איני נכנס לביקורת ספרותית אם היה סופר גדול אם לאו (אני משאיר זאת למומחים פרופסור זיווה שמיר וד"ר משה גרנות), אבל לית מאן דפליג שאברהם גבריאל יהושע הוא הסופר החשוב ביותר שאינו אשכנזי בין הסופרים העבריים ילידי ארץ ישראל שנולדו בתקופת היישוב, ושפת אימם עברית. האם זה מקרי שבין סופרי התחייה – תחיית הציונות ודור המדינה, הסופר היחיד שאינו אשכנזי, יהיה הסופר של המיתה, מיתת הרעיון הציוני של מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל?
אברהם גבריאל יהושע תמך מאז 1967 בפתרון של "שתי מדינות לשני עמים", ובאחרית ימיו הגיע למסקנה שאין לו היתכנות, ולכן נסוג מהציונות ומרעיון המדינה היהודית הריבונית, ותמך בהקמת מדינה אחת דו-לאומית ומתן אזרחות שווה לערבים-הפלסטינים. (את כל המקורות הבאתי ב"חדשות בן עזר" 1759, "אברהם גבריאל יהושע בין פוליטיקה למוסר").
אם ניקח את כל הסופרים העבריים ילידי הארץ, החל מוותיק הסופרים העבריים ילידי הארץ, משה שמיר (מה שם משפחתו המקורי?) שהחל כאיש "השומר הצעיר" תומכי המדינה הדו-לאומית, וסיים כאיש מפלגת התחייה, ועד הקצה השני הסופר עמוס קלויזנר-עוז שהחל במפא"י וסיים כחברו הקרוב של הג'יהאדיסט של אש"פ, הרוצח הסדרתי מרואן ברגותי. אף אחד מהם לא עלה על דעתו למרות כל הקשיים – לוותר על הציונות ועל ריבונות לאומית לעם ישראל.
אברהם גבריאל יהושע הגדיר עצמו "מזרחי" (במקום "מערבי-מוגרבי-מרוקני") רק באחרית חייו עם עליית הגזענות האנטי-אשכנזית. וגם אז הוא שאל "מה לי ולמרוקו?"
יהושע מתייחס ל"מזרחיותו", (מערביותו-המוגרבית-מרוקאית) בראיון שנתן לגואל פינטו על ספרו "המקדש השלישי". המראיין גואל פינטו (מערבי-מוגרבי-אלג'יראי) מציין שיהושע כותב על הרב הש"סניקי באהבה רבה והוא מכניס שם משפט: (דקה 19) "בניגוד למה שהמזרחיים חושבים האשכנזים דואגים להם..." "נכון," עונה יהושע, "באמת יש כפיות טובה ואני מדבר כאיש מזרחי, אימי הגיעה ב- 1932 ממרוקו, ואני יכול לדבר כמזרחי, הקליטה של המוני המזרחיים שלא טרחו לבוא לארץ ישראל במאה ה-19 וה-18 כאשר הם יכלו, זו היתה אותה אימפריה תורכית, הם יכלו להגיע מסוריה מעיראק מכל המקומות הללו, הם לא הגיעו כמו שכל עם ישראל לא הגיע והפסיד את הקמת המדינה לפני השואה, נכנסנו לצנע בגלל הקליטה נכון לא רק של מזרחיים גם של אשכנזים ניצולי השואה שהגיעו מאירופה. אבל העניין הזה של הקליטה לקחת על עצמנו את האחריות לעם ישראל שנבעה מהעובדה שהיה קיצוץ באוכל ובאלף דברים ואני זוכר שהחניכים שלי היו הולכים ללמד אותם עברית. לא לשכוח ולבוא עם הטרוניות האלה הבלתי פוסקות של המזרחיים מול האשכנזים. זה לא נכון, וגם לא צודק."
גואל פינטו: "המזרחיים כפויי טובה?" יהושע: "אני אומר שחלק מתלוננים, לא כולם מתלוננים, יש הרבה מהם שקיבלו את זה אני זוכר את לובה אליאב שעבד בעניין קליטת עלייה ובנה את המושבים בחבל לכיש ועוד מקומות. זה לא נכון יש הרבה הרבה מזרחיים שאינם שותפים לגל הזה של השיטנה שיוצא היום מחלק מהם. יש הרבה מהם שיודעים ומעריכים את הדרך שבה נעשתה הקליטה שלהם בשנות החמישים כשהמדינה הזו היתה ממש סמרטוטית מבחינת יכולותיה... "
יהושע: "עניין בית המקדש עניין מרכזי בינינו לבין הערבים. המדהים הוא שהרצל, הגאונות של הרצל, בחור בן 36 שנפטר בגיל 44 – בלעדיו לא היינו כאן היום, הוא הדליק את הניצוץ הזה של הציונות, והוא מתאר באלטנוילנד שבאים לירושלים ורואים את המסגד עומד, ועל ידו עומד בית המקדש השלישי. הוא קורא לו היכל המונותיאיזם, אבל הוא ראה בגדולתו שיש כאן מוקש בירושלים שהר הבית יושב על חורבות המקדש ולכן, לכן צריך לבוא משהו אלטרנטיבי."
גואל פינטו: "מדוע היצירה הזו על בית המקדש היא הצוואה שלך? הרי יכולת לקחת אותה למקום אחר לגמרי למשל מיני ולמרות זאת הלכת לבית המקדש, למה?"
יהושע: "הרבה שואלים אותנו מאין באה לכם הפרסומת הזו שיש לכם עמוס עוז, אתה, גרוסמן ואחרים אנחנו ידענו תמיד לגעת בעניינים הגדולים בשאלות הגדולות תוך כדי תיאור והתרכזות בפסיכולוגיה של הפרט בסיפורים אישיים. אני מרגיש את הנגיעה הזו בנושאים הגדולים יום יום. אני מרגיש שזה צורך בלי לפגוע בדמות בפסיכולוגיה. זה היה גם אצל הסופרים הגדולים באומות העולם. בספר הכנסתי משפט של איקה אשתי: "אל תקנה אידיאה תקנה מציאות." כך אמרה לי כששלחה אותי לקנות פירות וירקות. אנחנו ארבעים שנים בשלום עם מצרים וגם עם ירדן ועם הפלסטינים יש לנו אפשרות להגיע להסכמים לפי דעתי. היו ימים קשים יותר מימינו, במלחמת ההתשה כל יום נפלו לנו 12-13 חיילים, כל יום. ובגבולות עם ירדן וסוריה, אני אומר אנחנו צריכים להיכנס ולראות איך אנחנו גומרים עם הכיבוש הזה ומציעים משהו אחר אני לא יודע אם זה מדינה יכול להיות משהו אחר זה אזרחות מה שהם רוצים היום זה שוויון. הם לא רוצים מדינה נדמה לי." (א.ב. יהושע – "המקדש השלישי" כאן)
https://www.kan.org.il/podcast/item.aspx?pid=26862

ההיסטוריון פרופסור ישראל יעקב יובל (מישהו יודע את שמו המקורי?), יליד הקיבוץ הדתי שדה אליהו, שהתפקר, התפרסם בעולם כשבדומה להיטלר שהאשים את היהודים בהשמדתם – האשים את היהודים בעלילות הדם של הנוצרים כלפי היהודים. לטענתו הקרבת החיים של היהודים על קידוש השם בזמן מסעי הצלב והריגת בניהם היתה הטריגר לנוצרים להמציא עליהם את עלילות הדם, ועל זה הוענק לו אות הכבוד ההצטיינות במסדר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Verdienstkreuzes am Bande des Verdienstordens der Bundesrepublik Deutschland).
פרופסור יובל היה היועץ ההיסטורי של יהושע בספרו "מסע אל תוך האלף", וככזה הוא התכבד לשאת דברים לזכרו באירוע לציון 30 למותו של הסופר א.ב. יהושע (אין לי מושג אם בהשפעתו האשים גם יהושע את היהודים בהשמדתם בכך שהטריפו את הגרמנים):
ישראל יעקב יובל מספר שיהושע שאל אותו איך קרה שבמאה העשירית 95 אחוז מהיהודים חיו תחת כיבוש ערבי, ורק 5 אחוז מהיהודים היו אשכנזים, ואילו במאה העשרים היחס התהפך ורק 5 אחוז מהיהודים חיו תחת כיבוש ערבי? יהושע אמר לו "מצאתי את הסיבה מדוע האשכנזיות ניצחה? והתשובה שלו כי יהודי אשכנז כיבדו נשים ואסרו על הפוליגמיה. (דקה 38:51).
