שרת התחבורה, מרב קסטנר-מיכאלי ילידת 1966 בת 55, עשתה לה שם כמטיפה פמיניסטית המשתמשת בלשון נקבה. היא יצאה נגד מוסד הנישואים שאותו היא רואה כ"סידור כלכלי ומעמדי ופטנט לניהול קל יותר של החברה על ידי חלוקתה, עדיין, ל'בתי אב'." היא העבירה הרצאה תחת הכותרת "ביטול הנישואין" בועידת TEDX שנערכה בישראל, בה אמרה כי מבנה המשפחתי המסורתי הוא מחולל דיכוי בסיסי. היא הצהירה כי בחרה שלא להביא ילדים.
בשנת 2017 בראיון לרשת טלוויזיה אוסטרלית אמרה מיכאלי כי התא המשפחתי הוא המקום הכי פחות בטוח לילדים, וטענה כי ילד לא צריך בהכרח לגדול אצל הוריו הביולוגיים, ושעל המדינה לקבוע קריטריונים שעל פיהם ייקבע מי יקבל את האחריות על הילד. במסגרת חגיגות שישים שנה לגל"צ אמרה כי "אימהות לא צריכות לשלוח את ילדיהן לצבא כשיש כיבוש שמתמשך למעלה מ-40 שנה והשלטון בישראל לא עושה מאמצים לפתור אותו בדרכים אחרות."
https://he.wikipedia.org/wiki/מרב_מיכאלי#פמיניזם
היא כמובן יצאה גם נגד הפונדקאות. בראיון למאקו (23.5.13) אמרה כי היא לא בדיוק מתלהבת מרעיון הפונדקאות: "לא בכדי חברות הפונדקאות הגדולות הן בכל מיני מקומות נכשלים בעולם בהן הנשים מוחלשות באופן דרמטי. גם במדינת ישראל מי שעושה פונדקאות זקוקה מאוד לכסף, והתמורה שנשים מקבלות עבור פונדקאות היא לדעתי ממש לא בפרופורציה למחיר שהן משלמות בגוף ובנפש על התהליך הזה."
לשאלת לימור בן-רומנו, כתבת מאקו, באשר לאנשים ולזוגות שאין להם את היכולת הפיסית להביא ילדים לעולם השיבה מיכאלי: "אני חושבת שמי שלא יכולה ללדת ונורא רוצה ילדים וילדות הדבר ההגיוני לעשות הוא לאמץ ולא ללכת לפונדקאות."
שמונה שנים עברו מאז אותו ראיון, נצטט את לשונה: "פתאום קמה אדם בבוקר הרגישה שהיא עם והתחילה ללכת." מיכאלי, מנושאות דגל הפמיניזם הישראלי – כבר פחות מודאגת מניצול הנשים, המניעים וההשלכות של הליך הפונדקאות. חברהּ לחיים, ליאור שליין, חפץ מאד בילד, והצליח להוליד ילד בעזרת תרומת ביצית, ופונדקאית, והיא החליטה להיעתר לו ולרצונו, ולאמץ את הילד.
"בפעם הראשונה שליאור אמר לי בואי נעשה ילד, הייתי בטוחה שזה פאנץ'. אחרי הכל הוא סאטיריקן, ומדובר בי, וידוע שאין לי כוונה לעשות ילדים," הסבירה מיכאלי. "כשהוא המשיך, חשבתי שהוא אומר את זה כי זאת דרך מקובלת בתרבות שלנו להגיד אני אוהב אותך. הרבה מאוד זמן חשבתי שזה יעבור. כי בעיניי, החיים שלנו באמת היו ממש נהדרים כמו שהם. אבל ככל שעבר הזמן הבנתי עד כמה הוא רוצה את זה. הסתכלתי עליו, ואהבתי אותו. ובחרתי לחיות איתו, ובחרתי ללכת איתו למסע הזה," כתבה מיכאלי. "הוא לא משנה שום דבר ממה שאני חושבת על אי השוויון שהופך את האימהות לעול על נשים, הוא לא משנה את דעתי לגבי העובדה שאת אישה מושלמת גם בלי להיות אימא. הוא הילד שלי ושל ליאור. אנחנו כל כך שמחים בו, ומאושרות להיות ההורים שלו. זה סיפור אהבה. עכשיו זה סיפור אהבה של שלושה. היה לנו מזל מדהים לפגוש את קלסי, בחורה אמריקנית מהממת, שרצתה לעזור למי שנמצאות במצב שלנו וגם לעזור בפרנסת המשפחה המקסימה שלה." (מיכאלי לא פרטה מאין הביצית) בזכותה, אתמול נולד אורי."
