לאליעזר שבייד
את שמו של אליעזר שבייד שנפטר לאחרונה שמעתי לראשונה מאויגן הירשלר-מאיר איילי המורה שלנו לתלמוד. איילי שהוסמך בעברו לרבנות, נטש את חיי התורה והפך לחלוץ בעמק יזרעאל בקיבוץ גבת, ובפילוג עבר ליפעת. הוא היה עסוק, בדומה לשבייד, בסוגייה איך לשמר את היהדות בקרב הנוער החילוני של הציונות הסוציאליסטית. בעברו היה איילי בן טיפוחיו של ברל יעקב כצנלסון הכהן שעסק גם הוא באות סוגייה. למשל במאמרו "חורבן ותלישות" שפורסם ב"דבר" ב-26 ביולי 1934, מחה כצנלסון בחריפות על שכחת תשעה באב בקרב התנועה.
איילי ושבייד פעלו במשותף בנושא החינוך היהודי במוסדות "איחוד הקבוצות והקיבוצים" של מפא"י.
היהדות הרפורמית, כלומר יהדות ללא מצוות, היתה קיימת כבר זה זמן רב, אבל באוריינטציה אנטי-ציונית. כלומר יהדות ללא עם יהודי ולא מצוות העומדת (בנוסח הנצרות) על דוגמות בלבד. דוגמות של מוסר של גרמני בן דת משה, או אמריקאי בן דת משה. אם לנסח בקיצור הבעייה היא, איך להביא את היהדות הרפורמית נטולת המצוות, לא רק לציונות החילונית, אלא גם לציונות הסוציאליסטית שביסודה שללה את הדת כ"אופיום לעמים" כדברי קרל הלוי מרקס.
הראשון שעסק בכך ואף פיתח תורה מקורית משלו היה אהרן דוד אורייביץ גורדון 1856-1922). הוא היה יהודי דתי אורתודוכסי שעבד עשרים שנה כפקיד אצל הברון גינצבורג. כאשר עלה לארץ ב-1904 בגיל 48 עבד כפועל חקלאי שכיר. גורדון פיתח תורת גאולה המורכבת משעטנז בין הגות יהודית לטולסטוי ולניטשה, ולמיזוג עם הטבע.
(חיבורו "האדם והטבע"):
https://benyehuda.org/read/4790
גורדון נהפך למעין יהודי רפורמי ("ניו אייג'י" במונחים של ימינו). הוא הפסיק לקיים מצוות עֲשֵׂה. וקיים רק מצוות "לא תעשה". תורת המוסר שלו נודעה בשם "דת העבודה" שהשפיעה על "הפועל הצעיר", ועל תנועת הנוער "גורדוניה" שנקראה על שמו.
אם העבודה אצל בורוכוב המרקסיסט אבי הציונות הסוציאליסטית היא אמצעי לבניית חברה ומדינה יהודית, אצל גורדון עבודת הכפיים היא מטרה. אידיאולוגיה רומנטית. עבודה גואלת.
גורדון שמת לפני מאה שנה סבר שאי קבלת תורתו כתורה מסיני היא כשלון הציונות.
("תחילת התדרדרותה של התנועה הציונית היתה כבר אחרי הקונגרס הציוני הראשון", כותרת "הארץ" בעיתון המודפס)
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.10561645
ברור שתורת גורדון אינה מתאימה לחברה תעשייתית מודרנית.
