האם ממשיך לשמור על זכות השתיקה?
האם בוגד בערכי תנועת העבודה?
ואולי אלו הם רק הפקידים?
תקציר: עם התמנותו של יצחק הרצוג לנשיא המדינה, בירכתי אותו על המינוי ובקשתי ממנו שלאור ההסתה נגד יצחק רבין ז"ל כרוצח אנשי אלטלנה, שיפעל למען הנצחת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל, על האנדרטה לזכר הרוגי אלטלנה. הדגשתי שאני פונה אליו מאחר והנשיא הקודם, ראובן ריבלין, כתב לי שטרם הגיע הזמן להנצחתם, ורק בעתיד הדבר יתאפשר. מובן שצרפתי למכתבי את דבריו.
למרבה תימהוני קיבלתי ב-10.10.21 מכתב שעל מנת לקבל תשובה מהנשיא אני נדרש לוותר על סודיות מצבי הבריאותי, הנפשי, הסוציאלי, הכלכלי, השיקומי, החינוכי, וכל מחלה שהיתה לי בעבר או כעת, הכנסותיי, שכרי, תגמוליי, בעבר, בהווה, ובעתיד...
לאחר שמחיתי על הדרישה הבלתי דמוקרטית הזו (ראו מכתבי ב"חדשות בן עזר" 1673) קיבלתי את התשובה הבאה:

19.9.21
נעמן שלום,
אנו מודים לך על פנייתך, ניכר כי נושא הנצחת חללי צה"ל שנפלו במסגרת פרשת אלטלנה חשובה וקרובה לליבך.
לאחר בירור עם הגורמים הרלוונטיים נמסר לנו כי בעבר הנשיא לשעבר ראובן ריבלין נתן את התייחסותו לפנייה.
ההתייחסות מצורפת למייל זה ותוכנה עודנו רלוונטי.
מקווים שבעתיד נמצא את הדרך לזכור את הנופלים כולם בכבוד הראוי להם.
בברכה,
מזכירות צבאית לנשיא המדינה
בית הנשיא
רח' הנשיא 3
ירושלים 92188

אז ראשית, הכבוד והתהילה לכבוד הנשיא הקודם, ראובן ריבלין. אמנם לא אהבתי את תשובתו ואף קראתי לו "נשיא חצי המדינה", אבל הוא ענה לי ביושר ובגלוי על פי השקפת עולמו, ועל כך מגיעה לו כל התהילה והכבוד.
מהתשובות העקיפות שאני מקבל בשם הנשיא לא ברור לי האם הנשיא הרצוג מבכר להמשיך ולשמור על זכות השתיקה, תוך בגידה בערכי תנועת העבודה? או שמדובר בעצם רק באי הבנה של פקידיו?
אשר על כן שלחתי ל"מזכירות הצבאית" את המכתב הבא ונקווה שהתהייה תיפתר מפיו הוא:

29.9.21
"מזכירות צבאית" שלום רב,
ראשית תודה על התשובה. אני שמח שאינך דורשת עוד ויתור על הפרטיות כדי לקבל תשובה מהנשיא, כי אנו חיים במדינה דמוקרטית.
הפנייה אלייך בלשון נקבה היא קצת הזויה. למיטב ידיעתי "מזכירוּת צבאית" אינה יכולה לכתוב מכתב. (מזכיר, או מזכירה יכולים). לפי ויקיפדיה המזכיר הצבאי של הנשיא הוא עלא אבו רוקן, האם הוא מתבייש לחתום בשמו?
לא ברור לי מדוע בכלל טרחתם לחפש בארכיון את מכתבו של הנשיא הקודם ראובן ריבלין שהרי כללתי אותו במכתבי לנשיא יצחק הרצוג, כנימוק לבקשתי.
בטוחני שלא העברתם את מכתבי לנשיא, והוא גם לא קרא את בקשתי, שכן שלא עולה על הדעת שהנשיא יצחק הרצוג (בניגוד לראובן ריבלין הרוויזיוניסט, יוצא מפלגת חרות, והליכוד, וחסיד האצ"ל, שראה את פרשת אלטלנה כפרשה מכוננת עבורו), שהיה ראש "מפלגת העבודה", ואמון על מורשתה, מורשת ההגנה, הפלמ"ח, וזיכרון יצחק רבין ז"ל, יצטט את מכתבו של ראובן ריבלין כדעתו שלו ש"טרם הגיעה השעה להנציח את חיילי צה"ל על אנדרטת אלטלנה," ובכך יבזה את זכרם ומורשתם.
אשר על כן אודה לכם אם תוכלו להעביר לו את המכתב והבקשה, כי תשובה כזו ששלחתם בשמו, תשובה המבזה את חללי צה"ל, ואת זכרו של יצחק רבין ז"ל, עלולה חלילה לפגוע בו.
תודה רבה.
נעמן כהן

אעדכן אם תהיה תשובה.

מכונית ריקה
לאחר בחירתו של קלנמט ריצ'רד אטלי, הרוזן הראשון מאטלי, לתפקיד ראש הממשלה, אמר עליו וינסטון לאונרד-ספנסר-צ'רצ'יל: ""מכונית ריקה עצרה ליד רחוב דאונינג 10 וממנה יצא קלמנט אטלי..."
כפרפראזה לצ'רצ'יל: מכונית ריקה עצרה ליד השדרה הראשונה 742 בניו יורק וממנה יצא נפתלי בנט שנאם באו"ם בפני אולם ריק, בו תקף את ד"ר שרון אלרואי-פרייס.
צ'רצ'יל הוסיף על אטלי: "אטלי הוא אדם צנוע מאוד, ויש לו סיבות רבות להיות כזה..."
היפוכו הגמור בנט, הוא אינו צנוע כלל, אלא מגלומן. אטלי אגב, כאיש הלייבור, הביא באמת מדיניות של "שינוי" ו"ריפוי" לחברה האנגלית לאחר מלחמת העולם השנייה בחוקים הסוציאליים שתיקן. (לא במדיניות הציונית).

ומי יציל את ישראל מאיראן?
מיד לאחר נאומו של בנט יצא עיתון "הארץ" בהצהרה: "'רק בעלי יציל את ישראל מאיראן,' היא צעקה. [הכוונה לשרה], הקונספציה הזו קרסה..."
https://twitter.com/Haaretz/status/1442332052062228481?s=03
מסתבר שלעמוס שוקן וליאוניד נבזלין יש קונספציה חדשה: בנט הוא שיציל את ישראל מאיראן!

שלטון מטהר ידי מחבלים
אמר רבי יהושע בן לוי: "כסף מטהר ממזרים" (בבלי קידושין ע"א א')
אמר יועז הנדל (הסוחר): "טיבי אינו תומך טרור."
אמר מתן כהנא: "אנשי 'התנועה האיסלמית'-'האחים המוסלמים'-החמאס-רע"ם, אינם תומכי טרור." (למרות שלפני הבחירות "ימינה" ביקשה לפסול אותם לכהונה בכנסת בגלל תמיכה בטרור).
https://mobile.srugim.co.il/article/601906
מה לא עושים למען שלטון וכסף? מטהרים ממזרים וטרוריסטים.

יד רוחצת יד – הון שלטון עולם תחתון
רגע לפני סיום כהונתה כיו"ר הרשות השנייה, מעלה יועז הנדל (הסוחר) את שכרה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מ-10,000 שקל בחודש לכ-30 אלף שקל בחודש, הפרש מצטבר, בסך כמיליון שקל, שישולם רטרואקטיבית, וההעלאה תעוגן בתקנות לטובת היו"ר הבא אף שהנדל מקדם את סגירת הרשות השנייה.
(רפאלה גויכמן, "הנדיבות התמוהה של השר הנדל כלפי שמאלוב-ברקוביץ'", אל-ארצ', 26.9.21)
https://www.themarker.com/advertising/.premium-1.10241192
כשר בממשלה הלא ציונית של "השינוי והריפוי" במה מתבטא אצלו "השינוי"? בהכשרת אחמד טיבי כמתנגד טרור, ובמה "הריפוי"? במתן כספי ציבור לצרכי "שמירינג"?
וכבר אמר הפילוסוף הרומי לוקיוס אנאוס סנקה: Manus manum lavat "יד רוחצת יד."

