ארכיון קישורים אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #1707 23/12/2021 י"ט טבת התשפ"ב
נעמן כהן

ישראל ביילין* ויום ההולדת של יזוס

בשנים האחרונות, בהשפעת העלייה הגדולה מארצות בריה"מ לשעבר לא ניתן להיכנס לקניון או למרכז מסחרי בלי לראות עצי אשוח מקושטים ליום ההולדת של יזוס – חג המולד. אפילו בבתי החייל הוצב אשוח. גם לפני העלייה הגדולה מרוסיה היו יהודים שהתבשמו מיום ההולדת של יזוס – חג המולד.
ישראל ביילין (1888-1989) נולד במוהילוב (ברוסית מוגילוב כמו דיזנהוף דיזנגוף) באימפריה הרוסית לאימו לנה ליפקין ולאביו משה ביילין שהיה חזן. ב-1893 היגרה המשפחה לארה"ב לניו יורק. ב-1911 התפרסם שירו הראשון. למרות שלא ידע תווים הצליח ביילין לחבר להיט אחר להיט.
בשנת 1942, בעיצומה של השמדת יהודי אירופה באירופה המושלגת, כשאיליה אהרנבורג פרסם את קריאתו: "מנו רק את מיספר הגרמנים שהרגתם. הרגו את הגרמני – זוהי תפילת אימכם, הרגו את הגרמנים! אל יימך לבבכם אל תרפו, הרגו!" – חלם ישראל ביילין דווקא על חג המולד הנוצרי, וכתב את הלהיט שלו, פזמון לחג המולד – "חג מולד לבן" White Christmas.
ב-1942 הוציאה חברת דקה תקליטון עם השיר בביצועו של בינג קרוסבי, תקליטון זה נמכר בלמעלה מ-50 מיליון עותקים והוא שיר חג המולד הפופולארי והנמכר ביותר בכל הזמנים. נמכרו למעלה מ-100 מיליון אלבומים הכוללים את השיר. ישראל ביילין הפך למולטי-מיליונר.
מילות השיר:

אני חולם על חג מולד לבן
כמו אלה שידעתי בעבר
כשצמרות העצים הבריקו,
וילדים האזינו
למשמע פעמוני מזחלת בשלג.

I'm dreaming of a white Christmas
Just like the ones I used to know
Where the treetops glisten,
and children listen
To hear sleigh bells in the snow.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/White_Christmas

הנה הביצוע המקורי מ-1942– בינג קרוסבי:
https://www.youtube.com/watch?v=w9QLn7gM-hY
הנה ביצוע של פרנק סינטרה:
https://www.youtube.com/watch?v=-cH019xl3Q4

*מובן שיהודי בשם ישראל ביילין לא יכול היה למכור שיר ליום ההולדת של יזוס – חג המולד, גם אם כיהודי-רוסי הוא אולי באמת חלם על חג המולד. לכן החליט ישראל ביילין לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו. השם ישראל לא התאים למחבר שיר לחג המולד לכן הוא החליט לשנותו לאירווינג. שם משפחה "הומל" (או גומל ברוסית) גם לא מתאים, אז הוא החליט לשנותו לברלין. הומל היא שטעטל, ברלין היא הרי בירת הרייך. ואכן הוא הצליח.

[ויקיפדיה: ברלין נולד, לפי מקורות אחדים בעיר מוגילב שבבלארוס ולפי מקורות אחרים בעיר טיומן שבמזרח רוסיה, בשם ישראל איזדור ביילין, אחד משמונה ילדיו של שוחט (לפי מקורות אחרים – חזן). בשנת 1893 היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בניו יורק. כאשר ברלין היה בן שמונה, מת אביו והוא נאלץ לצאת לעבוד לפרנסת המשפחה. בין השאר עבד כמוכר עיתונים וכמלצר מזמר].

זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְךָ הָאַשְׁכְּנַזִּים
על המערבי-מוגרבי-מרוקני (אפרו-מרוקני ב-pc), הגזען האנטי-אשכנזי, מואיז בן הראש, שזכה בפרס המשורר האשכנזי לודוויג פפויפר-יהודה עמיחי, וקילל את ביאליק "ינעל א-בוק ביאליק", כבר כתבתי:
(שיח הזהויות של יהודי ערב מגזענות אנטי-אשכנזית לאנטישמיות קלסית ולאנטי-ציונות)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00918001.pdf
והנה בנימין ציפר המתנאה בחצי טורקיותו והמפרסם תדיר את השירה הגזענית האנטי-אשכנזית בעיתונו, מביא פעם נוספת "פואזיה" של הגזען האנטי-אשכנזי בן הראש, והפעם הגזען ההוא משווה את האשכנזים לעמלק שיש למחות את זרעו:

זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְךָ הָאַשְׁכְּנַזִּים

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר
זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְךָ הָאַשְׁכְּנַזִּים
וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְשָׂמֵחַ לִקְרַאת שׁוּבְךָ לְצִיּוֹן
אֶת תַּכְשִׁיטֵךְ גָּזְלוּ וּבְבָנַיִךְ סָחֲרוּ
וְאֶת מוֹרַיִךְ הִשְׁפִּילוּ
וְאֶת סוֹפְרַיִךְ עָשׂוּ לְלֵיצָנוּת
וְאֶת קוֹנְטֵיְנֶרֵךְ רוֹקְנוּ
וְאַתְּ עֵירֹם וְעֶרְיָה בַּמִּדְבָּר
צָמֵא לְמַיִם וְרָעֵב לְלֶחֶם