אליעזר שבייד יליד הארץ, בן להורים מהעלייה השלישית, בן הציונות-הסוציאליסטית, התחנך ב"מחנות העולים" (בקיץ 1937 התקיים בקיבוץ גבת סמינר רעיוני של התנועה. בסיומו הופקה חוברת בשם "בבריתך" המסכמת את רעיונותיה המרכזיים של התנועה. הזדהות מלאה עם ארץ-ישראל כמרחב בו העם היהודי יגאל עצמו מהגלות. ארץ ישראל כוללת גם את עבר הירדן כאתר לטיולים ולהתיישבות (מכאן התנגדות לתוכנית החלוקה של ועדת פיל) בדרך יצרית הכוללת הבעות של ניסיונות התמזגות עם נופי התנ"ך. כיבוש רגבי הארץ דרך הרגליים החשופות, חיבוק נופיה, היכרות עם כל אבן, עץ ומעיין) – ואחריה התגייס לפלמ"ח, והגשים בקיבוץ. מאחר יותר היה פעיל במרכז "איחוד הקבוצות והקיבוצים" של מפא"י. ועסק בהוראה וגם בפיתוח תוכניות לימודים. היה פרופסור למחשבת ישראל, וזכה בפרס ישראל במחשבת ישראל.
מהבחינה הפוליטית הוא היה בצעירותו חבר ב"מן היסוד", אך בעוד שעמיתיו פנו שמאלה הוא פנה ימינה, אולי בהשפעת "מחנות העולים", (וברל שהתנגד לחלוקה בתוכנית פיל), ולא היה פעיל כמותם נגד "הכיבוש היהודי".
שבייד היה כתבן פורה. כתב ארבעים ספרים ו-850 מאמרים. מחקריו המדעיים במדעי היהדות לא היו פורצי דרך, והוא לא גיבש תורה הגותית ייחודית משל עצמו. בדומה לברל יעקב כצנלסון הכהן שהיה הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, אך לא השאיר תורה סדורה.
ישעיהו ליבוביץ יליד ריגה, בא ממשפחה בורגנית, איש "המזרחי". היה אמנם חבר הסתדרות, ואפילו רץ בבחירות מטעם "העובד הדתי", אבל עקרונית התנגד לסוציאליזם וראה בקיבוצים רק דרך טובה לכיבוש הארץ. עם זאת היה מקורב לברל ומאד העריכו על שככהן הוא שמר על המצווה שאסור לכהן להיות בבית הקברות, ועל כך שכתב בצוואתו כי יכתבו על קברו ברל הכהן (ששר, "ישעיהו ליבוביץ על עולם ומלואו", י-ם, 1988, עמ' 36)
בהשכלתו היה ליבוביץ פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית, ונוירופיזיולוגיה. מחקריו במקצועות האלו לא פרצו דרך מדעית. מעולם לא היה חוקר במדעי היהדות, ולא פרופסור למחשבת ישראל, אבל הוא גיבש תורה הגותית יהודית המבוססת על הרמב"ם תוך פסילת הקבלה שהשתלטה על היהדות האורתודוכסית, בה ראה עבודה זרה. במרכז הגותו היתה הסוגייה איך לשלב את היהדות האורתודוכסית (העומדת על מצוות ולא על דוגמות כדוגמת הנצרות) במדינה יהודית מודרנית. שילוב ההלכה שנקבעה בגולה תחת שלטון זר עם מציאות חדשה של מדינה ריבונית יהודית. הלכות שבת והמדינה, מעמד האישה והמדינה. וכו'.
ליבוביץ הדגיש תמיד שהוא אינו הומניסט. אנשים לא הבינו אותו עד הסוף. ההתנגדות שלו ל"כיבוש" ותביעתו לסגת מהשטחים היתה מתוך נקודת השקפתו (המוטעית לדעתי) שכל זמן שהיהודים יהיו עסוקים בכיבוש הם לא יתפנו למלחמת אזרחים בין דתיים לחילוניים בנוסח החשמונאים על השלטת ההלכה על עם ישראל.
ליבוביץ' היה מורה נפלא. הטוב במורים. (גילוי נאות למדתי אצלו). כל בעייה פילוסופית סבוכה התבהרה על ידו. לא חייבים להסכים איתו, אבל לא ניתן כיום לדעת יהדות בלי להכיר את תורתו. גם היהודים האורתודוכסים ביותר לומדים אותו, או לפחות מתעניינים בתורתו. לכן תורתו תהיה נצחית ורלוונטית תמיד. לא בכדי נכתבו על הגותו כל כך הרבה ספרים.
