הספרות ובייחוד השירה היא הרוח של העם. מי כמו אסף ברטוב, שיזם וערך את פרויקט בן יהודה, המרכז את מאגר הספרות העברית, יודע.
(פרויקט בן יהודה, שימור הנגשה וחשיפת יצירות עבריות לציבור הרחב).
https://benyehuda.org/
והנה אסף ברטוב (לא מצאתי את שמו המקורי) שסבתו עלתה לארץ מאוקראינה, ירד לאוקראינה, התחתן עם אישה אוקראינית והקים שם משפחה אוקראינית. מתוך רצון להכיר את עמו החדש החל לקרא ספרות אוקראינית, תחילה באנגלית ואחר כך, כשלמד יותר את השפה, גם בשפת המקור. מתוך כך הפך לפטריוט אוקראיני הרוצה לספר על המאבק העיקש וארוך השנים של האוקראינים לעצמאות, הבולט בספרות האוקראינית, והוא רוצה להנגיש אותה לקורא העברי.
"פוטין הופתע," קובע ברטוב, "כי הוא לא קורא ספרות אוקראינית. אילו היה קורא, אולי היה פחות מופתע שמבצע הבליץ שלו לא עבד."
ברטוב מצא את אנטון פפרני, יליד אוקראינה שעלה לארץ בעלייה הגדולה של שנות ה-90. כמו רוב יהודי ברית המועצות גם הוא דיבר ברוסית שם, אבל כשעלה לארץ התעניין יותר במקורותיו ועסק בזה כתחביב. ברטוב הציע לו לתרגם בתשלום סדרה של תרגומים.
עד היום תורגמו במסגרתה שני ספרים. "מוסקוביאדה" שנכתב ב-1992 ע"י יורי אנדרחוביץ', רגע לפני נפילת ברית המועצות, מספר על יום אחד בחייו של משורר אוקראיני המשוטט במוסקבה, רגע לפני נפילת מסך הברזל. ויש בו גם כמיהה להשתייך לברית המועצות עם רצון לעצמאות. "רואים שם את הניצנים של הפוטיניזם, של מה שאנחנו רואים היום לנגד עינינו," "משהו עמוק מאוד בזהות האוקראינית. מצד אחד שהיא תמיד היתה צריכה להיות זהות מינורית – כלומר בצל האימפריה הרוסית, אחר כך בצל הכיבוש הפולני, אוסטרו-הונגרים, שוב הרוסים, הנאצים והכיבוש הסובייטי. האוקראינים נאבקו על עצמם ועל זהותם להבדיל מהכובשים שלהם, מאות בשנים ועכשיו בעולם רואים כמה הם עקשנים וכמה הם נחושים לעמוד על שלהם ולא להיכנע."
הספר השני שברטוב בחר לתרגום לעברית, "טנגו המוות" של יורי ויניצ'וק, עוסק בחברות אמיצה של ארבעה נערים: גרמני, פולני, אוקראיני ויהודי, כולם יהודי לבוב הרב-לאומית ורב-תרבותית. מה שמחבר בין הנערים הוא שהאבות שלהם לחמו יחד למען עצמאות אוקראינה ב-1921 ומתו בקרב. "המחבר מצא תעודות שבאמת היו יהודים, שהלכו ונלחמו למען עצמאות אוקראינה (משהו יוצא דופן בהחלט ליהודי לאור האנטישמיות האוקראינית נ.כ.)
הספר השלישי המתוכנן "מחקר שטח בסקס אוקראיני" מאת אוקסנה זברושקו, שנכתב בסוף שנות ה-90, עוסק בזהות האוקראינית ובמאבק העיקש שלה לבניית אומה עצמאית. כאן הסופרת בחרה דווקא ביהודים ובפרויקט הציוני כמודל חיובי להצלחה במאבק שמתבטא בהקמת מדינה דמוקרטית. "היא מתארת איך האוקראינים צריכים ללמוד מהיהודים שהלכו והקימו מדינה מודרנית ודמוקרטיה מכלום, לא היה להם איזשהו בסיס ולא היה להם מסורת. היא אומרת – גם אנחנו האוקראינים צריכים להשתחרר מהמנטאליות הסובייטית, מהתפיסות של השחיתות ושרק ככה אפשר להתקדם."