וְלֹא קַמְתָּ לְהַשְׁמִידָם וְלֹא קַמְתָּ לְהַכְרִיתָם
וְחִבַּקְתְּ אוֹתָם וְהֵם יָרְקוּ עָלַיִךְ
וְנָתַתְּ בָּהֶם סִימָנִים, סִימָנֵי שׁוֹאָה וְסִימָנֵי מִסְכֵּנוּת
וְנָתַתָּ לָהֶם אַהֲבָתְךָ וְהֵם בָּזוּ לְךָ
וְנָתַתָּ לָהֶם אֶת סְפָרֶיךָ וְהֵם שָׂרְפוּ אוֹתָם
וְנָתַתָּ לָהֶם אֶת רַבָּנֶיךָ וְהֵם לָעֲגוּ לָהֶם
זְכֹר בְּנִי וְאַל תִּשְׂנָא
וְאַל תֵּשֵׁב בְּקִבּוּץ לֵצִים
וְאַתָּה לֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר
אֶת סִפְרֵיהֶם תִּקְרָא
וְאֶת אֲמִתּוֹתֵיהֶם תִּלְמַד
וְקַבֵּל אֶת הָאֱמֶת מִפִּי מִי שֶׁאֲמָרָהּ
אֲבָל אַל תְּקַבֵּל מֵהֶם, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה לֹא נִמְסְרָה דַּרְכָּם
וְאַל תִּפְחַד
וְאַל תִּירָא
תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וְנֶצַח יִשְׂרָאֵל יַעֲמֹד לְצִדְּךָ
וְאֵין חָזוֹן שֶׁאֵין בּוֹ אָסוֹן
וְאֵין גְּאֻלָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּאֵב
וְיִהְיֶה תָּמִיד קֵץ הַיָּמִים הַמִּגְדַּלּוֹר שֶׁלְּךָ
וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד גּוֹאֵל וּמְרַפֵּא.

מתוך הספר "שירים שהזמן גרמם – מבחר וחדשים" העתיד לצאת לאור בתחילת 2022 בהוצאת אינדפדנטלי פובלישד / אמזון.
("תרבות וספרות", "אל-ארצ'י, 17.12.21)
https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.10467672

ואני רק תוהה מתי יקום יהודי-ערבי ויכתוב שירת תהילה ותודה לאשכנזים?

זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְךָ הָאַשְׁכְּנַזִּים!

למי תודה למי ברכה?
מי היצלנו מגלות?
מי הקים לנו מדינה?
מי רפאנו מכל מכאוב?
ומי למדֵנו קרא וכתוב?
לאשכנזים המלאכה.
להם תודה להם ברכה.

תחזקנה
תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַאשכנזים.
הרופאים, האחיות שטיפלו בנו ובבנינו במסירות.
המורים שבאהבה לימדונו.
החלוצים החקלאים שכבשו העבודה והפרו האדמה.
המהנדסים והטכנאים שהקימו משק לתפארת.
החיילים שנלחמו בצבאות ערב והקימו המדינה
המחוננים שטיפלו באהבה בעולי ערב בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אשכנזים אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים מִתְרוֹנְנִים
המשיכו ובואו שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!
כי לנו יהודי ערב לא היו כל אלו, ובלעדיכם לא נוכל.
תבורכנה ידי האשכנזים שהושיעו לנו.

אבוי, על שורות אלו ודאי לא אזכה בפרס ע"ש האשכנזים ביאליק או לודוויג פפויפר-יהודה עמיחי.

חיפה עיר החזירים והמחבלים
מסתבר שהעיר חיפה לא רק מחבבת חזירים, אלא גם מחבלים.
באוניברסיטת חיפה (האוניברסיטה היחידה בארץ עם רוב סטודנטים ערבי) הוזמנה "המשוררת" דארין טאטור, שהורשעה בתמיכה בטרור והסתה לאלימות וריצתה עונש מאסר, לכנס של החוג לספרות אנגלית והקריאה משיריה.
תלמידי החוג חויבו לשבת בהרצאתה של טאטור, שהקריאה משיריה השונים בהם היא "קוראת לעידוד ההתנגדות האלימה בישראל." אחד הסטודנטים פנה למזכירות החוג ותהה מדוע הוזמנה, הוא נענה כי היא הוזמנה "מתוך הערכה לעבודה הספרותית שלה." בין הטקסטים החריפים שכתבה: "לך בעקבות שיירת השהידים," במהלך "אינתיפאדת היחידים" ב-2015.
ארגון "עד כאן" הגיב: "מציאות בה מוסד אקדמאי שחי מכספי משלם המיסים הישראלי מארח בכינוס רשמי שלו מחבלת מורשעת תומכת טרור היא יריקה בפרצופן של המשפחות השכולות והציבור הישראלי. מוסד שמחבק מחבלת בשם 'הערכה לעבודתה הספרותית' חוטא לאמת. אנו קוראים להנהלה לבדוק כיצד היא מאפשרת לאותם גורמים רדיקליים להיכנס לאירוע רשמי שלה."
מאוניברסיטת חיפה נמסר: "התוכן המדובר עומד בניגוד גמור לעמדות הנהלת אוניברסיטת חיפה. אך זהו מהותו של חופש הביטוי, אשר עומד למבחן דווקא בתכנים שקשים לעיכול לכולנו."
הנה נושא טוב לכנס אקדמי באוניברסיטת חיפה. האם תמיכה בטרור וברצח יהודים היא בגדר "חופש הביטוי"
https://m.ynet.co.il/Articles/60458490
וכאילו לא די בכך בתיאטרון החיפאי 'חשבי' התקיים כנס תמיכה במחבלים.
https://www.colbonews.co.il/the-skewer/114513/
כאמור חיפה עיר התומכת בחזירים ובמחבלים.

