בעניין רב אני קורא תמיד את דבריו של משה גרינברג-גרנות, את היצירות הספרותיות שלו, מאמרי הביקורות, וכן את הסקירה התמידית שהוא נותן על כל גיליון וגיליון, לכן מאד תמוהה בעיניי טענתו "לא זכור לי שהוא (נעמן) הסביר מדוע האובססיה הזאת שלו לציין שמות קודמים ליד השם הנוכחי." ("חדשות בן עזר", גיליון 1698) זה מאוד תמוה בעיניי מפני שפעמים רבות הסברתי זאת לאור הביקורת שקיבלתי לאורך השנים. (ודוק: הביקורת לגיטימית). אין זאת כי אם זיכרונו בגד בו. פעמים רבות הותקפתי בעבר על כך שאני כותב את שמו המלא של אדם עליו אני כותב. פעם אף כתב לי קורא שלא אזכיר את שמו שהוא מקבל בחילה מהשמות, המלצתי לו על תרופה טובה נגד בחילות ויעצתי לו פשוט להימנע מקריאה, ובעקבות זאת על מנת שלא לגרום חלילה נזק בריאותי למי מהקוראים פירסמתי תקופה מסוימת אזהרת קריאה: "כולל שמות מלאים." הנה דוגמה מתוך הפעמים הרבות שהסברתי בעבר את טעם ציון השמות:

ואלה שמות
תודה לשוש לב שהביאה לי את המידע לגבי שמו המקורי של יגאל גולדשטיין-עילם. ("חדשות בן עזר", 1440) – בניגוד לדבריה איני חושב שבלי הזכרת השם המקורי אין משמעות לטיעונים שאני מביא. הטיעונים קיימים כשלעצמם.
שוש לב מבקשת הסבר פרטי למה שהיא מכנה "שיגעון" השמות שלי, אך היות ולא נתנה מייל, אני עונה לה כאן בפומבי.
סוקרטס טען כי שמו של האדם מעיד על טבעו. בארץ בכלל נוהגים לכנות אנשים מכובדים בכינויים מתיילדים מגן הילדים, לפעמים אף מגוחכים, ציפי במקום ציפורה, בוג'י, במקום יצחק, בוגי, במקום משה, מני, במקום מנחם (מני נפתלי, אף פעם לא מני בגין), בני, במקום בנימין (מני גנץ, אף פעם לא בני נתניהו) וכו'.
השם המלא נותן מידע ביוגרפי-היסטורי רב על אותו אדם עליו כותבים.
אזכיר רק תגובה אחת שתבהיר את עמדתי. ("חדשות בן עזר", 1227).
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01227.php

עצה לבריאות טובה
תקוה-נדיה-כהן-וינשטוק-לוריא מתלוננת על הנוהג שלי להביא את שמו המלא של אדם כאשר אני כותב עליו, וטוענת בחוסר סבלנות: "נמאס לא פחות לשמוע את פירוט השמות המיותר שלו." ("חדשות בן עזר", 1226).
אז יש לי עצה טובה. תקוה-נדיה-כהן-וינשטוק-לוריא, את לא חייבת לשמוע (התכוונת וודאי למילה לקרוא). את לא חייבת להתרגז. זה לא בריא. פשוט עברי הלאה. אל תקראי, עשי דליט. למה לך לסבול אם נמאס לך? העיקר הבריאות!
ולהקורא המתעניין. כמה דל ומשעמם למשל השם "תקוה וינשטוק" וכמה מלא עניין ביוגרפיה והיסטוריה השם המלא – "תקוה-נדיה-כהן-וינשטוק-לוריא".
https://he.wikipedia.org/wiki/תקוה_וינשטוק
ואזכיר עוד למשה גרינברג-גרנות, הלוחם הראוי לתהילה בגזענות האנטי-אשכנזית, כמה חשוב לקוראי הגזען האנטי-אשכנזי רון כחלילי לדעת ששמו הוא רון מוסא-כחלילי וגו'. ודוגמה נוספת לחשיבות הידע של השם המלא בהמשך.

