(מקיאבלי, הנסיך פרק 15)
1995: הנשיא ביל קלינטון משבח את האוקראינים על החלטתם לוותר מרצון על נשק גרעיני בתמורה לערבויות בינ"ל (מיזכר בודפשט מ-94'): "ההחלטה שלכם להתפרק מנשק גרעיני עושה את אוקראינה, ארה"ב והעולם כולו הרבה יותר בטוחות ומאובטחות. אוקראינה צריכה לדעת שארה"ב והמערב יעמדו לצידכם!"
2012: הנשיא אובמה מגחיך את יריבו הרפובליקני לנשיאות שמעז לצייר את הרוסים כאיום. אובמה: "שנות ה-80' התקשרו והן מבקשות את מדיניות החוץ שלהן בחזרה. המלחמה הקרה הסתיימה לפני 20 שנה."
https://twitter.com/giladzw/status/1496904914932535296?t=9EzerJbfH9XippaBFwA_Gw&s=03)
כעבור שנתיים בלבד (2014) פוטין עושה חזרה לשנות ה-80', פולש ומספח את חצי האי קרים, שבשליטת אוקראינה.
אובמה בתגובה: פיהוק עם סנקציות רפות.
2022: ולדימיר ולדימירוביץ פוטין: "הסכם מינסק, שהביא להפסקת אש במזרח אוקראינה ב-2014, אינו קיים יותר משום שקייב 'רצחה' אותו." רוסיה יוצאת לכבוש את אוקראינה כדי לעשות לה "דה-נאציפיקציה".
יוסף רובינט ביידן מתפלל לאל עבור אוקראינה.
ארה"ב וארצות המערב בקושי מטילים סנקציות חלקיות על רוסיה, לא מנתקות את היחסים, לא מנתקים את קשרי התעופה והתחבורה עם רוסיה.
(היחידה שמנתקת את היחסים עם רוסיה היא ידידתנו הקטנה מיקרונזיה)
https://rotter.net/forum/scoops1/733327.shtml
והמצחיק ביותר שיש הממליצים לנו לוותר על שטחים החיוניים לביטחוננו בתמורה לערבויות אמריקאיות. אין ספק ביידן יישא תפילת אשכבה יפה גם עלינו.
חרקוב – "בית יעקב לכו ונלכה"
היום כשהעיר חרקוב (באוקראינית חרקיב) נמצאת בסכנה של כיבוש רוסי, כדאי לזכור כי העיר שמשה מקום חשוב בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל. בעיר הוקמה תנועת "ביל"ו"
תנועת בִּיל"וּ היתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם ב-21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. שמה מורכב מראשי התיבות של הפסוק "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה" (ישעיהו, ב', ה'). התנועה הוקמה לאחר הפוגרומים, "הסופות בנגב", אשר התחוללו ברוסיה בעקבות רצח הצאר בידי מהפכנים, בשנת 1881. מייסדי ביל"ו הציבו לעצמם למטרה להתיישב בארץ ישראל. הם קראו להתחדשות פוליטית-כלכלית ורוחנית-לאומית של העם היהודי בארץ ישראל וכן להתחדשות השפה העברית. הם נחשבים לקבוצה הציונית-סוציאליסטית הראשונה, בשל ניסיונותיהם בחיי שיתוף וקומונה, ומאבקם בפקידי הברון רוטשילד, דבר שיצר חילוקי דעות קשים בינם לבין רוב תושבי המושבות האחרות בתקופתם.
קצת קשה לראות בטלוויזיה את המוני הישראלים שירדו לחרקוב ולערים אוקראיניות אחרות, בהם גם הרבה ילידי ישראל, ולא רק עולים שירדו חזרה. עוד יותר קשה לראות את חיילי צה"ל שירדו לאוקראינה והם משמשים כחיילים בצבא אוקראינה. מי יודע אולי בימים אחרים היו מצטרפים לצבא סטפן בנדרה.
רְאִי, אֲדָמָה, (אדמת אוקראינה) כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!