https://www.ynet.co.il/news/article/sj2km30et
אין תימה אפוא שמיד גדוד פמיניסטיות קנאיות החלו בהתקפתה, הגדיל לעשות והמשפטן החרדי, הרב דב הלברטל, יליד אורוגאווי 1956, שיצא נגדה בשצף קצף, וקרא לקחת ממנה את הילד.
"זה מקומם שמירב מיכאלי מביאה ילד. כי כל חייה היא מטיפה לכך שילד זה לא דבר טוב," כתב הלברטל, "ייתכן שבהשפעתה הרבה היא השפיעה על אלפי נשים שלא להביא ילדים לעולם. כי הרי ילד זה אפלייה נגד נשים. כי זה פוגע בקריירה. כי ילדים זה מטרד. ולפתע פתאום מתחשק לה ילד. היא מספרת סיפורים על רצונו של בן זוגה בילד, ועל אהבתה אליו. אבל כאן מתעורר קושי עקרוני וערכי גדול: איך זה שהפמיניסטית האולטימטיבית, זו שאפילו חשפה את עצמה בשידור ישיר בטלוויזיה, כורעת ברך בפני אהבתה לבעלה. האם הוא לא אוהב אותה? למה שהיא תוותר. הגיע הזמן שהגברים יכניעו את אהבתם לבנות זוגם. לשיטתה הנלוזה, הוא היה צריך לוותר על רצונו לילד למען אהבתו כלפיה. ואולי הוא לא אוהב אותה? כדאי שתחשוב על כך.
"הילד הזה הוא ספק יהודי, לכל הפחות (בהנחה סבירה ביותר שהפונדקאית לא יהודייה), ולדעת רבים הוא גוי גמור. ויש להניח שהוא יישאר כזה. אז בוודאי שאין מה לאחל מזל טוב. ובכלל, אין מה לאחל מזל טוב למסיתה ומדיחה הזו, שגורמת לפירוק משפחות. אבל בכל מקרה, את הילד הזה צריך להוציא ממירב מיכאלי. הסיבה לכך, היא שיטתה של הפמיניסטית הזו בעצמה. הרי היא הכריזה על כך, שהורים לא מוכשרים לגדל את ילדיהם, וזה עוול להשאיר ילדים אצל ההורים, והחברה צריכה להחליט באופן דמוקרטי מה לעשות עם הילדים.
"אז הנה: מירב מיכאלי היא האחרונה שבאופן דמוקרטי הייתי מפקיד אצלה ילד. כי הרי אפילו אחרי הפונדקאות, הפמיניסטית הכריזה שהיא לא חוזרת בה מכך שאינה רוצה בילד. אז איך אפשר לתת לאישה הזו לגדל ילד, כשכל חייה היא מצהירה שהיא לא רוצה ילד. היא תחתל אותו? היא תקום בלילה להרדים אותו? יש לה בכלל רגש כלפיו? יש לה בכלל רגש? הרי היא עושה הכול רק מתוך אהבתה לבן זוגה. אז את הילד הזה, הספק גוי, צריך להוציא ממנה, מהטכנוקרטית הזו, ויפה שעה אחת קודם."
https://www.inn.co.il/news/502742
אז ייאמר ברורות. אין גבול לחוצפה ולעזות המצח של הלברטל, ולפלישה שלו לתחום הפרט. זכותה המלאה של של מרב מיכאלי לאמץ ילד. (למרות שהחוק הישראלי לא מתיר זאת לבני גילה, 55. ההפרש בין גיל הילד לגיל של כל אחד מההורים המאמצים הוא 18 שנה לפחות ואינו עולה על 43 שנה).
https://www.kolzchut.org.il/he/אימוץ_ילד_בישראל
זכותה לגדל ילד, ויש לברך אותה במזל טוב, והרבה נחת. לאחר הולדת אורי אי אפשר שלא להזכיר את השיר היפה והקשור להולדת אורי, עם כל ההבדלים:

