יש הבדל בין התודעה היום לבין מה שנשאר בזיכרון ההיסטורי לשנים. מטבעו של זיכרון היסטורי הוא שדמויות בהיסטוריה נזכרות על מלחמות שעשו, ולא על שלום שעשו. אני מאתגר את אהוד בן עזר, ואת הקוראים. מצאו לי דמות היסטורית אחת, הנזכרת וידועה בהיסטוריה בשל הסכם שלום שעשתה? (הערה: זהו מבחן פתוח ניתן להיעזר בכל חומר, ולחפש בגוגל)
ממתין לתשובה.
ודוק: למרות שכיום כמעט לא זוכרים עוד את לוי שקולניק-אשכול, הרי בזכות חגיגת יום ירושלים המציינת את שחרור ירושלים מכיבוש ערבי וחזרתה לריבונות יהודית לראשונה מאז בר כוכבא, מבטיחה את זיכרו לנצח. (גם את שחרור רמת הגולן מכיבוש ערבי). לעומתו שני הפופולאריים היום, בגין ונתניהו, לא יזכו לזיכרון עולם לנצח, כי הסכם שלום עם מצרים, או עם אבו דאבי ובחריין – מטבעו אינו נחקק בזיכרון ההיסטורי לנצח. אלא כהערת שוליים בלבד.
"באסטה!" (חדל!) מר גייסינוביץ'-אחימאיר
קשה להאמין כמה שקרים יכולים לצאת מעטו-מקלדתו של כותב אחד, החותם בשם יוסף גייסינוביץ'-הייסינוביץ'-אחימאיר. האמת, נלאיתי מלהתווכח עימו, אבל אי אפשר לעבור לסדר היום על המשך דבריו המעוותים. ("חדשות בן עזר" 1721).
(איני נוהג להשתמש בשפה כזו אבל כאן אני שוב נאלץ להשתמש בשפתו, במיוחד שהוא חוזר וסותר את עצמו ומוכיח את האמת שבדבריי, מה שהוא מכנה שקר).
גייסינוביץ'-אחימאיר שואל: "היכן כתבתי דברי הבל כאילו אני 'מתרץ את הפאשיזם של אבי רק בחוסר דעת ובבורותו באי הבנת עיקרי האידיאולוגיה הפאשיסטית?' ומיד כותב את הדברים פעם נוספת ומאשר את דבריי: 'אני שב ואומר,' כותב גייסינוביץ'-אחימאיר, 'הפאשיזם של אבי התמקד בשמונה מאמרים ב-1928, כאשר הפאשיזם טרם הפך למה שהיה בשנות השלושים. ה'פאשיזם' של אבי היה רק כותרת. משמעו היה בפועל – מדינה יהודית עצמאית, צבא יהודי, פרלמנט יהודי, ממשלה יהודית.'
"ז'בוטינסקי "לימדוֹ דעת?" מוסיף ומיתמם יוסף גייסינוביץ'-אחימאיר, "הוא רק ביקש מאבי לא להשתמש במונח זה משנתחוור לכל לאן הוא מוליך באיטליה." כלומר, אבא שאול גייסינוביץ-אחימאיר (לדברי בנו) לא הבין את מהות הפאשיזם וראה בו רק "כותרת" וזיהה את הפאשיזם עם המדינה היהודית העצמאית. (מה הקשר בין מדינה יהודית עצמאית לאידיאולוגיה האפשיסטית?) עד שז'בוטינסקי לימדו דעת, (כלומר שיכנעו לחדול מבורותו ולהפסיק להשתמש במונח "פאשיזם" ולהגדיר עצמו "פאשיסטן"), "משנתחוור לכל (מלבד לו עצמו) לאן מוליך הפשיזם באיטליה." כלומר, כאשר כולם הבינו מה שהוא לא הבין.
ודוק: איני מבין את כעסו של יוסף גייסינוביץ' אחימאיר עליי, שהרי לא אני הגדרתי את אביו בור בהבנת הפאשיזם, אלא הוא עצמו מגדירו כך בהסברו. האם הוא איננו מבין מה שהוא כותב?
מזעזע לשמוע מיוסף גייסינוביץ'-אחימאיר שבדומה לאויבי ישראל והציונות, הרואים במדינה היהודית את התגלמות הפאשיזם הוא כותב: "ה"פאשיזם" של אבי משמעו היה בפועל – מדינה יהודית עצמאית, צבא יהודי, פרלמנט יהודי, ממשלה יהודית." מה בכלל הקשר בין מדינה יהודית עצמאית לפאשיזם? ודוק: מדינה יהודית אין לה דבר עם הפאשיזם. ראיית המדינה היהודית כפאשיסטית היא בורות לשמה. אם זו לא בורות, בורות מהי?
לאחר שנים רבות בהן טעה והטעה מר יוסף גייסינוביץ-אחימאיר כשטען שז'בוטינסקי חזה את השואה – הוא הודה כבר בטעותו, ואישר את דבריי שז'בוטינסקי (כפי שניסח בלשונו): "לא חשב – וטעה – שתפרוץ מלחמה," כלומר שלא חזה את השואה. ועכשיו הוא כותב: "אין קשר בין חיזוי השואה, הקריאה-הזעקה ליהודי אירופה לקום ולצאת לפני שהגולה תחסלם, לאי חיזוי המלחמה." נו באמת, הרי ללא המלחמה, והכיבוש הגרמני-נאצי לא היתה שואה. ז'בוטינסקי לא חזה את המלחמה לכן גם לא חזה את השואה. עדיין לא ברור לי אם כן למה הוא כותב שאני "מגדף" את ז'בוטינסקי? שהרי באזכור העובדה שז'בוטינסקי לקה בעיוורון פוליטי מדהים כשסבר שגרמניה לא תעז לתקוף את פולניה בגלל חוזקה, אין משום גידוף, אלא עובדה.