הנה קראו על המאמץ התרבותי העצום של היהודים החלוצים שהלכו והקימו קולחוזים בקרים ובבירוביג'אן, ויצרו תרבות יהודית חלוצית, ביניהם גם היורדים מהארץ, אנשי גדוד העבודה בהנהגת מנחם אלקינד שרובם נספו בשואה.
https://onegshabbat.blogspot.com/search?q=שרה ביילה
מזל שנתניהו אינו בשלטון
האקטיביסטית הפרו-איסלמית, הוגת הדעות, גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון רגועה דווקא מהמצב.
"בזמן ששורות אלו נכתבות אין לדעת מה יהיה גורלה של אוקראינה," כותבת שניפיצקי-גלאון, "דבר אחד כבר ברור: יש לנו מזל גדול שבנימין נתניהו כבר אינו ראש הממשלה... מטרת העל של נתניהו בענייני חוץ וביטחון: הפיכת ישראל לחלק מ'האינטרנציונל השחור' – הגוש הלאומני-גזעני, ופירוק הסדר העולמי שלאחר 1945, שבו תוקפנות צבאית ותפיסת שטחים במלחמה נחשבים לעבירה על כללי המשפט הבינלאומי. עד 1945 יכלו שליטים לעשות בנתיניהם ככל העולה על רוחם, לרדוף אותם ולרצוח אותם, הסדר שבא אחר כך הגביל את היכולת הזאת. בראש 'האינטרנציונל השחור' ניצבת רוסיה הפוטינית, שמסייעת בכסף ובתעמולה לזרועות אחרות של הגוש. ויקטור אורבן, בולסנארו בברזיל, בארה"ב דונלד טראמפ, ובארץ נתניהו."
"על סמך התנהגותו בעבר," קובעת שניפיצקי-גלאון, "אפשר להניח שנתניהו היה מחבל בשקט בקואליציה הפרו-אוקראינית. המצב שבו אוקראינה נכבשת מועיל לו: רק החזק שורד, כפי שאמר, ועל החלשים לשאת במה שנגזר עליהם. למזלנו, ולמזלו של העולם, נתניהו כבר אינו אוחז בהגה השלטון." (זהבה גלאון, "מזל שנתניהו כבר לא בשלטון", (באינטרנט: מזל שנתניהו אינו בשטח) "אל-ארצ'י, 21.2.22).
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10623247
נעזוב רגע את מחלת הנפש הביביפוביה שבה לוקה שניפיצקי-גלאון, שמטריפה אותה ומעוותת את את כושר המחשבה שלה, ונניח לנתניהו "אוייב אוקראינה", (הרי לדעתה הוא צריך גם לתמוך כמוה בכיבוש איראני-או ערבי-מוסלמי כפי שהיא תומכת בו).
בהנחה שלאחר 1945, כפי שכותבת שניפיצקי-גלאון, "תוקפנות צבאית ותפיסת שטחים במלחמה נחשבים לעבירה על כללי המשפט הבינלאומי," הרי הקמת מדינת ישראל ב- 1948 אינה לגיטימית. אז איך מסבירה גולדה זלטה שניפיצקי (לימים זהבה גלאון) את העובדה שהיגרה מבריה"מ לשטח כבוש והתנחלה במלבס כפר ערבי, בשטח כבוש שנלקח מהערבים? האם גם היא, חלק "מהאינטרנציונל השחור"?
תיקון טעות כתיב קטנה
בשיר הסלנג האידישאי שהביא אהוד בן עזר ("חדשות בן עזר" 1735):
"אוֹי וֵי אִיז מִיר שׂוּרָלֶ'ה
דוּ מַאכְט מִיר אוֹף צְלוּחֵס
אִיך וִיל בַּי דִיר דַיְן פִּישׁ-מַשִׁין
דוּ גִיבְּסְט מִיר אוֹיְך דַיְן תוחֵס – "
יש לכתוב אויף צו להכעיס, שהוגים אותה: אוֹיפְצֶלוֹכֶס, ומשמעותה: להכעיס, אף על פי כן ודווקא.
אצלנו היו אומרים פעם:
שרה ביילה שטיק נביילה,
אוֹיפְצֶלוֹכֶס
קיש מיר אין תוחֶס.
(יעקב בודו שר על שורה ביילה):
https://www.youtube.com/watch?v=_Dim5FlK-Rc
הלאה הכיבוש – הלאה הכובשים!