התורה התיאולוגית-יהודית-חילונית שתהיה רלוונטית לחילונים ותביאם ליהדות טרם נכתבה.
המלצה לכל חילוני. אם חשקה נפשך לדעת יהדות, לך קרא בספריו של ליבוביץ. בה בעת תלמד ותכיר דרך ספריו את אוצר התרבות המערבית ההומניסטית, מהעולם הנוצרי דרך הפילוסופיה היוונית, של העת העתיקה, המוסלמית של ימי הביניים, עד לפילוסופיה המודרנית.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה והכחשת השואה (1)
הגזען הערבי-מוסלמי-סוני-הסורי-פלישתי, אחמד כמאל אחמד א-טיבי, הוא ערמומי ומתוחכם. בנאומו בכנסת לרגל יום השואה הבינלאומי הוא טוען נגד הכחשת השואה וממשיך מיד ב"התנגדות למשטר ולאידיאולוגיה גזענית (דקה 5) המבקשת לבסס עליונות של גזע אחד על האחר בישראל. "גם היום יש לצעוק נגד כל תופעה של אפלייה גזענות ושנאה לערבים ולפלסטינים היא נורמה אנטי מוסרית בחברה הישראלית וברוב היהודי. כאן ועכשיו יש לזעוק נגד התקפות יום יומיות אלימות שריפת מכוניות מכות שריפת עצים פגיעה באדם ופגיעה ברכוש של הפלסטינים בשטחים הכבושים. בידי נוער הגבעות וחיילים חמושים. האנטישמיות נולדה שם במערב לא כאן."
טיבי: נאום ציון יום השואה הבינלאומי 2022.
https://youtu.be/Ce6lQPmdmAQ
טיבי לא הזכיר כמובן בנאומו את תרומת המופתי, מוחמד אל חוסייני, חברו הטוב של היטלר להשמדת היהודים,
(פגישת היטלר עם המופתי מוחמד אל-חוסייני בברלין)
https://www.youtube.com/watch?v=CVGUUaZyXyg
וכמובן שגם לא את חיסול יהודי ערב ע"י מוחמד וקריאתו להשמדת היהודים המובאת באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ כיום.
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
לדידו של טיבי היהודים הם ממש כנאצים.
נאומו של טיבי הוא דוגמה זילות והכחשת השואה במסווה של גינויה.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה והכחשת השואה (2)
"יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27 בינואר, הוא יום שחרור מחנה אושוויץ ב-1945, נופל הפעם על יום השנה השמונים להירצחו של מחולל לח"י, אברהם שטרן, יאיר, האגדי. כאשר הקצין הבריטי מורטון ירה ביאיר הכפות בגבו, הוא עשה מעשה נאצי." (יוסף גסינביץ'-אחימאיר, "חדשות בן עזר", 1717).
יוסף גסינביץ-אחימאיר גם הוא מוזיל ומכחיש שואה. שטרן יאיר נתפס כטרוריסט ע"י הבריטים והם ירו בו ככזה, ולא בגלל היותו יהודי. הם לא ירו באשתו ובבנו. הכינוי נאצי לבריטי שעושה גסינביץ' אחימאיר (בדיוק כפי שעושה אחמד טיבי המכנה יהודי נאצי) הוא בגדר זילות והכחשת שואה.
אם זה מעשה נאצי מעניין איך יגדיר יוסף גסינביץ'-אחימאיר את הרצח של אליהו שאול אלברט גרין גלעדי?
גלעדי, שהיה חסיד סאטמר, עלה לארץ והצטרף לאצ"ל, ופרש ממנה עם שטרן ל"אצ"ל בישראל", ואחר כך ללח"י.
במאבק על הנהגת הארגון לאחר מותו של שטרן, נעשתה לו "כיפה אדומה", והוא חוסל בפקודת יצחק יזרניצקי-שמיר ונקבר בחולות. רוצחיו לא גילו את מקום קבורתו עד היום.