לגבי ניסיון הפוטש של אלטלנה כותב גייסינוביץ'-אחימאיר: "שימו נא לב איך הוא מעוות ציטוט שלי. אני כתבתי על 'אלטלנה', כי 'לא היתה ניסיון פוטש, כי אם לכל היותר תוצאת חוסר הבנה בין השלטון ופיקוד האצ"ל.' " כלומר אין עיוות בדבריי שכן הוא פשוט חוזר שוב על דבריו, ושוב מגחיך את בגין, ומציג אותו בצורה נלעגת.
לדידו של גייסינוביץ'-אחימאיר, בגין לא עשה ניסיון פוטש, אלא פשוט לקה "בחוסר הבנה". הוא לא הבין שקמה מדינת ישראל וקם צה"ל, וכשהוא פקד על חיילי צה"ל אנשי האצ"ל לשעבר לערוק מצה"ל על כליהם, ולעזור לו להשתלט על אלטלנה, הוא פשוט "לא הבין" שצה"ל נמצא במלחמה קשה, וצבא הכיבוש המצרי נמצא 30 ק"מ מתל אביב. "בגין לא הבין." "הכל אי הבנה."
למרבה הצער ממשיך מר גייסינוביץ'-אחימאיר בעלילת הדם הבזויה שטפל על יצחק רבין ז"ל. יכול היה לומר שלרבין אין מורשת, אבל הוא ממשיך להשתמש בביטוי הנבזי והשפל שמורשת רבין היא רצח אנשי אלטלנה. מר גייסינוביץ'-אחימאיר, "בסטה" מספיק! (באיטלקית) סגור כבר את הבסטה (בערבית) הדוכן בו אתה מוכר את שקריך.
"אגב, 'בסטה' זו מילה באיטלקית," מסיים יוסף גייסינוביץ'-אחימאיר את דבריו כדי להרשימנו בעומק ידיעותיו בשפה האיטלקית. גם ולדימיר זאב ז'בוטינסקי ניסה להרשים בידיעותיו באיטלקית אך הוא קצת התבלבל. הוא חשב שהמילה "אלטלנה" פירושה מנוף בשעה שפירושה באיטלקית הוא נדנדה.
(בלי קשר אני מסכים לכל דבריו של יוסף גייסינוביץ'-אחימאיר על חוסר המשילות של ממשלת ישראל על נוער הגבעות היהודי שהזכיר (ועל נוער הגבעות הערבי שלא הזכיר), וכמובן ביקורתו על האקטיביסט הפרו-איסלמי, משה מזרחי-רז הנאבק למען כיבוש ערבי-מוסלמי של הפאשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי).
שיעור קצר בהיסטוריה – מהו פאשיזם?
(מה שאבא שאול גייסינוביץ'-אחימאיר לא הבין, וז'בוטינסקי הבין).
ברפובליקה הרומית עמדו שני קונסולים בראש הרשות המבצעת. הסמכות הליגאלית של הקונסולים לשלוט נקראה אימפריום IMPERIUM, וכסמל לאימפריום שימשו 12 ליקטורים לכל קונסול. בזמן מלחמה היה קונסול אחד מקבל את התואר "דיקטטור" ותפקידו היה לנהל את המלחמה. כל 24 הליקטורים סימלו את מעמדו בכך שאחזו בידיהם חבילת זרדים קשורה בחבל שנקראה fasces "פשס" ובראשם קרדום, כסמל לאחדות העם הרומאי היוצא למלחמה.
כאשר בניטו אמילקרה אנדראה מוסוליני, תפש את השלטון באיטליה ב-1922, הוא לקח את המושג "פשס" הוסיף לו את הסיומת "זם" וקבע אותו כמושג אידיאולוגי פוליטי "פאשיזם" (בדומה לסוציאליזם או לקומוניזם) הוא עצמו גם כתב את הערך "פאשיזם" באנציקלופדיה האיטלקית.
מהו פאשיזם? במשפט אחד: פאשיזם היא אידיאולוגיה הרואה את המדינה כערך עליון המתגלם במנהיג il duce. האדם למען המדינה. המדינה הפאשיסטית היא מדינה טוטליטרית. הפאשיזם הוא משטר טוטליטרי. (ודוק: כל המשטרים הטוטליטריים רואים את האדם כאמצעי בלבד, רק המטרות שונות. בתיאוקרטיה האדם למען האל (המתגלם בשליחו, משיח, אפיפיור, חליף) בקומוניזם האדם למען מבנה חברתי, (המתגלם בדיקטטורה של הפרולטריון).
הגישה הדמוקרטית אומרת בהיפוך שהמדינה היא רק אמצעי למען האדם. האדם הוא המטרה, המדינה היא אמצעי בלבד המבטיח את החיים. כאמרתו של חנניה סגן כהנים (שתומס הובס כתב אותה במאות עמודים בספרו "לוויתן") שאמר: "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו." (אבות ג' ב') בלי מדינה יש ג'ונגל, מלחמת הכל בכל. המדינה היא אמצעי לאדם, ולא האדם אמצעי למדינה. הציונות תמיד ראתה במדינה היהודית אמצעי למען הצלת העם היהודי, ולא ראתה במדינה מטרה. העם היהודי אינו אמצעי למדינה, אלא המדינה היא אמצעי לעם היהודי. הרצל בנה את התנועה הציונית מראשיתה על בסיס דמוקרטי, ואף היה אחד הראשונים בעולם שהעניק זכות בחירה לנשים (מהקונגרס הציוני השלישי). ודוק: הרואה את המדינה היהודית והציונות "פאשיזם" הוא או בור, או גזען אנטישמי מרושע בחינת הפוסל במומו פוסל. אני מאמין שיוסף גייסינביץ'-אחימאיר יכול להאשים את אביו אבא שאול גייסינוביץ'-אחימאיר בבורות בלבד (בנושא הפאשיזם), ז'בוטינסקי לימדו דעת במה שהיה מחוור לכיל מלבדו – שהניגוד לקומוניזם אינו פאשיזם כי אם דמוקרטיה, שהיא מהות הציונות.
"החברים"
בתנועה הקיבוצית נהוג היה בעבר להשתמש בתואר "חבר" או "חבֵרה", וכך גם בהסתדרות. הציניקנים היו אומרים פעם שחברים יש רק באגד.
כבר כתבתי בעבר ששוקן ונבזלין הפכו את עיתון "הארץ" לעיתון ערבי בעברית (לכן כשאני מצטט ממנו אני כותב "אל-ארצ'י"), הדבר בולט יותר ויותר בעמודי החדשות (בעמודי הדעה זה קיים כבר שנים רבות).הנה דוגמה טובה. השבוע התפרסמה בעיתונם הידיעה הבאה: "הימ"מ הרג בצהריים (שלישי) שלושה חברים בגדודי אל-אקצא בשכם, שישראל ייחסה להם שורת פיגועים באזור וניסיון לבצע נוספים. משמר הגבול מסר כי השלושה נהרגו בקרב יריות כשהכוח ניסה לעצור אותם, ועדים פלסטינים אמרו כי מטרת המבצע היתה התנקשות בחייהם."
https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.10599558
הבנתם לפי שוקן ונבזלין אין מדובר בטרוריסטים מהארגון הג'יהאד האיסלמו-נאצי של אש"פ", "כתאאב שוהאדת אל-אקצא" (השהידים של הקצה), אלא ב"חברים" של הארגון. משל היו "חברים" בקיבוץ או בהסתדרות. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה.
ביטול ההכרה בישראל
המועצה המרכזית של אש"פ ברמאללה פרסמה את החלטתה לבטל את הכרתו של אש"פ בישראל, ועל הפסקת התיאום הבטחוני עם ישראל. גיא בכור קורא לגרש את "קשישי אש"ף" בחזרה לתוניסיה לאחר שהגיעו בעקבות ההכרה בישראל, ולהילחם בטרור האיסלמי.
https://www.gplanet.co.il/קשישי-אשף-ביטלנו-את-ההכרה-בישראל-ואת-ה/
האמת היא שהם מעולם לא הכירו בישראל, כי האמנה הפלישתינאית מעולם לא בוטלה.
ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, צבא מוחמד עוד ישוב!
ח'ייבר היתה יישוב יהודי ליד אל-מדינה שנכבש ע"י מוחמד, ובכל הפגנה הערבים צועקים: "חייבר ח'ייבר ח'יבר יא יהוד, צבא מוחמד עוד ישוב!" (אחמד טיבי מסית נגד היהודים במסגד הקצה, והקהל עונה לו: "חייבר חייבר יא יהוד צבא מוחמד עוד ישוב"):
https://www.youtube.com/watch?v=1I4ktRkOuA4
(ערביי יפו מפגינים וצועקים: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד!"
https://rotter.net/forum/scoops1/637970.shtml
בזמן מלחמת לבנון השניה החיזבאלה הפיק קליפ יפהפה עם מוסיקה המביא תמונה מול תמונה. תמונה של שרידי ח'ייבר למול פגיעה בישראל. למרבה הצער הקליפ נמחק מיוטיוב עקב תכני שנאה. (למזלי הצלחתי להעתיק אותו לפני כן) אבל הרשת מלאה בקליפים דומים.
כבר אז הכריז נסראללה כי ירה רקטה ח'ייבר 1 לעבר חדרה:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3286416,00.html
והנה איראן חשפה טיל חדש הנקרא "מפצח ח'ייבר" שלטענתה מסוגל להגיע לטווח של 1,450 ק"מ. הטיל "מפצח חייבר", הוצג לרגל יום השנה ה-43 למהפכה האיסלאמית, ולטענת האיראנים הוא מדויק מאוד ויכול לחמוק ממערכות הגנה מטילים.
https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.10601204
הנרטיב החסר
אורי הורוביץ-משגב, כתב "אל-ארצ'י", מלין כי לימוד השואה בבתי הספר הוא שטיפת מוח "אתנוצנטרית" "חולנית", במקום ללמד "על הצד המואר של הפלנטה." (אורי משגב, "הבטתי בתכני הלימוד לבגרות בהיסטוריה ונדהמתי מתכני הלימוד החולניים", אל-ארצ'י,2.2.2022)
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium.HIGHLIGHT-1.10583358
ההיסטוריון פרופסור ישראל ברטל, יו"ר הועד לבדיקת מחקר והוראת השואה של האקדמיה הישראלית למדעים, האחראי על תוכנית הלימוד, נדהם ממה שהוא מגדיר "האובססיה של משגב", ומצטט את מטרות לימוד ההיסטוריה: "הכרת המקורות של האופי הפלורליסטי של החברה בישראל, והבנת החשיבות של קיום בסיס משותף לכל הקבוצות במדינת ישראל; הבנת הסכנות הנשקפות לפרט, לחברה ולמדינה מהתנהגות אלימה ומחוסר סובלנות בין בני אדם ובין חברות; הבנת החשיבות של הערכת אנשים לפי מעשיהם, ולא לפי השתייכותם הקבוצתית (גזע, מוצא, מין, לאום, דת, מעמד); הכרה בקיומן של נקודות מבט שונות וגישות שונות בכל נושא, אירוע או תהליך; טיפוח ההבנה והמחויבות ליחס שוויוני כלפי כל בני האדם באשר הם, גברים ונשים; הקניית ערכים דמוקרטיים.
