ולגזענות פרו-אשכנזית
המשורר יליד עיראק (1951), רוני סומך-סומק (רוני הוא שם פרטי ערבי-מוסלמי ושמו ניתן לו ע"ש סטודיו לצילום "רוני" בבגדד. שם המשפחה סומק הוא ניסיון לשאכנז את השם סומך)
https://www.poetryplace.org/tag/סומק-רוני/
עלה לארץ ישראל ב-1953 ונחשב לבולט מבין המשוררים היהודים-ערבים בארץ. סומך זכה לשלל כבוד וכיבודים מהממסד הספרותי בארץ. ועתה חוגגים לו את יום ההולדת שבעים.
ספר שיריו "אלג'יר" זכה לפופולאריות רבה, ובמיוחד זכה לתהילה, שיר הנושא של הספר – "אלג'יר": (רוני סומך, "אלג'יר", אור יהודה, כנרת זמורה ביתן 2009)
 
אלג'יר
 
אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה
הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר,
וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים
הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר.
 
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹקַחַת עֵינֵי שׁוֹקוֹלָד,
הָיִיתִי אוֹמֵר: "הִנֵּה אַפְרִיקָה מִתְעוֹרֶרֶת,"
וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת הַבְּלוֹנְד בְּרֹאשׁ אֲחוֹתָהּ
וּבְטוּחָה שֶׁגִּלְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת הַזָּהָב.
 
הַגַּרְגְּרִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָיוּ אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁלָּהּ,
וּבִטְבִיעַת הָרֶגֶל שֶׁל הַצָּרְפָתִים שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם
הָיְתָה מַחְבִּיאָה אֶת הַתְּמָרִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים.
"אַלְגִּ'יר," הָיִיתִי מְהַדֵּק יָדַיִם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת וְקוֹרֵא לָהּ:
"אַלְגִּ'יר, בּוֹאִי הַבַּיְתָה, וְתִרְאִי אֵיךְ אֲנִי צוֹבֵעַ אֶת קִיר הַמִּזְרָח בְּמִבְרֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ."
 