באירוניה גמורה כל שנה באזכרה לשטרן מוזכר גם שמו עם חללי הלח"י.
בתחילה שמו לא הוזכר במודעה. הנה:
https://web.nli.org.il/sites/nli/english/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDUSP5535&presentorid=NLI_EDU
אך לאחר מכן שמו הוסף לשמות חללי הלח"י במודעה. וכן לאתר יזכור של צה"ל.
טוראי אליהו שאול גרין גלעדי באתר יזכור לחללי צה"ל:
https://www.izkor.gov.il/אליהו גלעדי גרין/en_a06e35e829cb9e38a79a9f2fdf875d15

תַּעֲלוּמַת הַקֶּבֶר

חוֹלוֹת רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.
הַחוֹל מְסָמֵא אֶת הָעֵיְנָיִם,
הַשֶּׁמֶשׁ מְסָמֵאת אֶת הַתְּחוּשָׁה.
יְרִיָּה אַחַת מְדוּיֶקֶת לְהַפְלִיא
אֶל הַמַּטָּרָה מוּטָחַת.
גוּפָתוֹ שֶׁל אֱלִיהוּ גִלְעַדִי נוֹפֶלֶת עַל הַחוֹל.
הַמַּאֲבָק עַל הַפִּקּוּד בְּלֶחִ"י,
עַתָּה הוּכְרַע סוֹפִית.

עֲשָׂרוֹת שָׁנִים אַחֲרֵי זֶה,
חוֹף הַיָּם בְּתֵל אָבִיב,
שְׁעַת בֹּקֶר.
הַחוֹל אוֹתוֹ חוֹל,
הַיָּם אוֹתוֹ יָם,
יָזֶרְנִיצְקִי שָׁמִיר,
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה (בְּגִימְלָאוֹת),
פּוֹסֵעַ, מְהַלֵּךְ, עִם שְׁנֵי מְאַבְטֵחִים,
לְאֹרֶךְ הַטַּיֶּלֶת.
הַחוֹל מְסָמֵא אֶת הָעֵיְנָיִם,
מַמָּשׁ כְּאָז, בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוּן.
הַחוֹל כִסָּה הַכֹּל, אֵין קֶבֶר.
שָׁמִיר שׁוֹתֵק, אֵינֶנוּ מְגַלֶּה הֵיכָן.

כָּמוֹהוּ בְּדִיּוּק הֵן גַּם אֲנַחְנוּ,
רוֹצִים לִקְבֹּר דְּבָרִים רַבִּים בָּחוֹל,
עָמֹק עָמֹק, וְלֹא לִזְכֹּר זֹאת לְעוֹלָם.

ככלל יש אירוניה מסוימת בחיבור שעושה גסינביץ-אחימאיר בין "מחולל לח"י האגדי" (כפי שהוא מגדיר אותו) לבין אביו-מורו, "בעל טורו של פשיסטן", שהשפיע עליו, לבין יום הזיכרון לשואה.
אברהם יאיר שטרן היה היחיד שפינטז בעיוורון מוחלט על ברית פוליטית עם היטלר לפיה הוא ייתן יד להקמת מדינה יהודית בארץ, ויעדיף אותה על השלטון הבריטי. ועל המופתי חברו.
הנה האפולוגטיקה עליו באתר חסידי שטרן:
https://lehi.org.il/he/פרשת-ניסיונות-קשרי-חוץ-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A2/
לגבי השפעת אבא שאול גסינביץ'-אחימאיר ו"מצבי הרוח הפשיסטיים" שלו, על שטרן – איני רוצה לייגע את הקוראים ולמחזר את מה שכבר כתבתי עליו, על עקרונותיו "בעיקרי התחייה", על מקורותיו באידיאולוגיה הפשיסטית, השפעת דאנונצ'ו על ההימנון שכתב לאצ"ל וגנב אותו מעת שפרש ממנו ללח"י, "חיילים אלמונים", בו כתב בטירוף פשיסטי: "חלומנו למות בעד עמנו", המנוגד בתכלית לדברי טרומפלדור.
