צֶבִי שהם היה הבן הראשון של "קבוצת פינסק" שיסדה את קיבוץ גבת ב-1926.
הוריו חוה בייגלמן וישראל פרלוב, (לימים שהם), שהיו מראשונה הקבוצה, נמצאו אז עם חלק מחברי הקבוצה בירושלים בפלוגת עבודה שעסקה בבניית שכונת תלפיות, לפני ההתיישבות בעמק יזרעאל.
צֶבִי שהם נולד בהדסה הר הצופים ב-27.3.1927 כ"ג באדר ב' התרפ"ז, אולם לפי מסורת המשפחה נחגג לו יום ההולדת ב-7 לאפריל, ה' ניסן התרפ"ז שהיה יום הזיכרון השמיני לטבח 35 הצעירים הציונים – "קדושי פינסק" שבוצע ע"י הצבא הפולני, וקיבוץ "גבת – הקבוצה ע"ש קדושי פינסק" נקראה על שמם.
https://he.wikipedia.org/wiki/הטבח_בפינסק
חברי הקבוצה שהתיישבו כבר בעמק יזרעאל בג'בתא, והקימו את קיבוץ גבת, התבשרו על לידתו במכתב מהאב המאושר ישראל פרלוב-שהם:
"שלום לכם חברים. הנני לברככם בברכת מזל טוב, היום לפנות בוקר נולד לנו בן. הכול עבר בסדר, חוה מרגישה יותר טוב קצת, יש לה עוד כאבים, אבל לפי דברי הרופא יעברו מהר. משקלו של הילד הוא שמונה פונטים בערך. הוא עושה תענוג לעצמו ברגע זה ועוסק בשינה. יודעי דבר אומרים שהוא גם יפה. אם זה נכון ימים יגידו. שלכם ישראל."
לאחר זמן מה עברה הקבוצה בתלפיות לעסוק בחקלאות בפרדסי פתח-תקווה, שם ישן התינוק בארגז תפוזים מרופד.
לאחר חצי שנה הביאו אותו לגבת עם אימו בעגלה. כל הקבוצה שמחה. הוכן לו חדר מיוחד בצריף שמעתה יהיה בית התינוקות וחדר הילדים של הקבוצה. הילד קיבל את השם צֶבִי כסמל לחייו בארץ צֶבי, סוף נדודיהם של הוריו. כנהוג אז אביו קיבל רשות לראותו רק מרחוק.
והנה התקבל בקיבוץ גם הטרקטור הראשון. תרומת הקהילה היהודית בשוודיה להנהלה הציונית. ישראל פרלוב-שהם מאד שמח על הבן שנולד לו וגם על הטרקטור החדש, עד שכתב שיר על... הטרקטור:
עַל יַד הַנַּחַל
טְרַקְטוֹר זַחַל
אָץ נֶחְפָּז.
הוּא מִתְנוֹעֵעַ
וְזוֹרֵעַ
גַּרְעִינֵי פָּז.
צֶבִי גדל בגבת, בבית הספר היסודי למד עם ילדי גבת ברמת דוד, ובשתי השנים האחרונות בתיכון למד בביה"ס החקלאי במקווה ישראל, הרחק ממשפחתו ומחבריו. קבוצתו, קבוצת "שחף" היתה הקבוצה הראשונה שהתקבלה לחברות בקיבוץ.
"חג המחזור" היה אירוע חשוב בחיי גבת, החג היה ציון פומבי לכך שקבוצת בנות ובני משק סיימו את לימודי כתה י"ב והצטרפו כחברים לקיבוץ. חג המחזור הראשון היה ב-1947. לכבודו חיברה המשוררת פניה ברגשטיין שיר מיוחד למוסיקה של דניאל סמבורסקי. (כתיבה: 1946-7 הלחנה: 1939)
קמה משתבלת,
קרב הקציר,
כל גפן צוהלת
לקראת הבציר.
ואנו מלאנו
גאון נעורים,
הנה כבר הבאנו
ראשית ביכורים.
כל שתיל פה נטוע
ביד עמלה,
אמיץ ובטוח
השריש ועלה,
כמו אלה אף אנו
בחיק אדמה,
עלינו, גבהנו
באור החמה.