זו כמובן טעות. ישנן סיבות אחרות להתנוונות ולירידת העולם הערבי-מוסלמי שעימו (וגם עקב הרדיפות) נשארו היהודים באותו מיספר במשך אלף שנים תחת כיבוש ערבי-מוסלמי. אבל הדבר החשוב הוא שלדבריו ביקורתו על היהדות והכרזתו כי רק הטריטוריה והשפה הם מעצבים את זהותו הביאו אותו לנטישתו את הציונות ולזנוח את פתרון שתי המדינות. תמיכתו במדינה דו-לאומית מתבססת על הערכה שלו שברבות הימים יקום כאן עם ישראלי חדש. שילוב של יהודים ופלסטינים. הוא חשב על התקדים של מדינת החשמונאים שהשתלטה על אוכלוסייה נוכרית גדולה וכדי להטמיע אותה הציעה להם להתגייר. אחד מהם הפך למלך על יהודה ובנה את בית המקדש. אם הורדוס האדומי זכה למלוך על יהודה מדוע לא ימונה בעתיד פלסטיני לראשות ממשלת ישראל. (דקה 44:30)
https://m.facebook.com/hadarim.reali/videos/מרכז-חדרים-בית-לתרבות-ויצירה-בחיפה-היההיתה-בשידור-חי/1118698712052135/
איני בטוח שיהושע עצמו היה חותם על דברי יובל. אבל הרעיון אינו חדש. המרכסיסט דב בר בורוכוב, מאבות תנועת הפועלים ומייסד מפלגת "פועלי ציון", חזה שעם ניצחון הציונות הסוציאליסטית, ערביי ארץ ישראל יתבוללו ביהודים ויתגיירו.
גם גרשם גוסטב שוקן המנוח, בעל עיתון "הארץ", שעלה מגרמניה, קרא גם הוא להתבוללות עם הערבים בהנחה שהם יתבוללו ביהודים, ויקימו "אומה ישראלית".
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2811572
לעומתם, מאיר ולד-יערי, שהיה בעד מדינה דו-לאומית עד מלחמת השחרור, לא סבר שהערבים יתגיירו. אמנם לדוד יוסף גרין-בן גוריון בהשפעת יצחק שימשילביץ-בן צבי, היו מיספר חלומות לגייר את הבדווים בנגב לאחר קום המדינה, אך הם נזנחו. המצב כיום מראה על תהליך הפוך. רבות יותר היהודיות המתאסלמות, מהמוסלמיות שמתגיירות.
ברור שאין כל סיכוי שהערבים יתגיירו, ולא יקימו "אומה ישראלית", מדינה דו-לאומית (שאינה יותר מדינה יהודית), ברוח דבריו של יהושע, תהפוך מהר מאד למדינה ערבית-מוסלמית דיקטטורית בסגנון הערבי המקובל בכל המדינות הערביות. ברור שבתהליך קצר (אולי לפי השעון האיראני) יבוא הקץ למדינת היהודים. השעון, שהוצב בלב הבירה איראנית בשנת 2017, חוזה את השמדתה הסופית של ישאל בשנת 2040, כ-92 שנים לאחר הקמתה. על השלט מסביב לשעון נכתב בפרסית, ערבית ואנגלית ... https://www.israelhayom.co.il/article/486015
גם יהושע עצמו, לו היה בחיים, לא היה נשאר זמן רב לחיות תחת כיבוש ערבי במדינה בה היהודים מיעוט והשפה העברית אינה שפת המדינה. אם לטענת יהושע מה שמגדיר אותו זה לא יהדות, אלא רק טריטוריה ושפה, ללא יהדות, למה בכלל ירצה לחיות בארץ ישראל שהפכה לפלסטין ושפתה אינה עוד עברית?