הנה, כל המתעניין שיקרא:
http://nextweb.lib.ohio-state.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01270.php
לסיכום, אברהם שטרן-יאיר הקריב את חייו למען הקמת מדינת היהודים וככזה יש להוקיר ולכבד אותו. לא את האידיאולוגיה שלו ותורתו. אנחנו מכבדים את החיים. חלומנו לחיות בשלום בביטחון ובחופש.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה והכחשת השואה (3)
הבה נלך כצאן לטבח!
בתגובה על "פרשת ניצנים: הגרסה של אבא קובנר", מאת מיכאל קובנר ("הארץ", 21.1) כתבה שרי קול-פלג כך:
אבי, משה קול (קולודני) ז"ל, היה מראשי תנועת "הנוער הציוני", שאנשיה הקימו את קיבוץ ניצנים, ומכאן שאני מכירה את הסיפור מקרוב. הניסיון של מיכאל קובנר להסיר את האחריות מאביו הוא מביש. שמעון אבידן, מפקד חטיבת גבעתי, לא היה זקוק להגנה של אבא קובנר — זה מקטין מערכו, ולכן ההסבר לכך שקובנר לא הגיע להיפגש עם אנשי ניצנים הוא רק תירוץ, ולא סיבה לגיטימית. אבידן וקובנר לא באו לקבל את פני לוחמי ניצנים כשחזרו מהשבי, לא הגיעו לנחם. כמו כן, אבא קובנר כתב את הדף הקרבי, ושמעון אבידן חתם עליו. הניסיון של מיכאל קובנר להקטין את חלקו של אביו הוא בושה. החרפה היא של שניהם (ראוי לציין, כי, אמנם אחרי שנים, ראה אבידן לנכון לבוא לקיבוץ כדי לדבר עם אנשיו).
לבסוף אפשר גם להזכיר, כי אבא קובנר כתב ב-31.12.41 בכרוז (ביידיש) לתושבי גטו וילנה "אל נלך כצאן לטבח," ביטוי נורא, שדבק ברבים מקורבנות השואה.
שרי פלג (קול)
תל אביב
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/.premium-1.10559004
הבנתם? אבא קובנר מואשם בעוד האשמה איומה. קובנר היה צריך לקרא לתושבי הגטו: הבה נלך כצאן לטבח! ואז זה היה מרגיע את קורבנות השואה.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה והכחשת השואה (4)
"אנחנו חייבים להשוות את הנכבה עם השואה"
הסרטן אלון שוורץ רוצה להצליח בעולם ולעשות כסף ומה יותר קל מלעשות סרט על רוצחים יהודים הטובחים בערבים. והוא עשה סרט על הטבח בטנטורה ב-48.
"כולנו," אומר שוורץ, קורבנות של נרטיב מומצא. אנחנו חייבים להשוות את הנכבה עם השואה – ולהגיד במה זה שונה."
("אנחנו חייבים להשוות את הנכבה עם השואה – ולהגיד במה זה שונה")
https://m.ynet.co.il/articles/by511a6stk
אז מר שוורץ בוא נעשה השוואה ונראה מה דומה ומה שונה. בהחלט זה שונה. הנה רק שני דברים שונים: (בלי קשר לאמינות הסרט אם היה טבח בטנטורה או לא היה).
א. היהודים לא נלחמו נגד הגרמנים במטרה להשמידם. לגרמנים היתה תוכנית מסודרת להשמדת כל היהודים בעולם בלי קשר למעשיהם.
