מתוך אחרית הדבר לספר זיכרונותיו של יהודה ראב

"התלם הראשון", מהדורת 1988

בקיץ תרל"ה / 1875 שמו את פעמיהם ארצה ר' אליעזר ראב בן הארבעים ושבע, אשתו השנייה, בניו יהודה בן השמונה-עשרה ומשה שמואל בן השלוש-עשרה ובנותיו חנה וטויבה. כן נלוותה אליהם אחותו הערירית של ר' אליעזר, בלומה לאה. בספר התלם הראשון נכתב בטעות "בל"ג בעומר של אותה שנת 1876 שמנו לדרך פעמינו." תאריך שגוי זה, אף שהוא מופיע כבר במחברת-הטיוטה הראשונה של כתב-היד, אינו מתאים לשום תעודה אחרת מתולדות המשפחה ולשום פרסום קדום על אודותיה, ודומה, שנאמר מן הזכרון, וכך בלבל חוקרים אחדים. צריך להיות, כמובן, "בל"ג בעומר של אותה שנת 1875", כלומר, שלהי שנת תרל"ה.

מאז שנת 1863 חיו, כאמור, בירושלים אביו ואמו של ר' אליעזר, שלמה ראב ואשתו אסתר, בת הרב יחזקיהו הכהן "אב"ד ור"מ דק"ק בעלעד והגליל יע"א במדינת אונגרן". זקנים אלה היו גם סבו וסבתו של יהושע שטמפפר מצד אמו. שטמפפר פגשם לאחר שעלה ארצה ברגל בשנת תרכ"ט / 1869. ר' אליעזר ובני-ביתו לא זכו לראות את זקנם, ר' שלמה, שנפטר בשנת תרל"ד / 1874. קברו נמצא בהר-הזיתים, ליד מצבות אשתו אסתר, שנפטרה בשנת תרל"ז / 1877, בתו לאה, שנפטרה בשנת תרנ"ד / 1894, ובנו ר' אליעזר ראב, שנפטר בשנת תרנ"ו / 1896. לא רחוק מהם קבור בנו-בכורו של ר' יהודה ראב מאשתו הראשונה הדסה, הוא הרב מנחם שלמה, שנפטר בשנת תרע"ו / 1916.

מה היו הסיבות לעלייתו של ר' שלמה ראב? לדעת זהבי –

"ר' שלמה ראב עלה לארץ-ישראל בהשפעת תנועת חיבת ציון של ר' משה סופר בשנת תר"כ (1860) בערך והתיישב, בהתאם לדרישת בעל ה"חתם סופר", בירושלים."

בין הסיבות שהניעו את ר' אליעזר ראב לדבוק ברעיון יישוב ארץ ישראל מונה בנו יהודה גם את "דבר המצאו של אבי אבא, ר' שלמה ראב, בירושלים, ומכתביו מהתם השפיעו בודאי על אבי." בתשובתו הראשונה לר' אליעזר ראב משנת תרכ"ז / 1867 מזכיר הרב קאלישר את הימצאות אביו הישיש של ר' אליעזר בירושלים. כן הוא כותב, שאליעזר "מבקש ללכת בעקבות מבוקשי [אביו] הנכבד ולמלא תפקיד גבאי מא"י."

כל השנים נטתה המסורת שבעל-פה במשפחת ראב לראות בעלייתו של ר' שלמה ראב עלייה של איש זקן לארץ-הקודש כדי למות ולהיקבר בה, ואת עלייתה ה"אמיתית", הלאומית, של המשפחה, עלייה לשם יישוב ארץ-ישראל בעבודת-האדמה, מנתה החל בבואם של ר' אליעזר ראב ובני-ביתו בקיץ 1875. לאמיתו של דבר, משפחת ראב עלתה ארצה פעמיים: לראשונה – בראשית שנות השישים, בנוסח היישוב הישן, ובשנייה – בשנת 1875, בנוסח העלייה הראשונה לשם הקמת מושבה חקלאית.

אהוד בן עזר