מפלגת העבודה האבודה
נחמן שייקביץ-שי תומך בב.ד.ס.
עמר ברצלבסקי-ברלב מאשים את ישראל בטרור
נעמה לזימי עם בל"ד
מפלגת העבודה (לשעבר של בן גוריון, ברל, אלון, רבין), הולכת ומתדרדרת. פורץ הדרך היה יו"ר המפלגה לשעבר אברהם בורג, שנהפך לאנטי-ציוני, איש הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) שכאזרח צרפתי ביקש למחוק את זיהויו כיהודי ממשרד הפנים, והנה הולך בדרכיו גם נחמן שינקביץ-שי.
מסתבר ששינקביץ-שי המשמש אמנם כשר התפוצות איננו מאור הגולה.
בנאום בכנס שמטרתו מאבק בתנועת החרם על ישראל טען שייקביץ-שי: ״אני מוכן לקבל את הטענה שלא כל מעשה של ה-BDS הוא בגדר אנטישמיות״. וצריך להתייחס לגופו של עניין ולקבוע אם הם נכללים בגדר ההגדרה המרחיבה של האנטישמיות של IHRA."
https://twitter.com/AmichaiChikli/status/1470817559092027396?t=mQhUhi9POByw5lHBLIUc_g&s=03)
זה כאילו לומר – לא כל מה שעשה היטלר זה אנטישמיות (הוא נלחם גם למען צמחונות וזכויות בעלי חיים).
תנועת החרם הערבי ה-BDS במהותו, מתנגדת לקיומה של ישראל, ונאבקת לחיסולה, כארגון אנטישמי שאינו מכיר בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו, ובזכותו למדינה. והוא מפיץ תעמולה ארסית נגד מדינת היהודים, בדיוק כמו אלה שפעם הפיצו תעמולה ארסית נגד היהודים.
שיינקביץ-שי דיבר על "ההגדרה המרחיבה של האנטישמיות" של IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה). הטענה שלו שזו הגדרה "מרחיבה" דומה לטענות מתנגדי ההגדרה האנטי-ציונים, שלדידם אין עם יהודי ולכן שלילת קיומה של מדינה יהודית היא לא אנטישמיות. ההגדרה של IHRA קובעת שזו אנטישמיות והיא אומצה על ידי רוב מדינות המערב. והנה שר בממשלת ישראל ממפלגת העבודה מספק להם תמיכה.

חברו למפלגה, עומר ברוצלבסקי-ברלב, האמור להיות השר לביטחון פנים, צייץ והסביר עם הפנים למפלגתו שבפגישה עם תת-מזכירת המדינה של ארה"ב, ויקטוריה נולנד, הוא דיבר איתה דווקא על "אלימות המתנחלים (היהודים)" ועל "חיזוק הרשות הפלסטינית," ממש כאילו היה שר בממשלת אבא של מאזן – ולא על האלימות והטרור הערבי של חמאס, החזית העממית, ואש"פ. במקום להציג לאורחת מארה"ב את עיקר הבעיה – הטרור הערבי הזוכה לעידוד הרשות באמצעות תשלומי עתק לרוצחים, למחבלים ולמשפחותיהם, והסרבנות הפלסטינית לכל יוזמת שלום, יוצר ברצלובסקי-ברלב את הרושם שדווקא ישראל היא הבעייה. מן הסתם אם היה חי בתקופת מלחמת העולם השנייה היה ברצולבסקי-ברלב מלין לשר החוץ הבריטי רוברט אנתוני אידן על הפצצת דרזדן כסיבה למלחמה.

ח"כ נעמה לזימי, הקימה עם שותפהּ מבל"ד, סמי אבו שחאדה (היווני-הנוצרי שהסתערב בכפייה בגין הכיבוש הערבי המנסה להיות אנטישמי יותר מהתנועה האיסלמית) – את השדולה לקידום שוויון בערים המעורבות. כזכור לאחרונה אמר אבו שחאדה, יו"ר סיעת בל"ד, בנאום במסגד בלוד: "הם (היהודים) הפסידו מפני שבחורי לוד החליטו שהפעם הזאת הם מאוחדים... ההתקפות באל־אקצה ושייח ג'ראח טילטלו את כל פלסטין... אבל החבר'ה של לוד שברו להם את האף."
והנה פרופסור דניאל גוטווין ה"מלאים" הלאומי, הלוחם נגד ההפרטה כותב עליה: "לזימי מייצגת את מה שהשמאל אמור להיות. שמאל סוציאליסטי. לכן, המסר של מצביעי השמאל לח"כי השמאל צריך להיות: תהיו לזימי'ז."
https://twitter.com/gutweind/status/1471844752022818827
אז אם לזימי (עם אבו שחאדה) מייצגת את הציונות הסוציאליסטית את מי מסמל ברל כצנלסון?
ככל הנראה מפלגת העבודה לשעבר של בן גוריון, ברל, אלון, רבין – אינה יותר מפלגת העבודה. היא המפלגה האבודה.

ארמנד-עמיר פרץ ממשיך להפריט
שלושת "הציונים-סוציאליסטיים", חיים וישניה-רמון, חיים אורון-ג'מוס, וארמנד-עמיר פרץ, חברו ביחד בזמנו, הפריטו את נכסי חברת העובדים של ההסתדרות, ומסרו אותם בחצי חינם לטייקונים הקפיטליסטים. שערורייה כלכלית מושחתת שמטעמים לא מובנים טרם נחקרה עד היום. ברל כצנלסון יסד, דורות של חלוצים פועלים בנו, והטייקונים קיבלו.
והנה אביר ההפרטה, ארמנד-עמיר פרץ, ממשיך בהפרטה.
המשימה הראשונה של פרץ כשהתמנה ליו"ר התעשייה האווירית היא לסלק את המנכ"ל שבחר הדירקטוריון, בועז לוי. "אביר שלטון החוק", גנץ – מסרב לפגוש אותו ולחתום לו על המינוי. למה? לוי הוא לא איש שלו. גנץ ומנכ"ל משרדו, אמיר אשל, רוצים את חגי טופולנסקי מהצבא. אחד מהחברים. פרץ מחפש סיבות להדיח את לוי. הוא טרם מצא, אבל אם אפשר להחזיק את המנכ"ל כמ"מ בלי מינוי קבוע, למה לא? למנכ"ל חלש אפשר לדחוף מינויים פוליטיים, חברים של גנץ מחיל האוויר למשל. ככה עובדת השיטה.
כשהסביר לממשלה מדוע הוא מבקש למנות את פרץ ליו"ר, למרות פסילתו בוועדת גילאור, הסביר בנימין גנץ שפרץ הוא האדם המתאים ביותר לקדם את ההפרטה. פרץ "הסוציאליסט", הוא האיש שיקדם אותה. לפי התוכנית, 25% ממניות החברה יונפקו ויימכרו בבורסה."
(חיים לוינסון, "המשימה של עמיר פרץ לסלק את מנכ"ל התעשיה האווירית", "אל-ארצ'י", 19.12.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium.HIGHLIGHT-1.10477036
פרופסור גוטווין "המלאים" הלאומי, הלוחם נגד ההפרטה, היה תמיד תומכו הגדול של פרץ מחסל הסוציאליזם, ועתה הוא חסידה של לזימי הלוחמת בציונות. הנה סופה של "הציונות הסוציאליסטית".

Wishful thinking כפרשנות
ד"ר מיכאל מילשטיין המתנאה להיות ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א, וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת איש הרייך (רייכמן) מפרסם כי גילה "תגלית" מרעישה. לדבריו "יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, הטיל את אחת הפצצות הפוליטיות הדרמטיות שנשמעו בשיח הישראלי בשנים האחרונות. למרבה הפליאה, הדבר עורר עניין מוגבל למדי בחברה היהודית, כמו גם בזו הערבית. במהלך ראיון סוער באולפן אתר החדשות 'כול אל־ערב', שהתייחס להשתלבותה של רע"ם בקואליציה, אמר עבאס כי 'ישראל היא מדינה יהודית, בין אם נרצה בכך ובין אם לא, ומטרתי המרכזית היא להגדיר את מעמד האזרחים הערבים בה. אני רואה עצמי אזרח במלוא מובן המילה, שזכאי לקבל זכויות אזרחיות מלאות.'"
והמסקנה של ד"ר מילשטיין:"הנוסחה ששירטט מנסור עבאס עשויה לסמן שינוי יסודי בנוגע להגדרה העצמית של האזרחים הערבים בישראל ולנסח מחדש את יחסם כלפי המדינה. לאחר שנים רבות של דבקות בחזון מדינת כל אזרחיה, [בעצם מדינה ערבית מוסלמית נ.כ.] שמשמעותו בפועל קעקוע זהותה המקורית של ישראל, או בידול והתרסה (תפיסה שבה דבק הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בראשות שייח' ראאד סלאח), עבאס מציב חלופה: הגדרה עצמית של הציבור הערבי כמיעוט שדבק בזהותו הלאומית הפלסטינית, ונכון להשתלב בישראל תוך תביעת זכויות אזרחיות מלאות."
(מיכאל מילשטיין, "בשקט ובנחישות, הניסוי הדרמטי של מנסור עבאס עולה שלב", "אל-ארצ'י, 15.12.21)
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium.HIGHLIGHT-1.10467909
אז זהו – שאין כאן תגלית כלל, אלא רק אי הבנה מוחלטת. כשמנצור עבאס קובע שישראל היא מדינה יהודית הוא קובע עובדה בלבד. עובדה שלדעתו צריך לשנותה ולהפכה למדינה מוסלמית ברוח תנועתו תנועת "האחים המוסלמים" מיסודו של חסן אל בנא.
כזכור אמנת החמאס תנועת הבת של "האחים המוסלמים" מביאה את דבריו של מייסדה אל-בנא: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה," [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא (מייסד האחים המוסלמים), רחמי אללה עליו.
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא אפוא חולייה אחת מהחוליות של מלחמת הקודש [ג'יהאד] בעימות עם הפלישה הציונית. [התנועה] קשורה בקשר אמיץ להופעת החלל הקדוש [שהיד] עז אלדין אלקסאם ואחיו לוחמי הג'האד [מג'אהדין] מ[קרב] אנשי האחים המוסלמים בשנת 1936. משם היא קשורה קשר הדוק לחולייה נוספת הכוללת מלחמת קודש [ג'יהאד] של הפלסטינים, וכן למאמצים ולמלחמת הקודש [ג'יהאד] של האחים המוסלמים במלחמת 1948 ולפעולות הג'יהאד של האחים המוסלמים בשנת 1968 ולאחריה.
למרות שהחוליות רחוקות זו מזו [מבחינת פערי הזמן שביניהן], ולמרות שהמכשולים שהערימו הנוהים אחר הציונות בפני לוחמי מלחמת הקודש [מג'אהדין] עצרו את המשך הג'יהאד, [חרף זאת] תנועת ההתנגדות האסלאמית נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר, שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו'." ([חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם). (אמנת החמאס תקציר: 18.8.88)
יש תמיד להפריד בין תקווה למציאות. זוהי חשיבה מייחלת (Wishful thinking).
לו היה מנצור עבאס אומר: אני מכיר בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו, ובזכותו למדינה, ומכיר בישראל כמדינה יהודית ורואה בדברי מוחמד (המובאים בפי חסן אל בנא) לפיהם יש לחסל את מדינת היהודים ולרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה, גזענות ולא מופת מוסרי, או אז זו היתה באמת מהפכה תודעתית ביחס הערבים למדינת ישראל.
ודוק: הכרה בעובדה אין לה תוקף אם אין מצהירים שאין רצון לשנותה.
למרבה הצער טרם נמצא הערבי-המוסלמי שיאמר זאת.