ב. מנהיג ערביי ארץ ישראל, המופתי הירושלמי, מוחמד אמין אל-חוסייני, חברו הטוב של היטלר ושותפו להשמדת היהודים באירופה ארגן את כל ערביי ארץ ישראל והעולם הערבי כולו, להשמיד את שארית הפליטה. "הגרמנים," חשב המופתי בסיפוק, "כמעט והגשימו את חלומי. לא נשארו מספיק יהודים שיוכלו להקים מדינה." המופתי חישב בדקדקנות: הגרמנים איבדו רק 8-10 אחוז והיהודים 30% הגיע הזמן להשלים את המלאכה! הרי מוחמד תבע לרצוח את כל היהודים בעולם כתנאי לגאולה.
ליהודים מצידם לא היתה תוכנית דומה להשמדת הערבים.
הנה ההשוואה. הדומה והשונה.
מסקנה: בעצם דבריו, אלון שוורץ מוזיל ומכחיש שואה.

עוד סיבה לאנטישמיות
גריגורי פיפוברוב עולה מרוסיה, עלה לארץ, שירת בגולני, ירד מהארץ לאוקראינה ונהפך לפטריוט אוקראיני המוכן להקריב חייו למען אוקראינה, לכן הצטרף עכשיו ללוחמים האוקראינים במאבק נגד רוסיה, ואפילו אין לו אזרחות אוקראינית.
https://m.ynet.co.il/articles/h1zam1ctk
הנה הדוגמה האהובה ע"י סטלין והיטלר לקוסמפוליט.

ושוב "יאָ, בּרעכען!" – "כן, לשבור!"
הרוויזיוניסט, ולדימיר זאב יבגניביץ ז'בוטינסקי צעק ב-4.11.1932 במאמר באידיש בעיתון היומי היידי הנפוץ ביותר בפולין, "היינט" ('היום'): "יאָ, בּרעכען!" – "כן, לשבור!" את ההסתדרות!
ההתנגדות של ולדימיר זאב יבגניביץ ז'בוטינסקי להסתדרות, וקריאתו לפרקה בדומה לתנועות הפשיסטיות באירופה הביאה את דוד יוסף גרין-בן גוריון, לכנותו "ולדימיר היטלר".
והנה בעוד שיורשת הרוויזיוניסטים, (וולדימיר זאב יבגניביץ ז'בוטינסקי, ומייצ'סלב בגון-מנחם בגין), ח"כ מרים סיבוני-רגב, הצטרפה למעוז תנועת העבודה – ההסתדרות. ("בסביבתה אומרים שהיא היום מאמינה בגוף ובערכיו ולכן התפקדה").
https://rotter.net/forum/scoops1/715805.shtml
הממשלה החדשה, "ממשלת השינוי והריפוי" הכוללת גם את מפלגת העבודה ואת מחליפת בן גוריון – מרב קסטנר-מיכאלי, אימצה לראשונה את העיקרון הז'בוטינסקאי הישן של יאָ, בּרעכען!
לאחר שראשת ארגוני הסתדרות המורים, יפה בן דוד, יצאה חזיתית נגד הממשלה ורה"מ בנט ושרת החינוך שאשא ביטון, כשניסתה להגן על המורים מהידבקות במגיפה, והכריזה על שביתת מורים וניטרול כניסתו לתוקף של מתווה הבדיקות במערכת החינוך, כדי למנוע את הדבקות המורים, החליטה הממשלה לקדם נגדה שלושה חוקים שונים.
חברי הקואליציה סגן השר אביר קארה (ימינה) וח"כ משה טור-פז (יש עתיד) מקדמים שלושה חוקים שנועדו להגביל גם את ארגוני המורים וגם את העומדים בראשם.
הגבלת כהונה של ראשי ארגוני הסתדרות המורים לשתי קדנציות בלבד, ולהצעה למורים לעבור למסלול מחוץ לארגוני ההסתדרות, והעסקתם ע"פ חשבונית, תוך העלאות שכר ל-8,000 ואף 9,000 שקלים וקביעות של חמש שנים לאותם מורים בעבודתם, וביטול הקביעות לאחר מכן.
https://mobile.mako.co.il/news-politics/2022_q1/Article-ef30fa6ecec9e71026.htm
קבלת הממשלה את עיקרון "יא ברעכן" הזבוטינסקאי הישן תביא אמנם לשינוי, אבל לא לריפוי. המערכת רק תחלה במחלה גדולה יותר. הפגיעה במורים תביא לפגיעה חמורה הרבה יותר בתלמידים.
נישט ברעכן – לא לשבור!

תודה לזיוה גרבורג-שמיר
תודה לפרופסור זיוה גרבורג-שמיר על המדור שלה בו הביאה תרגומי שירה, תוך פרשנות והקשרים מדהימים של הספרות המשווה. כה חבל שהסתיים.
הקישור לאתרהּ פתח בפניי עולם ומלואו.
https://www.zivashamir.com/
על פועלה הספרותי ראויה זיוה גרבורג-שמיר ללא ספק לפרס ישראל.
העורך, אהוד בן עזר, המלֵץ עליה לקבלת פרס!

[אהוד: מאחר שאני סופר לא "חשוב" ולא נחשב, שלא היה ראוי אפילו לקבל את פרס אקו"ם על מפעל חייו בספרות העברית – אני חושש שהמלצה שלי על זיוה רק תזיק לה].

מנפתלי כהן לפייר נייראק – יהודי שהתחפש לגוי
דוד סיטבון כותב כך על נפתלי כהן שהפך לפייר נייראק: "זה מקרה בודד בספרות העולמית שיהודי כתב בלי שיתחפש לגוי. אדרבה הוא כותב כמו גוי שהתחפש ליהודי." ("חדשות בן עזר", 1716)
מוזר הרי נפתלי כהן היהודי התחפש לפייר נייראק הגוי הצרפתי. (פייר שם צרפתי נוצרי על שם פטרוס הקדוש)
השאלה היא למה בכלל ישראלי יורד שמצתרפת צריך לעניין אותנו. הוא הרי אפילו לא תפס את עצמו כיהודי גלותי.

הערכים החדשים של מר"צ
מסתבר שלמפלגת מר"צ יש כיום ערכים חדשים. מפלגת מר"צ מייצגת היום אפליית נשים, מחייבת עטיית החיג'אב, מחייבת פוליגמיה, ורואה בחיוב רצח על כבוד המשפחה, (ולהט"בים).
כל מי שמתנגד לערכיה החדשים של מר"צ מוגדר על ידיה כגזען ומואשם בגזענות והתנשאות ו"ברצון 'לתקן' את החברה הערבית כדי שתתאים יותר למערב..."
"הערבים ראויים לשוויון, לא ל'חינוך מחדש'." כך כותבת ח"כ מטעם מר"צ:
(ג'ידא רינואי זועבי, "גזענות שאינה מודעת לגזענותה", "אל-ארצ', 26.1.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10568259
מסתבר שלא רק "ימינה" ובנט שיטו במצביעיהם ורימום, אלא גם מר"צ שיטתה במצביעיה שלא ידעו במה בחרו.

התנחלויות ערביות בכורדיסטן
טיהור אתני וגירש בעלי האדמות
עמותה ערבית ישראלית, ומדינת כווית – בונות ביחד התנחלויות ערביות בעפרין בצפון סוריה באזור הכורדי המיועדות עבור שכירי החרב שלהם תוך טיהור אתני של הכורדים וגירוש בעלי אדמות. המבנים, לרבות המסגד שנבנה בתרומת ערבים-ישראלים, נבנים על אדמות הכורדים אשר גורשו בכוח. מדובר בבניה לא חוקית בהתנחלויות ערביות לא חוקיות:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=729254&forum=scoops1
עכשיו רק לא מובן איך שותק האקטיביסט הפרו-איסלמי, ממוצא כורדי, משה מזרחי-רז, הנאבק בארץ למען כיבוש ערבי? מדוע אינו פועל נגד הכיבוש הערבי של כורדיסטן ארץ אבותיו ונגד והקמת ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות שם. מדוע אינו מתלונן להאג על פשעי מלחמה?
