לפני הצהריים מטלפנת אישה בשם חיה המציגה עצמה כחברה של נסיה שפרן ואחותו של יהושע מזון, שלמד איתי בכיתות ז' ו-ח' בבית הספר פיק"א בפתח תקווה, ואשר הזכרתי אותו בשמו המלא ברומאן "המושבה שלי".
[הציטוט מהספר: "המלחמה הסתיימה. הגברים והנשים המגוייסים החלו לחזור למושבה, חוץ מאלה שנהרגו במלחמה, כמו אבא של חברנו יהושע מזון."]
היא שואלת אם יש לי זיכרונות על אודותיו. אני אומר לה שלבד מהעובדה שאביו החייל נהרג במלחמת העולם השנייה, והוא היה יתום, אין לי זיכרונות עליו, רק שהיה נראה עצוב וגם לא לקח חלק בחיי החברה של הכיתה, שרובנו היינו אז בתנועת הצופים.
היא מספרת שלאחר שירות בצבא ובצבא הקבע הוא עבר לברזיל, שם התחתן עם אישה יהודייה ושם חי כל חייו עד לפטירתו. היא, לדבריה, נולדה חודשיים וחצי לאחר שאביה נהרג.
לאחר שיטוט באינטרנט אני מגיע לפרטים על אביו של יהושע מזון:

חיים מזון באתר יזכור של משרד הביטחון
חיים מזון, בן בתיה (בוליסו) ויהושע. נולד בשנת 1913 בסיליבריה שבתורכיה. כשהיה בן עשר עלה לארץ ישראל עם משפחתו שהיתה ציונית ושאפה להתיישב בארץ. הם השתקעו בפתח תקווה, וחיים סיים את לימודיו בבית הספר "נצח ישראל" שבעיר. הוא השתלם במקצוע הנגרות ועבד לפרנסתו בבניית רהיטים. כשהיה בן עשרים ושלוש נשא לאישה את חברתו רבקה. מאחר שהמצב הכלכלי בארץ היה קשה, בחר חיים לעסוק במסחר בסידקית וראה ברכה בעמלו. כשנה לאחר נישואיהם נולד להם בן בכור, יהושע, שהִרבה שמחה במעונם. באותה עת התנדב חיים ונטל חלק באימונים צבאיים שערכה המחתרת כדי להכשיר את צעירי הארץ למאבק על הקמת המדינה.
ב-22.11.1940 התנדב לצבא הבריטי וצורף לגדוד שהתאמן במחנה סרפנד (צריפין). מדי שבת היה מגיע לביתו ומבלה את חופשתו הקצרה בחברת אשתו ובנו. חמישה שבועות לאחר שגויס הגיע לחופשה בת ארבעה ימים שהיתה חופשתו האחרונה.


טוראי חיים מזון. מתוך אתר יזכור של משרד הביטחון בוויקיפדיה.

הגדוד שבו שירת הועבר לטוברוק שבלוב. שם הועלו החיילים על אוניה שלוותה באוניה אחרת והיתה עמוסה ב-2,000 חביות דלק. בוקר אחד בשבת, י"א בשבט תש"א (8.2.1941) בשעה 08.00 – הפציץ מטוס אוייב את שתי האוניות וחביות הדלק התפוצצו והתלקחו. חיילים רבים קפצו למים בתקווה להינצל, אך כולם ניספו בטביעה או באש שבערה סביבם. האונייה נחצתה לשניים ואלה שלא קפצו, נשארו בחיים. חיים נספה באסון הכבד. ארבעה ימים לאחר ההפצצה התנדבו שני חיילים מיחידתו לחפשו ומצאו את גופתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטוברוק, שהוקם עם קבורת נופלי האונייה. רב מקהילת בנגזי אמר עליו קדיש בהלווייתו. הניח אחריו אישה, בן ובת, שנולדה חודש לאחר מותו. שמה נקרא חיה לזכר אביה.
שמו הונצח בבית "יד לבנים" בפתח תקווה על אנדרטה שהוקמה לזכר בני העיר, חללי מלחמת העולם השנייה, וכן ב"ספר ההתנדבות", בספר "כובשים ובונים" ובספר "יזכור" של "מכון ז'בוטינסקי".
חיים מזון (Mazon Haim), מספר אישי בריטי PAL/13447, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל החפרים הבריטי (P.C. – Pioneer Corps )  ביחידה 608 Pioneer Coy.
מקצועו הצבאי – חפר.
דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות TOBRUK WAR CEMETERY, לוב. מיקום הקבר: 3. A. 5.
סוף ציטוט.