עֲקָרָה – רחל בלובשטיין

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,
שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
יֶלֶד.
קָטָן.
אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!
רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.
רְסִיס נְהָרָה.
לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר
"אוּרִי!" –
אֶקְרָא!
עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.
עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.
עוֹד אֲחַכֶּה
לוֹ.
תרפ"ח [1928]

להציל את המצפון ולייבא אפגניות
אלטרואיזם צבוע הגובל בטמטום
אילן שיינפלד, סופר, משורר, ואיש יח"צ, גיי, יליד 1960, הגר בהתנחלות תובל בגליל המערבי, החליט בגיל 52 להוליד ילד מפונדקאית הודית (תרומת ביצית מאירופאית. הרי יש גבול לנאורות) והיום הוא אב חד הורי לתאומים בלונדינים.
"ההסכם שלי עם הפונדקאית בהודו," כתב שיינפלד, "לא מבוסס על ניצול הדדי, אלא על החלפה הדדית של כאב בתקווה. היא אמנם באה מקאסטה נחותה בעולם השלישי, ואני בא מן המערב הלבן. אבל היא באה ממאבקה לפרנס ולדאוג לחינוך ילדיה, ואני בא עם מצוקת הלב שלי, הכמיהה לילד, שאם לא הייתי פועל מהר, לא הייתי זוכה לממשה."
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4203862,00.html
עד כאן הכל טוב ויפה ואי אפשר שלא לאחל לו אושר ונחת מהילדים, דא עקא, בדומה לגולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון, "הישועית", "אוהבת הזולת" (הקימה מכון בשם "זולת", גם אילן שיינפלד "אוהב" את הזולת.
"התמונות המטרידות בכל הקשור לכיבוש טליבאן את אפגניסטאן אמורים להדיר שינה מכל אדם בר דעת... אסון הומניטארי נורא, ההופך נשים שאינן נשואות מגיל 12 ואילך לקורבנות מין," כותב שיינפלד. "טליבאן הכובש ינהיג באפגניסטאן את חוקי השריעה, שלהם ולערכי החירות, השוויון והצדק אין שום דבר במשותף. (ומה עם החמאס? נ.כ.) זו הסיבה שיזמתי לפני כשבוע גילוי דעת, המופנה למדינות המערב וקורא להן להוציא רכבת אווירית להצלת נשים, אנשי תקשורת ופעילי זכויות אדם מאפגניסטאן. בהיותה חלק מגוש המערב. גם מדינת ישראל אינה יכולה להישאר שוות נפש למול המתחולל באפגניסטאן. ישראל מוכרחה להיות ראש וחלוץ בכוחות ההצלה הבינלאומיים. עליה לשלוח לאפגניסטאן מטוסי תובלה, תחת כל דגל שתבחר לעשות זאת, לקלוט לתוכם פליטים ולהביאם אל מקום מבטחים. אם חלילה תתפתח מלחמה בין ישראל לאיראן ושלוחותיה, לא נוכל לצפות להצלה ממדינות העולם אם לא ניחלץ כעת להצלה."
(אילן שיינפלד, "לעזור לאפגנים ובייחוד לאפגניות", אל-ארצ', 22.8.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10140451
לב מי לא יפעם מהלב האלטרואיסטי של שיינפלד. קיימת רק בעייה קטנה. באפגניסטן יש כעשרים מיליון נשים. איך יביאו אותם לישראל? איך בדיוק ינחתו מטוסי התובלה הישראליים באפגניסטן? מי יתיר להם לנחות? האם עשרים מיליון הגברים האפגנים יתירו סתם כך לנשים האפגניות לטוס לישראל? אולי שיינפלד ייהפך לסופרמן ויטוס ויעלה את כולן?
והיכן בדיוק ישכן שיינפלד את עשרים מיליון הנשים האפגניות? האם בגליל? האם שיינפלד מייחל לכוח עבודה זול שיטפל בילדיו כפי שהגדיר: "לא מבוסס על ניצול הדדי, אלא על החלפה הדדית של כאב בתקווה"?

מואיז בן הראש הגזען האנטי-אשכנזי מכה שנית באשכנזים
כזכור לקוראי המכתב העיתי, כבר כתבתי בעבר על הגזען האנטי-אשכנזי, האפרו-מרוקני, בן הראש, שכל מהותו היא שנאת אשכנזים.
מואיז בן הראש, יליד מרוקו (1957) זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית. (30 אלף שקל) בראש ועדת הפרס עמדו פרופ' גלית חזן רוקם, והחברים בה היו ד"ר ענת ויסמן והסופר מאיר שלו. על שירתו של בן הראש, כתבה הוועדה, כי היא שירה פולמוסית, פרועה ומבקשת צדק, "הנוסח השירי של בן הראש משלב הומור עצמי, רושם של דיבור ישיר, כן ובלתי מצונזר."
 עוד הוסיפו חברי הוועדה כי מואיז בן הראש "מאלץ אותנו להתמודד ללא כחל וסרק עם שאלות של זהות ושייכות, הגירה וקיפוח, הכרח ובחירה. יחד עם המשורר אנו נכנסים למלכודות שמציבה המציאות למי שנמצא כאן, כלומר למי ש'לא הולך לשום מקום.'"
לדברי השופטים הוא כותב שירה "לא נחמדה", אך הוא נמצא "ראוי לפרס למרות, ובעבור, תכונה זאת."
פרס עמיחי ניתן על ידי עיריית ירושלים ומשרד התרבות כאות הוקרה למשוררים על ספר שירים שיצא לאור בשבע השנים האחרונות או על מפעל חיים. מטרותיו של הפרס הן: שימור והפצת מורשת עמיחי, עידוד מצוינות של משוררים ישראלים ואיכות ביצירה העברית.
"המצוינות" של מואיז בן הראש, מתמקדת בשנאת אשכנזים. בשיר שכתב מקלל בן הראש את ביאליק תוך כך שהוא ממחזר את העלילה הגזענית השקרית על ביאליק לפיה הוא שנא ספרדים:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.934678
והנה פאר יצירתו הפואטית של בן הראש: "אנעל אבוק ביאליק":
http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.1684610