דרוכות זרועותינו,
התלם המשך,
מולדת ביתנו,
לעד לא נטשך!
יזכור לך כל ילד
את חסד הזיו,
את אור התוחלת:
נצדיק, לא נכזיב!
https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=12405&perf_id=14702
בשנת 1945 הוא התגייס לפלמ"ח לפלוגה ב'. שימש בתפקידי סיור ובהכנת תיקי כפרים ערביים באזור גבעת ברנר.
בשבת השחורה 29 ביוני 1946 נעצר ע"י הבריטים והוחזק במחנה המעצר ברפיח. לאחר מכן הוצב במעלה החמישה, שם הכיר את אטי זוננשיין, ניצולת שואה מילדי טרנסניסטריה, אישתו לעתיד.
צֶבִי איבטח עם חבריו את 11 היישובים שעלו לקרקע בנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז, אוקטובר 1946.
בספטמבר 1947 השתחרר מהפלמ"ח.
חודש לאחר מכן התחתן בגבת עם אטי בחתונה מפוארת בגבת מתחת לשני הברושים מול חדר האוכל. שבועיים לאחר מכן עם תחילת מלחמת השחרור, גויס שוב יחד עם חברי הרזרבה של עמק יזרעאל לתקופה של שלושה שבועות.
הפעם הבאה שבא התראה שוב עם אטי אשתו, הייתה רק לאחר 4 חודשים.
בתקופה זו שהה בנגב המנותק בגדוד השני ועסק בסיורים לאבטחת צינור המים ל-11 הנקודות, באבטחת הישובים, ובליווי שיירות אספקה לכפר דרום בגבול רצועת עזה. פלוגתו של צֶבִי צורפה לגדוד התשיעי, גדוד הפשיטה הממונע של חטיבת הנגב.
במהלך המלחמה, עבר קורס צלפים והיה מ"כ זחל"מ בגדוד, השתתף בפינוי כפר דרום. ליווי שיירות לנגב וממנו. נלחם בכיבוש הכפרים בריר, קאוקבה, חוליקאת, כיבוש באר-שבע, פיצוץ הגשר על נחל גרר ליד באר שבע, כיבוש אילת במבצע "עובדה". צֶבִי השתחרר בינואר 1950.
(צֶבִי שהם באתר הפלמ"ח):
https://www.palmach.org.il/veterans/veteranpage/?itemId=72928
בינואר 1950 חזר לביתו בגבת אך נקרא לעסוק בעיבוד השטחים החקלאיים המרוחקים באזור עין המפרץ, לגבת למשפחתו היה חוזר רק בסופי השבוע.
ב-1953 עם הפילוג ב"קיבוץ המאוחד" משפחות שלמות נקרעו לשניים. גם משפחת פרלוב-שהם נחצתה. הבן הראשון של הקבוצה צֶבִי, אשתו אטי, ושני ילדיהם, נשארו בגבת.
הוריו – ישראל פרלוב-שהם, וחוה בייגלמן-שהם, ושני אחיו הצעירים, ד"ר אורי שהם יליד 1929 ז"ל, ופרופסור ראובן שהם יליד 1938 יבל"א, עברו עם המפא"יניקים ליפעת.
במשך שנים רבות עבד צֶבִי בחקלאות, בתחילה ברפת ולאחר מכן בגידול כותנה בשלחין. בסוף שנות השישים ריכז את אולפן הנוער, חינך נערים עולים שעם אחדים שמר על קשר במשך שנים. סיים את לימודיו בקורס הדו-שנתי באפעל, ולאחר מכן החל לעבוד בבית החרושת "פלסטרו".
צֶבִי היה חבר מרכז במפלגת העבודה, התכתב עם ראשיה, היה מעורה ומעורב בכל הנעשה בה. צֶבִי היה אוטו-דידקט, התעניין בהיסטוריה, ארכיאולוגיה, גאולוגיה ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל, טייל בארץ לאורכה ולרוחבה והשתתף בקורסים אקסטרניים רבים בתחומים אלה.
לצֶבִי ואטי שהם נולדו בגבת שלושה בנים, והוא הותיר אחריו 11 נכדים ו- 9 נינים.
יהי זכרו ברוך.
נעמן כהן