"את המסמך הנאצי שעליו תלונתו של משגב נקרא התלמיד לפרש על פי העקרונות הללו," מסביר פרופסור ברטל, "ובמקום זאת, קובע משגב כי מדובר ב"אובססיה מטורללת שיצאה משליטה." ואני תוהה: איך יבין תלמיד ישראלי את האיום הצפוי מן הטוטליטריות, הגזענות והלאומנות לעולם בן-זמננו בלא שייחשף למה שאירע באירופה?... "דווקא הבנה לעומק של הסכנות הנשקפות להומניזם, לדמוקרטיה ולפלורליזם מצד משטרים טוטליטריים תורמת יותר מכל להרחבת "מבטו של הנוער לצד המואר של הפלנטה." (ישראל ברטל, "קראתי את דברי משגב, נדהמתי מהאובססיה שלו", מוסף "אל-ארצ'י", 11.22.2022)
https://www.haaretz.co.il/magazine/letters/.premium.HIGHLIGHT-1.10602114
פרופסור ברטל צודק וטועה. הוא צודק באשר לחשיבות לימוד המשטר הטוטליטארי הנאצי, אבל מתעלם לחלוטין מן העובדה שכיום הסכנה העומדת בפני הדמוקרטיה הישראלית אינה הטוטליטאריות הנאצית, אלא הערבית-מוסלמית. ומערכת החינוך הישראלית בכוונת מכוון מתעלמת מסכנה זו. לא יעלה על הדעת שתלמיד יהודי בבית ספר של מערכת החינוך של מדינת היהודים יישאר בור, ולא יכיר באופן מלא את הנארטיב הערבי-מוסלמי. קיימת חובה ללמד בשעורי ההיסטוריה והאזרחות את ארבעת המרכיבים המהותיים של הנרטיב הערבי-מוסלמי:
1. תורת מוחמד: היהודים הם קופים וחזירים שיש לרודפם להשפילם, לענותם, ולהשמידם (קוראן, סורה 5 פסוק 60, סורה 7 פסוק 163, סורה 9 פסוק 29. חדית' אל-בח'ארי ומסלם).
2. האמנה הפלשתינאית (1964): שהיהודים הם רק דת ולא עם ולכן הם אינם זכאים לריבונות. לכן יש לבצע טרנספר של כל היהודים בישראל (למעט אלו שהיו בארץ לפני 1917) לארצות מוצאם.
3. אמנת החמאס (1988): אמנת החמאס (סעיף 7) קובעת שע"פ האיסלם, יש לחסל את מדינת ישראל ולהשמיד את היהודים.
4. חזון ערביי ישראל (2006): "אנו הערבים הפלסטינים החיים בישראל, ילידי הארץ ואזרחי המדינה, חלק מהעם הפלסטיני והאומה הערבית ומן המרחב התרבותי הערבי, האסלאמי." – "הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית שנעשה בדמוקרטיה לשירות יהדותה מציב אותנו בעימות עם טבעה ומהותה של המדינה."
אי לימוד הרטיב הערבי-מוסלמי סותר את הגדרת פרופסור ברטל את מטרת הלימוד: "הבנת הסכנות הנשקפות לפרט, לחברה ולמדינה מהתנהגות אלימה ומחוסר סובלנות בין בני אדם ובין חברות."
איימן עאדל עודה מעודד טרור ורצח יהודים
הגזען האחמדי, איימן עאדל עודה, ראש הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), משבח בטלוויזיה של הרשות הפלישתית אישה בשם לטיפה אבו חמיד שהיא אימא לארבעה מחבלים שרצחו עשרה יהודים. איימן קורא לה :"הגיבורה! האימא של הגיבורים!"
אחד מבניה ("הגיבור") נאצר אבו-חמיד נחשב גם הוא (כאימו) לסמל עבור הערבים ועבור תנועת פת"ח. אבו-חמיד היה מי שהכריז על ייסוד ארגון הג'יהאד של פת"ח (כתאאב שוהאדת אל-אקצא", "השהידים של הקצה", "גדודי חללי אל-אקצא", ושימש סגנו של הרוצח הסדרתי הג'יהאדיסט מרוואן ברגותי, שעמד בראש ארגון הטרור הזה.
כיום, סובל אבו-חמיד מסרטן מתקדם, ומתנהל מסע מה תעמולה של הרש"פ ושל פת"ח בקריאה לשחררו. הרשות מאשימה את ישראלי כי היא מיישמת נגד אבו-חמיד וכנגד אסירים נוספים מדיניות שהיא מכנה "הרצח האיטי", הזנחה רפואית מכוונת במטרה לגרום למותם.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=731621&forum=scoops1
הנקמה של ליקוריציה
הנסיך צ'רלס נדבק בקורונה ויש חשש שהדביק גם את המלכה. צ'ארלס אמור היה להשתתף בטקס הסרת הלוט של ליקוריציה מווינצ'סטר, אשת עסקים יהודייה החשובה ביותר בימי הביניים באנגליה.
