' נעמה שפי, (לא מצאתי את הכתובת של בינה לוז). ולראש העיר מר רון אובז'נסקי-חולדאי, וראש ועדת הפרסים מר איתי חוכמה, בבקשה לבטל את מתן הפרס.
בינתיים ענתה לי רק נורית קנטי.

גברת נורית קנטי שלום רב,
canurit@gmail.com
כתל אביבי קראתי בתדהמה את החלטתך להמליץ להעניק מטעם עיריית תל אביב את פרס סוקולוב לגדעון לוי.
נחום סוקולוב היה סופר, מתרגם, משורר, עיתונאי, אבי העיתונות העברית, ובעיקר ציוני, יד ימינו של הרצל, ונשיא ההסתדרות הציונית העולמית, והוא שנתן לעירנו תל אביב את שמה בתרגום ספרו האוטופי של הרצל "אלטנוילנד" (ארץ ישנה חדשה) – תל אביב.
גדעון לוי, הוא יותר תעמלן מעיתונאי. הוא אנטי-ציוני מובהק, הרואה בציונות – תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי, אם כל חטאת. מגדיר את הצהרת בלפור עוול נוראי, ואת מדינת ישראל "מדינת רשע" שקמה בחטא, ויש לחסלה, ותומך באויביה, ובטרור נגד אזרחיה. רק לאחרונה הוא תמך בחמאס, והצדיק את מתקפת טרור הרקטות שלו על תל אביב.
הפרס האחרון שמגיע לו מעירנו תל אביב הוא פרס ע"ש נחום סוקולוב.
מתן הפרס לגדעון לוי מהווה יריקה בפרצוף של כל תל אביבי.
לשם השוואה – הגרמנים לא איימו בחיסול אנגליה, אבל האנגלים לא העלו על הדעת להעניק פרס לבן דמותו של גדעון לוי, ויליאם ג'ויס – "לורד האו האו", אלא דנו אותו למוות.
אודה לך על מחשבה שנייה בנושא, והמלצה חוזרת שלאור מעשיו של גדעון לוי את מבטלת את המלצתך הקודמת להעניק את פרס סוקולוב לגדעון לוי.
בתקווה למענה חיובי.
נעמן כהן
חובבי ציון 24
תל אביב

שלום נעמן, 
תודה על פנייתך. 
פרס סוקולוב איננו מוענק על דעות, אלא על הצטיינות בעשייה העיתונאית. 
ועדת הפרס לעיתונות כתובה, שאינני החברה היחידה בה, אלא רק עמדתי בראשה, בחנה את מכלול המועמדים שהיו לפניה ומצאה כי גדעון לוי הוא אחד משני המועמדים המתאימים ביותר לקבל את הפרס. דיוני הוועדה חסויים, אולם הנימוקים להמלצתנו, שאותם עיריית תל אביב אימצה, פומביים ואף פורסמו. 
על מנת לבטל את הפרס אני ממליצה לך לפנות לעיריית תל אביב, יש להם מחלקת פרסים. 
בברכה,
נורית קנטי 

נורית קנטי שלום רב.
תודה על תשובתך.
את כותבת: "פרס סוקולוב איננו מוענק על דעות, אלא על הצטיינות בעשייה העיתונאית." דא עקא שבמקרה הנדון של גדעון לוי אין להפריד בין עשייה עיתונאית לדעות.
ההיסטוריון האנגלי, אדוארד הלט קאר, כתב בספרו המפורסם, "מהי היסטוריה?" (א. ה. קאר: "היסטוריה מהי?" הקדמת הספר: שלמה אבינרי. תל אביב, מודן, 1986) – שבהיסטוריה יש שני דברים: עובדות ופרשנות, אבל עצם בחירת העובדות בהיסטוריה, היא כבר פרשנות של ההיסטוריה.
כמנוי של עיתון "הארץ" שנים רבות, וכפרפראזה על דברי קאר, אצל גדעון לוי כל העשייה העיתונאית היא דעה. כל הידיעות הן דעות. כאמור הוא יותר תעמלן מעיתונאי.
כמובן פניתי בהתאם להצעתך, אבל אני סבור שמוטב גם לפרסם דעות מיעוט.
שנית, תודה רבה לתשובתך.
נעמן כהן

אשמח אם עוד תושבי תל אביב יפנו ויבקשו את ביטול הפרס לגדעון לואי (לוי).

עדיפה ממשלה אשכנזית
לאחר התלונות של דוד אמסלם על "ממשלה אשכנזית", האקטיביסט הפרו-איסלמי והאנטי-אשכנזי, רון מוסא-כחלילי, מעדיף דווקא ממשלה אשכנזית.
הוא כותב: "אני מעדיף את הממשלה של נפתלי בנט ויאיר לפיד ובני גנץ וגדעון סער ומרב מיכאלי וניצן הורוביץ – כולם אשכנזים, גם במוצא וגם בסדר היום המרכזי שלהם – על פני הממשלה הכושלת עם מירי רגב ואמסלם ואמיר אוחנה ודוד ביטן, שאמנם הציפו את תת-הייצוג המזרחי, אך להוציא תיקונים אורגניים ותגרנות אין סוף, עזרו גם לשמר את הפערים כפי שהיו. בחינוך, בתעסוקה, בבריאות, בדיור.
"היעדר מזרחים* בממשלה הבאה – ואל תקשקשו עכשיו על סער החצי בוכרי או איילת שקד הרבע עיראקית, הוא בעייה עצומה לממשלת השינוי והריפוי והתיקון שללא זינוב בציבור המזרחי אין מצב שהיא מבססת את שלטונה ושוברת את התיקו הנצחי. המזרחי הוא המפתח לשינוי.
"המחנה האשכנזי חייב לשים הפעם על ראש שמחתו, באופן הצהרתי ומכוון, את צמצום הפערים הבלתי נסבלים בין מזרחים לאשכנזים. כי איך שלא תהפכו את זה, זאת הבעייה הפנימית החמורה ביותר, דווקא מפני שהיא גם המוכחשת ביותר. רגב ואוחנה אולי יכעסו, גם המחנה הביביסטי אולי יראה בזה צביעות וחסד מאוחר, אבל דומה שאין ברירה: את משוואת הליכוד שווה מזרחים חייבים לפרק."
(רון כחלילי, "עדיפה ממשלה אשכנזית", "הארץ", 12.6.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9893623
מה שרון מוסא-כחלילי לא מזכיר במאמר הוא שהוא מזהה את "הציונות" עם האשכנזים, וברצונו להביא לשלטון היהודים-הערבים כדי לחסל את מדינת היהודים ולהפכה למדינה ערבית-מוסלמית בעלת התרבות המפוארת ממנה באה משפחתו.

* "מזרחים" כוונתו לא ליהודים אשכנזים ממזרח אירופה "אוסט יודה", אלא ליהודים-ערבים.

היענות חריגה
מכיוון שמשפט נתניהו עוסק עתה בשאלה האם היתה "היענות חריגה" של אלוביץ לנתניהו, כדאי לראות אם היתה "היענות חריגה" של מוזס לראש הממשלה החלופי של ממשלת "השינוי והריפוי", יאיר למפל-לפיד במאבקו בשחיתות.
https://www.youtube.com/watch?v=uM8-oF8c6wA
נעמן כהן