Der Besuch der alten Dame
אנגלה מרקל – אשת שתי הנשמות
 
אצל פאוסט, הדמות הגרמנית ביותר שיצר יוהאן וולפגנג פון גתה, שכנו שתי נשמות:
Zwei wohnen, ach! in meiner Brust
Die eine will sich Seelen von der andern trennen.
"שְתֵּי נְשָמוֹת בְּקִרְבִּי שוֹכְנוֹת, אַחַת לִרְעוּתָהּ צָרוֹת וְעוֹיְנוֹת." (תרגום יעקב כהן).
בדיוק כמו שאצל פאוסט שוכנות שתי נשמות, כך גם אצל אנגלה דורותיאה קאז'מירצ'אק-מרקל, קנצלרית גרמניה, שוכנות שתי נשמות.
האחת הפכה למפיסטו.
מחד פראו מרקל חוזרת תמיד על מחויבותה של גרמניה לביטחון מדינת היהודים וכאות לכך היא מארגנת פגישה משותפת של שתי הממשלות, ממשלת גרמניה וממשלת ישראל, ומאידך היא מכניסה להסכם הקואליציוני הנוכחי של ממשלתה סעיף נאצי לפיו שטחי יהודה ושומרון חייבים להיות "יודןריין", נקיים מיהודים, (שוו בנפשכם החלטה קואליציונית של ממשלת ישראל שלפיה למשל רובע קרויצברג בברלין חייב להיות "דויטשהריין" נקי מגרמנים), וגרמניה מצביעה בכל הפורומים הבינלאומיים בהתאם להחלטה הנאצית הזו.
מחד גרמניה טוענת שהיא נגד מדיניות איראן להשגת נשק אטומי ולהשמדת ישראל – ומאידך בגלל רצונה ברווח כלכלי מסחר עם איראן גרמניה לוחמת נגד הסנקציות על איראן ובעד הסכם הגרעין שלה המבטיח לה את השגתו, מרצון לרווח כלכלי ממסחר עם איראן.
מחד פראו מרקל מוכרת לישראל צוללות ומממנת חלק מעלותן (ע"ח חלק קטן מהפיצויים שחייבת גרמניה המזרחית ליהודים) ומאידך פראו מרקל מתנה את מכירת הצוללות במו"מ מדיני שיביא לנסיגת ישראל מיו"ש, והגדילה את המימון הגרמני של אונר"א ל-170 מיליון יורו, ובנוסף היא מממנת בהון עתק ארגונים פרו-איסלמים החותרים לחיסול המדינה היהודית כעדאלה, "זוכרות", BdS,  ועוד.
בשפראו מרקל שמעה שנשיא ארה"ב טראמפ מתעתד להכיר בירושלים כבירת ישראל, היא ניסתה להניא אותו מכך ואיימה על כל מדינה לבל תלך בעקבותיו. ירושלים לדידה חייבת להיות ערבית-מוסלמית.
בתשעה באב 2013 קיבלו מדינות האיחוד האירופי בהובלת פראו מרקל בגרמניה החלטה היסטורית. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, באירופה מסמנים יהודים. לפי האיחוד שטחי יהודה ושומרון חייבים להיות "יודן-ריין" ולכן היהודים הנמצאים שם, הם "אי לגאליים".
יהודי מהרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים למשל, אינו יכול להתפלל בכותל, כי עצם ההימצאות שלו שם אינה לגאלית, נער מהגולן אינו יכול לצאת למשלחת נוער לאירופה, כי עצם ההימצאות שלו בגולן היא "אי לגאלית".
שר החוץ החוצפן של גרמניה פרנק-ולטר שטיינמאייר מעיז בפטרונות מתנשאת לקבוע שביטחונה של ישראל לא ייתכן ללא הקמת מדינה ערבית-מוסלמית-פלישתינאית 200 מטר מבניין הכנסת בירושלים.
מעניין כיצד היה מגיב אותו שר חוץ גרמני, לו נאמר לו שביטחונה של גרמניה לא ייתכן ללא מתן ריבונות לשכונות המוסלמיות בברלין (דרישה שבוודאי עוד תבוא).
המחויבות של פראו מרקל לפעול למען כיבוש ערבי של יו"ש והפיכתם ל"יודןריין", הביאה לכך ששישים ושש שנים לאחר הפסקת חברת הרכבות הגרמנית לשנע טרנספורטים של יהודים למחנות השמדה לשם פתרון סופי לבעיית היהודים – פירסמה הממשלה הגרמנית את ה"מדיניות היהודית החדשה." שר התחבורה של גרמניה, פטר רמזאור, פנה למנכ"ל חברת הרכבת הגרמנית – דויטשה באן, ואמר לו כי תוכנית ישראל להקמת קו רכבת לירושלים היא "בעייתית מבחינה פוליטית" מכיוון שהקו עובר בשני קטעים בשטחים האמורים, לפי ממשלת גרמניה, להיות "יודן ריין". בשטחים אלו, קובעת ממשלת גרמניה, אסור המעבר ליהודים. בעקבות כך הודיעה חברת הרכבות הגרמנית, הנמצאת בבעלות ממשלת גרמניה, על פרישה מפרויקט קו הרכבת תל אביב-ירושלים.