המשולח ר' בנימין
המשולח הידוע, ר' בנימין השד"ר (שליח דרבנן) המהולל, יצא למסע לארצות הגולה לגייס תרומות. הוא עובר מארץ לארץ ומעיר לעיר ברחבי הגולה הדוויה, מדינות אירופא ואמריקא ואף אסיא.
המשולח, שר הביטחון, ר' בנימין גנץ, מגייס את הקהילה הבינלאומית לתרום כסף ולחזק את הרשות הפלישתית מחשש לקריסתה, בניסיון למנוע בעקבות זאת הידרדרות ביטחונית.
ראוי לציין בהקשר זה שהמשולח ר' בנימין כבר העניק הלוואה של חצי מיליארד שקל לאבא של מאזן וארגונו ע"מ שיוכל לשלם למשפחות המחבלים את הסכום שישראל מעכבת אצלה.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.10385351

סרגיי גורוכובסקי ופטנט השם החדש
הנה הוכחה לחשיבות ידיעת השם המלא של אדם. (לכל המבקרים). סרגיי גורוכובסקי מקרית ים הורשע חמש פעמים. הרשעותיו היו בגין התפרצות, גניבה, הונאה בכרטיסי חיוב, גניבת כרטיס חיוב, ניסיון לגניבת רכב, קשירת קשר לביצוע פשע בריחה ממשמורת חוקית, זיוף ושימוש במסמך מזויף. הוא נידון ל-4 מאסרים בפועל, האחרון שבהם נמשך כ-4 שנים. באחד המקרים היה מעורב במיספר מקרי שוד של בנקים.
כדי לפתוח דף חדש הוא החליף שם ומקום מגורים. מעתה לא עוד סרגיי גורוכובסקי, אלא שמו בישראל שם עברי-צברי – עמרי גורן. ועבר ללוד. הוא פתח חברת ניקיון, ומעתה הדרך היתה קלה להשיג עבודה בביתו של שר הביטחון בנימין גנץ, שלא בירר את שמו המלא.
כמה קל לחדור לביתו של שר הביטחון למרות האבטחה הכבדה, ולהציע לאיראנים לרגל אחריו.
https://www.mako.co.il/news-law/2021_q4/Article-bbd031553233d71027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
הנה כתב האישום של סרגיי גורוכובסקי-עמרי גורן בן יורי:
https://ynet-images1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2021/11/18/SyTEe27uY/______________________.pdf

מוסר שכל: הקפידו תמיד לדעת את השמות המלאים.

ומי האשם במחדל?
נחשו מי האשם במחדל קבלת סרגיי גורוכובסקי-עמרי גורן לעבודה אצל שר הביטחון?
כמובן קל לנחש, נתניהו.
הפרשן רונן צור מסביר בערוץ 12 כי גורוכובסקי התקבל לעבודה בתקופת נתניהו ולכן הוא, נתניהו כרגיל אשם בכל...
https://twitter.com/avribloch/status/1461369019265478661?t=rnQRcpfMwfaqk1ngzg0mkQ&s=03)

המצב בנגב – סיפורי סבתא
לאור אובדן המשילות בנגב והצורך בכיבושו מחדש, והעובדה שממשלת בנט, לפיד, עבאס, מטעמים מובנים –אינה מקצה מספיק כוחות. (שתי פלוגות מג"ב שהבטיח עמר ברוצלבסקי-בר-לב כבר הוחזרו), קשה להאמין שפעם רק סבתא אחת הצליחה לשמור בנגב מול צבאות ההמון.
הנה הסכיתו:

סבתא בנגב
אֲנִי וְהַסָּבְתָא יָשַׁבְנוּ בְּצַוְתָּאלְיַד מְדוּרָה בֶּחָצֵר.אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לְסִפּוּר מְרַתֵּקוְהַסָּבְתָא צִ'יזְבַּט תְּסַפֵּר.סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי לִי אֵיזוֹ מַעֲשִׂיָּהעַל אוֹתָם הַיָּמִים וְעַל מַה שֶּׁהָיָה...וְהַגְזִימִי הֵיטֵב, סָבָתִיאֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית? 'צַ'זְבְּטִי!"הַסָּבְתָא סִפְּרָה אֵיךְ בַּנֶּגֶב שָׁמְרָהכְּשֶׁהָיָה עוֹד שׁוֹמֵם וְיָבֵשׁעִם סְטֶן וְרִמּוֹן מוּל צִבְאוֹת הֶהָמוֹןהִיא אָמְרָה: 'נִתְגַּבֵּר, מַעֲלֵישׁ....'!סַחְתֵּין שֶׁסִּפַּרְתְּ לִי אֶת הַמַּעֲשִׂיָּהעַל אוֹתָם הַיָּמִים וְעַל מַה שֶּׁהָיָה...וְהִגְזַמְתְּ בְּוַדַּאי לֹא מְעַטאֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית? זֶה 'צִ'יזְבַּט!"

הנה תיהנו מהשיר סבתא בנגב בביצוע יפה אברמוב-גוסטין-ירקוני, ושלמה הרציג-ארצי. מילים: כהן אבשלום. לחן: כהן אבשלום.
https://youtu.be/XNrR6KEQHOI
כמובן זה הכול צ'יזבט, בדיוק כמו הצ'יזבטים שמספרת לנו עתה ממשלת בנט, לפיד, עבאס. כדי לכבוש מחדש את הנגב נחוץ מן הסתם להקים מחדש את חטיבת הנגב של הפלמ"ח, בדיוק כמו שצה"ל הקים לאחרונה את יחידת מלווי השיירות בוואדי ערה.

