בבוא יום הדין,
עֵת כִּסְאוֹת לַמִשְפָּט,
ראוּי כי ניזכור
מי היה לו איכְפַּת
להרים את קוֹלוֹ
מול עיווּת וּמִישְׂפַח, / ׂ
לעמוד לצידָם
של מוּכֵּי אֵין-חַטָּאת.

ניזכור וננְצור
ולעולם – לא נישכח
כי, באוֹפֶל הזה,
בו הרֶשע נוֹכָח,
קמים ועומדים
ישְִׁרֵי לב הניפתח
אל עֶנוּת הקורבן
המאויים באקדח,
שֶׁיוֹרֶה פֵיק-אַשְמָה
וקליעיו – משְׂטֵמָה.

לכם , הצְַּמוּדים לאֶמֶת הַפּוֹדָה,
לכם ההַלֵּל, לכם התודה.