כאן כבר אי אפשר שלא להזכיר את האבחנה החשובה שעשה דיאודורוס קריבליס, פטריארך הכנסייה היוונית אורתודוכסית, שהגיב על דברי יצחק רוביצוב-רבין שאמר לאחר אוסלו: "ציונות זה לא נדל"ן."
"על מה רבין מדבר? האם אינו מבין כלל מהי ציונות? הציונות זה יהדות פלוס נדל"ן! בלי נדל"ן אין ציונות!"
לדידו של אברהם גבריאל יהושע אין יהדות, לכן אין גם יותר ציונות ונדל"ן. אברהם גבריאל יהושע ניתק את עצמו מהיהדות, מהציונות, ומהמדינה היהודית, ובלעדי היהדות והמדינה היהודית, לשם מה בכלל נחוצה לו השפה העברית?
לסיכום: בהיסטוריה לפי ההיסטוריון הבריטי אדוארד הלט קאר יש עובדות ופרשנות.
העובדות הן:
1. אברהם גבריאל יהושע, הוא הסופר היחידי שאינו אשכנזי בין דור ילידי הארץ בתקופת היישוב ששפת אימו עברית.
2. אברהם גבריאל יהושע הוא הסופר היחידי ביניהם שוויתר על הציונות והמדינה היהודית.
3. ככל שגבר בתקופה האחרונה העיסוק ב"פוליטיקת הזהויות", וככל שיהושע נתבע להזדהות "מזרחית" (מוגרבית-מערבית יהודית-ערבית) עם שורשיו, כך גברה הזדהותו של יהושע עם הערבים-המוסלמים עד כדי "ישועיות", כלומר אהבת האויב (מתי פרק ה') תוך ביטול העצמי נסיגה מן הציונות וויתור על מדינה יהודית, וחיים בה.
פרשנות: האם העובדה שככל שעסק יהושע יותר במזרחיותו בהשפעת "המזרחיים", והזדהה עם "מזרחיותו" עלתה גם הזדהותו עם הערבים-המוסלמים כישועי (לא כוויינינגר)? האם הקורלציה הזו היא שהביאה אותו לוויתור על הציונות? או היא מקרית? על זה ידונו החוקרים לעתיד.

איראן מזיינת את רוסיה
באחד הסיפורים המשעשעים בממואר של עמוס קלויזנר-עוז, "סיפור על אהבה וחושך", הוא מספר שהתלווה לסבו הרוויזיוניסט לאסיפת בחירות של מייצ'סלב בגון-מנחם בגין בירושלים, בה הוא זעק: "הנשיא אייזנהאואר מזיין את משטרו של נאצר! בולגנין מזיין את נאצר! גי מוֹלֶה ואנתוני אידן מזיינים את נאצר!! כל העולם כולו מזיין יומם ולילה את אויבינו הערבים!!!" פאוזה. קולו של הנואם נמלא בוז וגועל: "ומי מזיין את ממשלת בן־גוריון?" וכאן הרים מר בגין את קולו והריע בנצחנות: "לו אני הייתי ראש הממשלה כעת – כולם, כולם היו מזיינים אותנו!"
עמוס קלויזנר-עוז, הצעיר ניסה בכל כוחו להתאפק ולא לצחוק, אך כוחו לא עמד לו. והוא התפקע מצחוק לתדהמת המבוגרים. בגין נאלץ להפסיק את הנאום עד שסיים לצחוק, וסבו של עוז הוציא אותו מהאולם וסטר לו בחוזקה.
בריה"מ נחשבה למעצמת על שתעשיית הנשק המתקדמת שלה זיינה חצי עולם במיטב הנשק, ואחריה ירשה רוסיה את מקומה. והנה חל מהפך היסטורי שיש לו משמעות בינלאומית היסטורית. מסתבר שרוסיה כבר אינה מעצמת על. למרות כוחה ועוצמתה ותעשיית הנשק שלה, היא אינה מסוגלת לנצח את אוקראינה, והיא נאלצת לפנות לאיראן שתספק לה כטב"מי תקיפה מתוצרת תעשיית הנשק לה. רוסיה לא מזיינת את איראן, אלא איראן מזיינת את רוסיה.