אִנֲּעָל אַבּוּק בְּיָאלִיק
אִנֲּעָל אַבּוּק פְּרַס בְּיָאלִיק
מִשָּׁנָה לְשָנָה זֶה נַעֲשֶׂה מַגְעִיל יוֹתֵר
הַשָּׁנָה שׁוּב זָכָה מְשׁוֹרֵר אַשְׁכְּנַזִּי
בִּפְרַס בְּיָאלִיק
שֶׁהָפַךְ לִפְרַס Bעָאלֶק
אִנֲּעָל הַ-BOOK
מַר בְּיָאלִיק
אִנֲּעָל אַבּוּק
שׁוּב גָּנְבוּ אֶת כַּסְפֵּי מִסֵּינוּ הַדַּלִּים
וְהֶעֱבִירוּ אֶת כַּסְפֵּנוּ לְאַשְׁכְּנַזִּי בֵּינוֹנִי
אִנֲּעָל אַבּוּק שׂוֹנְאֵי סְפָרַדִּים
כִּי הַעֲרָבִים מַזְכִּירִים לוֹ סְפָרַדִּים
וּמָה אִם מְשׁוֹרֵר הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא
שׂוֹנֵא גֶּרְמָנִים כִּי הֵם מַזְכִּירִים לוֹ אַשְׁכְּנַזִּים?
הֲיִיתֶם אוֹמְרִים אִנֲּעָל אַבּוּק
בְּכָל כֹּחַ גְּרוֹנְכֶם, לֹא?
וּמָה אִם לֹא אָמַר? אָז לֹא אָמַר
אֲבָל עַכְשָׁיו פְּרַס בִּי-עָאלֶק
כְּבָר אוֹמֵר אֶת מַה שֶּׁהַמְּשׁוֹרֵר הַלְּאֻמִּי
אָמַר (אָמַר אָז אָמַר, אָז מָה?)
לְאֻמִּי שֶׁל מִי? יַעְנוּ לְאֻמִּי
אִנֲּעָל הַבּוּק, אִנֲּעָל הַלּוּק
כֻּלָּה כָּתַב חֲמִשָּׁה שִׁירִים סְבִירִים
חַמְסָה חַמְסָה
וּכְבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר לְאֻמִּי.

בן הראש טוען לאיכות הפואזיה שלו כך: "וְאִם תֹּאמְרוּ קְלָלוֹת זֶה לֹא שִׁירָה / עֲלֵיכֶם מוּטֶלֶת הַהוֹכָחָה / אֲפִלּוּ הָיְתָה כָּאן חֲרִיזָה."
אז הוכחתי שקללות זה לא שירה. את "השיר" כתבתי כמובן כפאראפראזה הומוריסטית אבל, הנה הוכחתי שאני יודע לקלל לא פחות ממשורר מרוקאי. ע"פ התקדים של בן הראש אני מצפה לקבל על היצירה הפואטית הזו, מרובת הקללות, את פרס עמיחי, ואולי אף את פרס ביאליק...

 נעמן כהן
אִנֲּעָל דִינָךּ מוֹאִיז בֶּן הָרֹאשׁ
אִנֲּעָל דִינָךּ מוּסָה אִבְּן רָאס, אִנֲּעָל דִינָךּ.
הַשָׁנָה שׁוּב זָכַה מְשׁוֹרֵר מָרוֹקָאִי בִפְרַס אַשְׁכְּנַזִי.
שׁוּב גָנְבוּ אֶת כַּסְפֵּי מִיסֵינוּ וְהֶעֱבִירוּ אֲלֵיהֶם.
אִנֲּעָל דִינָךּ שׂוֹנְאֵי אַשְׁכְּנַזִים.
כּוּס אֶמ אֶמ אֶמ אֶמָק על הַשְׁקָרִים שְׁטָפַלְתָ על בְּיָאלִיק
כְּלוֹמְנִיק, מָראֹקַאנֶער שְׁכָּמוֹךָ,
אַתָּה חִירִיק אֲפִילּוּ בִּקְלָלוֹת.
חֲתִיכָת חָרָה שְׁכָּמוֹךָ אַ-שְׁטִיקֶלֶע דְּרֶעק.
יוֹפְּטְפוֹיוֹמָט, קִיבִּינִימָט, פִּיזְדָמָטִי,
פְּשָׁקְרֶב חוֹלֵירָה יאַסְנָה,
שָׁרְמוֹטָה אִבְּן שָׁרְמוֹטָה קוּרְבֶע,
מְשׁוֹרֵר עָאלֶק...
כֻּלָּה כָּתַב דְּרֶעק,
וְּכְבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ "מְשׁוֹרֵר פְרֶענְק".