ברשימתה המעניינת ואף המרגשת של ארנה שטנצלר-גולן, על השיר "עורי אדמה" של בנימין כהן שהפך להמנון קיבוץ מסדה ("חדשות בן עזר" 1725), היא מלינה על כך ש"כיום, היצירה 'עורי אדמה' כמעט אינה מושמעת, למעט במפגשים רטרוספקטיביים. ומאחר שהיא לא נכתבה כשיר שניתן לשיר אותו בשירת הרבים, בציבור – וכיצירה מוסיקלית בפני עצמה אינה מאתגרת מבצעים בני זמננו, כמעט ואין שומעים אותה. חבל... כי השיר הוא בבחינת מורשת רבת ערך. הוא טומן בחובו את הערכים הציוניים הטהורים של תקופת ההתיישבות החלוצית שהינחו את הורינו. ולגבינו, בני מסדה הראשונים, מסביר את הרקע האידיאי לגידולנו."
https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=2796
אלא שהשיר אינו מושר כיום רק בגלל המנגינה, הוא אינו מושר כיום יותר בגלל המילים. מי יהין כיום לשיר את המילים: "עורי אדמה" "עם בוא הכובשים הצעירים". מה שהיה פעם ברור – הגאווה בכיבוש האדמה, כיבוש הארץ, כיבוש העבודה, הפך למושג גנאי "כיבוש" המתאים היום לכל היותר לנוער הגבעות. לכל השאר רק הלאה הכיבוש! הלאה הכובשים הצעירים!
כיום מילות השיר מתאימות רק לערבים המתגאים תמיד בכיבושים שלהם (כיום כ-13 מיליון קמ"ר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי). מעולם לא קם ערבי ויצא נגד הכיבוש הערבי. מעולם לא תבע ערבי להחזיר שטחים. הצרפתים, הספרדים, האיטלקים, הפורטוגזים, המלטזים, היוונים, הגיאורגים, והארמנים, עשו זאת לבד. הם סילקו בעצמם את הכיבוש הערבי, ופירקו את התנחלויות הערביות. הכורדים, המצרים, והבֶּרְבֶּרִים טרם הצליחו.
אבות אכלו בוסר ובנים גם (1)
"בְּרָא כַּרְעֵיהּ דַּאבוּהַּ" הבן דומה לאביו (על יסוד עירובין ע':)
הבן השוודי (אימו שוודית נוצרייה) הקפיטליסט של האקטיביסט הפרו-איסלמי הקומוניסט השוודי, דרור פיילר, יצא נגד הקומוניזם הפתטי של סבתו פנינה-ניידורף-פיילר (שברל כצנלסון הגדיר את הדומים לה "נאצים פלישתינאים"), ואמר לה שהרעל של הקומוניזם שלה מנותק מהמציאות, אבל הוא לא אמר לה זאת על הרעל האנטי-ציוני האוטו-אנטישמי שלה, בו הוא ממשיך לדגול בעקבות אביו.
קומוניזם לא. אנטי-ציונות כן. בזה "בְּרָא כַּרְעֵיהּ דַּאבוּהַּ" – כאב כן בנו.
(אגב, דרור פיילר השוודי הקומוניסט הורשע בגניבה מחנויות בשטוקהולם).
אבות אכלו בוסר ובנים גם (2)
אימא אכלה בוסר והבן המשיך בדרכה
האקטיביסט הפרו-איסלמי האמריקאי, אהוד-רולניצקי-אלוני, ממשיך את דרך אימו. שולמית אדלר-אלוני (1927-2014) נולדה בפולניה ועלתה לארץ כילדה. (לימים היא זייפה את תאריך הלידה שלה ואת מקום לידתה לתל אביב), אבל מעולם היא לא הצליחה להשתחרר מהמבטא הפולני שלה, ובסוף ימיה כשחלתה באלצהיימר, חזרה לדבר באידיש.
שולמית אדלר-אלוני התגייסה לפלמ"ח והשתתפה במלחמת השחרור. לאחר המלחמה קיבלה ללא כל ייסורי מצפון בפרוטקציה, דרך בעלה עובד המדינה ראובן רולניצקי-אלוני, דונם ורבע מאדמות הרכוש הנטוש של הכפר הערבי אל חרם שסופחו לכפר שמריהו, ועליו בנתה את ביתה.