https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/europe/article/7964237
ליקוריציה מווינצ'סטר (תחילת המאה ה-13 – 1277) היתה מלוות כספים יהודית-אנגלית. היא תוארה על ידי ההיסטוריון רוברט סטייסי כ"האישה היהודייה החשובה ביותר באנגליה של ימי הביניים." היא היתה מלוות כספים אנגלית, רעייה ואם, שלמרות הנסיבות הקשות יותר ויותר של היהודים באנגליה של המאה השלוש עשרה, שכללו מיסוי קבוע ועונשי מאסרים שרירותיים וחוסר סובלנות דתית גוברת ועלילות דם – היא התקדמה באמצעות נישואים מועילים וחוש עסקי, ונראה כי היתה לה מערכת יחסים קרובה עם המלך הנרי השלישי. שמה של ליקוריציה משקף אופנה באנגליה של תחילת המאה ה-13, בקרב נשים נוצריות ויהודיות, לשמות אקזוטיים כמו פלוריה, ספרוניה, אלמונדה, פרסיוסה, בלאסז וקומטיסה, אולם נראה ש-Licoricia לא היתה בחירה כה פופולארית. Licoricia מופיעה לראשונה ברשומות בשנת 1234, כאלמנה צעירה עם שלושה בנים, קוקרל, בנדיקט, לומברד ובת, בליה. פעילות המימון שלה מתועדת מתחילת שנות ה-30 של המאה, כאשר הלוותה כספים בשיתוף עם יהודים אחרים, וכן בעצמה עם עורך דין.
בשנת 1242 נישאה לבעלה השני דוד מאוקספורד (נפטר בשנת 1244), שהיה ידוע כיהודי העשיר ביותר באנגליה. הוא רצה להתחתן איתה עד כדי כך שהתגרש מאשתו מיוריאל, והנרי השלישי מנע מבית הדין האנגלי לשים מכשולים לפני נישואיו מחדש. נולד להם בן, אשר, שכונה סוויטמן, יליד 1243. עם זאת, ליקוריציה נעצרה על ידי המלך במצודת לונדון לערבות עבור חלקו של המלך בעיזבונו של דוד עם מות בעלה בשנת 1244. חלק זה הסתכם ב-5,000 מארק. מתוך כך, 4,000 מארק שימשו למימון הבנייה מחדש של מנזר וסטמינסטר והמקדש לאדוארד המוודה. עם שחרורה, בספטמבר 1244, חזרה ליקוריציה להתגורר עם משפחתה בווינצ'סטר, שם המשיכה את עסקיו של דייוויד והחלה במפעלים נוספים משלה. במהלך 30 השנים הבאות, הפכה ליקוריציה לאשת עסקים משפיעה ביותר, שמימנה אנשים ברחבי דרום אנגליה. בין לקוחותיה היו המלך הנרי השלישי ואשתו אלינור המלכה מפרובנס ואצילים בולטים, כולל סיימון דה מונפורט, הרוזן השישי מלסטר לפני המרד שלו במלחמת הברונים השנייה (1264–1267).
בנה בנדיקט הפך לאיש הגילדות היהודי היחיד באנגליה של ימי הביניים וכנראה בכל מקום אחר במערב אירופה. זה איפשר לו להיות בעל דירות ובתים, ולהיות אזרח, שניהם בלתי אפשריים עבור שאר הקהילה היהודית. בנה מאת דוד מאוקספורד, אשר, נכלא בטירת וינצ'סטר בשנת 1287, בזמן שהמלך ניסה להטיל מיסוי גדול על היהודים (המאה השלוש עשרה היתה עדה למיסוי עצום על היהודים), בכלא נשאר גרפיטי, שבו נכתב בעברית, "ביום שישי, ערב השבת שבו קוראים את פרשת אמור, נכלאו כל יהודי ארץ האי. אני, אשר, רשמתי זאת." קיימות עדויות מסוימות למעשי ילדיה האחרים, אך ייתכן שהם היו מעורבים בפעילויות של רוב הקהילה היהודית, כגון מסחר, תכשיטים, עבודות מתכת, רפואה, פקידים או סופרים (הרוב המכריע של הקהילה היהודית הקהילה לא היה מעורב בהלוואות כספיות משמעותיות). אין זה סביר שהם היו רוכלים, כמו רבים מהעניים ביותר בקהילה.
הגבול העליון שהיהודים יכלו לגבות נע בין שניים לשלושה פני לכל קילו בשבוע. הקהורסינים (מונח לציון צרפתים) והלומברדים יכולים היו לגבות עד 50 אחוז; ליהודים לא היה מונופול על הלוואות.
בתחילת 1277 ליקוריציה נמצאה על ידי בתה בליה מתה. היא נרצחה בתוך ביתה ברחוב היהודים יחד עם המשרתת הנוצרית, אליס מביקטון. נגד שלושה גברים הוגש כתב אישום בגין מעשה הרצח, אך איש לא הורשע, והרצח מעולם לא פוענח.
אדוארד הראשון הציג את חוק היהדות ב-1275, שאסר על יהודים לתבוע ריבית. אחד מבניה של ליקוריצ'יה, בנדיקט, נתלה בגין גזירת מטבעות ומשפחתה גורשה מאנגליה עם הקהילה היהודית בצו הגירוש ב-1290.
באוגוסט 2018 ניתן אישור תכנון לפסל ברחוב היהודי בווינצ'סטר, להנצחת ליקוריציה מווינצ'סטר ובנה אשר, על ידי הפסל איאן רנק-ברודלי. נאספו כספים לפרויקט זה, כדי להביא אנשים להבנת ההיסטוריה של ימי הביניים, ומקום הקהילה היהודית והקשרים המלכותיים שלה, כמו גם לקדם סובלנות וגיוון כיום, לעורר השראה לנשים וצעירים, ולייפות את וינצ'סטר. הפסל נחשף ב-10 בפברואר 2022. החשיפה הייתה אמורה להתבצע על ידי הנסיך מוויילס, אך הוא התבודד לאחר שנבדק חיובי ל-COVID-19. הפסל נמצא מול המקום שבו עמדו בעבר ביתה של ליקוריצ'יה ובית הכנסת מהמאה השלוש-עשרה של העיר ברחוב היהודי. אשר אוחז בסביבון, ועל בסיס הפסל מובא ציטוט מספר ויקרא; "ואהבת לרעך כמוך" באנגלית ובעברית.
https://en.wikipedia.org/wiki/Licoricia_of_Winchester
ההידבקות של צ'ארלס פיליפ ארתור ג'ורג' מוויילס (Charles, Prince of Wales בקורונה והסכנה של הדבקת אימו המלכה, היא אולי העונש ההיסטורי ששלחה ליקוריציה על היחס שנתנו מלכי אנגליה ליהודים. (נ.ב. מוזר מאד שאין על ליקוריציה מילה בעברית).