מאזן גנאים מרע"ם מבקר אצל ראאד סאלח כאות הזדהות
חבר הקואליציה, חבר הכנסת מסיעת רע"מ, מאזן גנאים, (ממפלגתו של מנצור עבאס מהפלג הדרומי של "התנועה האיסלמית") ביקר ביקור הזדהות את האסיר המשוחרר השייח' ראאד סלאח.
סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השתחרר ממאסר לפני כשבוע, ועם שחרורו הוא התקבל בחגיגות שמחה בעיר אום אל-פאחם.
https://www.kipa.co.il/חדשות/פוליטי/1123277-0/
השייח' ראאד סאלח הכריז בעבר: "העושקים, הפושעים מפגיזי המסגדים... שוחטי הנשים ההרות והתינוקות... הוי הגזלנים, אתם חיידקי כל הזמנים... הבורא גזר עליכם להיות קופים מפסידים... הניצחון שייך למוסלמים, מהנילוס עד הפרת." הוא מצטט כמובן את דברי חסן אל-בנא מייסד תנועתו, ודברי מוחמד המובאים באמנת החמאס.
מעניין מה תהיה תגובת מנצור עבאס להזדהות חבר מפלגתו עם ראאד סאלח?
ודוק: זו מפלגה המרכיבה את ממשלת ישראל.

על השנאה – שמעון שיפר
"אמא שלי," מספר העיתונאי שמעון שיפר, "שרה שרולטה שיפר ז"ל, סיפרה לי שניצלה ממחנות המוות בברגן בלזן בזכות הצבא האמריקאי ששיחרר את אסירי המחנה והקפיד שהמורעבות לא יתנפלו על מנות המזון האדירות שהזרימו להן, מחשש שייחנקו.
"אדית ברוק, הסופרת ממוצא הונגרי שבחרה באיטליה כמולדתה השנייה, פירסמה באחרונה ספר – 'הלחם האבוד' – שזיכה אותה בתהילה, ובביקור של האפיפיור פרנציסקוס בביתה ברומא. היא מספרת את הסיפור ששמעתי מאימא. ועוד היא קובעת שהיא לא שונאת את אלה שגרמו לה ולאחותה סבל שלא ניתן להעלות על הדעת. שני פשיסטים הונגרים שסייעו בידי הגרמנים במבצע של חיסול מאות אלפי היהודים מהונגריה, ניצלו בזכותן, משום שסירבו למסור אותם לידי המנצחים. 'גם כיום,' היא מספרת אחרי שזה קרה, 'האירוע הזה שבו הצלנו את חייהם, ממלא אותי שמחה.' אימא שלי חינכה אותנו שלא לשנוא את אלה שבגדו בה והוליכו אותה לרכבת המוות. אני כמו סוקרטס איני יכול לומר רק את האמת."
(שמעון שיפר, "ידיעות", 19.12.21)
אז מה למדנו משיפר? למדנו שראשית הוא לא מבין כלל את סוקרטס, שנית למדנו ממנו שכמו אימו שרלוטה שרה וכמו אדית ברוק, ניצולות השואה, הוא אימץ את המוסר הנוצרי של אהבת האוייב – הנאצים ההונגרים והגרמנים.
מה שלא הבנו הוא מאין באה אם כן השנאה האובססיבית והבלתי מתפשרת שלו לנתניהו. לאן נעלם אז המוסר הנוצרי שלו?

מי זה בכלל אייל גפן?
הרשת געשה השבוע כשאחד בשם אייל גפן (מה שמו המקורי?) פירסם ב"ספר הפנים" שלו פוסט ובו התלונן שהזמין קפה בארומה ו״ילד צעיר״, כך בלשונו, לא זיהה אותו, והילד החצוף שאל אותו לשמו, וכשנאמר לו השם המלא והמפורש, הוא לא התרשם כל כך. וכך הוא כתב:
״החתיכת ילד מגודל הזה שבטח יושב כל הלילה עם החברים שלו ומעשן בלי סוף חשיש, (גפן לא מעודכן כמה חשיש זה לא מעודכן) החתיכת ילדון פספוס הזה שעוד לא אמר פעם אחת בחיים אני אוהב אותך, לא הכיר אותי. נציגו של הדור הכחוש האינטרנטי הזה שלא משתמש עם הנשמה לא הכיר אותי. כל הילדים הדיגיטליים האלה שבטח אין להם מושג מה עושים בלילה במיטה לא מכירים אותי.״
(ניסן שור, "הו דה פאק יִז איל גפן", "אל-ארצ'י, 21.12.21)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/badculture/.premium-1.10460242
האמת, נער הייתי וגם זקנתי וגם אני לא הכרתי אותו. לקח לי זמן עד שהעליתי אותו במוחי מתהום הסקלורוזה. מוזר למה הוא בכלל חושב שמישהו צריך להכיר אותו? (לאור תלונתו אישה אחת דווקא נזכרה בו, וטענה נגדו שהוא לפני שנים הטריד אותה מינית).
בינתיים מסתבר שכל המהומה היתה בעצם תרגיל יחצ"ני. גפן ניסה לעורר עניין בשני ספרים חדשים שהוציא.
https://timeout.co.il/אייל-גפן-בארומה/

מי כן יזכה בנצח?
"מאימת המוות מתחילה כל הכרת המכלל," כתב פרנץ רוזנצוויג, כל בן תמותה חי בפחד מן המוות, "ליטול מר ממוות זו שמתיימרת לעשות הפילוסופיה. כל בן תמותה חי בפחד מהמוות. כל ילוד מחכה בחיל ורעדה ליום מסעו אל האופל." (פרנץ רוזנצוויג, "כוכב הגאולה", י-ם 1970 עמ' 45).
האדם אינו מסוגל להבין בשכלו את הפרדוקס הקיומי שלו. האדם חי כדי למות. תכלית החיים היא המוות, לפיכך הוא שואף לחיי נצח או לפחות לזכות בחיי נצח בזכות שמו או מעשיו.
המשורר הרומי קווינטוס הורטיוס פלקוס Quintus Horatius Flaccus (65-8 לפנה"ס) היה בטוח ששירתו העניקה לו חיי נצח, ובזכותה יחיה לעד. והוא אכן זכה בהם בזכותה.

הקמתי אנדרטה
הִקַמְתִּי אַנְדַרְטָה יֵצִּיָבה מִן הָאָרָד
נִשֵׂאת מִגָּבְהֵי הַפִּירָמָדוֹת הַמַּלְכוֹתִיוֹת
לֹא סוֹפָה מְכַרְסֶמֶת וְלֹא אַקוִילוֹ מִשׁתּוֹלֵל
יוּכְלוּ לְהַכְחִידָהּ וְלֹא מֶשֶׁךְ אֵין מִסְפָּר
שֶׁל שָׁנִים וְלֹא מְנוּסַת-הָעֵתֵ;
לֹאֹ כֻּלִי אָמוּת. חֵלֶק גָדוֹל מִמֶּנִּי
יַחֲמֹק מִן הַקְּבוּרה. אֶהְיֶה צָעִיר תָּמִיד.
(תרגום יורם ברונובסקי)

הצבתי לי ציוןהִצַּבְתִּי לִי צִיּוּן נִצְחִי מִנְּחשֶׁת זֹה,רָם עַל פִּירָמִידוֹת עוֹמְדוֹת בְּהוֹד-מַלְכוּת,לֹא יִצְלְחוּ עָלָיו מִטְרוֹת-אוֹן מְאַכְּלִים,סוֹעַת-צָפוֹן עַזָּה אַף לֹא הֲמוֹן שָׁנִים,יוֹבְלוֹת רַבִּים מִסְּפוֹר בְּמֵרוֹץ הָעִדָּנִים.כִּי לֹא כֻלִּי אָמוּת; מִכִּלָּיוֹן חָרוּץאֶפְרַח בְּמַהֲלָל חָדָשׁ.
(תרגום שאול טשרניחובסקי)

הרצל, כולו נרגש בקונגרס הציוני הראשון, לאחר נאומו של נורדאו, ציטט את הורטיוס ואמר:
"monumantum aere perennius" ("מצבה בת-קיימא יותר מברונזה) (היינריך שטרנבך-עמוס אילון, "הרצל" עמ' 269).
ואכן הציונות הקנתה לו שם עולם, ואת חיי הנצח.
אבל מי זה אייל גפן? למה שיזכרו את שמו?