(הכפר הערבי הנטוש אל חרם).
https://he.m.wikipedia.org/wiki/אל-חרם
(לאחר מותה כשהרכוש הנטוש הערבי שקיבלה אדלר-אלוני היה שווה מיליונים, חל מאבק בין בניה על הירושה. בצוואתה היא הורישה חצי לבנה הבכור, וחצי לשני בניה האחרים. אשת בנה הבכור תבעה את המגרש כולו).
(סכסוך הירושה למי שייך הבית והמגרש בכפר שמריהו?)
https://ch10.co.il/news/106287/
אדלר-אלוני החלה את הקריירה הפוליטית שלה במפא"י, ולאחר שלא הצליחה לסלק מהמפלגה את גולדה מאבוביץ'-מאיר, פרשה ממפא"י, והקימה את מפלגת ר"צ "התנועה לזכויות האזרח", מאוחר יותר מר"צ, ועמדה בראשה. לאחר שסולקה מראשות המפלגה ע"י יוסף שניידר-שריד, חל בה מהפך ומאבירת זכויות האזרח והפרט נהפכה לאוייבת זכויות האזרח והפרט כאשר נהפכה לאקטיביסטית פרו-איסלמית, אנטי-ציונית, התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, ובחיסול מדינת היהודים, והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית דיקטטורית (כשאר המדינות הערביות).
כאם כן בנה הצעיר, האמריקאי אהוד רולניצקי-אלוני.
כאקטיביסט פרו-איסלמי פעל אהוד רולניצקי-אלוני בג'נין עם ג'וליאנו מר עד רציחתו שלאחריה ברח מפחד מג'נין להגשים את חלומם של שני המוחמדים: אל-חוסייני, וערפאת.
בעזרת הכסף שירש מהרכוש הערבי הנטוש, ירד מהארץ לאמריקה והפך לאמריקאי גאה תומך החרם הערבי על ישראל.
כאמריקאי חדש הוא יצר את סרטו החדש "?Why Is We Americans" – למה אנחנו אמריקאים?
ולא מפתיע כלל שכממשיך אמו הוא בחר לעשות את הסרט דווקא על האקטיביסט השחור האנטישמי, לירוי ג'ונס (1937-2014) שבעקבות קשריו עם "אומת האיסלם" האנטישמית, שינה את שמו לשם הערבי-מוסלמי אמירי ברקה. כבר בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת כתב אמירי ברקה שירים אנטישמיים הרוויים רעל והסתה נגד יהודים. למשל בשיר אחד שלו הוא קרא לרצוח סוחרים יהודים ולבזוז את חנויותיהם. במילותיו: אותם "יהודים רמאים שגנבו את סודותינו ונתנו לנו להתפלל אל יהודי מת" – שהוא ישו הנוצרי. אותם אנשים "שמוכרים צ'יפס ובני אדם, אותם הממזרים שמדברים אריתמטיקה, שאותה מצצו מראשיהם של הערבים,"
את עיקר פרסומו כגזען אנטישמי הוא קיבל כשפרסם את שירו: "מישהו פוצץ את אמריקה" בו האשים את היהודים בפיצוץ מגדלי התאומים.
"מישהו פוצץ את אמריקה" כתוב בצורה של שאלות: "מי ידע שמרכז הסחר העולמי יפוצץ? / מי אמר ל-4,000 עובדים ישראלים במגדלי התאומים / להישאר בבית באותו יום? / למה שרון נעדר?" ובהמשך נכתב: "מי יודע למה חמישה ישראלים הסריטו את ההתפוצצות / והתפוצצו מצחוק מעצם המחשבה?", וכו'. (יואב קרני, שירים שהורגים):
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=624839
(אליהו סלפטר, "משורר הכבוד דוגל באנטישמיות וקורא לרצוח סוחרים יהודים", "אל-ארצ'י" 22.12.2002)
https://www.haaretz.co.il/misc/1.834285
אין תימה אפוא שבסרט על אמירי ברקה מצא אהוד רולינצקי-אלוני, תומך ה-BDS הקבלה לעצמו כממשיך דרכה של אימו, שולמית אדלר-אלוני. "אחד הדברים שתמיד הדהימו אותי אצל אימא שלי," אומר אהוד רולניצקי-אלוני, "שב-1948 נלחמה בעד הציונות אבל בשלב מאוחר יותר הצהירה שזה אפרטהייד; שנלחמה כל השנים על כך שהחוק זה הדבר הכי חשוב ופתאום התחילה לתמוך בסרבני גיוס."