פרשת אלאור אזריה בלונדון (1)
עימאד אל-סווילמין, מהגר מעיראק הגיע לאנגליה, וביקש אזרחות. כדי להקל על קבלת האזרחות הוא התנצר ב-2017 בכנסייה האנגליקנית בליברפול, ושינה את שמו לשם אנצו אלמני. (הנה עוד דוגמה לחשיבות ידיעת השם המלא).
ביום הזיכרון לחללי מלחמות בריטניה, שנקבע ביום א' השני של חודש נובמבר (במקור 11 בנובמבר יום שביתת הנשק במלחמת העולם הראשונה).
https://he.wikipedia.org/wiki/יום_הזיכרון_(הממלכה_המאוחדת)
שכר עימאד סווילמין (הלא הוא אנצו אלמני) מונית במטרה לנסוע לטקס הזיכרון בכנסייה שם נטבל. בגלל פקקים הוא לא הספיק להגיע, והמונית חנתה ליד בית החולים ליולדות. נהג המונית דיויד פרי שם לב שהנוסע עוסק בהפעלת מטען נפץ, הוא ברח מהמונית ונעל את דלתותיה, ובכך מנע אסון כבד. המחבל התפוצץ בתוך המונית. דיויד פרי הפך לגיבור בריטי.
https://www.ynet.co.il/news/article/b1ezz9wut#autoplay
למזלו של דידויד פרי הוא חי באנגליה. במקרה דומה בישראל היו מיד כל ארגוני "זכויות האדם" (זכויות המחבלים) מאשימים אותו במעשה אכזריות של נעילת המחבל במונית, דבר שהביא למותו. ממש אכזריות, ופשע נגד האנושות.

פרשת אלאור אזריה בירושלים (2)
עומר איברהים אבו עסב, מחבל מעיסוואיה בן 16 – תקף בסכין שוטרת ושוטר של משמר הגבול, ופצע אותם. את המצב הציל רב מעטרת כהנים שירה וחיסל את המחבל הפצוע.
(הנה צילום התקיפה):
https://rotter.net/forum/scoops1/721796.shtml
ד"ר אורי גולדנברג, חוקר השיעה ואיראן מאוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי מהרצליה) – הגיב כך על המקרה: "מסתבר שמי ש'נטרל' את הנער הפלסטיני שניסה לדקור שוטרי מג״ב אתמול הוא אחד מראשי 'עטרת כהנים'. הוציא אקדח וירה בו כששכב פצוע על הקרקע. לקח לעצמו את מצוות וידוא ההריגה כנראה. ככה זה פה. מתנחל יורה במי שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ומתגאה בזה אחר כך. הלוואי שדמו של הנער יידרש מיד רוצחו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=721905&forum=scoops1
אותו אורי גולדברג אגב, תקף שוטר בהפגנות בלפור לפני כשנה. השוטר פונה לבי"ח עם שבר ברגלו. ועכשיו רק נראה אם המקרה יהפוך לפרשת אלאור אזריה שנייה. אישום בגין ירי במחבל פצוע. אני מהמר שהירי במחבל הפצוע בירושלים לא יהפוך לפרשת אלאור אזריה שנייה, מהסיבה הפשוטה – האחריות היום היא לא של נתניהו.

פרס ישראל אינו רק פרס מדעי – יישר כוח לשאשא-ביטון
שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, החליטה שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, לדבריה: "אינני יכולה להעניק את פרס ישראל על הישגים אקדמיים, מרשימים ככל שיהיו, למי שקורא לחרם על מוסד אקדמי ישראלי."
https://www.haaretz.co.il/news/education/1.10396599
במעשה זה עשתה השרה שאשא-ביטון את המעשה החינוכי היחיד שעשתה עד היום. לא יעלה על הדעת שאדם, גם אם תרומתו המדעית גדולה מאוד יקרא בדומה לאינקוויזיציה בעבר להטלת חרם על מוסד אקדמי ישראלי, יסתום פיות, יפגע בחופש הדיבור והמחקר, ויזכה בפרס ישראל.
עודד גולדרייך (זהב הרייך) ראוי לו אולי שיזכה בפרס אָבֶּל (הנובל למתמטיקאים), אבל לא בפרס ישראל, כי פרס ישראל אינו רק פרס על הישגים מדעיים.
מישנה חשיבות יש להחלטת שאשא-ביטון לנוכח המעשה המביש של הענקת פרס סוקולוב הציוני – לגדעון לואי (לוי) האנטי-ציוני.
לעודד גולדרייך (זהב הרייך) תומך החרם הערבי נאמר: "האוחזים בחרם בחרם יאבדו!" – ו"שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי עושה חרם הוא".

שנאת האשכנזים
קללות המרוקאים (1)
האקטיביסט והגזען האנטי-אשכנזי, רון מוסא-כחלילי קובל על הבחנה שנהוגה בתקשורת בין קללות "לבנות" – כאלה שיוצאות מפיהם של אנשי השמאל האשכנזי ונתפשות כהכרחיות לשיח דמוקרטי ביקורתי בריא, לבין קללות "שחורות" – של אנשי הימין של היהודים-הערבים ("הארץ", 10.11). האחרונות מוצגות בתקשורת כביטוי להידרדרות מזעזעת של הדמוקרטיה הישראלית לדיקטטורה באמצעות הלשון.
ידידו ורעו לאקטיביזם האנטי-אשכנזי, פרופסור רם קמחי, מסכים עימו בהחלט אך יש לו השגה אחת.
מוסא-כחלילי מצדד בדבריו של מאור זגורי, שהכריז עם צאת "זגורי אימפריה" כי קללות מאפיינות את המשפחה היהודית-ערבית. ובראיון לרינה מצליח אמר כי קללות עבור יהודים-ערבים הם "שחרור, חלק משפה, תת תרבות... חלק מאותנטיות." רם קמחי מתנגד לכך, ומה ההוכחה שלו? "הוויכוח ביני לבין מוסא-כחלילי", מסביר קמחי, "נשען בעיקר על חוויה אישית שונה. מוסא-כחלילי העיד כי בביתו קללות ושפה נמוכה היו חלק מהיומיום. אינני זוכר זאת מביתי. להיפך. אבי, שהיה בוגר בית מדרש איטלקי לרבנים ומורים לעברית, ובעל עברית הדורה ומדויקת, היה מתקן לכולם את העברית, בעיקר לפוליטיקאים האשכנזים מהטלוויזיה שהוציאו אותו מדעתו עם היידישיזמים שלהם. לעומת זאת, לשכנים האשכנזים שלנו מלמעלה – היום אחת המשפחות העשירות בישראל – היה ילד בן גילי, שהפך לחברי הטוב. הערצתי אותו, בעיקר על שום המיומנות שהפגין ביריקה למרחק ו...בקללות."
[רמי קמחי, כחלילי, "קללות אינן חלק מ"תרבות מזרחית", "אל-ארצ'י" 17.11.21].
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10393485
הבנתם? פרופסור רם קמחי האנטי-אשכנזי, הוכיח שהאיטלקים אינם יהודים-ערבים, ואינם מקללים כמו שמקללים היהודים הערבים-המערביים-מוגרבים-מרוקאים. מ.ש.ל. זגורי.

קללות המרוקאים – סמי שלום שטרית (2)
סמי שלום שיטרית, יהודי-ערבי-מערבי-מוגרבי-מרוקני, אקטיביסט אנטי-אשכנזי ואנטי ציוני, מקלל את האשכנזים בערבית: "אני כותב לכם שירים / בלשון אשדודית / כוס אם אם אמכם / כלה בוכם / שלא תבינו מילה... מי שם עליכם."
שטרית חולם על חיסול הדמוקרטיה היהודית והפיכתה לדיקטטורה ערבית נוסח מרוקו. כך הוא חולם על מלך מרוקו.
סמי שלום שטרית – תנו לי מלך מרוקאי
תנו לי מלך מרוקאי אחד, מרוקאי עם כבוד,
וקחו את כל הבנגוריונים, בגינים, גולדות, רבינים, שמירים, פֶרֶסִים, ושרונים,
ולכו תחגגו לכם קוממיות ועצמאות.
אסתפק במלך מרוקאי שלשונו לשון אימי –
ארכין ראשי ואנשק את ידו ואשבע לו אמונים
"אללה יברכ פי-מולאי סידי."