(אסף ברטוב, "פוטין הופתע מההתנגדות כי הוא לא קורא ספרות אוקראינית").
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/s1vzrx8w9
מוזר אפוא שהאוקראיני החדש ברטוב, הרוצה להנגיש את הספרות הפטריוטית האוקראינית לקורא הישראלי – אינו פועל לתרגם לעברית את ליבה של הספרות האוקראינית, את שיריו של המשורר הלאומי האוקראיני, שהיה נער צמית שעלה לגדולה ויסד את הספרות האוקראינית, ואף את שפתה, טראס שבצ'נקו.
https://he.wikipedia.org/wiki/טאראס_שבצ'נקו
מן הראוי היה להנגיש לקורא העברי במיוחד את שיריו האנטישמיים של המשורר הלאומי האוקראיני טראס שבצ'נקו. (גם גוגול היה אנטישמי אבל לא היה לאומן אוקראיני וכתב רוסית). ודוק: הספרות והלאומיות האוקראינית אינה קיימת ללא אנטישמיות. הספרות האוקראינית כמבטאת את הלאומיות האוקראינית ספוגה באנטישמיות, והלאומיות האוקראינית ספוגה בדם יהודי מחמלניצקי, מקסים ז'לזניאק, פטליורה, בנדרה, ועד איוון האיום מטרבלינקה ודומיו.
בשנת 1842 פרסם שבצ'נקו את הפואמה "היידמקים" (Гайдамаки), המנציחה את תנועת ההיידמקים. הַיְידָמָקים או גַיְידָמָקים (ברוסית ובאוקראינית: Гайдамаки; בפולנית: Hajdamacy מטורקית: היידמאק – שודד, גוזל בהמות) – הוא שמה של תנועת קוזאקים אוקראינית, שכוונה כנגד השלטון הפולני במאה ה-18. בתנועה השתתפו איכרים וצמיתים שברחו מאדוניהם, עניי הערים, אצילי אוקראינה שירדו מגדולתם והמעמדות הנמוכים של הכנסייה האורתודוקסית. התרחשו שלוש מרידות של קוזאקים אשר נקראו בשם זה. בראש ההתנגדות האחרונה עמדו מקסים ז'לזניאק ואיוואן גונטה.
https://en.wikipedia.org/wiki/Maksym_Zalizniak
ההיידמקים טבחו רבות ביהודים בחבל ברסלב. מספר הנרצחים עמד על עשרות אלפים. הטבח המפורסם ביותר הוא טבח אומן ב-1768, בו נטבחו כ-20,000 איש. המרד דוכא על ידי הצבא הרוסי והפולני. על הטבח באומן נכתבה קינת אומן.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/קינת_אומן
כשנודע לרבי נחמן מברסלב על סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים ב-1768 ובו נהרגו אלפי יהודים, הוא אמר לתלמידיו שברצונו להיקבר שם. כשביתו ובית מדרשו בברסלב נשרפו כליל. עבר לאומן והתגורר שם, ושם נקבר. (מקום הקבר לא נודע והקבר הקיים היום הוא ציון בלבד לכן לא ניתן להעלות את גופתו לארץ).
התודעה האוקראינית רואה בהיידמקים גיבורים לאומיים שהביאו לשחרור אוקראינה מהעול הפולני. טאראס שבצ'נקו הננציח בשירתו את התנועה, ומקסים ז'לזיניאק זכה לכבוד לאומי ולאנדרטאות בכל אוקראינה. מעטים מאד תרגומי שבצ'נקו לעברית. חיפשתי ברשת וכמעט לא מצאתי. אנטון פפרני, מתרגם הספרות האוקראינית ביוזמה של אסף ברטוב, תרגם את השיר שלו על הדנייפר:
https://www.yekum.org/2014/03/שיר-ופרשנות-טאראס-שבצנקו-200-שנה-להולדת/
שני שירים של שבצ'נקו זכו אף למנגינה והושרו בעברית ממתרגם לא ידוע: "סתיו נוגה":
https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=2732
"עת אמות" (שיר שנהגו לשיר בשומר הצעיר)
עֵת אָמוּת אַתֶּם כִּירוּ קִבְרִי
בֶּעָפָר תְּכַסּוּנִי
בְּמֶרְחַב כָּרֵי אוּקְרָאִינָה
בִּשְׂדוֹתֶיהָ קִבְרוּנִי.
https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=13625
(מעניין שב"השומר הצעיר" שרו על קבר שבצ'נקו ולא על קבר ר' נחמן מברסלב, ובכלל על הכמיהה להיקבר באוקראינה). אולי המתרגם המעולה מרוסית יואל נץ, ייקח על עצמו את התרגום של שבצ'נקו לעברית.