גרמניה גם הצביעה בעד החלטת מועצת הביטחון של האו"ם המגדירה את התנחלויות היהודים ביהודה ושומרון כבלתי חוקיות ותובעת הקפאה מיידית של הרחבתן.
גורמים בממשל הגרמני הדליפו בכוונת מכוון לעיתון הישראלי גרמני – "הארץ", שנתניהו זעם. הוא התקשר למרקל והביע בפניה את אכזבתו. "איך אתה מעז?" – השיבה מרקל. "אתה הוא זה שאיכזב אותנו. לא עשית צעד אחד כדי לקדם את השלום."
מובן לכן מדוע החרימה פראו מרקל את נתניהו בביקור הנוכחי.
הממשלה הנוכחית של פראו מרקל הורכבה על בסיס ההסכם הקואליציוני עליו חתמה מרקל עם מרטין שולץ, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. שבעים ושלוש שנים לאחר לאחר נפילת המשטר הנאצי בגרמניה, ממשיכה עדיין האובססיה הגרמנית של העיסוק ב"בעיה היהודית" Judenfrage"" להתקיים בלב הפולק הגרמני.
בהסכם הקואליציוני הפנימי של גרמניה נקבע שיישוב יהודים ביהודה ושומרון היא "אי לגאלי". מבחינת החוק הגרמני העכשווי, אזור יהודה ושומרון חייב להיות "יודןריין".
ממשלת גרמניה מעולם לא הכניסה למצעה הקואליציוני קביעה על "אי לגיטימיות" של התיישבות סינים בטיבט, או ערבים וטורקים בכורדיסטן, או טורקים בקפריסין, וארמניה. ולא על  התיישבות ערבים במצרים, מרוקו, או סהרה הספרדית, רוסים באוקראינה, וכיו"ב.
לפי החוק הגרמני הנוכחי רק יישוב יהודים ביהודה ושומרון הוא "אי לגאלי" ורק איתם (עם היהודים) יש להגיע לפתרון סופי.
אל נזלזל בקביעה זאת. 700 אלף יהודים בארץ מסומנים. כך גם החל סימון היהודים באירופה, כך החל התהליך שאותו כינה נורמן כהן, "הכשר לרצח עם."
הגרמנים אינם יכולים להשתחרר מהאובססיה שלהם ליהודים.
המשורר הלאומי (אם לא לומר לאומני) הערבי-מוסלמי-פלישתינאי (מכחיש העם הפלישתינאי) – מחמוד דרוויש, שבניגוד לנאצים תבע בשירו המפורסם לנקות את הארץ גם מגופות היהודים, טען שהמזל של הערבים הוא שהם נלחמים נגד היהודים. את אירופה הוא טען, הערבים לא מעניינים כלל, מעניין אותם רק לרדוף את היהודים.
רבים מבין המודעים לתהליך הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ולגורמים התובעים את חיסול מדינת ישראל ואת השמדת היהודים, (וגם פועלים להגשמת מטרתם) – חסרים מודעות לסכנות שבמדיניות הגרמנית הנ"ל.
העם היהודי הוכיח בעבר עיוורון מוחלט וזלזול בסכנות. היהודים בספרד היו עיוורים לסכנת הגירוש, ויהודי אירופה היו עיוורים לסכנת ההשמדה. הסימנים הברורים שהתעלמו מהם בעבר – מסע אידיאולוגי של "הכשר לרצח עם", וביצוע, קיימים גם כיום בגרמניה.
בגרמניה שוב מושמעת הקריאה:
Juda verrecke und Deutschland erwache.
 גרמניה עורי, יהודה התפגר.
איני נמנה עם חסידיו של מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, שלעתים כושרו הרטורי הפך לדמגוגיה צרופה. אבל אי אפשר שלא להסיר בפניו את הכובע על נאומו נגד דבריו של הֶר הלמוט היינריך ואלדמר שמידט, קנצלר גרמניה בשנים 1974-1982, שתבע ממנו הקמת מדינה פלישתינאית: "אם יש יפי נפש שמעקמים את האף שלהם שיהיה להם אף עקום..."
https://www.youtube.com/watch?v=JWQA8ZIkalE
(הֶר שמידט אגב היה מישלינגה, סבו היה בנקאי יהודי והוא שמר זאת בסוד כאשר התגייס לוורמכט בגלל שהזדהה אז עם האידיאולוגיה הנאצית).
לעומתו כמה נלעג נפתלי בנט כאשר אמר לפראו מרקל: "את הקנצלרית משמשת מזה שנים כמצפן מוסרי של יבשת אירופה ומתווה קו בלתי מתפשר של תמיכה בישראל."
זה כמובן לא מפתיע לשמוע את האווילות הזאת מראש הממשלה הלא ציונית הראשונה בתולדות ישראל, כששותפיו לממשלה הלא ציונית הם יאיר למפל-לפיד, שמחק את המושג "אנטישמיות", ומנסור עבאס שהוא אנטי-ציוני-מוצהר, חבר "האחים המוסלמים".
כנראה שלדידו של נפתלי בנט העוינות של פראו מרקל לישראל (כ"מצפן מוסרי") אינה "ליבתית".
נעמן כהן