כמו רבים-רבים, גם אני קורא קבוע את הכתבות שלך, ומעריץ את המאבק שלך כנגד הדמוניזציה שעושים המוסלמים מזה, והעולם "הנאור" מזה, אבל עם קריאת הכתבה שלך "אגדת העדתיות" (26.7.2022) נחלתי אכזבה גדולה: אתה מזכיר היגדים לא ראויים של דודו טופז, ענת וקסמן, יאיר גרבוז ועודד קוטלר, והרושם מדבריך שהיגדים "גזעניים" הם נחלתם של "הנאורים" (קרי: אשכנזים).

איך זה ששכחת שקרובי השר אבו-חצירא טענו שבורג וזיגל הם נאצים, וכי 3 חודשים בכלא עבור אבו-חצירא הם "שואה ספרדית"?

איך שכחת שסמי שלום שטרית (פרופסור!) כעס שמלמדים יותר מדי על השואה האשכנזית, ובעקבות זאת הוא הקים את בית ספר "קדמה", שמומן על ידי משרד החינוך (אמנון רובינשטיין) ועיריית תל-אביב?

איך זה שכחת ששלום צדוק התראיין אצל אלי תבור והצהיר שהוא יוצא לרחוב עם רובה ויורה בכל אשכנזי שהוא פוגש?

איך זה שכחת שמוני יקים לוקח "זכות יוצרים" על כינוי הזוועה "אשכנאצים"?

איך שכחת את יוסי סוכרי שמייחל לאובדנה של מדינת ישראל האשכנזית?

איך שכחת שעל קירות "הבימה" ועל בתי כנסת אשכנזים היה מרוח: "אשכנזים לבוכנוואלד"?

איך שכחת שיצחק אבשלום מודיע מעל כל במה לא לבחור במפלגה שמונהגת על ידי אשכנזים גזענים?

איך שכחת שהסופר סמי מיכאל תיאר את הגיבור האשכנזי שלי ב"שווים ושווים יותר" תיאורים שטירמריים ממש?

איך שכחת שתקוה לוי טענה שהאויבים אינם הערבים, אלא האשכנזים?

באמת הבאתי כאן קצה קצה של השנאה היוקדת כלפי האחים מצד עסקני קיפוח מקצועיים, ואתה התעלמת מכל זה, ובחרת לצטט את ארבעת האישים הנ"ל, שלמרות הטיעון שלך אינם שווים משום בחינה לכמות הארס שכוונה, ומכוונת – כלפי האחים האשכנזים. באמת מאכזב!

בברכה,

משה גרנות