בראיון שנעשה עימו על מקור השיר, הוא נשאל: "האם השיר אינו נשמע כמעט כמו 'עקרה' של רחל: 'בן לו היה לי...'"
"זה באמת קצת הזכיר לי, אחרי שכתבתי, את השיר של רחל," הוא משיב, "השיר 'אלג'יר' נכתב אחרי שיום אחד דמיינתי שליד הילדה שיש לי, שהיא בשבילי באמת עולם ומלואו, יש לי עוד ילדה. ילדה דמיונית שגורמת לי להשלים את הצד החסר, המזרחי, של הפאזל..."
בתו האמיתית של סומק שמה שירלי. האם נתן לה המשורר את שמה האנגלי (במקור שם של גבר) בהשראת שירלי טמפל עם תלתליה הזהובים?
"בשיר," מסביר סומק, "יש סוג מסוים של געגוע – באלג'יר כמו בגדד, העיר שנולדתי בה, ושעוד לא הייתי בה. יש בשם הזה משהו שלוקח אותי למקום שבו הווליום של השחור הוא ווליום גבוה ולא במובנים של קיפוח, לא שלט בהפגנה, אלא משהו שלא פענחתי עד הסוף."
(ראיון עם דפנה שחורי, מעריב, 27.3.2009)
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/871/124.html
המשורר סומק רוצה להבליט את הווליום של השחור. מה משמעות הווליום של השחור? ומה הקשר בין השחור לשפה ולתרבות העברית. ולשירה העברית?
למשוררים העבריים תמיד היה יחס נוסטלגי למקום הולדתם. ביאליק אהב את הטבע של ארץ הולדתו. טשרניחובסקי כתב ש"האדם אינו אלא, תבנית נוף מולדתו," אבל כאשר חשבו שניהם על שמות לדמויות ספרותיות, השמות היו תמיד שמות עבריים: טשרניחובסקי חשב על השם "אילאיל". רחל חשבה על "אורי", שהיה כמובן: "שחור תלתלים ונבון." האם "הווליום של השחור" בשערו של אורי (האשכנזי) אינו שחור דיו?
המשוררים העבריים נתנו תמיד שמות עבריים לחלומותיהם. אחרי הכול ולפני הכול הם היו משוררים עבריים. האם היה עולה על דעת ביאליק, או טשרניחובסקי, לכתוב שיר ובו חלום לקרוא לבתם "אוקראינה"?
באמת, מה למשורר עברי ולחלום לקרוא לבתו אלג'יר? (ועוד כנהוג היום בצורה דקדוקית של זכר: "אלג'יר" – שם של בן, ולא אלג'יריה – שם של בת)
השם הערבי "אלג'יר" הוא שם מאוחר למדי. מקורו במילה הערבית – אל גֶ'זַאִיר – האיים. השם ניתן לעיר (ומאוחר יותר למדינה) על שם האיים הקטנים שהיו בקרבת הנמל וחוברו ב-1530 לחוף.
בשורה הרביעית של השיר הכול מתברר: המשורר רוצה לתת לבתו את השם "אלג'יר", על מנת שיורידו בפניו את הכובע (ישתחוו?) ויכנו אותו "אבו אלג'יר":
"וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר."
למי מתכוון המשורר במילה "אתם"? האם "אתם" הם הצרפתים? או "אתם" הם האשכנזים?
כל העניין הרי מגוחך, אפילו מבחינה היסטורית. אם המשורר רוצה כבר למחות נגד הקולוניאליזם, מן הראוי היה שימחה נגד הקולוניאליזם הערבי. מן הראוי היה שיצטרף כמשורר-תומך למרידות החוזרות ונשנות של 13 מיליון הבֶּרְבֶּרִים, הנמצאים תחת הכיבוש הערבי המדכא באלג'יר.
האם הכיבוש הצרפתי מוסרי פחות מהכיבוש הערבי? תחת הכיבוש הצרפתי זכו לכל הפחות היהודים באזרחות ובחופש יחסי.
לאחר שיצאו הצרפתים נאלצו גם כל היהודים ללכת. אלג'יר נשארה נקייה מיהודים. בת המשורר הדמיונית "אלג'יר" לא היתה יכולה היום לחיות כלל בארץ שאת שמה לקחה.
אם כבר מלחמה נגד הקולוניאליזם, צריך היה המשורר החולם, לקרא לבתו "אלכהינא" על שם המלכה היהודייה יפת התואר, שנלחמה עם הבֶּרְבֶּרִים נגד הכיבוש הערבי, עד שחוסלה על ידי הכובשים ערבים. אבל בעצם אין כאן דיון מוסרי כלל. איך אמר מרקס: "ההוויה היא שקובעת את ההכרה." אם היה המשורר סומק כותב שיר ובו למשל הוא קורא לבתו "אל כָהִיָנא" (הכוהנת) לא היה לו שום סיכוי שבעולם להיות מוזמן לסיור סביב העולם.
משורר יהודי-מזרחי הקורא לבתו אלג'יר הוא אטרקציה. משורר כזה הוא ודאי משורר "שלום". משורר שלום מקבל כרטיס טיסה סביב העולם. משורר "שלום" הוא משורר נוסע. וסומק אכן מטייל בעולם כולו ומתנאה בהישגיו: "לפני שלוש שנים," הוא מתנאה, "בפסטיבל שירה בספרד, המשורר הלבנוני הגולה אדוניס, במקום לקרוא שיר שלו, בחר לקרוא שיר שלי: את 'אלג'יר'. העיתונות בספרד ובישראל הציגה את זה כמחווה פוליטית. זה ריגש ושימח אותי."
בניגוד לסומק, המשורר הסורי-עלאווי (התומך כיום בשלטון אסד) – עלי אחמד סעיד אסבר – הידוע בכינויו "אדוניס" התקיף דווקא קשות את אלג'יר ומצבה הפוליטי הדתי והתרבותי. והרי הוא עצמו – עלי אחמד סעיד לקח לעצמו שם מערבי... אין ספק אדוניס לא היה קורא לבתו אלג'יר. גם אלבר קאמי לא.
רוני סומך-סומק הוא משורר טוב מכדי ליפול באמירות גזעניות אנטי אשכנזיות קיצוניות כמו עמיתיו שבאו מאוחר יותר גזעני "הערספוליטי", אצלו זה יוצא רק במרומז. הוא בכל זאת חלק מהממסד הספרותי הישראלי, וכותב על עולם ומלואו על חווית האדם האוניברסאלי גם אם מדובר באדם לוקלי. והנה מסתבר שרוני סומך-סומק בעצם מעריץ אשכנזים (האין השנאה מראה בעצם על הערצה וקנאה?) בראיון לרגל יום הולדתו השבעים הוא מראה שבמקום ש"הקולוניאסטים" האשכנזים" יסירו בפניו כיהודי-ערבי את הכובע, הוא מסיר את כובעו ומשתחווה דווקא לאשכנזי.
סומך-סומק שהצביע לפנתרים השחורים ולוויקטור טייר, מסיר את הכובע בפני האשכנזי יאיר למפל-לפיד החף מכל סממן סוציאליסטי.
"מה שחיבר אותי עם יאיר לפיד," מסביר סומך-סומק, "זאת האמונה שהוא יודע לקרוא את המפה בצורה הכי מדויקת ולהבין איך לפתור את הבעיות החברתיות. אני לא מצפה למשהו אחר ממי שבחדר העבודה שלו אפשר למצוא את ספרי השירה של ויסלבה שימבורסקה הפולנייה לצד צילום של מוחמד עלי. השילוב הזה בין הפואטיקה המדהימה של המשוררת לבין הכפפות של המתאגרף הוא שילוב מנצח. כמו שאני מכיר את יאיר לפיד, אני משוכנע שבידיו המחט שתאחה את הקרעים שיש פה..." והוא מתכבד בנעילת רשימת "יש עתיד" במקום ה-120 בבחירות לכנסת. "יאיר לפיד," הוא מוסיף, "יוכיח לכולם כמה שחשוב שאדם כמוהו ינהיג את המדינה. אני כבר שומע מחיאות כפיים לכבודו גם מצד אנשים שלא בחרו בו, שרואים עד כמה הוא בשל להיות ראש הממשלה וגם יש בו אנושיות במובן הכי מרגש. הוא הולך להיות מלך האריות בג'ונגל הפוליטי."
(יעקב בראון, "אנחנו שהבאנו את התנ"ך מדרדרים לרמה של ספר טלפונים", מעריב, 25.12.21)
https://m.maariv.co.il/culture/literature/Article-885874
איזה מהפך, סלטה מורטלה, מגזענות אנטי-אשכנזית להערצת אשכנזי "מלך הג'ונגל" (מפלגת הפיהרר פרינציפ) שיפתור את בעיית הקרע החברתי של היהודים-הערבים.

