עיֵנַי לא יֵיעַצְמוּ בלילה שֶכַּזֶה,
הַלֵּב יַמְשִיך לִשְּׁאול: האִם אני הוזֶה?
או, שֶמָא, יש אֶמֶת בכל הַמְּסופָּר
על שְׁנַיים שֶׁחַבְרוּ בְּדֶרֶך הַבָּשָׁר
להיוֹת לאיש אֶחָד דְּבֵקים איש בְּרֵעוֹ,
ונשבעים לָעַד לַקֶּשֶר וּלְבוֹרְאו.

ובוקר עֵת יָבוֹא ויעלה האור
לי כְּתוֹנֶת של פַּסִּים תאֵב אהיה לִתְפור,
ויחד עם רֵעי לצֵאת מִתוֹך הַבּוֹר
לִרְאוֹת את העתיד והרָעַב לִשְבּוֹר,
להיות מישנְֶה לבכור
וּבַעיסָה – שְׂאוֹר.