כִּיסוּ פְּרָחִים, יַלְדָּה שֶׁלִי,
אֶת כָּל מֶרְחַב הַנִּיר,
אֵדַע כִּי כָּל פִּרְחֵי הַנִּיר
רוֹצִים לָעוּף כְּשִׁיר;
וְעֵת עֲלֵי הָעֵץ עָטְפָה
חַמָּה בְּאוֹר מֵאִיר –
אָז כָּל נִיצוֹץ וְקֶרֶן אוֹר
רוֹצִים לָעוּף כְּשִׁיר,
אָז כָּל נִיצוֹץ וְקֶרֶן אוֹר
רוֹצִים לָעוּף כְּשִׁיר.

גַּם כָּל פֵּרוֹת הַשּׁוּק, כֻּלָם –
תַּפּוּחַ וְאַגָּס,
פָּצְחוּ עִם חָבִיוֹת שֶׁל דְּבַשׁ
בְּשִׁיר עוֹלֶה וְטָס,
וְכָל יַלְדָּה, שֶׁבִּשׂעָרָהּ
סִרְטוֹן זָהָב מַזְהִיר,
אֲנִי יוֹדֵעַ, הִיא רוֹצָה –
רוֹצָה לָעוּף כְּשִׁיר,
אֲנִי יוֹדֵע, הִיא רוֹצָה –
רוֹצָה לָעוּף כְּשִׁיר.

וַעֲצִיצִים עַל חַלּוֹנֵך
מָחֲאוּ לָך כַּף, אוֹר-לִי,
וְעַל דַּלְתֵּך תָּלִיתִי אֶת
גַּעְגוּעַי שֶׁלִּי;
אֶחָד, אֶחָד, אֶל תּוֹך חַדְרֵך
פָּסְעוּ זָהִיר, זָהִיר,
וֹרְאִי זֶה פֶּלֶא, יַלְדָּתִי,
הִנֵּה, הֲרֵי אַתְּ – שִׁיר,
וּרְאִי זֶה פֶּלֶא, יַלְדָּתִי,
הִנֵּה, הֲרֵי אַתְּ – שִׁיר.
עקיבא נוף