הגזענות הפרו-אשכנזית
אאוגניקה
בניגוד למשוררים הגזענים האנטי-אשכנזים נמצאת משוררת אחת האוחזת במשנה גזענית פרו-אשכנזית. המשוררת ילידת עיראק 1943 (מבוגרת מרוני סומך-סומך אך עלתה לארץ באותה תקופה ב-1951) מביעה גזענות פרו-אשכנזית לא רק כלפי היהודים האשכנזים, אלא כלפי האשכנזים הגרמנים האריים (ודוק: אשכנז הלא היא גרמניה).
המשוררת אמירה הס, בת סלימה בת חיים יצחק יהודה, ילידת בגדד, משושלת מקובלים (ביניהם אסנת התנאית), שנישאה לאשכנזי עזרא בן ד"ר רות הס, וד"ר מאיר הס, יליד גרמניה, מציגה בתורתה הגזענית הפרו-אשכנזית אפילו את תורת האאוגניקה:
"אורגזמות מסוגים מסוימים, יש להן השפעה על מהלך ימות חיים. אני ילידת בבל, הגעתי לישראל, בעקבות אורגזמה של הוריי שהביאוני אל היהדות, וגיליתי שיהודי עשוי כמה סוגי יהודים. יהודי ערבי. יהודי טהור אשכנזי. אני קצת ניטהרתי עם נישואי לייקֶה,
ובתי (ניטהרה) לגמרי. (ירדה לאשכנז-גרמניה) ונכנס בה זין של יפה תואר גרמני-(ארי) והוא גבוה ודק מראה.
יש לי נכד גרמניום. תמים. טהור. ענוג. קולו רך. נפשו דומני כמו לחן כמו סימפוניית מלאכי שרת ועליון."
(אמירה הס, "שיר, אורגזמות מסוגים שונים", "הארץ", "תרבות וספרות", 28.6.19)
https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.7405837
השלבים בהשבחת הגזע לפי אמירה בת סלימה-הס: ערבי-יהודי-ערבי-יהודי אשכנזי-אשכנזי (גרמני) ארי טהור.
אז תגידו אתם, מה נעלה על מה? אני סבור שהגזענות האחרונה.

הממשלה הלא ציונית בנט-לפיד-עבאס וההתיישבות הערבית
ההצגה שעשתה הממשלה הלא ציונית (בלי בנט שבתו מאומתת אומיקרון) בהתכנסות בגולן ובהצהרת כוונות (הלוואי שיתגשמו) ספק אם תוליד משהו, אבל אין ספק שפעולתה של הממשלה הלא ציונית תעודד את ההתיישבות הערבית בכל רחבי הארץ עם ההסכמה על חוק החשמל, היום ובטלפון שאומר ששרת הפנים תהא רשאית לקבוע בצו כי ניתן יהיה לחבר מבנה מגורים המצוי בשטח מסוים, שהוגדר בצו, לחשמל, למים או לטלפון גם ללא קיומם של היתר בנייה ותעודת גמר, כלומר כל המבנים הלא חוקיים בהתיישבויות הערביות הבלתי חוקיות.

מרקטור לרקטום
אין ברצוני להתייחס לפרשת מינויו של שי ישעיהו ניצן (מישהו יודע את שמו המקורי?) ל"רקטור" הספרייה הלאומית.
https://13tv.co.il/item/news/domestic/internal/shai-nitzan-902778408/
הפרשה המושחתת ודאי עוד תתברר, ברצוני להתייחס רק לתואר שקיבל ניצן תואר "רקטור" הספרייה. מה פתאום רקטור? מה הקשר בין ספרייה לרקטור, ובכלל למה להשתמש בשם לועזי לספרייה הלאומית של עם ישראל. למה שהאחראי על הספרייה הלאומית לא יקבל למשל את התואר העברי למהדרין "רב ספרן", או "ספרן-על"?
ואולי בגלל המינוי ראוי לו לשי ישעיהו ניצן, במקום לקבל את התואר רקטור, לשאת את התואר רקטום.

אבא שלי הוא הכי בעולם
יאיר שטרן מעיד כך על אביו אברהם שטרן (יאיר בלח"י): "הוא באמת היה בנאדם מיוחד במינו, אחד בהרבה דורות, בסדר גודל של יהודה המכבי או בר כוכבא. ענק. ("ידיעות", 23, 12,21)
הנה תהנו מהשיר "אבא שלי הכי בעולם" - יפה אברמוב-ירקוני:
https://www.youtube.com/watch?v=wOS0CHviYgY

צה"ל אוסר על חיילים לנוע רגלית בשטח האוייב ברמלה
צה"ל פירסם לחייליו הודעה בזו הלשון: "אין לנוע בצורה רגלית ברחבי העיר רמלה, אך ורק בתחומי התחנה המרכזית או בתחבורה ציבורית."
https://twitter.com/amit_segal/status/1473940998988386306?t=7EYHAQQYa_Now-5KRbaq5w&s=03)
במבצע דני מס שנערך בין 10 ביולי עד ל-18 ביולי 1948 נכבשו רמלה וגם לוד, בפיקודו של יגאל פייקוביץ-אלון. לפי המודעה מסתבר שבמשך השנים חזרה רמלה לכיבוש ערבי עד שחיילי צה"ל מסתכנים בעצם הימצאותם בעיר, אשר על כן יש לערוך מחדש את מבצע דני מס לכיבוש מחודש של העיר. מסתבר שכמו בנגב יש צורך בהקמה מחודשת של הפלמ"ח. הבעייה היא שאין לנו יגאל אלון חדש.

תחקיר מותו של בראל שמואלי-חדריה
איפה אנחנו ואיפה הצלבנים?
פיקוד הדרום הגיש למשפחת שמואלי-חדריה את התחקיר על נפילת בנה בראל בגבול עזה לפני כארבעה חודשים. התחקיר קבע כי ההחלטה לנוע ולהתמקם על המכשול על סמך ניסיון העבר והמידע המודיעיני שהיה, היא שגיאה מקצועית בדיעבד, וכי השימוש של המתפרעים בנשק חם וקטלני צמוד לחומה לא היה צפוי.
עוד הגדיר התחקיר, עליו חתום אל"ם לירון בטיטו, קצין האג"ם של הפיקוד, כי ההחלטה להישאר צמוד לחומה לאחר ניסיונות חטיפת כלי הנשק של הלוחמים היתה שגיאה. לסיכום התחקיר נכתב כי המפקדים בשטח, כולל מפקד החטיבה שנכח עם הלוחמים צמוד לחומה, הפגינו קור רוח ושליטה עצמית ראויים לציון.
מפקד אוגדת עזה תא"ל נמרוד אלוני אמר כי "האירוע שבו נהרג בראל הוא לא מלחמה, אבל כן אירוע מבצעי. הצגנו שגיאות טקטיות מרכזיות הקשורות בפריסת הכוחות על הגדר נוכח ההפגנה שנערכת ממרחק והעימות האפשרי. שגינו כך גם בעבר. כיום ההפגנות מנוהלות מעמדות אחוריות ולא על החומה עצמה. אנחנו ממשיכים לשפר אותה."
מפקד אוגדת עזה התייחס לטענות המשפחה על תלונה אודות העמדה בחומה כבר משנת 2019, אז לוחמים העירו על בעייה בחומה וחרך הירי שדרכו נורה שמואלי. "שמעתי על זה מניצה אימא של בראל. אני לא מכיר את זה. אני לא אומר שלא היתה תלונה, אבל לא שמעתי." אמר.
https://news.walla.co.il/item/3479291
אז ראשית כל דברי צה"ל "כי השימוש של המתפרעים בנשק חם וקטלני צמוד לחומה לא היה צפוי" – ממש מדאיג. אם ירי לא צפוי מה כן צפוי?
שנית לא צריך להיות מומחה בתורת הלחימה כקרל פיליפ גודפריד פון קלאוזוביץ, או באזל הנרי לידל הארט, כדי להבין את המכשלה העיקרית של צה"ל שלא הוזכרה בדו"ח.
הערבים מרבים להשוות אותנו לצלבנים בתקווה להפסדנו כמותם, מסתבר שאנחנו גרועים בהרבה. די להתבונן בכל חרכי הירי של המבצרים הצלבנים ולהבין.
חרכי ירי:
https://he.wikipedia.org/wiki/חרך_ירי
אסור בתכלית האיסור לבנות חרכי ירי בגובה ראש הפתוחים לירי משני הכיוונים. על חרכי הירי להיות גבוהים לשלוט על הסביבה ולהיבנות באלכסון המקשה על ירי פנימה ומקל על הירי החוצה. פתח הירי בחומה כשכל מפגין יכול לירות בו הוא אווילות מדרגה ראשונה. והעובדה שזה לא הוזכר בדיווח חמורה יותר.

הכרה במדינה יהודית, או אי הכרה?
הפרשנים הרבים בעיתונות ובמדיה האלקטרונית חלוקים בדעתם באשר להכרזתו של מנצור עבאס: "מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית זאת החלטתו של העם היהודי שהוא מקים מדינה יהודית נקודה. וכך תישאר."
https://www.youtube.com/watch?v=TNcFIFzh9c4
האם זו "תקיה" – הסתרת המטרות האמיתיות ע"פ הנהוג באיסלם? האם זו רק חשיבה מייחלת (Wishful thinking)? או הצהרה כנה המסמנת שחר חדש?
האיש החזק במפלגת רע"ם, מזכ"ל המפלגה, איברהים חיג'אזי, סותר לחלוטין את דברי עבאס וכך הוא אומר בראיון לכול אל ערב בו הוא מציג את עמדת התנועה האיסלמית: "כל שטח הר הבית כולל הכותל המערבי שייך למוסלמים ואסור לכל אדם אחר שידרוך שם." "הכוח לקיומה של הממשלה נמצא בידינו" "הממשלה לא היתה קמה בלי קולות רע"מ."
"האסירים הביטחוניים למה הם נמצאים בכלא הישראלי? הם עשו מעשה הגנו על הארץ שלהם. האסיר הביטחוני יש לו בעייה עם מדינה או עם שוטר או סוהר או עם הצבא. יש לו בעייה עם מדינה שכובשת את אדמתו." "אני יודע איך לעשות את העבודה שלי. כדי לתרום תרומה רצינית בנושא הזה. אסיר ביטחוני נאבק והקריב ויש מדינה שכבשה. מי שמחליט בעניינים הגדולים הלאומיים והאידיאולוגיים לא איברהים ולא מנסור אלא המצע של רע"מ. והמצע שיצא מהמוסדות של רע"ם הוא ברור. ההתנחלויות אינן לגיטימיות המתנחלים ממלאים תפקיד אידיאולוגי ופוליטי ולכן הסכנה הראשונה בזה שבחר להיות מתנחל. הם עושים פעולות טרור נגד עמנו הפלסטינים. העמדה שלנו ברורה. ההתנחלויות במוקדם או במאוחר יימחקו. בדיוק כמו שקרה בעזה. זו העמדה של התנועה האיסלמית. בקשר למנצור עבאס, כל עמדה שנקט בה האיש הזה או אחר או חבר הכנסת הזה או ההוא אם זה סותר את מה שאני אומר שיגיד זאת באופן אישי. ולא בשם התנועה האיסלמית או שהוא טעה בהתבטאות. בינינו אף אחד מבני התנועה האיסלמית חברי הכנסת וההנהגה שחושב שההתנחלויות לגיטימיות. בכלל אני יודע מה יש בלב של מנצור ובראש שלו. ומה יש בראש של וליד. כולם ללא יוצא מן הכלל ידוע ועדים לכך ועמדתם על ההתנחלויות היא אותה עמדה של התנועה האיסלמית."
https://youtu.be/IltfbbvaOm8
ח"כ הכנסת וליד טאהא מרע"מ התייחס גם הוא לדברי עבאס ואמר: "אנחנו גאים בתנועה האסלאמית שלנו ובשיטת השורא הדמוקרטית השורשית. התפקידים שלנו אינם רכוש אישי של אף אחד מאיתנו וההגעה אליהם אינה כדי להשיג יוקרה והצלחות אישיות אלא כדי לשרת את האנשים ואת החברה. אנחנו מסכימים בסוגיות רבות וחלוקים באחרות. איננו חפים מטעויות. שגיאותיו של אחד מאיתנו הן עליו - ולא מייצגות את דעת התנועה המפלגה והמוסדות."
(זעם בחברה הערבית על עבאס: "מבטל את הנרטיב הפלשתיני")
https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/6447995
חבר הכנסת לשעבר מטעם רע"מ, עבד אל-מאלכ דהאמשה, הבהיר כי דברי חה"כ מנסור עבאס בדבר הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אינם מבטאים שינוי בעמדת התנועה האסלאמית ומפלגת רע"מ. בראיון לערוץ "הלא" אמר דהאמשה: "ראש רשימת רע"מ (חבר הכנסת מנסור עבאס) תיאר את המצב הקיים מזה שבעים שנה ואין הדבר מבטא את רצונו של הד"ר מנסור (עבאס) ואת עמדת התנועה האסלאמית... אלא הוא תיאר את המציאות עימה אנו מתמודדים."
(בכיר ברע"מ: עבאס לא הכיר בישראל יהודית)
https://www.inn.co.il/news/535658
אז מה האמת? האם מנצור עבאס נטש את מצע התנועה האיסלמית ומכיר באמת בקיומה של המדינה היהודית לא רק כעובדה שיש להחליפה בחליפות מוסלמית, אלא מכיר בזכותה של המדינה היהודית להתקיים לעד? כדי לקבל תשובה יש לשאול אותו אישית. הנה המכתב ששלחתי לו. כמובן אדווח אם תתקבל תשובה.

mabas@knesset.gov.il
סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מנצור עבאס, שלום רב. 28.12.21
ברכות על הכרזתך כי "מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית, זאת החלטתו של העם היהודי שהוא מקים מדינה יהודית נקודה. וכך תישאר."
https://www.youtube.com/watch?v=TNcFIFzh9c4
מכיוון שעמיתיך במפלגתך רע"ם טוענים כי אינך סותר את מטרות התנועה כי כוונתך רק להכרה בעובדת קיום מדינת ישראל ולא בזכות קיומה, כלומר שמטרת מפלגתך היא חיסולה כמדינה יהודית והפיכתה לחליפות מוסלמית, נודה לך אם תבהיר לציבור הישראלי את דבריך.
בהינתן שמפלגתך רע"ם היא חלק מהתנועה האיסלמית "האחים המוסלמים" מייסודו של חסן אל בנא, הנה דבריו המופיעים באמנת החמאס, (גם היא תנועת בת של "האחים המוסלמים"): "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה," [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא (מייסד האחים המוסלמים) , רחמי אללה עליו.
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא אפוא חולייה אחת מהחוליות של מלחמת הקודש [ג'האד] בעימות עם הפלישה הציונית. [התנועה] קשורה בקשר אמיץ להופעת החלל הקדוש [שהיד] עז אלדין אלקסאם ואחיו לוחמי הג'האד [מג'אהדין] מ[קרב] אנשי האחים המוסלמים בשנת 1936. משם היא קשורה קשר הדוק לחולייה נוספת הכוללת מלחמת קודש [ג'האד] של הפלסטינים, וכן למאמצים ולמלחמת הקודש [ג'האד] של האחים המוסלמים במלחמת 1948 ולפעולות הג'האד של האחים המוסלמים בשנת 1968 ולאחריה.
למרות שהחוליות רחוקות זו מזו [מבחינת פערי הזמן שביניהן], ולמרות שהמכשולים שהערימו הנוהים אחר הציונות בפני לוחמי מלחמת הקודש [מג'אהדין] עצרו את המשך הג'האד, [חרף זאת] תנועת ההתנגדות האסלאמית נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר, שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו". ([חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם). (אמנת החמאס תקציר: 18.8.88)
לאור הדברים, האם אתה מנצור עבאס מתנתק מדבריו של מייסד תנועתך חסן אל בנא?
האם אתה מכיר בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו, ובזכותו למדינה, ומכיר בישראל כמדינה יהודית לעד?
האם אתה מנצור עבאס רואה בדברי מוחמד (המובאים בפי חסן אל בנא) לפיהם יש לחסל את מדינת היהודים ולרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה, גזענות ולא מופת מוסרי?
למען כל הציבור הישראלי נודה לך על תשובה ברורה ונוקבת.
נעמן כהן