המשל הנכון של מאיר איילי – גם הומניסטיקה וגם יהדות
רות קלדרון, ממובילות תנועת "ההתחדשות היהודית" (מוזר אגב מה חיפשה אצל יאיר למפל-לפיד?) מצטטת את דברי המורה שלה, מאיר איילי, שדימה את מצב התרבות היהודית לספינה שנטרפה. על גבי השברים שנותרו מצטופפים שני ציבורים, שהצליחו להציל מטביעה את מיטב רכושם – הספרים שהיו איתם. "אנחנו הבאנו את ההומניסטיקה ואת התרבות המודרנית," אומר איילי, "והדתיים הביאו את אוצר הספרים היהודיים המסורתיים. עכשיו אנחנו צריכים אלו את אוצרות אלו."
(רות קלדרון, "בין כדורגל, אחרי בית הכנסת בשבת, לבין ים בשבת בבוקר", "אל-ארצ', 5.9.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10184315
המבקר דן מיזוץ'-מירון יוצא בביקורת חריפה נגדה, ונגד המשל של מאיר איילי. "לכאורה, משל נאה," אומר מיזוץ'-מירון, "אבל המשל שלו לא מחזיק מים. הוא אינו משקף את המציאות."
ומה הנימוק שלו?
"ספרות שלימה," טוען מיזוץ'-מירון, למשל הספרים החיצוניים, המקבים, יהודית, כתבי פילון האלכסנדרוני, כתבי יוספוס פלאוויוס, קדמוניות היהודים, מלחמת היהודים נגד הרומאים, אינם חלק מארון הספרים היהודי. "אילו היה עלינו להסתמך על אבות אבותינו הדתיים," ממשיך טוען מיזוץ'-מירון, "היינו יודעים מעט שבמעט על החיים היהודיים החברתיים והפוליטיים של היהודים לפני המרד ברומאים ובמהלך המרד. לא היינו יודעים, למשל, על סיפור הגבורה של לוחמי מצדה." והוא ממשיך ומונה גם את שירת ימי הביניים, וספרות האידיש.
(דן מירון, "הבו לנו יהדות מבוזרת", אל-ארצ', 19.9.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10220434
הביקורת של דן מיזוץ' מירון פשוט אינה לעניין, ומזכירה את הביקורת שלו על לאה גולדברג שניסה להקטינה ולבזותה. להיפך, כבלעם הוא תוקף את מאיר איילי, ובעצם רק מאדיר את מפעלו.
גילוי נאות. זכיתי ללמוד אצל מאיר איילי ז"ל. אדם ומורה נפלא, שאת כל חייו הקדיש למען התרבות היהודית. שיעור התלמוד של מאיר איילי היה מכיל עולם ומלואו, הומניסטיקה במיטבה. בשיעור היה עובר מסוגיית "תנורו של עכנאי", ו"אחרי רבים להטות", ועד פאוסט של גתה. מסוגיית "האם יש שליח לדבר עבירה," אל עגנון וברנר.
(על אויגן הירשלר-מאיר איילי, תולדות חייו, והמאבק שלו על היהדות בקיבוץ, כתבתי בהרחבה ב"חדשות בן עזר" 1267)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01267.php
על יוסף בן מתתיהו ומצדה למדנו גם קודם, אבל תלמוד למדנו רק אצלו.
והמשל שלו נפלא. "אנחנו הבאנו את ההומניסטיקה ואת התרבות המודרנית," אומר איילי, "והדתיים הביאו את אוצר הספרים היהודיים המסורתיים. עכשיו אנחנו צריכים אלו את אוצרות אלו." אמת ויציב. מאיר איילי בשיעוריו הביא את הכיל. הוא הוא היה הספינה שניצלה, הוא לימד את "ההומניסטיקה ואת התרבות המודרנית," ואת "אוצר הספרים היהודיים-המסורתיים."
מה רוצה דן מיזוץ'-מירון – שנלמד רק את הספרים שהוא מזכיר, ונאבד את אוצר הספרים היהודי?

המאבק על איתן בירן – מאבק יהודי, תרבותי, ציוני, ואף עדתי
נראה שהמאבק על הילד הקטן איתן בירן, לובש מאבק תרבותי, לאומי, מסורתי, ואף עדתי.
בעוד שבעבר בכל המאבקים על ילדים היה הציבור נוטה לטובת חייהם בארץ, בתרבות היהודית-ישראלית-עברית, עתה המצב שונה. במיוחד בעיתון אל-ארצ' המבטא תמיד דעות של של עידוד ירידה והתבוללות.
בכל מאמרי הדעות באל-ארצ' מובע זעם על עצם המחשבה שהילד יחיה בארץ, ויגדל להיות יהודי, ורחמנא ליצלן ישרת בצבא "הכיבוש" (כדאי לקרא את הטוקבקים). הציונות מוצגת כנוגדת את טובת הילד. "להוסיף את הנימוק היהודי המכונה 'לאומני' זה להוסיף חטא על פשע." כמובן שגם הרצון לגדלו כיהודי, ולתת לו חינוך יהודי, ולא לחנכו במנזר כאיטלקי קתולי, נתפס באל-ארצ' כראוי לגינוי. המאבק גם נושא אופי עדתי כאשר משפחת האם פלג (לשעבר אלפסי) מוצגת כמשפחה פושעת שעצם השהייה של הילד איתה מנוגדת לטובתו.
(סביונה מאנה, "ביתו של איתן הוא בפאוויה", אל ארצ', 19.9.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10217702
(יסמין לוי, "ומה יקרה אם איתן לא יגדל על אדמת הקודש?" אל-ארצ', 20.7.21)
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/.premium-1.10014443
נעמן כהן