שַׁבָּת אחרי יום חג
וחג רוֹדֵף שַׁבָּת,
וכל עוד יש פה שֶקֶט,
הרֵי זו לי אַחַת –
עַצְלוּת המענֶגֶת
הכול זורֵם לְאַט,
כְמוֹ נִים של צהריים
על יָם רגוּע שָט.

כבר סתיו מקיש בַּדֶּלֶּת
וְרוּח מלטֵף,
וכבר צינה זוחלת
בערב העוֹטֵף
בְּרוֹך את מְּלוא החֶלֶד
וְגֶשֶׁם מטַפְטֵף,
כמו צעדיו של ילד
המהלֵך יָחֵף.

מחר אצא לדרך,
מחר אשוב לִשְׁעוֹט,
ובעמל ופֶרֶך
שוב בחוּלין לִתְעוֹת,
"אחרי חגים" – מחר הוא –
לפרעון חובוֹת,
לצאת מתוך הרוֹגע
אל פֶרֶץ תאוֹות.
עקיבא נוף