אף שהוא אמריקאי, והסרט מספר סיפור אמריקאי, ("את האמריקאיות שלי" להגדרתו), הוא מראה לדעתו את ההקבלה למאבק הפלסטיני נגד ישראל, והמאבק של היהודים-הערבים נגד המדינה הציונית. כך סבור רולניצקי-אלוני, שבעבר בהיותו בברלין בירת הרייך קרא למרקל שאל לה לגרמניה לספק לישראל "הפשיסטית" צוללות למען יוכלו האיראנים להשמידה ללא סכנת מכה שנייה.
"רק אחרי שהראיתי את הסרט המוגמר לחברים מהמאבק הפלסטיני ומהשמאל המזרחי והפמיניסטי, הבנתי שזה סרט חובה לכל ישראלי וישראלית שמאמינים בשינוי," הצהיר רולינצקי-אלוני. (נירית אנדרמן, "רדיקל חופשי", (באינטרנט שם המאמר: "אודי אלוני צילם את המשפחה הכי רדיקלית באמריקה, ומצא שם את אימא שלו"), "אל-ארצ'י"- 25.2.22)
https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10623881
אין ספק, האם היהודינה-פולנייה שולמית אדלר אכלה בוסר, והבן האמריקאי שלה הורעל.
אין צורך להזכיר שוב את אמרתו של ברל כצנלסון.
אלמלא מוראו של חאנן-בן גביר – איש את רעו חיים בלעו
העיתונות העברית והטלוויזיה מעוותים עובדות. כולם מדווחים על עימותים בשכונת שייח' ג'ראח. ולא היא. ירושלים שמעבר לחומות נבנתה שכונות שכונות. חלקן יהודיות וחלקן ערביות. שכונת שמעון הצדיק נבנתה ב-1890 בצפון ירושלים מצפון לשכונה הערבית שייח' ג'ראח. אין לבלבל בין שתי השכונות.
https://he.wikipedia.org/wiki/שכונת_שמעון_הצדיק
העימותים היום הם בשכונת שמעון הצדיק בבתי היהודים שגורשו במלחמת השחרור. הערבים מנסים ע"י זריקת בקבוקי תבערה לשרוף את הבתים בהם גרים יהודים ואת כלי הרכב שלהם במטרה להבריחם מהשכונה. אויה לנו כמדינה אם רק אלמלא מוראו של איתמר חאנן-בן-גביר והלשכה שפתח בשכונת שמעון הצדיק הגיעה המשטרה לשמור על חיי היהודים שם.
זה תפקיד הממשלה. (ואפילו ממשלת בנט-לפיד-עבאס). זה תפקיד המשטרה, כי כפי שהגדיר חנניה סגן כוהנים: "אלמלא מוראה של מלכות את רעו חיים בלעו." את זה חייבות הממשלה והמשטרה לעשות לא ממורא בן גביר, אלא ממורא האוייב הערבי.
ירושלים עיר ערבית
חברי כנסת של הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) איימן עודה, אחמד טיבי, אחמד אל-סעדי, עופר כסיף, ועאידה תומא סולימאן. הגיעו להפגנת כוח בשכונת שמעון הצדיק בירושלים.
אחמד כמאל אחמד א טיבי הכריז: כי "(שכונת) שייח' ג'ראח (שמעון הצדיק) הפכה לסמל למאבק הפלסטיני נגד הכיבוש, השחצנות, הגזענות, הדיכוי וייהוד אל-קודס (ירושלים)." לדברי טיבי, "בעוד אנו כאן בשייח' ג'ראח (שמעון הצדיק) עלינו לא לשכוח את ההתקפה ההתנחלותית הקולוניאליסטית בסילוואן (כפר השילוח) ובג'בל אל-מוכבר שנועדה להרוס בתים ולעקור מהם את תושביהם." טיבי הוסיף, "כל זה מתרחש במסגרת פרויקט ייהוד אל-קודס (ירושלים), אשר לעולם לא תתייהד, כי היא עיר ערבית פלסטינית על מסגד אל-אקצה וכנסיית הקבר שבה, על המסגדים והכנסיות שלה, היא היתה ערבית פלסטינית והיא תישאר כזו." כמו כן, טיבי תיאר את צעירי שכונת שייח' ג'ראח ואל-קודס (ירושלים) כבית ספר של מאבק ועמידה איתנה בהגנה על מסגד אל-אקצא ואל-קודס (ירושלים).
https://rotter.net/forum/scoops1/733155.shtml
כידוע אחמד כמאל אחמד א-טיבי התנחל מעבר לקו הירוק, בדחיית אל בריד. לתפיסתו הגזענית רק לערבים-מוסלמים ניתן לכבוש ולהתנחל.
מה קורה ביפו בלי מוראו של איתמר חאנן-בן גביר
אבוי לנו על כל הקורה ביפו בלי מוראו של איתמר חאנן-בן-גביר.
ביפו המצב ממש כמו בנגב. מאז הפרעות ביהודים בזמן "שומר חומות" מקיימים ערביי יפו מערכה שיטתית בו הערבים פורעים ביהודים במטרה שיפחדו ויעבו את בתיהם. טרקטרונים ואופנועים המופעלים ע"י ערבים קורעים את הכביש ברציפות. אלימות, הטרדות, מכות לילדים ורחובות אליהם יהודים חוששים להיכנס. תוקפים באופניים חשמליות ילדים שמותקפים בדרכם מבית הספר, נשים שמוטרדות, צעירים על קטנועים שמציקים, זבל מהחלון, השלכת פסולת בכל מקום, חנייה איפה שרק רוצים, נהיגה פרועה בכל הסוגים, טרקטורונים, חשמליות, טי מקסים, שמירת חניות על ידי אופנועים למשך שעות ארוכות, הטרדות מיניות לנשים העוברות ברחוב.
אזלת היד המשוועת של הממשלה והמשטרה הביאה למצב בו התושבים היהודים, רובם מצביעי סיעות שמאל ואף שמאל פרו-איסלמי, מאיימים בפני השר לביטחון פנים, עמר ברוצלבסקי-בר-לב, שייקחו את החוק לידיים בכדי להגן על עצמם. יהודי יפו מפוחדים ומחכים לגל הפרעות הבא. "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו."
https://rotter.net/forum/scoops1/733140.shtml
העיתונות לא מדווחת כלל על המצב ביפו, וכולם מתעלמים מהקורה בה. אבוי לנו אם בלי מוראו של איתמר חאנן-בן-גביר, מבלי שיפתח לשכה ביפו, לא תהיה ליהודי יפו הגנה.
רמת הגולן שטח סורי שנכבש
ממשלת בנט, למפל-לפיד, עבאס, הממשלה הלא ציונית הראשונה בתולדות המדינה, ניסתה אמנם לעשות מיצג זול של כאילו מהפך התיישבותי ברמת הגולן, אבל יש להודות שמינוי הקונסולית החדשה בסין משקף אותה יותר בנאמנות. רינאווי זועבי שמונתה לקונסולית בסין ע"י שר החוץ הכריזה: "רמת הגולן שטח סורי שנכבש ואמורים להחזירו לסוריה."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=733055&forum=scoops1
ישראל המדינה הטובה ביותר בעולם ואני רוצה להשמידה
ערבי-מוסלמי-סוני-פלישתי-בדואי, אזרח ישראל בכפייה, תושב רהט, נעצר בעיר מכה שבסעודיה, בעת שעלה לרגל למכה. הוא ביקש לראות רופא, והופנה לבית מרקחת – ומתח שם ביקורת על היחס שקיבל. בבית המרקחת תיעד את עצמו אומר: "נתתי את השם, האבא, הכול. אמרתי שאני רוצה רופא, שלחו אותי לבית מרקחת. אני נשבע באלוהים שחיינו הם ברכה במדינה הזו, באלוהים. מדינת ישראל היא המדינה הכי טובה בעולם"! על דבריו אלה הוא נעצר מייד ע"י הסעודים.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=733100&forum=scoops1
אנחנו מסכימים איתו אז למה הערבים רוצים לחסל את המדינה הזו הכי הטובה בעולם?
אבל, אמסלם לא צודק.
לאחר דבריו הגזעניים של דוד אמסלם נגד נשיאת בית המשפט העליון אסתר הולינגר-חיות בפרט, ונגד האשכנזים בפרט, רבים כתבו את המשפט: "אמסלם טעה בסגנון, אבל צדק במהות."
אז זהו שלא. גם במהות הוא איננו צודק.
"ח"כ דוד אמסלם טוען שהושפל על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. מה קרה? אמסלם עתר לבג"ץ בבקשה שיחייב את שר הביטחון למנות את בועז לוי למנכ"ל התעשייה האווירית. בג"ץ דחה את העתירה בפסק דין מנומק. אמסלם הגיש לבית המשפט בקשה לדיון נוסף. והנשיאה חיות דחתה את הבקשה בהחלטה מנומקת.
"אמסלם הזדרז להגיב למחרת מעל בימת הכנסת: 'אל תחשבי שאנחנו אהבלים. במקום לכתוב קשקושי שטויות שאת עצמך לא מבינה, תכתבי: מר אמסלם אני לא סובלת אותך, לא סובלת את האמסלמים ולא את המכלופים, ולא אתן לכם סיוע. למה זה שלנו. כשאני אמרתי שהשופט שתה בקבוק עראק, תגידו לי אתם מה שתתה גברת חיות.'
"למחרת פירסמה חיות מכתב ששלחה לאמסלם. בו כתבה, בין השאר, שנולדה במעברה וגדלה בשיכון שבו החברים שלה היו אמסלמים ומכלופים, שהחברות עמם חיה ונושמת עד היום, והוסיפה: 'אז לא, אין דבר רחוק יותר מן האמת מלומר עלי שאני לא סובלת את האמסלמים והמכלופים, ואני תוהה מניין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל כך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר... הגענו רחוק בחיים, אני ואתה – אני לבית המשפט העליון ואתה היית שר בישראל והיום חבר הכנסת. אני מאמינה שמהמקום שאליו זכינו להגיע יש לנו, לי וגם לך, חובה לעשות טוב, לתרום לאחדות בישראל, ולא לזרוע פילוג והסתה. תחשוב על כך.'
"אמסלם הגיב מיד למחרת, ואמר: 'חשבתי שהיא תתקן את השטות הזאת, לכן פסק הדין שלה מבייש אותה... היא לא הבינה שאותי לא משפילים. ואני איש הגון לא פחות מהם, לדעתי יותר, ואני לא חכם פחות מהם... יתהפך העולם גברת חיות, לא יכול להיות. שבי עם עצמך ותראי איפה טעית.'
"האם חיות באמת טעתה טעות חמורה כל כך שהצדיקה דברים חמורים כל כך? מה היו הנימוקים שהובילו את בג"ץ (הרכב השופטים מנה את יצחק עמית, נעם סולברג ודוד מינץ) לדחות את העתירה שביקשה לחייב את שר הביטחון למנות את בועז לוי למנכ"ל התעשייה האווירית?
"לו אמסלם היה בודק הוא היה מגלה שלבג"ץ לא היתה ברירה אלא לדחות את עתירתו, (שגם לא מתיישבת עם התנגדותו לאקטיביזם שיפוטי)
"פסק הדין דחה את עתירתו של אמסלם משום שהיתה עתירה ציבורית. אמסלם שאל מעל בימת הכנסת: לכל אדם (כולל הג'ינג'י מן התנועה למען איכות השלטון) מותר להגיש עתירה ציבורית, ולחבר הכנסת אסור? התשובה היא שברור כי ח"כ רשאי להגיש עתירה ציבורית, ובג"ץ דן לא אחת בעתירות כאלה. ואולם, כפי שפסק הדין אמר במפורש, יש כלל (מבוסס וישן, בן יותר מ-30 שנה), שבג"ץ לא ידון בעתירה ציבורית אם היא מתייחסת לאינטרס אישי של אדם אחר ואותו אדם אינו עותר לבג"ץ. מדוע? בין היתר משום שאין לאפשר לעותר לחרוש על גבו של אדם אחר. לא מעט עתירות נדחו על יסוד כלל זה. ובמקרה זה לוי, שבו היה מדובר, לא עתר לבג"ץ. די היה בכך כדי לדחות את העתירה של אמסלם.
"בית המשפט נתן גם נימוק נוסף לדחיית העתירה: היא הפרה עוד כלל, המחייב לצרף כמשיב לעתירה כל אדם שיש לו אינטרס אישי בעתירה, כדי שגם הוא יוכל להשמיע את עמדתו בפני בית המשפט. אמסלם לא צירף את לוי כמשיב לעתירה. בנסיבות אלה בית המשפט היה חייב לדחות את העתירה. וכמובן, ברור שלא היה מקום לקיים דיון נוסף בפסק הדין, משום שהחוק קובע, כפי שציינה הנשיאה חיות בהחלטתה, שאין לקיים דיון נוסף אלא אם פסק הדין קובע הלכה חדשה, והעתירה של אמסלם נדחתה על יסוד הלכה ישנה ומבוססת.
"אם אמסלם היה נוהג בהגינות, היה עליו לבדוק את המצב המשפטי, שהוא פשוט וברור, לפני שיצא בהתקפה קשה כל כך על נשיאת בית המשפט העליון.
"בית המשפט העליון היה נתון עד לאחרונה להתקפות קשות מטעם אנשי הליכוד שיצאו נגד האקטיביזם השיפוטי. אחת הטענות העיקריות נגד האקטיביזם היא שבית המשפט מאפשר להגיש עתירות ציבוריות, ולכן גם הועלו הצעות לאסור בחוק אפשרות זאת. אך מזמן שהתחלפה הממשלה, ב-2021, חברי כנסת מהליכוד כולל אמסלם, שקודם לכן תקפו מספסלי הקואליציה את בית המשפט העליון על האקטיביזם שלו, עכשיו רואים צורך להגיש מספסלי האופוזיציה עתירות בעניינים שבעבר טענו כי אסור לבג"ץ לדון בהם. אמסלם עצמו הגיש בשלושת החודשים האחרונים לא פחות מחמש עתירות כאלה לבג"ץ.
(יצחק זמיר , "לו אמסלם היה נוהג בהגינות לפני שתקף את חיות", "אל-ארצ'י, 20.2.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10621938
(פרופ' זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה ושופט בבית המשפט העליון, והוא פרופיסור (אמריטוס) באוניברסיטה העברית)
מסקנה: זה לא שעכשיו אמסלם תומך, בניגוד לעבר, באקטיביזם שיפוטי, הנושא כלל לא מעניין אותו. הדבר היחיד שמעניין אותו כיצד ניתן לקושש קולות למרכז הליכוד מציבור המצביעים המערביים-מוגרבים (pc אפרו-מרוקנים) ע"י רטוריקה גזענית של שנאת אשכנזים. והראה שבזה הוא תלמיד נאמן של קארל לואגר.
סוף סוף "בעלת הגלימה" מערבית-מוגרבית
האם התגשם חלומו של אמסלם? סוף סוף התמנתה לבית המשפט העליון שופטת מערבית-מוגרבית (pc אפרו-מרוקנית), גילה כנפי-שטייניץ. השם כנפו בשפה הבֶּרְבֶּרית במרוקו פירושו "בעל הגלימה". הלל ושבח ותהילת עולם לאשכנזים שהקימו מדינה והקימו בתי ספר ואוניברסיטאות, וקלטו ולימדו את עולי מרוקו. במרוקו כידוע לכול, היו רוב רובן של הנשים עד העלייה לארץ – אנאלפביתיות.
נעמן כהן
נעמן כהן
"לעולם לא יהא נסיך (פוליטיקאי) חסר טעמי חוק ומשפט לייפות בהם את הפרת דברו."
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר