מודה ועוזב וחוזר
לאחר שעיריית אום אל-פאחם פירסמה הודעת תנחומים למשפחות שני המחבלים שביצעו את הפיגוע בחדרה – בחתימת ראש העיר סמיר סובחי מחמיד:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=737321&forum=scoops1
טען ראש העיר שלא ידע את מה שפירסם הדובר (וסירב לגלות מיהו) והחליט להתפטר, מיד אחר כך חזר בו מהתפטרותו.
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-908182
זו אכן גאונות פוליטית לומר, ולא לשאת באחריות.

"רחמים לא ידע"( 2)
השר עיסאווי פריג' – רואה חשבון החמאס
מסתבר שהשר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ עיסאווי פריג' מסיעת מרצ, שיתף גם פעולה עם החמאס. פריג' שימש במשך כ-12 שנה רואה חשבון של עמותת חמאס "עמותת לג'נת זקאת אל קודס אל מרכזייה" שלאחרונה הוגש נגדה כתב אישום בו נטען כי העמותה הינה עמותת חמאס שהוקמה בידי אנשי חמאס ופועלת למימוש מטרות חמאס בירושלים ובהר הבית. כתב האישום מייחס לעמותה 15 שנות פעילות (כנראה מאחר והשנים שקדמו לכך חלה עליהן התיישנות) בסכומים של כ-28 מיליוני שקלים למטרות ארגון הטרור חמאס.
השר פריג' היה רואה החשבון של העמותה כ-12 שנה עד לבחירתו לכנסת ב-2013, ובכלל זאת גם במהלך התקופה המייחסת עבירות טרור לעמותה מאז שנת 2007. רואה החשבון הינו בעל תפקיד בעמותה ועל פניו עשויות להתגבש כנגדו חשדות פליליות הקשורות לשימוש בכספי טרור ופעילות עם עמותת החמאס. האם פריג' לא ידע מיהו חאלד סבאח מנכ"ל העמותה שלכאורה עבד מולו? סבאח ישב בעבר 12 שנה בכלא על פעילות בחמאס ומואשם כעת כי שימש ראש חמאס בירושלים. האם פריג' לא ידע מיהם מקימי העמותה שלפי הפרקליטות והשב"כ הינם פעילי חמאס?
יש לציין כי במהלך התקופה בה שימש פריג' כרואה החשבון של העמותה, הועסק גם מנכ"ל העמותה חאלד סבאח שכתב האישום טוען כי הינו ראש חמאס ירושלים ותכנן יחד עם בניו פיגועים והקמת תשתיות צבאיות של חמאס בירושלים בהכוונה ומימון של בכירי החמאס בטורקיה. לכאורה, בכיר החמאס סבאח עבד כמנכ"ל מול רואה החשבון פריג'.
הנה הפרטים המלאים מתוך כתב האישום:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=737271&forum=scoops1
בדומה לראש עירית אום-אל-פאחם ש"לא ידע" ("רחמים לא ידע") גם השר לשיתוף פעולה אזורי (גם עם החמאס), עיסאווי פריג', אמר בתגובה "לא ידעתי": "נתתי שירות כרואה חשבון להרבה עסקים, כולל העמותה הזאת במזרח ירושלים. לא מצופה ממני להפעיל חוקר פרטי עם כל לקוח שאני עובד איתו."
https://rotter.net/forum/scoops1/737336.shtml
הנה העצומה לפיטוריו:
https://rotter.net/forum/scoops1/737329.shtml
כמובן שמיד חברו ממפלגת מרצ, משה מזרחי-רז, שבמקצועו הוא גם הוא בוכהלטר-רואה חשבון, חש להגנתו של פריג' כאשר תקף את נתניהו: "נתניהו יורד לשפל חדש. תוקף את חברי השר עיסאווי פריג' על כך ששימש רואה החשבון של עמותה שלטענת נתניהו אחד מעובדיה קשור לחמאס. חוסר הבנה מוחלט של תפקיד רואה החשבון, הסתה והסטה."
https://twitter.com/naaman_c/status/1510121229944037377?t=Xmx2q-ucsrS0NF4clNvusw&s=03)
מי שירד לשפל חדש של שקרים, ולהסטה והסתה לטובת החמאס, הוא דווקא משה מזרחי-רז, שכבוכהלטר רואה חשבון הוא יודע היטב כי כל רואה חשבון יודע בדיוק את טיב החברה לה הוא עורך את הספרים. מאין הכסף בא ולאן הוא הולך. כמה מגוחכים האנשים הטוענים לנוכח הממשלה הלא-ציונית הזו, הראשונה בתולדות ישראל, שהיא "ממשלה ציונית".