לסיום הוסיף אהוד בן עזר הערה: " המשורר החשוב בן הראש אינו יודע כנראה שבתעתיק עברי כותבים אבוכּ ולא אבוק אבל בזכות מוצאו המיוחס נסלח לו הקול, שהרי הייחוד של העדה שלו היה נמחכּ קליל אלמלא שימרו בכּנאות, בהתנשאות ובנרגנות את הרגשת הכּיפוח שלהם מדור לדור. וזוהי קמובן הערה גזענית ברוחו של ביאליכּ."
דברים אלו הספיקו כדי לזכות אותי ואת אהוד בן עזר בשם התואר "גזען אשכנזי וצורר" באתר האנטי-אשכנזי של שאול סלע: "המאבק המזרחי – הציונות האשכנזית אם לזונות ולתועבת הארץ."
https://shaultweig.wordpress.com/category/צוררים/אהוד-בן-עזר/
(לצערי מחקו את השיר שלי, ואת שמי מהאתר בנימוק שאני "זקן לא חשוב", והשאירו רק את בן עזר, ואת משה גרנות)
שם האתר מגלם גזענות פרימיטיבית בנוסח שטירמר של יוליוס שטרייכר ששילב גזענות אנטישמיות עם רמזים מיניים. המוטו של העיתון היה האימרה שטבע היינריך טרייצ'קה – "היהודים הם אסוננו!" (בגרמנית: Die Juden sind unser Unglück).
המוטו של שאול סלע הוא האשכנזים הם אסוננו. בלשונו: "הפשעים כנגדי וכנגד בני משפחתי שצרובים בתודעתי הם של אשכנזים ולא של ערבים." באתרו מרכז סלע את כל השיקוצים שבאפשר נגד האשכנזים. הרי האשכנזים הם "זונות" ו"תועבת הארץ". (הפסוק לקוח מהברית החדשה חזון יוחנן, י"ז, 5)
בדומה לערבים-המוסלמים שכל ביקורת על גזענותם גוררת תשובה שהמבקר הוא הוא הגזען, כך גם כל הגזענים האנטי-אשכנזים מכנים כל ביקורת על גזענותם - גזענות.
בדומה למסקנה ה"מדעית" אליה הגיע לפניהם היטלר שאמר "אני הומניסט אדיר" –
Ich bin so colossal human –
"היהודי לבדו אשם בכול," מסיקים בעלי פוליטיקת הזהויות האנטי-אשכנזית כי הם הומניסטים גדולים, "האשכנזים" לבדם הם האשמים בכול.
("שיח הזהויות של יהודי ערב – מגזענות אנטי- אשכנזית לאנטישמיות קלסית ולאנטי-ציונות", 17.2.2014)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00918001.pdf
והנה אותו גזען אנטי-אשכנזי מכה בשנית סביב הפולמוס על אי הסכמת הפולנים להשיב לניצולי השואה את רכושם. היהודים האשכנזים לדבריו הם הסוחטים בתאוות בצע יהודית את הפולנים.
(האם בנימין ציפר פירסם את הדברים כתמיכה לגזענותו האנטי-אשכנזית של מעריץ נתניהו אב"ח?)

כִּמְשׁוֹרֵר יִשְׂרְאֵלִי אֲנִי בּוֹשׁ וְנִכְלָם
איגרת אל הפולנים. שיר מאת מואיז בן הראש
כִּמְשׁוֹרֵר יִשְׂרְאֵלִי אֲנִי אוֹמֵר לְמֶמְשֶׁלֶת פּוֹלִין וְלָעָם הַפּוֹלָנִי
כִּי אֲנִי בּוֹשׁ וְנִכְלָם מִן הַיַּחַס הַמַּחְפִּיר שֶׁל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל
אֶל עַמְּכֶם וְאֶל שָׂרֵיכֶם
וּמִן הָרָצוֹן לִסְחֹט מִכֶּם אֶת נִכְסֵיכֶם
קָרָאתִי אֶת מְשׁוֹרְרֵיכֶם וְאֶת סִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה
וַהֲיִיתֶם רַק שְׁנִיִּים קָרְבָּנוֹת לַטֵּרוּף הַגֶּרְמָנִי אָרִי
וְהִצַּלְתֶּם יְהוּדִים בִּמְחִיר חַיֵּיכֶם
בִּמְקוֹם זֹאת אֲנִי קוֹרֵא לְעַם הַיְּהוּדִים לְשַׁמֵּר יַחַד
אֶת מְקוֹם הַנִּסְפִּים בַּתּוֹדָעָה וּבַמַּחְשָׁבָה
מִמְּשׁוֹרְרֵיכֶם לָמַדְתִּי לִשְׂנֹא אֶת הַפָשִׁיזְם הַגִּזְעִי
וּמִן סִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה עַל מִילְיוֹנֵי הַפּוֹלָנִים שֶׁנִּסְפּוּ בַּשּׁוֹאָה
וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹדִיעַ לָכֶם שֶׁאַף אִם אֲנִי לְבַדִּי כָּאן אוֹמֵר זֹאת, אָז שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁלֹּא כֻּלָּם נִטְרְפוּ בַּטֵּרוּף הַזֶּה וְלֹא כֻּלָּם בָּזוּ לָכֶם וְלַתְּמִיכָה שֶׁהוֹשַׁטְתֶּם לַיְּהוּדִים מֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים.
(תרבות וספרות, אל-ארצ', 27.8.21)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/arabistit/.premium-1.10149364
הבנתם? בן הראש מומחה בשירת המשוררים הפולנים, ומהם למד "לִשְׂנֹא אֶת הַפָשִׁיזְם הַגִּזְעִי" (מוזר שלא למד זאת מהמשוררים המרוקאים-הערבים) שונא את מי? כמובן את הפשיזם הגזעי של היהודים האשכנזים ניצולי השואה מפולניה, הסוחטים את הפולנים את נכסיהם וזהבם, כמיטב המוטיבים האנטישמיים העתיקים. הוא כמובן כמרוקני אינו לוקה בכך.
האם מתוסכל בן הרא"ש מכך שבית משפט העליון פסק כי יהודי מרוקו שנשלטו על ידי משטר וישי אינם זכאים לפיצויים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים כי רוב הנזק שנגרם להם היה כלכלי, ולא בריאותי. סך הפיצויים לו הייתה מתקבלת התביעה – 400 מיליון שקלים.
https://news.walla.co.il/item/3456735

המאבק נגד הכיבוש הערבי באלג'יריה גובה קורבנות –
במי תומך העולם?
למה נרצח האמן האלג'יראי שבא לעזור לכבות שריפות?
החודש התחוללו שריפות רבות באלג'יריה, (היו באלג'יריה שהאשימו את ישראל במעשה). ג׳מאל בן איסמעיל, אמן ופעיל חברתי, ערבי, נסע לעזור בכיבוי השריפות שהשתוללו בצפון המדינה, אך הואשם שם בהצתה ונרצח. נשרף חיים באכזריות. הסיבה: הוא היה ערבי, זר באזור השבטים הבֶּרְבֶּרִים האימאזיע'יים, הנאבקים בכיבוש הערבי.
השבטים הצפוניים האלו מוגדרים כמיעוט אתני המונה כחמישה מיליון וחצי בני אדם, להם היסטוריה עקובה מדם במאבק נגד שלטונות הכיבוש של הערביים-אלג׳יראיים. עד שנות האלפיים המוקדמות נאבקו השבטים עם המשטר האלג׳יראי הערבי על הכרה בשפתם ובתרבותם האימאזיע'ית, ורק ב-2016 הכיר הפרלמנט בשפתם כשפה רשמית לצד הערבית. אך בשנת 2017 אותו פרלמנט סירב לתיקון חוקתי שהיה אמור לחייב את כל בתי הספר באלג׳יריה ללמד אימאזיע'ית, והמתחים, האיבה והאלימות התעוררו מחדש.
בינתיים עצרו השלטונות הערבים-אלג׳יראיים 36 חשודים במעורבות ברצח. כמה מהם טענו ששריפתו של ג'מאל בן איסמעיל נועדה לעורר את תשומת לבם של השלטונות למתרחש באזור השבטים. מדויק יותר לומר שהיא נועדה להתגרות בשלטונות, להכריז מלחמה עליהם, להנכיח את הקונפליקט המתמשך והעקוב מדם נגד הכיבוש הערבי-האלג׳יראי, שלמרות הכרתו הרשמית בשפה ובמורשת האימאזיע׳ית, ממשיך להדירה מהמרחב התרבותי האלג׳יראי הכללי. בני השבטים אמנם שרפו את ג'מאל, אבל בפועל הם רצו לשרוף את המשטר האלג׳יראי שממשיך לדכא אותם.
(רג'אא נאטור, "למה נרצח האמן האלג'יראי שבא לכבות שריפות?", אל-ארצ'- 26.8.21
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/arabistit/.premium-1.10149364
מטבע הדברים גברת נאטור, המגדירה עצמה פאן ערביסטית, לא מעבירה את הקונטקסט העיקרי. יש כאן מאבק לאומי נגד הכיבוש הערבי. ילידי המקום מאסו בכובשים הערבים (הגרועים בהרבה מהצרפתים) הקולוניאליסטים הערבים מנסים מאז הכיבוש הערבי למחוק את שפתם ותרבותם של העמים הכבושים בכל מקום ובמיוחד במגרב. למרבה הציניות אנשים יזדהו עם טרור ערבי אבל לא עם טרור אנטי ערבי שמטרתו סוף לכיבוש הערבי.
ואיפה כל ארגוני זכויות האדם? האם שמעתם בעולם ארגונים המוחים נגד הכיבוש הערבי? איך זה שכל כך רבים תומכים בטרור הערבי ומתנגדים לטרור הבֶּרְבֶּרִי נגד הכובשים הערבים?