קללות המרוקאים – דוד אמסלם (3)
פרשת "כי יבוא אמסלם לשלטון" – ביטול הצדק.
דומה כי מאז פרשת כי תבוא (דברים כ"ו) לא נתקלנו בקללות איומות כמו בפרשת "כי יבוא דוד אמסלם לשלטון."
יש לומר לזכותו של ח"כ מהליכוד, דוד אמסלם שהוא אינו שונא את כל האשכנזים, אלא רק את האשכנזים השמאלנים. (אף מילה מצידו על השמאלנים מבין היהודים המערביים-מוגרבים-מרוקנים).
"אם אני אהיה יו"ר הכנסת," מכריז אמסלם, "אני לא נותן להם (ליועצים המשפטיים האשכנזים השמאלנים) להיכנס לשטח הכנסת. שילכו לבית המשפט העליון שלהם. גם את השופטים שם נחליף מיד – ביום שננצח. נגמר הסיפור הזה של בגין 'יש שופטים בירושלים'. אנחנו נדרוס אותם. נביא להם חוקים על הראש שהם לא יתאוששו 20 שנה. כדי לשלוט נמחק את המילה 'צדק'. היא לא קיימת יותר. אנחנו צריכים לכלוא אותם במכלאות, אחרת הם יהרגו אותנו. השמאלנים הם העשירים ובעלי הנכסים במדינה. רק אנחנו נמנה, פקיד שלא יעזור לנו נחתוך לו את המשכורת."
את הממשלה הנוכחית כינה "כנופיה מטורפת, בולשביקית, אנטי-ציונית השתלטה על המדינה. ממשלת פלסטין, סמרטוטי רצפה. חבורת ילדים שמנסור עבאס הארכי-מחבל מנהל אותם. בקרוב הם יעבירו חוק שלא ייתנו לתושבי עיירות הפיתוח להצביע – יגידו למרוקאים שהאשכנזים מתל אביב יותר חכמים."
https://www.mako.co.il/news-politics/2021_q4/Article-38dbff40ce73d71027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
נכון, ממשלת בנט, לפיד, עבאס, נוהגת כלפי האופוזיציה בדרך המסכנת את הדמוקרטיה הישראלית, ויש להיאבק למען הדמוקרטיה, אבל מלחמה למען הדמוקרטיה אינה יכולה להיות מלחמה לחיסולה, כפי שעושה אמסלם. האם בדומה לסמי שלום שטרית מתגעגע אמסלם למלך מרוקו ולדיקטטורה שלו?
בושה וחרפה לבנימין מיליקובסקי-נתניהו החושש לאבד פופולאריות ואינו יוצא בפומבי ומגנה את דבריו של אמסלם.

קללות המרוקאים – מואיז בן הראש (4)
מואיז בן הראש, יליד מרוקו (1957) זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית. (30 אלף שקל). שירתו של מואיז בן הראש, מתמקדת בשנאת אשכנזים. בשיר שכתב מקלל בן הראש את ביאליק תוך כך שהוא ממחזר את העלילה הגזענית השקרית על ביאליק לפיה הוא שנא ספרדים. והנה פאר יצירתו הפואטית של בן הראש: "אנעל אבוק ביאליק":

אִנֲּעָל אַבּוּק בְּיָאלִיק
אִנֲּעָל אַבּוּק פְּרַס בְּיָאלִיק
מִשָּׁנָה לְשָנָה זֶה נַעֲשֶׂה מַגְעִיל יוֹתֵר
הַשָּׁנָה שׁוּב זָכָה מְשׁוֹרֵר אַשְׁכְּנַזִּי
בִּפְרַס בְּיָאלִיק
שֶׁהָפַךְ לִפְרַס Bעָאלֶק
אִנֲּעָל הַ-BOOK
מַר בְּיָאלִיק
אִנֲּעָל אַבּוּק
שׁוּב גָּנְבוּ אֶת כַּסְפֵּי מִסֵּינוּ הַדַּלִּים
וְהֶעֱבִירוּ אֶת כַּסְפֵּנוּ לְאַשְׁכְּנַזִּי בֵּינוֹנִי
אִנֲּעָל אַבּוּק שׂוֹנְאֵי סְפָרַדִּים
כִּי הַעֲרָבִים מַזְכִּירִים לוֹ סְפָרַדִּים
וּמָה אִם מְשׁוֹרֵר הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא
שׂוֹנֵא גֶּרְמָנִים כִּי הֵם מַזְכִּירִים לוֹ אַשְׁכְּנַזִּים?
הֲיִיתֶם אוֹמְרִים אִנֲּעָל אַבּוּק
בְּכָל כֹּחַ גְּרוֹנְכֶם, לֹא?
וּמָה אִם לֹא אָמַר? אָז לֹא אָמַר
אֲבָל עַכְשָׁיו פְּרַס בִּי-עָאלֶק
כְּבָר אוֹמֵר אֶת מַה שֶּׁהַמְּשׁוֹרֵר הַלְּאֻמִּי
אָמַר (אָמַר אָז אָמַר, אָז מָה?)
לְאֻמִּי שֶׁל מִי? יַעְנוּ לְאֻמִּי
אִנֲּעָל הַבּוּק, אִנֲּעָל הַלּוּק
כֻּלָּה כָּתַב חֲמִשָּׁה שִׁירִים סְבִירִים
חַמְסָה חַמְסָה
וּכְבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר לְאֻמִּי.