הטרמינולוגיה השקרית של דן מיזוטש-מירון
מבקר הספרות היהודי-אמריקאי (ממוצא ישראלי), דן מיזוטש-מירון, מעלה על נס את שירתו של יחיאל פרלמוטר-אבות ישורון לרגל 30 שנה למותו, וברוח התקופה הוא משתמש בטרמינולוגיה אנגלית-אמריקאית מזויפת כשהוא כותב: "לראשונה שאל משורר עברי למי שייכת הארץ הזאת, לנו או לפלסטינים"?
יחיאל פרלמוטר (באידיש אם הפנינה) נולד ב-1904 בנסכיז' פולניה, היום אוקראינה, ועלה לארץ ב-1925. למה שינה את שמו? לדבריו: "שברתי את אימי ואת אבי, שברתי להם את הבית. שברתי להם את לילות המנוחה. שברתי להם את חגיהם, את שבתותיהם. שברתי להם את ערכם בעיני עצמם. שברתי להם את הפתחון פה. שברתי להם את לשונם. מאסתי את היידיש, ואת שפת קודשם לקחתי ליום-יום. מאסתי עליהם את החיים. יצאתי מן השותפות. וכאשר ירדה עליהם שעת האין-מוצא-עזבתי אותם בתוך האין מוצא. אז אני כאן. בארץ. התחלתי לשמוע קול שיצא מקירבי, בהיותי לבדי בצריף, על מיטת ברזל, קול קורא לי בשמי מן הבית, והקול – קול מעצמי אל עצמי. קול שלי יוצא מן המוח ומתפשט בכל הגוף... אז התחלתי לחפש דרך לברוח ולהחליף את השם ושם המשפחה, ברבות הזמן הצלחתי לשעבר את השמות. היה לזה ערך הגנתי. כי בהיות הקול נתעוררתי."
בתחילה הוא החליט לקרא לעצמו "אבות הפניני" (תרגום של פרלמוטר, שהציע שלונסקי), אך לאחר מכן החליט על "אבות ישורון" והחליף את שמו לשם זה רשמית ב-1950.
למה בחר בשם "אבות ישורון"? לא ברור. האם ע"ש אבות ישראל (ישורון – ישראל) אברהם יצחק ויעקב? למה ברבים ולא ביחיד אבי ישראל? ולמה לא אבות ישמעאל?
ב-23.5.52 – שנים מיספר לאחר מלחמת השחרור, הוא פירסם ב"הארץ" את שירו "פסח על כוכים". השיר נכתב בעירבוב של סלנג עברית אידיש וערבית, והמבקר היהודי-אמריקאי (ממוצא ישראלי), חנן חיבוביץ'-חבר, רואה בו את אחד מראשוני שירי "הנכבה" בשירה העברית.
מובן שמועד פרסום השיר ותוכנו עוררו ביקורת משמאל ומימין, ביקורת נושאית וצורנית. הנה השיר המלא:
https://benyehuda.org/read/13471
אין ברצוני לנתח את השיר ומשמעותו, אלא לדבר על הטרמינולוגיה השקרית של מיזוטש-מירון. במאמרו: (דן מירון, "פעם פעמיים אלתרמן הפטיר ממזר שורות חזקות!","אל-ארצ'י", מוסף ספרות, 29.3.22)
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.10705449
הוא כותב כך: "הארץ שייכת וגם אינה שייכת לפלסטינים המגורשים ממנה, ממש כפי שהיא אינה שייכת ובכל זאת שייכת ליהודים שחזרו אליה לאור מדורות הפוגרומים ועשן הקרמטוריה של אושוויץ."
"הארץ היתה ארץ 'אין פה אם'. הבחור העולה שוטט בה מוכה חום, צמא ורע ודינר אחד בכיסו. דווקא פאטמה, איכרה פלסטינית, היא שהשקתה אותו מכדה וסירבה לקחת מידיו את הפרוטות שהגיש לה. נוכחותה העניקה לארץ מראית אימהית: 'ותאמר פ א ט מ ה: מהרה, נערי, אמור לה 'אימא'!' הכפריים הפלסטינים הם שהרגילו את המשורר הצעיר לראות את טליתו של אבא גלומה 'בטליתו של כל ת ע ל א ס מ ע!'"