מעניין ששבצ'נקו זכה להערכה דווקא מוולדימיר זאב יבגניץ' ז'בוטינסקי, יליד אודסה, אוקראינה, אז האימפריה הרוסית, שהעריך את שירתו כמבטאת רוח לאומית למרות האנטישמיות שלו, והנה הדברים שכתב לרגל היובל לפטירתו:
ולדימיר זאב ז'בוטינסקי, לקח יובלו של שבצ'נקו (נכתב ברוסית 1911): "טאראס שבצ'נקו (1861-1814) הוא גדול המשוררים בשפה האוקראינית. בגלל שייכותו לארגון אוקראיני לאומי נאסר והוגלה לאסיה המרכזית. שבצ'נקוֹ הריהו משורר לאומי – ובזה כוחו. משורר לאומי הוא גם במובן הסוּבּיקטיבי, זאת אומרת, משורר לאומני, לרבות כל החסרונות הטבועים בלאומנוּת, עם התפרצויות של משטמה פראית לפולנים, ליהודים, לשאר השכנים... אך עוד יותר חשוב שהוא – משורר לאומי לפי ערכו האוֹבּיקטיבי. הוא נתן גם לעמו, גם לעולם כולו, הוכחה ברורה ומוצקת כי הנפש האוקראינית חוננה בכשרון יצירה תרבותית עצמאית המתנשאת לספירות גבוהות ועליונות. בעבור זה כל כך אוהבים אותו מצד אחד ובעבור זה כל כך פוחדים מפניו מצד אחר, ואהבה זו ופחד זה לא היו פוחתים במאוּם, אילו היה שבצ'נקוֹ בזמנו לא עממי, אלא אצילי בסגנונם של גתה או פּוּשקין. יכולים לגרוע מיצירותיו את כל הנעימות הדמוקראטיות (והצנזורה אף היתה עושה כן במשך זמן רב) – ושבצ'נקו יוסיף להיות מה שעשׂאוֹ הטבע: תקדים מזהיר, שאיננו מניח לאוקראיניוּת לסטות ממסילת התחייה הלאומית. את חשיבוּתו זו השכילו להבין אנשי הריאקציה ועל כן הרימו בפרוס יובלו צווחה כזאת על ספּרטיסם, על בגידה במלכוּת ועל קרבת דור-ההפלגה. עד לדור-הפלגה ועד לשאר המוראות רחוקה הדרך, אך האמת ניתנה להיאמר: ליתן כבוד לשבצ'נקוֹ בפשטות כמו למחבר רוסי מוכשר מס' כך-וכך אי-אפשר; ליתן לו כבוד – זאת אומרת, להודות בכל הכרוך בשם זה. ליתן כבוד לשבצ'נקוֹ – זאת אומרת להבין ולהודות, כי אין, ולא תוכל להיות, תרבות אחידה בארץ המכילה מאה אומות ויותר: להבין, להודות, להצטופף ולפנות את המקום היאֶה לאח הכביר, השני לפי כוחו בקיסרות הזאת."
https://benyehuda.org/read/1789
מה יש לתבוע מזלנסקי בנאומו בכנסת?
ולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה היהודי, ביקש לנאום בפני מליאת הכנסת בזום, אולם יו"ר הכנסת מיכאל לוי, בהוראת מנהיג מפלגתו שר החוץ יאיר למפל-לפיד, סירב לבקשה באמתלה של: "יש שיפוצים." לאחר מחאות רבות אושר בכל זאת נאומו בזום. מכיוון שכך וטוב שכך, יש לתבוע מהנשיא זלנסקי בנאומו בכנסת שני דברים:
א. כנסת ישראל תובעת ממך כנשיא אוקראינה היהודי לסלק מכיכרות אוקראינה את פסלי רוצחי היהודים חמלניצקי, ז'לזניאק, פטליורה, ובנדרה.