בישראל שריפת יהודי מעוררת הפגנות למען השורפים
בישראל הטרור הערבי התובע כיבוש ערבי הוא ששורף. המדען, ראש סוכנות החלל הישראלית, וחתן פרס ישראל, אבא הרשטיין-אבי הר-אבן, נרצח באכזריות בשריפה ע"י אספסוף של ערבים-מוסלמים בפוגרום שעשו ביהודים בעכו במאי 2021. והנה לאחר המעשה לא יאומן, עתה אספסוף ערביי עכו מפגין למען החמאס ולמען שחרור הפורעים שנעצרו. ראו את הכרזה: "עכו לא תנטוש את בניה בבתי הכלא של הכיבוש":
https://rotter.net/forum/scoops1/712504.shtml
אחרי שקראו לחמאס להתערב לטובת עצורי הפרעות בעכו, ולפעול לשחרורם של הפורעים הערבים כתנאי להחזרת חטופי צה"ל, יצאו המוני ערבים-מוסלמים בעכו לצעדת לפידים במחאה נגד המשטרה ומדינת ישראל שמחזיקה בעצורי הלינצ', הביזה וההצתות מאירועי שומר החומות.
https://rotter.net/forum/scoops1/712491.shtml
וכמובן לא מפתיע. מי משתתף בהפגנה? היוונייה-נוצרייה שהסתערבה בכפייה בגין הכיבוש הערבי, אעידה תומא סלימאן, וכמובן איש התנועה האיסלמית-החמאס-רע"ם, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, סעיד אל חרומי.
https://rotter.net/forum/scoops1/712508.shtml
ח"כ סעיד אלחרומי מרע"מ הלך השבוע לעולמו מהתקפת לב בגיל 49. (האם נקפו ליבו מצער על מדיניותו הגזענית?) – ומיד חש נשיא המדינה, יצחק הלוי הרצוג, וספד לו: "שליח ציבור מאיר פנים ונבון שייצג נאמנה את החברה הבדואית בנגב."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=712954&forum=scoops1
הגדיל לעשות, שר החוץ, והחליף העתידי, יאיר למפל-לפיד, שהספיד את אלחרומי בסוכת האבלים: ואמר ש"נפל בקרב."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=713134&forum=scoops1 
מעניין לאיזה קרב התכוון יאיר למפל-לפיד?

רע"ם תולה תקוות בטליבאן
בכיר ברע"מ השותפה לממשלה הלא ציונית הראשונה בתולדות המדינה, שואב עידוד מהשתלטות הטליבאן על אפגניסטן לקראת תנופה אסלאמית עולמית, וכיבוש ישראל.
השייח' חמאד אבו דעאבס מכהן בתפקיד יושב ראש של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית ויו"ר מועצת השורא של הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ). סגנו של דעאבס כיושב ראש הפלג הוא חבר הכנסת מנסור עבאס, שהינו יו"ר מפלגת רע"מ – פירסם פוסט בספר הפנים שנשא את הכותרת "אפגניסטן: צעד גדול בדרך ארוכה," ובו הוא ניתח את השתלטות ארגון הטליבאן על אפגניסטן תוך סילוק המשטר הקודם והכוחות האמריקניים.
השיח' אבו דעאבס כותב: "אנו אופטימיים. אנו בטוחים שכל הרודנים (הלא מוסלמים נ.כ.) יעזבו במוקדם או במאוחר, שכל הכיבושים יסתלקו, שהעתיד הוא לדת (האסלאם) הזו ולאומה (האסלאמית) הזו ושהחולשה והשסע של האומה (האסלאמית) הזו הם לא יותר מאשר מצב פתולוגי שתלוי בהגמוניה המערבית. אם ההגמוניה (המערבית) הזו תיסדק, אז כל משטרי השחיתות והעריצות ייפלו בדיוק כפי שנפל המשטר האפגני-אמריקני."
https://rotter.net/forum/scoops1/713191.shtml
האם השייח מרע"ם מייחל להפלת משטר ממשלת בנט-לפיד-עבאס?

למה התכוון ערפאת?
עיתונאי בריטי-פלסטיני – עבדול ברי אטואן, מספר לאחרונה, בהקשר הפינוי מאפגניסטן: "פגשתי את עראפת בטוניסיה ביולי 1995, והוא הציע לי לצאת להליכה איתו באחת בלילה, הוא אמר לי אתה תראה את היהודים מרגישים את פלסטין כמו שעכברים מרגישים ספינה טובעת. אתה תזכה לראות את זה בזמנך."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=712728&forum=scoops1
מוחמד יאסר ערפאת כזכור הוא חתן פרס נובל לשלום "על ישראל".