הזיוף הוא בכך שפרלמוטר הצעיר וגם ישורון המבוגר לא הכיר כלל את המושג "פלסטינים", מושג אנאכרוניסטי של מיזוטש-מירון היום, שלא היה קיים אז. פרלמוטר אכן הכיר את המושג "פלסטין"-"פלשתינה"-"א"י" המינוח הערבי לשלטון המנדט שהיה רשום על כל מטבע, והוא כתב בבית הראשון:
"אֶחָד לָאֲדָמָה
לָעֲמֻקָּה מִן פָאלַאסְטִין,
מִן פַאלֶסְטִינָה הוֹךְ הוֹךְ,
מִן כְּנַעַן-פֶלְלָחִין."
אבל כשפרלמוטר עלה לארץ רק היהודים נקראו אז פלשתינאים, ואילו הערבים תושבי פלשתינה או פאלאסטין, קראו לעצמם ערבים ולא פלסטינים. עובדה שהוא כותב בשירו שמי שהוריד אותו מהאונייה היה "ספן ערבי" ולא "ספן פלסטיני":
"שֶׁהִגִּיעָנוּ אֶל הַחוֹף בִּגְ'יַאנִיקוֹלוֹ
וֶהֱקִימָנוּ עַל הַסַּף סַפָּן עַרְבִי –
אֶזְרֹעוֹתָיו שְׁלֻחָנִיּוֹת וְקִנְצֵי קוֹל לוֹ,
וְהַיָּדַיִם – מִבֵּית אָבִי..."
וכמובן פאטמה לא היתה "איכרה פלסטינית" כבלשונו של מיזוטש-מירון, אלא ערבייה.
אז נכון שהיום מקובל באמריקה ובחוגים מסוימים בארץ להדיר את הערבים מערביותם ולפלשתם, (יש בזה שמץ פטרונות גזענית מתנשאת), אבל זה מינוח שאינו תואם כלל את התקופה בה נכתב השיר.
ב-1952 – תקופת חיבור השיר, הגדרת ערביי א"י כ"ירדנים" התקבלה גם ע"י השמאל הישראלי. לדוגמא אהרון כהן – איש "השומר הצעיר" (שנאשם בריגול למען בריה"מ), בספרו המונומנטאלי "ישראל והעולם הערבי", (ספרית פועלים, מרחביה, 1964), אינו מזכיר את המונח "עם פלשתינאי" או "פלסטינים" אפילו פעם אחת בכל 641 עמודי הספר. לפני 1948 הם היו לדידו "ערבים" או "ערביי ישראל". לאחר מכן "ירדנים". לפני מלחמת ששת הימים עדיין לא חדר המושג המומצא "עם פלשתינאי" לשיח השמאל הישראלי.
בשנת כתיבת ספרו של כהן, (לפני "הכיבוש) חוברה "האמנה הפלשתינאית" הטוענת שאין כלל בנמצא עם "פלסטיני". קיים רק "עם ערבי-פלסטיני", וגם הוא רק חלק בלבד מ"האומה הערבית".
הרבה לעג ספגה גולדה מאיר, מ"הפיליסטינים" הישראלים כאשר אמרה: "הלא גם אני פלשתינאית!"
אבל עובדתית הצדק היה עימה: היא אכן היתה פלשתינאית ונשאה בשעתו תעודת זהות פלשתינאית. היא צדקה מפני שלא קיים כלל עם-פלשתיני. (ספק גם אם קיים עם ערבי-פלשתיני). גולדה היתה פלשתינאית אבל לא ערבייה-פלשתינאית.
המונח "עם פלסטיני" (ללא הערביות) הוא המצאה של השמאל הפיליסטיני הישראלי, המאוחר. ומיזוטש-מירון כמובן משתמש בו אנכרוניסטית.

טרור ערבי יוק?