ב. להפסיק להצביע תמיד נגד ישראל בפורומים הבינלאומיים.
ישראל לא צריכה להתקיים כמדינה יהודית
הגזען האנטישמי האמריקאי, פול אובריאן, הנושא משרה בכירה בארגון אמנסטי, שהכריז על ישראל כמדינת אפרטהייד, שולל את זכות העם היהודי לריבונות וקובע כי ישראל לא צריכה להתקיים כמדינה יהודית (אלא כמדינה ערבית-מוסלמית).
https://jewishinsider.com/2022/03/israel-shouldnt-exist-as-a-jewish-state-amnesty-usa-director-tells-democratic-group/
הבעיה היא שחלק גדול מיהודי ארה"ב נהפכו לאוטו-אנטישמים ותומכים בו. כמובן שכל האקטיביסטים הפרו-איסלמיים בארץ, התומכים בו, לא יישארו שנייה אחת במדינה שהפכה לערבית-מוסלמית לה הם מייחלים.
יאיר למפל לפיד אצל עבדאללה – מתן בלי משא
שר החוץ יאיר למפל-לפיד נפגש עם מלך עבר-הירדן, עבדאללה השני ברבת עמון. ממשרד החוץ נמסר כי הפגישה התקיימה לקראת חודש הרמדאן, ולאור הדאגה בירדן ובישראל מהמתיחות הגוברת בירושלים. "סיכמנו כי יש לפעול יחד להרגעת המתח וקידום הבנה," אמר למפל-לפיד בתום הפגישה, "היחסים המיוחדים שלנו עם ממלכת ירדן מבטיחים עתיד טוב יותר לילדינו. השלום בינינו הוא לא רק שכנות טובה אלא גם האחריות המוסרית שלנו לשני העמים." מארמון המלוכה העבר-ירדני נמסר כי המלך הדגיש בשיחה עם לפיד את החשיבות שבשמירה על הסטאטוס קוו בעיר, ועצירת כל הצעדים החד-צדדים שפוגעים בפתרון שתי המדינות.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.10666985
מובן שלמפל-לפיד לא אמר למלך מילה על הפרת הסטאטוס קוו ע"י ממלכת עבר-הירדן ע"י בניית שלושה מסגדים חדשים על הר הבית והריסת השרידים הארכיאולוגים בו. כי סטטוס קוו לא קיים אם הוא נגד ישראל.
טקס ההומגיום והפידליטס של הרצוג לארדואן
כמה עצוב היה לראות את התמונה של הנשיא הרצוג לוחץ בהכנעה בשתי ידיו (כמעט מנשק) את ידו של ארדואן, והוא מסתכל בו מלמעלה ברגשות זלזול ותיעוב כרוצה רק להיפטר ממנו:
https://www.youtube.com/watch?v=F6CD5AFBdDY
לפחות הישג אחד יש מהביקור. טורקיה הסכימה למסור לישראל את כתובת השילוח. ששדדו הטורקים מהארץ ונמצאת במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. (חבל שלא סוכם שגם לוח גזר הנמצא באותו מוזיאון באיסטנבול יוחזר לארץ).
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=734934&forum=scoops1
כתובת השילוח: שהושמה על נקבת השילוח שחפר המלך חזקיהו ב- 702 לפנה"ס:
"תמה הנקבה. וזה היה דבר הנקבה: בעוד החוצבים מניפים את
הגרזן אלה לקראת אלה, וכשנשארו רק שלוש אמות להינקב, נשמע קול איש
קורא אל רעו מקבוצה לקבוצה, כי הייתה זדה בסלע מימין ומשמאל. וביום
שבו הושלמה הנקבה, הכו החוצבים איש לקראת רעו גרזן לקראת גרזן. ויזרמו
המים מן המוצא אל הבריכה לאורך 1,200 אמה,
ומאה אמה היה עומק הסלע מפני השטח מעל ראש החוצבים."
https://he.wikipedia.org/wiki/כתובת_השילוח
ועכשיו הערבים והאקטיביסטים הפרו-איסלמים היהודים יאמרו שאסור להציגה במוזיאון ישראל כי היא כתובת פלסטינית הכתובה בפלסטינית מסילואן, שהובאה משטח כבוש.