האם זו גזענות או מאבק נגד הגזענות?
הטייקונים עמוס שוקן, וליאוניד בוריסוביץ נבזלין, יוצאים במאמר מערכת בעיתונם נגד מה שהם מכנים "גזענות".
"בבית הספר 'נוף ים' בהרצליה. הורי תלמידים העולים לכיתה ב' מתנגדים בתוקף להחלטה האמיצה של המנהלת, לשבץ לכיתה מחנכת ערבייה. כל זאת אף על פי שהובהר, כי תוצמד לה מורה חונכת, מורה אחרת תלמד עברית ותורה, והמורה הערבייה לא תעביר תכנים העוסקים, למשל, בחגים יהודיים.
"'זאת לא גזענות ואפלייה, זאת הבחנה מותרת,' אמר ל'הארץ' אחד ההורים. נראה, שהוא עצמו סובל מחינוך לקוי בתחום הערכים וגם בהיסטוריה למתחילים שכן טרם שמע על ביטול הדוקטרינה הגזענית 'נפרד אבל שווה' בארצות הברית. לו ולהורים אחרים ב'נוף ים' אין בעייה עם מורים ערביים, כל עוד הם רחוקים מילדיהם. ואם אין ברירה – שיתמקדו בהוראת מקצועות 'כשרים' בלבד. מתמטיקה, למשל, זה בסדר, אבל לחנך כיתה? עד כאן.
"לטענת ההורים, מינוי מחנכת ערבייה יסתור את מטרות החינוך הממלכתי כפי שהן מופיעות בחוק, ובהן 'חינוך לערכים יהודיים, ציוניים וערכי מורשת ייחודיים ברוח מגילת העצמאות.' אלא שהחוק כולל גם מטרות, הזוכות להקפדה פחותה במערכת, כגון: 'חינוך לאהבת אדם', 'לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים... וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים.' מטרות החינוך הממלכתי אף כוללות הכרת 'השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית... ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.' הורה אחד הביע באנונימיות פחדנית דאגה מפני תסריט, שלפיו המורה לא תעמוד בצפירה ביום הזיכרון. 'יש לנו זכות לשאול אותה אם היא תעמוד דום בצפירה, או שאנחנו צריכים לחכות לצפירה כדי לדעת את זה. אם אגיד לילד שלי לעמוד (בצפירה), והוא יענה לי 'אבל המורה לא עומדת', מה אגיד לו?' תהה. הנה הצעה לאב המודאג: להגיד לילד את האמת. אם המורה לא תעמוד בצפירה, התלמידים ייחשפו לעובדה, שישראל היא מדינה מורכבת ובה דילמות אזרחיות. הם רק ירוויחו מהשיעור הזה לכל החיים. או, במילים של חוק החינוך, יחזקו את 'כוח השיפוט והביקורת, סקרנות אינטלקטואלית ומחשבה עצמאית.'
"דווקא אחרי גל האלימות הקשה, שהנכיח את הרגישות ביחסים בין יהודים לערבים במדינה, יש לשבח את המנהלת על הצעד הזה, לחזק אותה ולקוות שההורים יתפכחו."
("מאמר מערכת, זו כן גזענות", אל-ארצ'י, 26.8.21*
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.10150607
האם הורים השוללים מורה ערבייה לילדיהם עושים זאת מחמת גזענות, או זה בעצם מעשה אנטי-גזעני? שלילה של מורה ערבייה בכלל – זו כמובן גזענות, אבל מחובת ההורים לוודא שהמורה הספציפית העתידה ללמד את ילדיהם אינה גזענית בעצמה. לכן הכרחי הוא שהמורה הערבייה תצהיר בפני התלמידים את ההצהרה הבאה: "שלום ילדים, מתוך אמונה בייעודי כמורה ומחנכת אני כערבייה-מוסלמית-סונית הדוגלת בהומניזם, רואה בדברי מוחמד (המופיעים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לרצוח את היהודים הקופים והחזירים:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
גזענות שאני מגנה מכל וכל."
במידה ולא תצהיר המורה הערבייה על אי גזענותה, אסור לקבלה לעבודה כי יש להילחם נגד הגזענות. (באותה מידה אסור לקבל מורה יהודייה גזענית הרואה ברצח כל הערבים מופת מוסרי)
אף הורה לא יהיה מוכן לתת למישהו הדוגל ברצח ילדיו כמופת מוסרי את החינוך של ילדיו.
שאלה נפרדת היא מה תסביר למשל המורה הערבייה לתלמידיה היהודים עת תיקח יום חופש לרגל חגיגתה את חג יום ההולדת של מוחמד, האם היא תציג את מוחמד שלכבודו היא חוגגת – כצורר, רוצח וגזען אנטישמי, כמחסל היישוב היהודי בערב, רוצח ההגברים ומוכר הנשים והילדים לעבדות ומחרים רכושם, והתובע את רציחתם כתנאי לגאולה, או תציג אותו ואת מעשיו כמופת מוסרי?
(למותר לציין כי שוקן ונבזלין צינזרו את התגובה שלי מעיתונם)

הביביפוביה עשויה להועיל. לא כל רע בא להזיק
הביקור של נפתלי בנט בבית הלבן הסתיים לבסוף (מבחינתו לפחות של בנט) בהצלחה. ג'וסף רובינט ביידן אמר: "נוודא שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני. אם המגעים הדיפלומטיים עם איראן ייכשלו, נפנה לנתיבים אחרים." (לא ברור מהם בדיוק). וכן ביידן הבטיח לממן את כיפת ברזל ולקדם קבלת ויזות. מסתבר שהביביפוביה של הנשיא ביידן יש בה בכל זאת מהחיוב. נפתלי בנט, שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע, ו"אורתודוכסי משיחי", המתנגד בריש גלי לפתרון שתי המדינות, התקבל בחמימות בוושינגטון ובניו יורק טיימס, ללא העוינות בה התקבל תמיד נתניהו. ונושא "שתי המדינות" וההתנחלויות נדחק לקרן זווית. הנה מסתבר שהעוינות כלפי נתניהו מועילה משהו למדיניות הישראלית. השאלה הגדולה האם בנט ייאלץ לשלם מאוחר יותר את המחיר, ובריבית.
נעמן כהן