נפתלי בנט עשה היטב כאשר היה היחיד בממשלה שהגדיר ישירות ש"ישראל ניצבת מול גל טרור ערבי רצחני." בדומה לאובמה, החליף יאיר למפל-לפיד, קישקש ושיחק במילים כאילו אין טרור ערבי רצחני נגד יהודים, אלא יש סתם טרור וקיצונים שלא ברורה זהותם. טרור ערבי-מוסלמי יוק.
מובן שמניה וביה הותקף בנט על דבריו. כתבת "אל-ארצ'י" האקטיביסטית הפרו-איסלמית נעה לנדאו צייצה: "לבנט קפץ הערב הביבי. עם כל הזוועה, הקושי והלחץ של הימים האחרונים – ההתבטאות המכלילה הזו לא מוצלחת בלשון המעטה. יש גם ערבים בקורבנות גל הפיגועים. כולל אנשי כוחות ביטחון, ערבים, שנאבקים במחבלים. זה לא הזמן לליבוי התבערה."
https://twitter.com/noa_landau/status/1508900903016976386
אז מה אם יש גם ערבים בקורבנות? מוזר. האם נעה לנדאו, גאונת הדור – לא ידעה עד היום שהטרור הערבי-מוסלמי פוגע בראש ובראשונה בערבים? הקורבנות היהודיים של הטרור הערבי-מוסלמי הם אפס קצהו של הקורבנות המוסלמים. מדיניות בת היענה שאם לא נקרא לטרור הערבי "טרור ערבי" הוא ייעלם – מגוחכת בדיוק כמו המדיניות האמריקאית שאי אמירת המילה "טרור מוסלמי" תעלים את קיומו. כמה מגוחכים אלו החושבים שאי הזכרת המילה טרור ערבי-מוסלמי תעלים אותו כמו אלו המדברים על "טרור חקלאי" במקום טרור ערבי-מוסלמי נגד חקלאים יהודים, כאילו שהחקלאות יוצאת לטרור. רק הגדרת הבעייה תוכל להוביל להתמודדות איתה.

אבא של מאזן כאילו מגנה ומעודד בכספו טרור
לחץ ישראלי ותיאום ניסוחים עם ארה''ב הביאו לגינוי של אבא של מאזן את הפיגוע. עם זאת הוא ממשיך לממן את הפיגוע הזה ואת הפיגועים הבאים.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=737119&forum=scoops1

הצביעות של אחמד כמאל אחמד א טיבי
אחמד כמאל אחמד א טיבי פרסם הודעה מטעם הרשימה הערבית המשותפת בשנאת ישראל ובה נאמר כי "הציבור הערבי רחוק מדעא"ש ומשנתו הרדיקלית המסוכנת."
https://twitter.com/naaman_c/status/1508312151391412236?t=wvPgShp5NivRDgI3xl5LeQ&s=03)
הוא צודק, כי בניגוד לדרך החמאס, הג'יהאד האיסלמי, ו"השהידים של הקצה" של אש"פ, בהם תומך הציבור הערבי, דעא"ש פועל נגד כופרים מוסלמים כמו טיבי, ולאו דווקא נגד יהודים.
לאמיתו של דבר טיבי היא אחד האחראים לטרור הערבי-מוסלמי מכיוון שהוא (כמו דעא"ש) רואה בדברי מוחמד שיש לרצוח את היהודים הקופים וחזירים מופת מוסרי ולא גזענות:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
ומזדהה עם אמנת החמאס לחיסול ישראל ולרצח היהודים:
https://www.youtube.com/watch?v=tF8G-kl143E
ומסית נגד היהודים במסגד הקצה והקהל עונה לו: חייבר חייבר יא יהוד צבא מוחמד עוד ישוב:
https://www.youtube.com/watch?v=1I4ktRkOuA4

חיפאים היזהרו – איימן עאדל עודה מאיים עליכם בטרור
במסגרת התוכנית "עיר אחת שני עמים" העוסקת ביחסים בין יהודים לערבים בערים המעורבות לאחר מבצע "שומר החומות". בתוכנית על העיר חיפה, התראיין תושב העיר ויו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (בשנאת ישראל), האחמדי איימן עאדל עודה, והזהיר את תושבי עירו חיפה מפני אינתיפאדה נוספת והאשים: "כשיש כיבוש יש תגובה."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=737120&forum=scoops1
עצוב ביותר הוא שחיפה היא העיר היחידה בה העדה האחמדית היא בעלת קיום לגאלי, בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים – 13 מיליון קמ"ר (כולל היישובים הערבים בשטחי יו"ש), בני העדה האחמדית מוגדרים כופרים וקיומם אינו לגאלי ואסור להם לבנות בתי תפילה. והנה גם בחיפה רוצה איימן עאדל עודה לחסל את הלגאליות של בני עדתו.