גם לאשכנזים יש קללות
בן הראש טוען לאיכות הפואזיה שלו כך: " וְאִם תֹּאמְרוּ קְלָלוֹת זֶה לֹא שִׁירָה / עֲלֵיכֶם מוּטֶלֶת הַהוֹכָחָה / אֲפִלּוּ הָיְתָה כָּאן חֲרִיזָה."
אז הוכחתי שקללות זה לא שירה. את "השיר" [להלן] כתבתי כמובן כפאראפראזה הומוריסטית אבל, הנה הוכחתי שאני יודע לקלל לא פחות ממשורר מרוקאי. ע"פ התקדים של בן הראש אני מצפה לקבל על היצירה הפואטית הזו, מרובת הקללות, את פרס עמיחי, ואולי אף את פרס ביאליק...

 נעמן כהן
אִנֲּעָל דִינָךּ מוֹאִיז בֶּן הָרֹאשׁ

אִנֲּעָל דִינָךּ מוּסָה אִבְּן רָאס, אִנֲּעָל דִינָךּ.
הַשָׁנָה שׁוּב זָכַה מְשׁוֹרֵר מָרוֹקָאִי בִפְרַס אַשְׁכְּנַזִי.
שׁוּב גָנְבוּ אֶת כַּסְפֵּי מִיסֵינוּ וְהֶעֱבִירוּ אֲלֵיהֶם.
אִנֲּעָל דִינָךּ שׂוֹנְאֵי אַשְׁכְּנַזִים.
כּוּס אֶמ אֶמ אֶמ אֶמָק על הַשְׁקָרִים שְׁטָפַלְתָ על בְּיָאלִיק
כְּלוֹמְנִיק, מָראֹקַאנֶער שְׁכָּמוֹךָ,
אַתָּה חִירִיק אֲפִילּוּ בִּקְלָלוֹת.
חֲתִיכָת חָרָה שְׁכָּמוֹךָ אַ-שְׁטִיקֶלֶע דְּרֶעק.
יוֹפְּטְפוֹיוֹמָט, קִיבִּינִימָט, פִּיזְדָמָטִי,
פְּשָׁקְרֶב חוֹלֵירָה יאַסְנָה,
שָׁרְמוֹטָה אִבְּן שָׁרְמוֹטָה קוּרְבֶע,
מְשׁוֹרֵר עָאלֶק...
כֻּלָּה כָּתַב דְּרֶעק,
וְּכְבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ "מְשׁוֹרֵר פְרֶענְק".

כמובן שכאשכנזי מקלל לא קיבלתי את פרס עמיחי או ביאליק, אבל הוכנסתי (עם אהוד בן עזר) כ"גזען אשכנזי וצורר" לאתר הגזעני האנטי-אשכנזי של שאול סלע "המאבק המזרחי – הציונות האשכנזית אם לזונות ולתועבת הארץ."

[אהוד: בניגוד למואיז בן הראש, אני מעודי לא קיבלתי פרס ספרותי, וכמובן שלא עבור שיריי].