בכל השנים (מלבד במלחמת השחרור), התרגלנו לעובדה שבריה"מ ואחר כך רוסיה מזיינת את אויבנו. התרגלנו כל השנים להילחם נגד נשק רוסי שהתרגלנו לשמו: ממטוסי ארטיום מיקואין ומיכאיל גורביץ (מיג), ועד רובה הסער של מיכאיל קלשניקוב (קלצ'ניקוב), ועתה יהיה עלינו להתרגל לשמות חדשים איראנים למשל קטב"ם "שהאד/129."
אין ספק כוחה העולה של איראן, ועוצמתה התעשייתית צריך להדאיג אותנו מאד גם במישור הקונבנציונלי, מפני שבניגוד לנאצים ששמרו בסוד את תוכנית ההשמדה, האיראנים מצהירים בריש גלי שהם מזיינים את עצמם ואת החיזבאללה ואת הח'ותים במטרה לחסל אותנו.

קלימט חרסני – לאן ניסע?
לפני שנים היתה לי שכנה פולנייה. גברת בורובסקה. מיד עם תחילת הקיץ היא היתה אומרת לי במבטא פולני כבד: "בֶּאָרֶץ בֶּקָיץ יש קלימט חרסנָי. אני בֶּקָיץ נוסעת תמיד לֶאֶאוּרוֹפָה." (יש לבטא עם ריש לשונית ונ' רכה). ולאן הגענו היום, בֶּאֶאוּרוֹפָה יותר חם מישראל. בלונדון יותר חם מתל אביב, יש שם יותר מ-40 מעלות, ואין להם מזגנים. מה נעשה לאן ניסע?

מירושלים של זהב של רבי עקיבא למדליית הזהב של ביבי
התכשיט "ירושלים של זהב" היה מין כתר מזהב בצורת ירושלים, שניתן על ראשי הכלות. תכשיט מין עטרה (כתר) מוזהבת שהיו הנשים האמידות חובשות על ראשן, או שרשרת המחוברת לבגד במין סיכה.
ראתה רחל, בתו של כלבא שבוע, את רבי עקיבא שהיה רועה את צאנו של כלבא שבוע, אחד מעשירי ירושלים, שהוא צנוע ומעולה, אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעה. שמע אביה והוציאה מביתו והדירה הנאה מכל נכסיו. הלכה ונשאה לרבי עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן... אמר לה: אלמלי היה בידי, הייתי נותן לך ירושלים של זהב.
ירושלים של זהב (תכשיט):
9%D7%99%D7%98)
והנה היידי מוזס, בתו של של מנחם מוזס מיהדות התורה, שנשלחה בגיל 14 מהארץ למנצ'סטר להתחנך עם בנות חרדיות סוערות ושם יצא[?] מהארון, מתמודדת עתה בפרימריז לליכוד וכיאה למעמד היא ענדה לצווארו של ישראל כ"ץ תליון זהב בדמות יו"ר התנועה בנימין מילקובסקי-נתניהו. התליון המכונה "שרשרת הנאמנות." "זו הצהרת נאמנות למפלגה שלנו," אמרה. "אנחנו גאים להיות במפלגה הזו שיש לנו נבחרים מעולים וראש ממשלה בקרוב נפלא בנימין נתניהו."
באתר האינטרנט שבו נמכר התליון המוזהב נכתב: "שרשרת מיוחדת לאוהבי ביבי אמיתיים –נשים וגברים כאחד. שרשראות ייחודיות בעיצוב ובאיכות מעולה. סמל הנאמנות – שרשרת שמסמלת את חזרתו של ראש הממשלה האמיתי בנימין נתניהו לראשות הממשלה. ככל שיותר תומכים יענדו את השרשרת, השמאל יבין שאנחנו עדיין כאן ולא מתכוונים לוותר."
רז פרג', יזם שרשרת הנאמנות לנתניהו, סיפר: "אנשים עטים על זה, כרגע יש מאות פניות. המחיר לא עולה, זה רק כדי לסגור הוצאות. אנחנו רוצים להראות לו כמה אנחנו אוהבים אותו."
חה"כ ישראל כ"ץ הסביר בחשבון הטוויטר שלו מדוע הסיר את השרשרת: "אתמול בכנס בגבעת זאב ניסתה מישהי לענוד לצווארי שרשרת. אני לעולם לא עונד שרשראות, לכן כפי שרואים בסרטון – סילקתי אותה מיד בלי לדעת כלל מה זו השרשרת. לא הייתי מתייחס לקוריוז כזה, אלמלא צייצו בתקשורת: 'ישראל כ"ץ ענד שרשרת עם דיוקן של ביבי.' ככה נראה עיוות מגמתי." (בכנס הליכוד: היידי מוזס, ישראל כ"ץ ושרשרת הנאמנות לנתניהו)
https://www.inn.co.il/news/571618
ראו את ההבדל בין תכשיט הזהב "ירושלים של זהב" לבין תכשיט הזהב "נתניהו של זהב".
ואני רק שאלה. כיצד זה חבר כנסת חרדי מיהדות התורה, שליחו של האדמו"ר מוויז'ניץ, יליד הארץ, נותן לבתו את השם הגרמני "היידי"? האם יתכן שבקרב ילדי החסידות פופולארי הספר "היידי בת ההרים"? האם השם הזה שהעניק לבתו בא מ"הקינדער שטובע" שלו?

בין ברל כצנלסון למרב קסטנר-מיכאלי
מרב קסטנר-מיכאלי זכתה ברוב של 82 אחוז מקולות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה. ערן חרמוני שרצה להחזיר את מפלגת העבודה למקורותיה הפסיד:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=752565&forum=scoops1
יגידו לי וותיקי מפא"י החיים עדיין, או החוקרים את מפלגת העבודה ההיסטורית, האם יש דבר אחד משותף בין ברל יעקב כצנלסון לבין מרב קסטנר-מיכאלי?

מלחמת השחרור – לא מלחמת 48'
באופן מוזר מאמץ אהוד ראב-בן עזר את הנרטיב הערבי כשהוא כותב: "אהרון בן עזר ראב, בן-דודי, ודודו-אחי-אימו של דורון גיסין – היה אחד המפקדים שלחמו בקרבות לטרון הקשים. אברהם גיסין, אביו של דורון, היה אחד המפקדים של גדוד "העין" שהגן על פתח-תקווה במלחמת 48' וכבש את הכפרים הערביים שממזרח לה" ("חדשות בן עזר" 1765)
ודוק: הערבים מדברים על מלחמת 48' והנכבה. אצלנו מדובר על מלחמת השחרור. שחרור העם היהודי מריבונות זרה, ושחרור חלקי ארץ ארץ ישראל מכיבוש ערבי.
אהוד: השם מלחמת 48' נותן את התאריך המדוייק של המלחמה. היום כבר לא משתמשים בשם המפואר והכואב "מלחמת השחרור" שהיה לה בזמנו אלא החליפו ל"מלחמת הקוממיות"!

האווילות של גיל תמרי והנזק שגרם בנסיעה למכה
כתב ערוץ 13 גיל תמרי, נכנס לעיר הקדושה לאיסלם מכה, למרות איסור הכניסה ללא מוסלמים, והביא משם כמה תמונות חסרות חשיבות.
https://twitter.com/newsisrael13/status/1549110975265181698
זה עורר נגדו זעם אדיר בסעודיה, המאיים לפגוע בכל סיכוי נורמליזציה איתה, המסע של תמרי הינו סתם אווילות ולא שליחות עיתונאית, ורק גרם נזק ליחסים עם סעודיה.
תמרי לא הביא שום תמונה חשובה ממכה. לו לפחות היה עושה כתבה על מצודות היהודים באל-מדינה, על השוק העתיק באל-מדינה בו נרצחו יהודי אל-מדינה לאחר שלא הסכימו לקבל את האיסלם, או נוסע לחייבר ושם מצלם את מצודות היהודים שמופיעות בסרטי התעמולה של חיזבאללה. אבל סתם כך לפגוע בסעודים ובתקווה לקיום איזו נורמליזציה בעתיד. מיותר לגמרי.
נעמן כהן