שר התפוצות נחמן שייקביץ'-שי מצדיק טרור
ומאשים את הלוחמים בטרור
בדומה לאיימן עאדל עודה, גם שר התפוצות נחמן שייקביץ'-שי הצדיק את הטרור באומרו: "אנשים רעבים פונים לטרור – ללא אוכל ומים, הם ישבשו את חיינו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=737079&forum=scoops1
כלומר, נחמן שייקביץ'-שי לא רק מצדיק את הטרור בנימוק של "הטרוריסטים רעבים," אלא הוא גם מאשים את קורבנות הטרור באחריות לרציחתם. מחקרים רבים בכל העולם הראו שהטרוריסטים אינם רעבים, ולא הרעב הוא שמשך אותם לטרור, אלא להיפך. לכן מוטב לו לשייקביץ'-שי לשתות מים, להירגע, ולסתום את הפה. קשה להאמין שזו מפלגת העבודה של היום.

הגשמת חזון בן גוריון
פרופסור דוד אוחנה לא התכוון אבל בכל זאת יצאה מפיו אמיתה גדולה.
"לפגישתם ההיסטורית של שרי החוץ הערביים השבוע בשדה בוקר," כותב אוחנה, "הקיבוץ שבו התגורר דוד בן גוריון מאז 1953, סמוך לקברו, השוכן במדרשת בן גוריון, יש חשיבות סימבולית. לעצם הביקור ביישוב שבו חי ראש הממשלה הראשון, אבי האומה הישראלית, יש משמעות החורגת מפגישה פוליטית במקום ניטרלי – חשובה ככל שתהיה. עלייה לבתיהם ההיסטוריים של מנהיגים, למקומות פולחן, לאתרי זיכרון או לקברי קדושים היא סוג של הכרה ואקט סמלי המביע כבוד לעם, או לקבוצה, שהמקומות הללו נחשבים בעיניהם לאתרים מכוננים.
"בשבוע האחרון שוב עלה הנגב לכותרות עם רציחתם של ארבעה ישראלים בבאר שבע בידי מחבל, והכרזת הממשלה, בתגובה, על הקמת חמישה יישובים בנגב. אף על פי שלא הוכרז הדבר בפומבי, ברור לכל שלפנינו תוכנית לייהוד הנגב, ועצם העלאתה היא סימן למצבו העגום של האזור, הרחוק מרחק שנות אור מהחזון שהועיד לו בן גוריון בחזונו.
"אפשר שרצח שני שוטרי משמר הגבול בחדרה, שאירע דווקא ביום הביקור ההיסטורי של המנהיגים הערביים בשדה בוקר, לא בא במקרה. ההעדפה של ישראל למקד את יחסיה עם הערבים במדינות המפרץ ובצפון אפריקה אינה יכולה להסתיר את העובדה שבכך היא בורחת מטיפול בשורשי הסכסוך, שהם דיכוי זכותו של העם הפלסטיני לעצמאות מדינית. עתידם המדיני של הפלסטינים, ולמעשה גם עתידה של ישראל, כרוך בהכרה בטרגדיה של העבר ושל ההווה שלהם. שום פסגה מדינית, תהא חשיבותה הסמלית אשר תהא, איננה יכולה להתעלם מזה."
(דוד אוחנה, "חשיבות הביקור ההיסטורי של המנהיגים הערבים דווקא בשדה בוקר", "אלארצ'י", 29.3.22) 
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10705716
רצח ארבעת היהודים ע"י הבדואי איש דעא"ש מביא את אוחנה לדבר על טיפול בשורשי הסכסוך. ולכן הוא כותב בשלילה על חזונו של בן גוריון לייהד את הנגב, והוא קובע כמה רחוק המצב מחזונו – אבל שורשי הסכסוך הם בנגב ולא ביו"ש, ולכן את חזונו של בן גוריון על ייהוד הנגב יש לממש גם בניגוד לדעת אוחנה. אבוי לכולנו אם לא ימומש.

