הַחֶדֶר הַהוּא בְּתָּא אֳנִיָה
הָיָה לָנוּ כָּל הָעוֹלָם,
עִמְקֵּי מְצוּלוּת וְהָרֵי רְוָיָה
לַגּוּף הָעוֹלֶה בַּסֻּלָם.

הַחֶדֶר הַהוּא, שֶׁל שְׁנֵינוּ בִּלְבַד –
הָיָה כָּל תֵּבֵל וּמְלוֹאָה,
רָקִיעַ כָּכוּב וְגַלִּים כְּמַרְבָד
וּסְעָרָה הַפּוֹרֶצֶת כִּלְאָהּ.

צָלַלְנוּ חוֹבְקִים בְּיָם אַגָּדָה,
חוֹתְרִים בֵּין פִּרְחֵי אַלְמֻגִּים,
שְׁחַפִים כִּשְׂרָפִים שָׁם, בְּגִיל, בִּרְעָדָה,
הָיוּ מֵעָלֵינוּ חַגִים,

נוֹשְׂאִים עַל אֶבְרָה, מוֹשְׁכִים לַמֶּרְחָב –
מַשָּׂא רִגְשׁוֹתֵינוּ, גוֹאִים,
חוֹתְמִים בִּנְשִׁיקָה לְהַשְׂבִּיעַ רָעַב
אֱל בְרִית לְבָבוֹת מִתְפַּרְעִים,

נוֹגְעִים בְּחוֹפֵי חֲלוֹם מִתְמַמֵּשׁ,
שָׁרִים בְּקָנוֹן מִזְמוֹרִים,
סְבִיבֵנוּ אוֹקְיָנוֹס שׁוֹצֵף ורוֹגֵשׁ,
גָּלַיו אֶת סוֹדֵנו נוֹצְרִים.
עקיבא נוף