מעניין אם גם גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון "אוהבת הזולת" תומכת בכיבוש הערבי שם, ובהקמת ההתנחלויות הערביות.

מאוהב לאוייב
יגאל פייקוביץ-אלון גייס רבים משבט אל הייב (שהגיע בתקופה העות'מנית מסוריה) לפלמ"ח והם נקראו יחידת "פל-הייב". סומאיה פלאח (40) דוקטורנטית מהטכניון מערב אל הייב. חשודה במגע עם סוכן זר, וכניסתה לחיפה נאסרה:
https://m.ynet.co.il/articles/b14rxh5pk
אי אפשר לומר שאין התקדמות בחברה הבדואית.

התגשמה נבואת ישעיהו (מ"ט י"ז)
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
ישעיהו הנביא ניבא ש"מהרסיך" – המהרסים והמחריבים אותך, יֵצאו ממך החוצה, והנה מסתבר שהנבואה התגשמה. המהרסים – אקטיביסטים פרו-איסלמים רבים, יצאו מאיתנו וירדו לארצות אחרות. לדוגמה:
איתן ברונשטיין, העולה מארגנטינה מארגון זוכרות הנכבה ירד לבלגיה.
פרופ' עדי אופיר, סרבן שירות ביו"ש וממקימי תנועת הסרבנות "השנה ה־21", וזוגתו ד"ר אריאלה אזולאי ירדו לארה"ב.
פרופ' ענת בילצקי, לשעבר יו"ר בצלם ירדה לארה"ב.
דנה גולן, לשעבר מנכ"לית שוברים שתיקה ירדה לאנגליה
פרופ' ניב גורדון, לשעבר מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, ירד לאנגליה.
גילה סבירסקי, בעבר מנכ"לית הקרן החדשה לישראל ויו"ר הנהלת בצלם וממקימות קואליציית נשים לשלום, ירדה לאנגליה.
פרופ' חיים יעקובי, שהקים את עמותת במקום, שפעילותה מתפרסת מהבדואים, דרך המסתננים ועד לפלסטינים, ירד לאנגליה.
פרופ' חנן חבר, שהיה שותף בהקמת השנה ה־21 והיה פעיל בארגון יש גבול, ירד לארה"ב.
פרופ' אילן פפה, פעם חד"ש, איש ההיסטוריונים החדשים, ירד לאנגליה.
יונתן שפירא, שיזם את מכתב הטייסים הסרבנים, ירד לארה"ב.
יעל לרר, שהייתה פעילה מרכזית בברית שוויון, שימשה עוזרת פרלמנטרית של עזמי בשארה, ירדה לצרפת.
פרופ' חיים בראשית, שעמד בראש בית הספר לתקשורת במכללת ספיר, ירד לאנגליה.
ד"ר מרסלו סבירסקי, שהיה ממייסדי עמותת קול אחר בגליל, שעסקה בפתיחת היישובים הקהילתיים לאוכלוסייה ערבית, ירד לאוסטרליה.
יגאל ארנס הבן של משה ארנס, ירד לארה"ב.
הסרטן אייל סיוון, ירד להולנד. (ומשם קרא להחרים את האירוויזיון בתל אביב).
אודי אלוני, הבן של שולמית אדלר-אלוני, ירד לארה"ב, וקורא להחרים אותנו מניו יורק.
ועוד ועוד.
(קלמן ליבסקינד, "מה גורם לבכירים לשעבר בשורה של ארגוני שמאל לעזוב את הארץ?" מעריב, 28.1.22)
https://rotter.net/forum/scoops1/730080.shtml
כולם כולם ירדו בגלל הכסף. להרוויח יותר כסף. מסתבר שהסתה אנטי ישראלית בחו"ל מאפשרת להם להרוויח הרבה יותר מאשר בישראל. עכשיו אנחנו רק מחכים להתגשמות נבואת ישעיהו (ישעיהו י"א 14) שתביא את השלום הנצחי.
נעמן כהן