שוברת שתיקה
יולי (יעל? יוליה?) נובק, עמדה בראש "שוברים שתיקה" במשך חמש שנים. לאחר שנפרדה מבת זוגתה ענת מנילביץ', בדיוק שנה לאחר הנישואין המתוקשרים ב-2016 –
https://tmi.maariv.co.il/celebs-news/Article-581803
– ופטירת סבהּ, איש האצ"ל, שחינך אותה פוליטית, היא לקחה את חסכונותיה מהמשכורת השמנה שקיבלה בארגון "שוברים שתיקה" (עשרות אלפי שקלים, משכורת שמומנה ע"י שונאי ישראל באירופה. ראו את התורמים ומטרתם):
https://www.ngo-monitor.org.il/ngos/bts/
– ויצאה למסע באיסלנד, מדיירה, פורטוגל, אירלנד (שם התאהבה באירית ובסמים) ודרום אפריקה, ובסיומו הוציאה ספר, בשם "מי את בכלל", יומן מסע אישי ופוליטי, שבו היא מנתחת את תבוסת ארגונה בקרב על דעת הקהל הישראלית, חווה התפכחות ומנסה לרפא את עצמה, ע"י ההתנערות שלה מהציונות.
״זה סיפור על מדינה שהפכה אותי לאוייב שלה,״ היא מצהירה, ״בסיפור הזה אני מפסידה בנוק אאוט, בין היתר, כי הם גרמו לי לריב עם מי שאני. וזה, מסתבר, מתכון מצוין לפירוק הנפש ולפירוק של מאבק פוליטי. ואני נפלתי בפח.״ (ודוק: לא המדינה הפכה אותה לאויבת אלא היא נהפכה בעצמה לאויבת המדינה נ.כ.). מציונית התומכת רק בכיבוש ערבי-מוסלמי של יו"ש, היא הפכה לאנטי-ציונית הכופרת בכלל בזכותו של העם היהודי לריבונות ונאבקת בעקבות האופנה האחרונה לא ב"כיבוש", אלא ב"אפרטהייד" היהודי, כלומר תומכת בהפיכת מדינת היהודים למדינה ערבית-מוסלמית.
"בסופו של חשבון, השמאל הציוני איבד את אחת הלוחמות הכי קוליות שקמו לו, שהחליטה שכדי לפתור את הבעייה הישראלית עליה לדבר דרום-אפריקאית, ויתר השמאל הציוני חבר לימין והקים איתו ממשלה. מהבחינה הזאת, המתקפה שבה פתח הימין ב-2015 הצליחה מעל ומעבר למשוער: הם חיסלו את השמאל הציוני," כך כותבת עליה עיתונאית "אלארצ'י", המהגרת מארגנטינה, והאקטיביסטית הפרו-איסלמית, קרולינה לנדסמן:
(קרולינה לנדסמן, "ימי את בכללי של יולי נובק: האם כל הדרכים השמאלניות מובילות לדרום אפריקה", "הארץ", 25.3.22)
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-REVIEW-1.10691990
יולי (יעל? יוליה?) נובק, אינה יכולה שלא להזכיר את גרטרוד שטיין, היהודייה האמריקאית הלסבית שהמליצה על מועמדות היטלר לפרס נובל לשלום, אבל כשם שגרטרוד שטיין לא יכלה לחיות בארצו של מועמדהּ לפרס נובל לשלום, כך גם נובק לא תוכל לחיות תחת כיבוש ערבי-מוסלמי במדינה ערבית-מוסלמית למענה היא נאבקת. מן הסתם היא תברח מיד למדינה נוצרית כלשהי בה תוכל גם לממש את אהבתה.

ניתוק או דמנציה?
השר לביטחון פנים עומר ברצלבסקי-בר-לב, "מבריק" פעם נוספת. בפוסט על הפעולה בג'נין לאחר חיסול חוליית המחבלים בג'נין, עומר בר-לב צייץ: "ליבי עם משפחות הנופלים." זאת, למרות שאף לוחם או שוטר לא נהרג במהלך הפעילות הלילית. בסביבת השר הסבירו אותו כי כוונתו היתה לנופלים בפיגועים בבני ברק וחדרה.
https://news.walla.co.il/item/3498211
האם ברוצלבסקי-בר-לב סתם מנותק, או שהוא נמצא בתהליך ראשוני של דמנציה?
נעמן כהן