ה"תקווה החדשה" של שאשא ביטון –
חיסול החינוך ההומניסטי בישראל
כשגדעון משה זריצ'נסקי-סער הקים את מפלגת הוונדטה שלו "תקווה חדשה", הוא היה בטוח שהוא יהיה ראש ממשלה. על מנת לקושש קולות למפלגתו מקהל בוחרי הליכוד היהודים המערביים-מוגרבים, הוא הבטיח ליפעת שאשא-ביטון להיות מיספר 2 במפלגתו, ואת תפקיד ממלאת-מקום ראש הממשלה במקרה בו יעלה בידיה של המפלגה להרכיב קואליציה.
שאשא-ביטון לא הצליחה במשיכת קולות, וזריצ'נסקי-סער לא נעשה ראש ממשלה. כברירת המחדל הוא מינה אותה לתפקיד שרת החינוך. לא אכביר מילים על ניהולה את החינוך בישראל בתקופת הקורונה, אלא רק בהחלטתה לחסל את החינוך ההומניסטי בישראל ע"י ביטול בחינות הבגרות בתחום מדעי הרוח.
ידיעת הידיעה או ידיעת אי הידיעה
בשיטת החינוך הרוסית והצרפתית (בעבר גם בחינוך העברי, בבתי ספר "תרבות" בגולה, וגם בארץ) היה נהוג לימוד בע"פ של קטעים בספרות, ובחינוך העברי גם קטעים מהתנ"ך. ידע שהיה נשאר אצל התלמיד לכל חייו. מאוחר יותר התקבעה בארץ הדעה שלימוד בע"פ הוא מאמץ מיותר. אין צורך בלימוד ושינון, אלא רק בלימוד ההבנה. ללמוד להבין.
אפלטון בדיאלוג "כארמידס", מעלה את השאלה האם ניתן לדעת את הידיעה בלי המושא שלה. בעקבותיו יש להבהיר לכל הטוענים שאין צורך בלימוד ושינון מפני שצריך רק ללמוד להבין, כי כדי ללמוד ל"הבין" צריך ללמוד מה להבין. אין הבנה בלי לימוד חומר. נכון לא כל חומר לימוד קל מושך ומעניין, אבל גם בחיים כך. ברור שמעניין ומושך ללמוד על זוכה האח הגדול, ה"כוכב הבא" או "היפה והחנון", או מאסטר שף (האם תזכה שאשא-ביטון?) – אבל לא זה האופק הרוחני שאנו רוצים בחברה הישראלית, לכן אסור ששרת החינוך תהיה פופוליסטית שטחית המשתתפת בתוכנית ריאליטי – ותבטל את החינוך ההומניסטי. יש לדרוש את פיטוריה, ולהחליפה באדם ראוי בעל חזון חינוכי ולימודי הולם.
"כי מציוּן (ציוּנים) תצא תורה" – הצילו את מדעי רוח!
בהקדמת פירושו למשנה עוסק הרמב"ם בפירוש הפסוק "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ועונה על השאלה מהו עולם הבא?
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm
הרמב"ם מביא משל: דרך חינוכו של נער קטן: נער קטן הביאוהו ללמוד תורה. הנער בגילו הצעיר אינו מבין את מעלת התורה, ולכן המלמד נותן לו ממתקים על מנת שילמד. בשביל הנער המטרה היא הממתקים, והאמצעי הוא הלימוד. כשגדל הנער מעורר אותו המלמד בכך שאם ילמד הוא יקנה לו נעלים ובגדים יפים. עתה בשביל הנער המטרה היא נעלים ובגדים, והאמצעי הלימוד. כשגדל הנער מעורר אותו הרב ואומר לו: למד ואתן לך כסף. ובשביל הנער הכסף הוא המטרה והלימוד אמצעי. כשגדל יותר מציעים לו כבוד. שילמד תורה ויהיה ראש ודיין וכולם יקומו בפניו. ובשבילו המטרה היא הכבוד, והאמצעי הוא הלימוד. כל זה אומר הרמב"ם מגונה – לימוד שלא לשמה." אין להחליף מטרה באמצעי.
גן עדן וגיהנום – סיפור בדים שמטרתו קיום מצוות
בני האדם, קובע הרמב"ם, עושים משהו רק מתוך תקווה לשכר, או מיראה מעונש. לכן התירו חכמים לספר להמונים הנבערים מדעת, שיש גן עדן וגיהינום, כי לולא זאת הם לא היו מקיימים מצוות. וכאן אנחנו חוזרים לנבואת ישעיהו הנביא פרק ב' "כי מציוּן תצא תורה." אין מה לעשות, התלמידים הצעירים אינם יכולים להכיר במעלת הלימוד לשמה. בשבילם הציוּן הוא המטרה והלימוד הוא האמצעי. לכן ביטול בחינות הבגרות במדעי הרוח, במקצועות ההיסטוריה והספרות והתנ"ך, יביא למחיקת הנושאים הללו. ללא ציוּן הם לא יילמדו.
לפני שנות אלף בקיבוץ, כשלא למדו לבגרות, היה נהוג לעשות עבודת גמר. אז לא היה אינטרנט ולא היה גוגל. הכול נעשה בספרייה. היום שיטת עבודת הגמר כתחליף לבחינות אינה אפשרית יותר. מורה ל-35 תלמידים בכיתה אינו יכול להדריך כתיבה רצינית למיספר תלמידים כה גדול. התוצאה תהיה העתקה המונית של עבודות. יש ברשת אתרים רבים המציעים מכירת עבודות, דבר שיגדיל את הפער החברתי-כלכלי בין התלמידים.
(הנה דוגמא לאתר אחד מיני רבים המוכר עבודות):
https://ianshoof.co.il/כתיבת-עבודות/
הכנת עבודות אינה יכולה להחליף בחינות. וללא בחינות דבר לא יילמד. אז נכון, כדי להשתתף בתוכנית הריאליטי מאסטר שף, בה משתתפת שרת החינוך שאשא-ביטון (שערורייה כשלעצמה) אין צורך בלימוד מקצועות הומניסטיים כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך – אבל איך תיראה החברה הישראלית בלי תרבות הומניסטית.
מוטב ששאשא ביטון-תמשיך בתחרויות הבישול שלה בטרם תפגע בעתיד החברה הישראלית פגיעה ללא תקנה. למרבה התקווה ה"תקווה החדשה" תיעלם בבחירות הבאות והיא לא תיבחר יותר כשרת חינוך, בינתיים יש לדאוג שלא יווצר מצב כפי שאמר לואי ה-15 (או פילגשו מאדאם דה פומפדור): "Après moi, le déluge – אחריי המבול."
יש לבטל לאלתר את ההחלטה לביטול בחינות הבגרות במדעי הרוח.
מודה "אני אנטישמי", ולא עוזב, לא ירוחם
כתב אל-ארצ'י- בדימוס, האקטיביסט הפרו-איסלמי עקיבא אלדר מודה: "אני אנטישמי"
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10589442
כאילו שלא ידענו. מודה ולא עוזב לא ירוחם.
ברדוגו "קול המון כקול שדי,
ביטול תחנת גלי צה"ל
יעקב ברדוגו הוא מולטי-מיליונר בעל נכסי נדל"ן מהון שלטון. )גידי וייץ, "כך הפך יעקב ברדוגו, לשעבר מנכ"ל מפעל הפיס, למיליונר", "אל-ארצי', 8.5.2009)
https://www.themarker.com/law/1.533678
את אהדת היהודים המערביים-מוגרבים, תומכי נתניהו, רכש ברדוגו בזכות עושרו ובמיוחד בזכות אימוץ הפה המלוכלך של מר"נו עבדאללה יוסף (פה מלוכלך) שהיה נוהג לחרף ולגדף.
כשדר בגלי צה"ל שמונה ע"י נתניהו גרף ברדוגו את שיא הפופולאריות, לכן ראה עצמו כ"פי העם". "קול המון כקול שדי" – Vox populi, vox Dei
האימרה מקורה במחנך האנגלי אלקווין ששלח מכתב אל קרל הגדול, מלך הפרנקים, בשנת 798. באיגרת זו, הידועה בשם "תוכחת מוסר לקרל", כתב אלקווין:
Nec audiendi qui solent dicere, Vox populi, vox Dei, quum tumultuositas vulgi semper insaniae proxima si
ובתרגומו של גדליה אלקושי: "אין להטות אוזן לאלה הנוהגים לומר 'קול המון-עם – קול אלוהים,' – מאחר שרגשת ההמון גובלת תמיד עם טירוף-הדעת. יש לתת את הדעת אפוא על כך שאין מדובר במתן כבוד לקול ההמון, כי אם להפך, בביקורת על הליכה אחר קול העם.
עם זאת העברת משבצת השידור שלו ע"י בנימין גנץ לשעה אחרת שבאה לא בגין שפתו הבוטה, אלא משום תמיכתו בנתניהו – הינה בגדר צנזורה פוליטית פסולה שהבהירה יותר מכל את העובדה שיש לבטל בכלל את גלי צה"ל. אל לתחנת רדיו צבאית לעסוק בפוליטיקה. לכל היותר עליה לעסוק בחדשות ממחנות הצבא ולהשמיע מוסיקה. ותו לא. את גלי צה"ל התחנה הפוליטית הנוכחית יש לבטל ולהעביר מן העולם. די לפוליטיקה בצה"ל.
הגזענות האנטי אשכנזית
הגזען האנטי אשכנזי, מואיז בן הרא"ש, יליד מרוקו שעלה לארץ, וירד לספרד, שהתפרסם בשירו "ינעל א-בוק ביאליק", מכה בפואמה גזענית נוספת המסיתה נגד אשכנזים: קצת שגיאות בעברית אבל הכוונה ברורה:
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת תֵּימָנִיּוֹת שֶׁלֹּא כִּבִּיתֶן אֶת נֵר הַתִּקְוָה
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת תֵּימָנִיּוֹת
שֶׁלֹּא שְׁכַחְתֶּן אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד
שֶׁשְּׁמַרְתֶּן תְּמוּנָה וּשְׁמַרְתֶּן אֶת פְּנֵי הַיֶּלֶד
בְּזִכְרוֹנְכֶן וּבְלִבְּכֶן
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת תֵּימָנִיּוֹת
תְּבֹרְכוּ
תְּבֹרְכוּ שֶׁדִּדִּיתֶן מִמּוֹסָד לְמוֹסָד וְחִפַּשְׂתֶּן
תְּבֹרְכוּ שֶׁלֹּא שְׁתַקְתֶּן וּתְבֹרְכוּ שֶׁלֹּא וִתַּרְתֶּן
תְּבֹרְכוּ שֶׁגְּרַמְתֶּן לָהֶם לְהָקִים וַעֲדוֹת טִיּוּחַ
תְּבֹרְכוּ שֶׁבָּאתֶן לְהָעִיד וּתְבֹרְכוּ שֶׁלֹּא בָּאתֶן לְהָעִיד
תְּבֹרְכוּ שֶׁהִמְשַׁכְתֶּן שָׁנָה אַחַר שָׁנָה כְּשֶׁהוֹרֵיכֶן
הִמְלִיצוּ לָכֵן לְוַתֵּר וְגַם כְּשֶׁבְּנֵיכֶן כְּבָר חָשְׁבוּ שֶׁהִשְׁתַּגַּעְתֶּן
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת תֵּימָנִיּוֹת שֶׁלֹּא כִּבִּיתֶן אֶת נֵר הַתִּקְוָה
תְּבֹרְכוּ
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת מִזַּעְקִי, אִמָּהוֹת נַהַרִי, אִמָּהוֹת שַׁרְעָבִּי, אִמָּהוֹת שַׁבָּזִי, אִמָּהוֹת תַנְעָמִי
תְּבֹרְכוּ שֶׁהִמְשַׁכְתֶּן לִזְכֹּר אֶת הַיְּלָדִים עַד הַקֶּבֶר תְּבֹרְכוּ
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת תֵּימָנִיּוֹת תְּבֹרְכוּ
תְּבֹרְכוּ בְּבָנִים וּבְבָנוֹת שֶׁזַּרְעָם לְעוֹלָם לֹא יְבַקֵּשׁ לֶחֶם
תְּבֹרְכוּ בְּחַיֵּיכֶן וּבְמוֹתְכֶן תְּבֹרְכוּ, תְּבֹרְכוּ שֶׁהוֹרַשְׁתֶּן לָנוּ אֶת מַשָּׂא הַזִּכָּרוֹן לְעוֹלְמֵי עַד
שֶׁלֹּא נְתַתֶּן לָהֶם לִשְׁכֹּחַ תְּבֹרְכוּ
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת תֵּימָנִיּוֹת תְּבֹרְכוּ
וְגַם אִם יוֹדוּ וְיַעַזְבוּ
לְעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח
אֶל רַחוּם וְחַנּוּן הוּא אֱלֹהֵינוּ
(וְלָכֵן נְרַחֵם)
אַךְ לְעוֹלָם אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ
פּוֹקֵד עֲווֹן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּזְעַק
תְּבֹרְכוּ אִמָּהוֹת תֵּימָנִיּוֹת תְּבֹרְכוּ
(מואיז בן הרא"ש, "תבורכנה נשים תימניות", "אל-ארצ', תרבות וספרות", 4.2.22)
https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.10579593
כמנהגנו נענה לו איפכא מסתברא בפואמה:
תבורכנה נשים אשכנזיות
תבורכנה נשים אשכנזיות
ניצולות שואה וחלוצות
בין אם מרוסיה, פולניה
גליציה או רומניה
שחשו כולן
לעזרת בנות תימן
לטפל בהן להצילן
עם כל טוב ליבן
ומלא מסירותן
אנחנו בנות תימן האמולות
זקוקות כולן למטפלות
בנות מִזַּעְקִי, נַהַרִי, שַׁרְעָבִּי,
גם שַׁבָּזִי, ותַנְעָמִי
לכולנו על הראש
יש צרות שלוש
כך הנוהג בתימן
אצל הח'ותים גם
כל אישה שכבר יָלְדָּה
קטינה היתה ועוד יַלְדָּה
נישואין היו בכוח
האישה היא כמו מלקוח
את הראש היא לא הרימה
בת עשרה הינה כבר אימא
וילדים תריסר היכן נשימה?
רב שבזי הקנאי בדתו
הרג את שמעה בתו
כה בכתה אז אשתו
האמין הקנאי
בדברי ההבאי
במשיח שבתאי
תבורכנה נשים אשכנזיות
ניצולות שואה וחלוצות
בין אם מרוסיה, פולניה,
גליציה או רומניה
שלא כיביתן את נר תקוותנו
ולבנות חורין השוויתינו
אשכנזיות עם לב טוב
גם לימדונו קרא וכתוב
בתימן לא היה נאות
ללמד צורה של אות
חיינו שם כמו שפחות.
בבוּרות גמורה חיינו
כאסקופה שם היינו
עד שבאתן מאשכנז
ולימדתונו את הרז
ומלבד דעת קרא וכתוב
גם ריפאתן כל מכאוב
האחיות המטפלות
שריפאו המחלות
הרופא האשכנזי גם
שהציל את כל העם
שריפא ללא יעפת
גחלת שעלת ורככת
חצבת סכרת גזזת
צהבת שחפת צפדת
ופעל ללא כל פחד
לרפא שפעת וקדחת
לא יותר ולא פחות
בתימן אין אף אחות
גם לא היה רופא מאז
כולם היו מאשכנז
יבורך גם הטייס האשכנזי
בשירת רב שלום השבזי
שעל כנפי נשרים העלנו
ולארץ הביאנו
תבורכנה נשים אשכנזיות
ניצולות שואה וחלוצות
בין אם מרוסיה, פולניה,
גליציה או רומניה
נהלל את האל
שהביא הגואל
עליו תמיד חלמנו מאז
שיבוא מיהדות אשכנז
על הפואמה הזו אין סיכוי שאזכה בפרס ע"ש האשכנזים ביאליק או לודוויג פפויפר-יהודה עמיחי, כמו שזכה בו בן הרא"ש, וכמובן גם בנימין ציפר לא יפרסם אותה. כי האופנה היום, היא להכות אשכנזים.
נעמן כהן