שלמה זנד מכחיש העם היהודי מכחיש גם את השמאל
הפולני-אוסטרי האנטישמי, והאנטי-ציוני, סאמק-שלמה זנד, מכחיש העם היהודי (ע"פ טענתו שאין עם יהודי האם הוא החליט סוף סוף לאיזה עם הוא שייך? האם לעם הפולני (מקום הולדת הוריו), או לעם האוסטרי (שם נולד?) – עושה יחצנות לספר חדש: "קיצור תולדות השמאל בעולם". מצבו של השמאל בעולם עגום הוא כותב. (אין תימה אם איש גזען כמוהו מייצג את מה שהוא מכנה שמאל), ודווקא הקפיטליזם מנצח ומביא יותר שוויון בין בני אדם.
זנד גדל בבית קומוניסטי-סטליניסטי. אחרי מלחמת ששת הימים הוא הצטרף לארגון מצפן הפרו-איסלמי, (ודוק: לכאורה היה "מצפן" ארגון סוציאליסטי, למעשה היה ארגון התומך באימפריאליזם ובקולוניאליזם הערבי) – אולם הוא התאכזב מהצעירים המבוססים עם הרעיונות האוטופיים הגדולים להגדרתו.
כעת ההיסטוריון האנטישמי והאנטי-ציוני, שבעקבות סטלין, היטלר וערפאת הכחיש את העם היהודי, עושה חשבון נפש של מה שהוא מכנה שמאל ואף רואה אותו כביוגרפיה שלו.
"אני ניתקתי כל קשר עם הקומוניזם עם כיבוש פראג ב-1968", מספר זנד, "חתמתי על עצומה נגד הפלישה והמפלגה ניתקה איתי קשר," אבל "מאו וסטלין עדיין נמצאים כאילו במשפחה אחת, למרות שאני לא אוהב את זה. מבחינה רעיונית אני לא מתכחש לעובדה שגם לפול פוט, שאחראי לרצח העם בקמבודיה, היו עמדות שתואמות בחלקן גם לאידיאולוגיה שלי. את כולנו אפף המיתוס של שוויון. נשאר לי מקום חם בלב ללנין."
למרות העיקרון המרקסיסיטי של הדיקטטורה של הפרולטריון סבור זנד בעיוורון מוחלט שהפשעים של הסטליניזם והמאואיזם נובעים מהמנטליות הרוסית והסינית, ולא מהאידיאולוגיה המרקסיסטית. למרות זאת זנד מתנאה בעצמו: "אין יותר דבר כזה אינטלקטואלים בצרפת. אין יותר אנשים כמו מישל פוקו ופייר בורדייה. בצרפת," קובע זנד, (בישראל יש עדיין, למשל אני... זנד).
כאיש "שמאל" מתגזען זנד נגד תומכי נתניהו. "הדבקות של הקהל הזה בנתניהו, שהוא סמל האשכנזיות, היא כמובן מייאשת. צאצאי הערבים היהודים שהובאו לפה או באו לפה למדו שבשביל להיקלט פה הם צריכים להיות כמה שפחות ערבים. אבל אני לא פוסל אותם, כי עתידי תלוי בהם. אני מאמין שלטווח יותר ארוך הם ייפטרו מהסינדרום של לא להיות ערבי בכל תנאי."
ודוק: הוא מכנה אותם "ערבים-יהודים", ולא "יהודים-ערבים" שהרי לפי שיטתו אין עם יהודי והם שייכים לעם הערבי, כלומר ערבים בני הדת היהודית.
במשפט סיום של הראיון אומר זנד: "אני כבר מזמן לא תופס את עצמי כגיבור של מעמד הפועלים." (עפרי אילני, "ראיון עם שלמה זנד", "אל-ארצ'י", 17.11.21)
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10393869
זה כמובן משפט מאוד מאפיין אותו, כי עם כל הפסבדו אינטלקטואליות של זנד והתנאותו כאיש שמאל –מצב הפועלים מעולם לא נגע לו, מעולם גם לא עסק בהגות שתביא לשיפור במצבם. הוא היה תמיד רק סלון קומוניסט שבעצם היה מסווה להיותו אקטיביסט פרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי. כמה עלוב זנד לעומת הוגים סוציאליסטיים מנהיגי הציונות הסוציאליסטית כברל כצנלסון, מאיר ולד-יערי, יצחק טבנקין ואחרים, שלא רק הגו הגות סרק, אלא גם יצרו כלים לפועלים. הסתדרות העובדים, משק העובדים, בנק הפועלים, קופת חולים, קרנות פנסיה, קיבוצים מושבים וכו'.

בריטניה החמאס ארגון טרור
באיחור רב יש לומר, בריטניה הכריזה על חמאס כארגון טרור: "אנטישמי". שרת הפנים הבריטית פריטי פאטל הכריזה גם על הזרוע המדינית של חמאס כארגון טרור, ושמה סוף ל"הפרדה המלאכותית בין הזרוע המדינית לצבאית. החוק שיובא לפרלמנט יקבע: עד 10 שנות מאסר לתומך החמאס." (נראה עוד אם יכניסו את ג'רמי קורביין לכלא).
פאטל, אמרה כי הצעד צפוי לסייע במאבק באנטישמיות, הסבירה כי הממשלה תוציא את חמאס אל מחוץ לחוק – ומשמעות הצעד היא שכל אדם שיביע תמיכה בארגון הטרור, יניף את דגלו או יארגן מפגשים עבורו ייחשב כעובר על החוק. את ההחלטה, כך אמרה, היא מתכננת להעביר בפרלמנט הבריטי כבר בשבוע הבא.
"הבנו שאי אפשר יותר להפריד בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית של הארגון. זה מבוסס על מודיעין נרחב, מידע וקשרים לטרור. החומרה שלהם מדברת בעד עצמה," היא הוסיפה כי הצעד צפוי לשלוח מסר "מאוד מאוד ברור למי שחושב שזה בסדר לתמוך בארגון כזה," כלשונה.
ה"גרדיאן" הבריטי דיווח כי פאטל צפויה להגיד היום כי ההכרזה על חמאס בכללותו כארגון טרור היא צעד נוסף שיסייע בהגנה על הקהילה היהודית בבריטניה. "חמאס אנטישמי ביסודו, ואנטישמיות היא רוע מתמיד שאני לעולם לא אסבול. היהודים מרגישים באופן שגרתי לא-בטוחים – בבתי ספר, ברחובות, בבתי התפילה שלהם, בבתים שלהם וברשת."
פאטל צפויה לומר עוד, לפי ה"גרדיאן, כי "לחמאס יש יכולות טרור משמעותיות, כולל גישה לנשקים רבים ומתוחכמים, כמו גם מתקני אימון לטרור. הארגון היה מעורב באלימות ובפעולות טרור אלימות זמן רב. ההכרה הנוכחית בחמאס יוצרת הבחנה מלאכותית בין חלקים שונים בארגון, ונכון לעדכן את ההכרה הזו. זה צעד חשוב, בעיקר לקהילה היהודית. אם נאפשר קיצוניות, זה ישחק את הביטחון."
ארגון חמאס כבר הוצא אל מחוץ לחוק כארגון טרור. בין היתר בארה"ב, קנדה ומדינות האיחוד האירופי. בריטניה מצידה הכירה עד היום רק בזרוע הצבאית של חמאס – עז א-דין אל-קסאם – בתור ארגון טרור, ושמה בצד את הזרוע הפוליטית של הארגון, שעליה נמנים בין היתר איסמעיל הנייה, חאלד משעל ויחיא סינוואר.
בחמאס תקפו כמובן את ההחלטה הבריטית ואמרו: "בריטניה ממשיכה בשלה, ובמקום להתנצל ולהודות בטעויות ההיסטוריות שלה מול העם הפלסטיני, היא תומכת בפוגעים על חשבון הקורבנות. ההתנגדות לכיבוש, ובה ההתנגדות החמושה, היא זכות לפי הדין הבינלאומי," הוסיפו בחמאס, "הכיבוש הוא הטרור. הרג תושבים, גירושם, הריסת בתיהם ומעצרם – זה הטרור. הטלת מצור של למעלה מ-15 שנים – זה הטרור. על בריטניה להפסיק להקשיב לנרטיב ולתוכנית הציונית. אנו קוראים לכל תומכינו בבריטניה ובאירופה ככולה לגנות את ההחלטה הזאת. העם הפלסטיני ממשיך בדרכו לעבר החירות והשיבה, יהיו אשר יהיו הקורבנות. נשיג את מטרותינו מהר יותר ממה שמצפים."
https://www.ynet.co.il/news/article/sjzq234of

100 אמנים ישראליים גזענים תומכים בחמאס
בעוד ממשלת בריטניה מכריזה על ארגון החמאס ארגון טרור, וכתוצאה מכך כל הארגונים האזרחיים העסוקים באיסוף כסף לחמאס במסווה של ארגוני "זכויות אדם" יוגדרו כארגוני טרור, ויוכרזו כלא חוקיים – מכריזים מאה אמנים אזרחי ישראל (מרביתם יהודים), על תמיכתם בחמאס.
https://gisha.org/מאה-אמנים-מקומיים-בולטים-תורמים-עבודו/
מאת אמנים גזענים תרמו תמונות כדי לממן את הארגון הגזעני התומך בחמאס– "גישה". הארגון הגזעני "גישה" הוא ארגון שבחסות מאבק ל"זכויות אדם" אוניברסאליות נאבק על זכות הערבים לגישה לישראל, ולא על זכות היהודים לגישה לעזה. לפי הארגון הגזעני "גישה" – המלחמה של חמאס בישראל וביהודים (לחיסול מדינת היהודים, ולרצח כל היהודים בעולם במצוות מוחמד) היא לגיטימית, ומלחמת ההגנה של היהודים מהפשיזם האיסלמו-נאצי ג'יהאדיסטי של החמאס – אינה לגיטימית.
ודוק: ארגון "גישה" אינו ארגון זכויות אדם אוניברסליות, התומך בשלום ובגבולות פתוחים של שלום בין ישראל לעזה כך שערבים יוכלו להיכנס לישראל, ויהודים יוכלו להיכנס לעזה, כמו בין כל מדינות העולם, אלא תומך בהמשך המלחמה נגד ישראל ובהמשך הסגר שעזה הטילה על ישראל, אך בפתיחת גבולותיה של ישראל בפני ערביי עזה הלוחמים בה להשמידה. ארגון "גישה" אינו תובע אפילו מהחמאס את החזרת גופות חללי צה"ל ואת שני השבויים.
לכן, כל התורם לארגון "גישה" תורם לגזענות ולפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי של החמאס. בושה לאמנים התמימים שחלקם ודאי רק אידיוטים שימושיים.
נעמן כהן