יצר הטנטוס של נתניהו – הסתה נגד מדינת ישראל
לא ברור למה אבל מדי פעם מתגבר יצר הטנטוס של בנימין מיליקובסקי-נתניהו ומדרדר אותו לתהום. לאחר תמיכתו בקואליציה עם "התנועה האיסלמית" והכשרתו את רע"ם כתנועה לגיטימית, הכשרה שהביאה לתבוסתו בבחירות, הוא נגרר למעשה תמוה של הסתה באנגלית נגד מדינת ישראל וממשלתה, והצגת ישראל בפני העולם כמדינה אנטי-דמוקרטית. הסתה שתשמש את אויבנו שממילא רואים בישראל מדינה פשיסטית אנטי דמוקרטית
https://www.ynet.co.il/news/article/hkwdkoaqt#autoplay
ייאמר ברורות, זכותו וחובתו של מיליקובסקי-נתניהו לבקר את הממשלה, אבל בעברית כלפי פנים, ולא כלפי הקהילה הבינלאומית במטרה להאדיר את מה שחושבים ממילא אויבי ישראל.
אימרתו כי חוסר הדמוקרטיה במדינת היהודים ישפיע על כל העולם כולו מהדהדת קריאות אנטישמיות דומות במהלך ההיסטוריה.
ולגופו של עניין. נתניהו יוצא נגד שלושה חוקים: החוק שימנע ממנו לכהן כראש ממשלה, אם יתקבל הוא אכן יפגע בדמוקרטיה; החוק המאפשר חיפוש בבתים הוא חוק הכרחי במצב הנוכחי. בלעדיו לא ניתן לפעול נגד טרור הערבי, טרור הכולל טרור נגד חקלאים יהודים, וטרור כלכלי של דמי חסות כלפי אזרחים יהודים וערבים; לגבי חופש הפרסום במדיה. כאן זהו עניין מורכב שיש להתייחס אליו בזהירות רבה. חופש הפרסום כמו חופש הדיבור איננו מוחלט ויש לסייגו כך שישמור על חופש הדיבור המקסימאלי האפשרי בלי לפגוע בחופש הדיבור.
פרופסור ליבוביץ המנוח הגדיר דמוקרטיה כמשטר המגן על האדם מפני מדינתו. חופש הדיבור צריך גם כן להגן על האדם מפני מדינתו ומפני אנשים אחרים.
לסיכום, ביקורת עניינית כן. הסתה באנגלית נגד המדינה, לא.

האם יצחק לאופר-לאור הוא איש שמאל?
האם יכול להיות שהשמאל מטריד מינית?
"אם יצחק לאור זה שמאל, אז שמאל זו לא השקפת עולם," כך קובע עיתונאי "אל-ארצ'י" חיים לוינסון. "העובדה שהמשורר, הסופר והפובליציסט עטור הפרסים יצחק לאופר-לאור המואשם בהטרדה מינית שיטתית הוא גם אקטיביסט וסרבן המתנגד לכיבוש, מלמדת שבישראל 'שמאל' היא לא עמדה אידיאולוגית, אלא מעמד חברתי.
"לולא היה יצחק לאור, בסביבה הכביכול נאורה, כביכול ליברלית, כביכול פמיניסטית שלו, היו מזמן מתריעים, מדווחים ושמים קץ להתנהגויות שלו. שגם הרבה אנשים שעבדו ב'הארץ', ותפסו את עצמם נאורים מכילים ורגישים ומהממים, הם לא באמת כאלה, אלא פשוט מהמעמד שזה מה שאתה חושב על עצמך, ולכן לא התרגשו מיצחק לאור. זו בסך הכול שובבות. אם חייל מכה פלסטיני זה לא שובבות, זה פשע נגד האנושות (ובצדק) אבל יצחק לאור ועורכות בדסק? נו. ככה זה איציק שלנו. העיקר שהוא משלנו."
(חיים לוינסון, "היסטוריה של אלימות (באינטרנט: אם יצחק לאור זה שמאל זו לא השקפת עולם)", "אל-ארצ'י", 17.12.21)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/chaimlevinson/.premium.HIGHLIGHT-1.10464196
באותו יום פורסמה מיד תגובה מאת אשת השמאל הארגנטינאי המהגרת מארגנטינה (ב"הארץ" אין עולים יש רק מהגרים) קרולינה לנדסמן, הכותבת לו: "לוינסון, התבלבלת, לאור הוא הצד החלש. המתקפה הבריונית של חיים לוינסון על יצחק לאור היא פעולה מוגת לב. לוינסון מציג את עצמו כגיבור קרב פמיניסטי, שיוצא להגנתן של נשים מפני הטורף לאור. אבל האמת היא, שלוינסון הגיע לזירת האירוע לאחר שהקרב כבר הוכרע, כשלאור נוטרל מזמן, והוא מוטל על הקרקע חצי מת. רק אז העז לדרוך את נשקו הפובליציסטי, כששום סכנה למעמדו או למשרתו לא נשקפת, תוך שהוא זועק את הבון-טון האופנתי של המחנה שאליו הוא משתייך, וירה בראשו המטפורי של הטורף הגוסס. חזק על גוויות. לוינסון עשה מעשה אלאור אזריה."
קרולינה לנדסמן, "לוינסון, התבלבלת, לאור הוא הצד החלש", "אל-ארצ'י-17.12.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10473413
ואו איזה דימוי. המבקר את לאופר-לאור אליבא דקרולינה לנדסמן הוא אלאור עזריה.
בעצם גם לנדסמן וגם לוינסון כותבים פרודיה על המושג שמאל.
כאקטיביסט פרו-איסלמי יצחק לאופר-לאור הוא איש "שמאל" הנאבק למען כיבוש ערבי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, אז אם זה "שמאל" למה שלא יכבוש גם נשים? מה הסתירה בזה? הרי גם מוחמד כבש נשים. וגם איש "השמאל" לברנטי פבלוביץ בֵּרִיַה שבשם "השמאל" כבש נשים אנס אותן וקברן במרתפי ביתו.

תקיפת איראן במה?
מה יש לעשות כדי למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית לאור הצהרות שליטיה שמטרתם היא השמדת ישראל?
רליק שפיר, קצין לשעבר של חיל האוויר, שהיה טייס בתקיפת חיל האוויר הישראלי על הכור הגרעיני, שנבנה עבור סדאם חוסיין בעיראק ב-1981 – אמר בראיון לניו יורק טיימס כי "זה מאוד קשה הייתי אומר אפילו בלתי אפשרי, לתקוף באיראן בכל האתרים. בעולם בו אנו חיים," הוא הוסיף, "חיל האוויר היחיד שיכול לנהל מערכה הוא חיל האוויר האמריקאי. לאיראן יש עשרות אתרי גרעין, חלקם עמוק מתחת לאדמה שיהיה קשה לפצצות ישראליות לחדור ולהרוס אותם, לחיל האוויר הישראלי אין מטוסי קרב גדולים מספיק כדי לשאת את הפצצות המתאימות לפריצת בונקרים, כך שהאתרים המוגנים יותר יצטרכו להיות מותקפים שוב ושוב עם טילים פחות יעילים, תהליך שעשוי להימשך ימים ואף שבועות. מלבד היכולת לפגוע ביעדים, ישראל תצטרך להדוף במקביל מטוסי קרב איראניים ומערכות הגנה אווירית. הטיימס מציין כי כל תקיפה באיראן תגרום ככל הנראה גם להפעלת התקפות מצד חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, בעלות בריתה של איראן שינסו לאלץ את ישראל להילחם בכמה חזיתות בו זמנית. גם יכולות ההגנה של איראן חזקות הרבה יותר מאשר ב-2012, אז שקלה ישראל בפעם האחרונה ברצינות לתקוף. אתרי הגרעין שלה מבוצרים טוב יותר, ויש לאיראן יותר טילי קרקע-קרקע שניתן לשגר במהירות מתוך מנהרות."
שפיר אמר כי "אתה תמיד יכול לקנות יותר מטוסי תדלוק, חדשים יותר, מטענים גדולים יותר של דלק, אבל גם עם השיפורים הללו וחיל אוויר מעולה, תקיפות אוויריות ישראליות לא יפסיקו את תוכנית הגרעין של איראן עם זאת, סביר להניח שהם יציתו את האזור."
https://www.bhol.co.il/news/1315028
אז מה צריכה לעשות ישראל כדי למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית כשברור שלמרות ההצהרות האמריקאיות נוטה ביידן לאמץ את מדיניות צ'מברליין (הֶר היטלר חתם על הסכם, "שלום עכשיו!") ולהסכים עם הנציב העליון לענייני חוץ והגנה מטעם האיחוד האירופי, ג׳וזף בורל, האקטיביסט הפרו-איסלמי, תומך איראן שמתנגד לכל סנקציות נגדה, שהכריז כבר ב-2018: "צריך להתרגל לעובדה שאיראן רוצה להשמיד את ישראל, איראן רוצה למחוק את ישראל, אין שום דבר חדש בזה. צריך לחיות עם זה." (מחיקת ישראל משתלבת לפי האיחוד האירופי עם "כיבוד זכויות האדם שהאיחוד מאמין בהן)."
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-706810
אז אם חיל האוויר הישראלי לא יכול, (האמריקאים לא מוכרים לנו מטוסי תדלוק ואזרביז'אן לא נותנת לחנות בה) והאמריקאים והאירופאים אינם רוצים בפעולה צבאית, נותרה רק אפשרות אחת לפעולה. השמדת מפעלי הגרעין האיראנים ע"י נשק גרעיני טקטי שישוגר לאתרי הגרעין האיראני באמצעות יריחו מס 3.
טיל יריחו:
https://he.wikipedia.org/wiki/יריחו_(טיל)
יש לישראל מסדרון צר של זמן לעשות כן. ולו רק שיגור ראווה שידחוף את האיראנים להסכם שייקח מהם את האופציה הגרעינית.

הידד למנהיג העליון
אחת הרעות של הדמוקרטיה הישראלית היא קיומן של מפלגות ה"פיהרר-פרינציפ" מפלגות הקיימות לפי עיקרון המנהיג. הגדולה בהן היא מפלגת המנהיג יאיר למפל-לפיד.
למפל-לפיד בנה את מפלגתו על עקרון ה"פיהרר פרינציפ-"עיקרון המנהיג" ומיום היווסדה נקבע ע"פ חוקתה שלמפל-לפיד הוא מנהיגה העליון, ואין בלתו. בהתאם לעיקרון זה הוא נוהג לקפד את ראשו של כל אדם המערער על עקרון זה. כשניסה עופר שלח להביא לבחירות דמוקרטיות במפלגה מיד ניתק אותו למפל-לפיד מקבוצת הווטסאפ של מפלגתו והביא לסילוקו מהמפלגה.
לאור הביקורת וכדי ליצור לעצמו דימוי של דמוקרט עשה למפל-לפיד כאילו שינוי במפלגה שהגוף הבוחר הכפוף לו, יוכל להצביע ולבחור ראש מפלגה.
בפרק הזמן בו ניתן היה להגיש מועמדות לתפקיד יו"ר "יש עתיד" הוגשה רק מועמדות אחת העומדת בתנאי תקנון המפלגה – על-ידי יו"ר המפלגה המכהן, והוא שר החוץ חה"כ יאיר לפיד. בנסיבות אלה ובהתאם לסעיף 71 לתקנון המפלגה החליטה הנהלת המפלגה (ללא נוכחות יו"ר המפלגה), כי תאושר בחירתו של השר לפיד לתפקיד יו"ר המפלגה, ללא צורך בהליך בחירה בקרב חברי הוועידה.
https://rotter.net/forum/scoops1/725195.shtml
הידד למפלגת הפיהרר-פרינציפ". הנה נבחר בבחירות "דמוקרקטיות" ה"פיהרר"-המנהיג הישן והאהוב... הלא הוא למפל-לפיד. בינינו, אסאד לא היה עושה זאת טוב יותר.
נעמן כהן

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+