פתחו את השער פתחוהו רחב מרב מיכאלי אישה של זהב
יו"ר מפלגת העבודה מירב קסטנר-מיכאלי: לפתוח את גבולות המדינה לכל פליטה/פליט אוקראינית ואוקראיני שרוצה לבוא, ללא שום הגבלה מיספרית (41 מיליון)
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=734971&forum=scoops1
מן הסתם, כשנהיה מיעוט בארצנו, היא תשתמש בכישורי סבא שלה ותארגן לנו רכבת הצלה. בינתיים היא התגלתה כגזענית צבועה לאחר שלא תבעה להכניס לארץ גם את מיליוני הפליטים מאתיופיה, של לדבר על המיליונים מסוריה.
ברית מר"צ האנטי-קלאריקלית עם "האחים המוסלמים" הקלריקלים.
מיכל רוזין, משה מזרחי-רז, יאיר גולדנר-גולן, גבריאלה לסקי-שוץ – היהודים, התאחדו בברית יחד עם ה"אחים המוסלמים", עלי סלאלחה, וג'ידר רינאוי-זועבי, ממרצ, ועם "האחים המוסלמים" מנסור עבאס, וליד יוסוף טהא, מאזן גנאים, אימן ח'טיב יאסין, מרע"ם – והצביעו נגד חוק האזרחות, במטרה לפתוח את שערי ההתאזרחות בישראל לערבים-מוסלמים כדי להפוך את ישראל למדינה ערבית-מוסלמית.
https://www.ynet.co.il/news/article/ryqp12vwq#autoplay
ערבי רק פותח את הפה ומשקר
הנה עוד הוכחה לאמירתו הישנה של ברוך בן עזר ראב. העיתונאית שירית כהן אביטן שואלת את ג'עפר פראח, מנכ"ל ארגון סואווה: "אלעד ברזילי, שניצל מלינץ' קשה מאוד בעכו, אני חושבת שמי שפגעו בו היו התושבים הערבים – תקן אותי אם אני טועה?"
ג'עפר פראח: "את טועה."
בנוסף, האשים את הגרעינים התורניים שמגיעים לערים המעורבות בשביל "להצית את העניינים":
https://twitter.com/KnessetT/status/1501991778228092933?t=ly2g8XuvSU9QSsr3Z9zaFg&s=03)
תופעה היסטורית רבת שנים וידועה. ג'עפר פראח היווני-נוצרי, שהסתערב בכפייה עקב הכיבוש הערבי, חייב מטעמי הישרדות להוכיח כי שנאת ישראל שלו עולה על זו של המוסלמים. "גרעינים תורנים" כמו "ציונים" הם שמות כיסוי ליהודים. כדאי לציין כי כל השטחים הכבושים ע"י הערבים, 13 מיליון קמ"ר – היו בעבר כולם נוצריים, וכיום לא נותרו בהם כמעט נוצרים.
השקרים של עיסאויי פריג'
השר "לשיתוף פעולה איזורי" בין יהודים לערבים, עיסאויי פריג' ממר"צ, טען: "ברמלה לא היו מהומות במאי, כי המצב הכלכלי של הערבים שם יותר טוב מבלוד."
כ"ץ: "ברמלה גם היו."
פריג': "אבל פחות מלוד, כי האוכלוסייה (הערבית) שם פחות סובלת."
https://rotter.net/forum/scoops1/734640.shtml#1
אז שתי הערות: ברמלה בהחלט היו מהומות. האוכלוסייה הערבית בלוד לא סובלת.
