במדע הפסיכולוגיה מוכרת התופעה הקרויה – השלכה (פרוייקציה). זו התופעה בה מייחס אדם לזולתו את ההתנהגות בה היה הוא עצמו נוהג, אילו היה במקומו של הזולת.
כך לדוגמא, ערביי ארץ ישראל ברחו ב-1948 משום שבתודעתם התקיימה הפרוייקציה שהינחתה אותם להיות בטוחים כי היהודים יעשו לערבים, את מה שהערבים התכוונו לעשות ליהודים – לרצוח, לאנוס, להשמיד, לשדוד. ה"השלכה" היא שמנעה מהם את היכולת לחשוב כי היהודים אינם פועלים עפ"י הדפוס המקובל אצל הערבים.
תופעת ההשלכה שלטת גם במחשבה ובפעילות של חוגי השמאל בישראל. דובריו, כתביו ושדריו של מחנה ה"רק לא ביבי" מייחסים לנתניהו ולימין התנהגויות, דרכי חשיבה והגיגי קונספירציה, אשר לא הימין נוהג על-פיהם. זורעי הדכדוך והעכירות משליכים על נתניהו ועל הימין חשדות כאילו אלו הן עובדות, ומזהירים על הסכנה הנוראה שיש, כביכול, בקיומם הבלתי-קיים באמת, בפעילות ובחשיבה של חוגי הימין. בכך יוצרים הללו אווירה של עכירות, בלבול ופחד, נגדה הם, כאילו, מתריעים. כמו אותו פירומן, המגיע עם זרנוק אל מוקד השריפה שהצית.
פעמים ניראה כי למעשה מייחלים המציתים להתקיימות האסון, שמפניו הם, לכאורה, מזהירים, ובכל מקרה, יוצרים את הדיכאון ואת המצע לנבואה המבקשת להגשים את עצמה.
אחד משיאיה של תופעה זו מופיע במודעות ענק, שהצבתן דורשת מימון ניכר, המכסות, בימים אלה, המוני לוחות חוצות – "נמנע את הרצח הבא."
על פי ה"חתימה" בתחתית המודעה, ברור כי אין היא מדברת על אלימות במשפחה, גם לא על מלחמות סמים, אלא מכוונת היא לצד הפוליטי של חיינו, וברור כי אלה מודעות, שנועדו, כהשלמה, להנדס את התודעה הציבורית כנגד הימין – זה "הנאשם" על-ידיהם במאמריהם, בפרשנויותיהם ובעיוות הנתונים. זהו הינדוס במגמה של העכרת האווירה הפוליטית, של יצירת פחד, של דֶכִי ושיסוי. ודוק, יש גורם, בלתי ממלכתי, המסתתר אחרי פסבדונים החתימה, המעמיד כסף רב למימון החמיצות המעכירה הזו, חמיצות המתייצבת כנגד כל הסקרים האובייקטיביים, המצביעים על שביעות רצונו של ציבור האזרחים ועל היות הרוב הגורף של יושבי הארץ מאושר מהחיים במדינת ישראל.
עקיבא נוף