הנה הדוגמאות לפרעות ברמלה:
ח''כ פריג' (מרצ): "האנרכיה ברמלה ולוד מאיימת על קיומנו. כמנהיגי הציבור עלינו לפעול להרגעת הרוחות."11/5/2021.
https://rotter.net/forum/scoops1/696592.shtml12 כלי רכב הושחתו ברחוב אחד ברמלה. 10/6/2021
https://rotter.net/forum/scoops1/703159.shtml
לינץ' על רכב לוחמי אש שיצא לכיוון ההצתה בשוק רמלה.16/5/2021https://rotter.net/forum/scoops1/698402.shtml
רמלה: שריפה בשוק, 15/2/2020https://rotter.net/forum/scoops1/698388.shtml
הפוגרום של רמלה. 11/5//2021https://rotter.net/forum/scoops1/696070.shtml
רמלה : פרעות קשים בחלקי העיר . המשטרה איננה ברחובות ומסתגרת בתחנה. 11/5/2021
https://rotter.net/forum/scoops1/696071.shtml
כביש 40 חסום לתנועה על ידי ערבים, שריפות וירי, בצומת הכניסה לרמלה. 10/5/2021.
https://rotter.net/forum/scoops1/696021.shtml
רמלה: יהודים שהלכו עם דגלי ישראל הותקפו, צעירים ערבים השליכו לעברם אבנים, וקראו קריאות אנטישמיות. 10/3/2021.
https://rotter.net/forum/scoops1/695938.shtml
חגיגה באום אל פחם
באום אל-פאחם חגגו את שחרורו של המחבל זיאד ג'בארין שהסיע ב-2002 מחבל חגור בחגורת נפץ.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=734903&forum=scoops1
כולנו יהודים
קליפ שהוציאה להקת לנינגרד המפורסמת ברוסיה, משווה את הרוסים היום ליהודים בברלין של 1940:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=734893&forum=scoops1
איך לא חשבנו על זה. הרי אז היהודים הפשיסטים פלשו לגרמניה לכבוש אותה.
מה הופק ומה לא הופק ומי צריך להפיק את האירוע לזכר בגין
עקיבא נפרסטק-נוף, איש "חירות" מנעוריו, שמרד במפלגתו, ובמנהיגה מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, ועבר עם שמואל כצנלנסון-תמיר ל"מרכז החופשי", ואחר כך לד"ש, וחזר לליכוד, מלין על ה"מרכז למורשת בגין" על כך שבטקס לזכרו היה נציג מ"מפלגת העבודה", ומ"יש עתיד", ולא נציג תנועתו של בגין, והוא אף משווה זאת לסטליניזם. "האם עשרות שנים בשלטון," תוהה נוף, "לא ריפאו את הימין מאותו ליקוי נפשי של תחושת נחיתות, כמשתקף בבחירה, דווקא של 'המרכז למורשת בגין' – להדיר מפאנל הדוברים בטכס את ממשיכי דרכו המובהקים של ראש הליכוד, שאת שמו באים להלל?" ("חדשות בן עזר", 1729).
אני סבור דווקא ההיפך. העובדה שיו"ר מפלגת העבודה, המפלגה ההיסטורית היריבה של חירות והליכוד, יצחק הרצוג, דיבר לזכרו, ולא למשל דוד אמסלם מתנועתו, רק מדברת לזכותו ולא להיפך. בהתחשב במורשתו האמיתית של בגון-בגין זה אף יכול להיחשב כהישג אדיר. ומהי מורשתו האמיתית של מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, זו ש"המרכז למורשת בגין" תמיד מעלים? על כך כתבתי בהרחבה ב"חדשות בן עזר" גיליון 1720 מיום 6.2.22, ולא אחזור על כך. מה שכן, לעקיבא נפרסטק-נוף נזכור לעד את תרומתו העצומה לתושבי ישראל ולאנושות כולה בחקיקת החוק "איסור עישון במקומות ציבוריים":
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1984/01/31/01/article/110?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="עקיבא נוף"&utm_content=itonut
וכמובן נזכור את שיריו האלמותיים: "מים לדוד המלך" (שלישיית הגשש החיוור)
https://www.youtube.com/watch?v=lPiZQ5dA8-w
"איזבל" (דוגמנית פנינה רוזנבלום הצעירה, חברי הלהקה הבוקר שאחרי: אביבה הד, חגית זמיר, טובה ליבנה, עקיבא נוף, שמואל שילנסקי):
https://www.youtube.com/watch?v=doRToauI01U
"שישו את ירושלים" (דודו פישר):
https://www.youtube.com/watch?v=EK-P3Wl-bSs
השירה והמוסיקה יחיו לעד.
נעמן כהן
נעמן כהן
הספרות האוקראינית – רוח העם
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר