פרופסור ארנון סופר הוא דמוגרף מומחה. חוזה והוזה. בשנת 1987, הוא צפה רוב ערבי בשנת 2000. שנתיים לאחר מכן נפתחו שערי בריה"מ ויותר ממיליון עולים הגיעו ארצה. אז הוא דחה את התחזית ל-2008. ב-2004 הוא דחה אותה ל-2014, וב-2007 כתב שב-2020 יהיו היהודים בארץ "מיעוט מבוטל". ב-2002 הכריז סופר שבעוד 15 שנה "יתחנן המיעוט היהודי בארץ לקבל אוטונומיה מהערבים," סופר וחבריו לא חזו את העלייה הדרמטית בילודה היהודית, את הירידה בילודה הערבית, את ההגירה הערבית המשמעותית מיו"ש, ובהתחלה אף ספרו פעמיים, אבוי, את ערביי מזרח ירושלים: כתושבי יו"ש וגם כתושבי ישראל.
https://www.makorrishon.co.il/opinion/55579/
עתה כותב סופר: "אכן, ב-2022 היהודים הם מיעוט בארץ ישראל." המסקנה: "בשם היאחזות בגדה המערבית גורמים החוגים הלאומיים במוקדי ההחלטות לאובדן הגליל, אובדן ירושלים ואובדן הנגב. צריך לציין," מדגיש סופר, "כי תהליך הפיכת היהודים למיעוט בארץ ישראל למעשה החל ב-1967."
"לדעתי," אומר סופר, "חוסר העניין בנוגע לאובדן הרוב היהודי מקורו בחוגים הלאומיים (אמוניים ואחרים), המאמינים שהכול ייפתר בעזרת השם ובעזרת גירוש הערבים, ולעומתם, הציבור החילוני ההייטקיסטי פשוט מתכנן לרדת מן הארץ."
(ארנון סופר, "לפני אובדן כללי של ארץ ישראל", "אל-ארצ'", 29.8.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-28/ty-article-opinion/.premium/00000182-e452-d73b-a3b3-f573c3530000
מוזר. איך התחיל תהליך הפיכת היהודים בארץ ישראל למיעוט ב-1967? הרי מבחינת ארץ ישראל המצב היה אותו דבר, אז מה קרה ב-1967? הרי גם אם ישראל תיסוג מיו"ש לשיטתו של סופר, בארץ ישראל המערבית יישאר המצב אותו דבר. למה אם כן הוא לא סופר את מיספר הערבים בעבר הירדן הרי גם היא ארץ ישראל?
סופר טועה ומטעה. הוא מתכוון למדינת ישראל. ולכן כל החישוב שלו מוטעה מיסודו. החישוב היחיד שיש לעשות הוא מספר הערבים במדינת ישראל בלי עזה, ואזוריA ו-B.

אבי הפצצת האיראנית
המשנה לראש המוסד לשעבר, ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רם בערק-בן-ברק הבריק בתעמולת הבחירות של מנהיגו יאיר למפל-לפיד. הוא הכריז כי נתניהו הוא "אבי הפצצה האיראנית". לא פחות.
https://twitter.com/naaman_c/status/1563973299230674949?t=5Fo5rRBybkmRm7Ae7DpVGg&s=03
רם בערק-בן-ברק, מברוק, הגדרה ממש-ממש גאונית. לא האיראנים יצרו את פצצת האטום האיראנית, אלא נתניהו הוא שייצר אותה. מכיוון שבערק-בן-ברק הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אין מנוס מהמסקנה שהיועצת האיסלמיסטית שלו, אבו הזאז, היא זו שנתנה לו את הרעיון לקרא לנתניהו "אבי הפצצה האיראנית". ועל מה בדיוק דנים שם בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת? על חיסול מדען הגרעין האיראני, נתניהו.

נמאס אבל נמשיך
לשאלת בן עזר אם לא נמאס לי לחפש ערבי-מוסלמי שאינו גזען, אז בהחלט נמאס לי, אבל אני ממשיך והולך בעקבות המוטו של ההוגנוטים הצרפתים:
"poin n’est nécessaire d'espoir pour entreprendre ni de Succès pour Persévérer"
"אף בלא תקווה יש לקבל את המשימה, ואף בלא הצלחה יש להתמיד בה."
(פרופסור ישעיהו ליבוביץ היה מביא תמיד את האימרה הזו כביטוי לקיום מצוות "לשמה").
למרות הכישלון שלי אמשיך עד שאצליח. השבוע הוכח שלמרות כישלוני עד עתה אסור לי להרפות. משה גרנות פירסם מכתב לאברהם גבריאל יהושע לאחר שנטש את הציונות. ("חדשות בן עזר", 1777) ובפירוט ספוראדי לא שיטתי, ניסה לשכנעו שיחזור בו בכך שסקר עבורו פרעות שעשו הערבים ביהודים. (משום מה תימן היא יוק עבורו, וגם יוק הטבח המפורסם ביותר ביהודים, טבח 4000 יהודי גרנדה לאחר מותו של שמואל הנגיד):
https://he.wikipedia.org/wiki/פרעות_גרנדה
אבל החמור ביותר היא התעלמותו המוחלטת של גרנות בסקירתו על פרעות הערבים ביהודים – מטבח יהודי ערב ע"י מוחמד שאותו ולא אחר מנסים הערבים לשחזר בימינו בקריאות אותם הם שואגים בכל הפגנה: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד צבא מוחמד עוד ישוב!"

הנה המכתב ששלחתי לאברהם גבריאל יהושע (עוד לפני שוויתר על הציונות)

א.ב. יהושע שלום רב. 26.5.12
הנדון: התעלמות מסכנת שואה נוספת
 למרות הביקורת הרבה שספגת, הסכמתי עם עיקר דבריך: "מעולם לא שמעתי את היהודים מנתחים את השואה ככישלון של העם היהודי, שלא צפה אותה, שלא יכול היה להבין אותה, שבמשך 2,000 שנה, למרות כל הנורות האדומות שדלקו כל הדרך בהיסטוריה, לא הבין מה מצפה לו ולא התכונן. וצריך לומר, ראשית כל אנחנו נכשלנו. במשך חמש שנים הושמד שליש מהעם וזה לא בגלל אידיאולוגיה, לא בגלל דת, לא בגלל כלכלה או טריטוריה." אכן מנהיגי העם היהודי חטאו באי הבנה של המציאות.
למרבה הצער לך, א.ב. יהושע, יש חלק גדול באי ההבנה לגבי השואה העומדת לבוא עלינו. לך, יש חלק בהתעלמות ממנה. באורח עקבי אתה מתעלם מהסכנה. והנה העובדות:
בניגוד לגרמנים שחלקם התנגדו לאידיאולוגיה הנאצית, אין בנמצא ערבי-מוסלמי אחד הרואה בדברי מוחמד המובאים במצע החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – גזענות, ולא מופת מוסרי. מאז חיסול הישוב היהודי בערב (היום הסעודית), יהודי לא יכול לבקר בגיא ההריגה של אַל-מַדִינָה, מפני שהיא מוכרזת ע"פ החוק הנהוג בעֲרָב כ"יודן ריין". "שואת יהודי ערב" משמשת עד היום כמודל מוסרי כאשר הערבים בכל העולם, גם ערביי ישראל, קוראים בהפגנותיהם: "ח'ייבַּר ח'ייבַּר, יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב!"
במסגרת המאבק בגזענות האנטי יהודית פנינו מטעם "העמותה להנצחת שואת יהודי ערב", לערביי ישראל מכל החוגים בבקשה שלמען השלום וההבנה יצאו נגד מצע החמאס הגזעני. והנה נוסח המכתב:
היות ואמנת החמאס תובעת את חיסול ישראל והשמדת היהודים (אמנת החמאס סעיף 7): "בשם אללה הרחמן והרחום, ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה, שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו." (חדית' אל-בח'ארי ומסלם)
היות והחמאס עלה לשלטון בבחירות חופשיות בקבלו אחוז גדול יותר של קולות מקרב הפלישתינאים משקיבלו הנאצים בגרמניה.
היות ובניגוד לגרמנים שחלקם התנגדו לאידיאולוגיה הגזענית-חסלנית הנאצית (למשל הסופר תומס מאן או הזמרת מרלין דיטריך) עד כה אין בנמצא עֲרָבי-מוסלמי, איש רוח או פעיל ציבור, ולו אחד, בכל רחבי העולם הערבי שהביע התנגדות לדברי מוחמד המצוטטים במצע הגזעני-חסלני של החמאס.
היות וגרמניה עשתה חשבון נפש. כיום יהודי יכול לבקר באושביץ, טרבלינקה, פונאר, דכאו וכו'. העֲרָבים טרם עשו חשבון נפש. יהודי לא יכול לבקר עד היום בגיא ההריגה של אַל-מַדִינָה, מפני שהיא מוכרזת ע"פ החוק הנהוג בעֲרָב כ"יודן ריין".
היות ושואת יהודי ערב משמשת עד היום כמודל מוסרי כאשר הערבים בכל העולם, גם ערביי ישראל, קוראים בהפגנותיהם: ח'ייבַּר ח'ייבַּר, יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב!"
http://www.youtube.com/watch?v=IAbI-DPXgEI&feat
שים לב לצילומי שרידי מבצרי היהודים בח'ייבר:
http://www.youtube.com/watch?v=3GhcCdqCz5E&feat
ח"כ אחמד טיבי מזדהה עם דברי מוחמד באמנת החמאס הקוראת לחיסול ישראל ולהשמדת היהודים:
http://www.youtube.com/watch?v=tF8G-kl143E
 מוחמד חוסיין המופתי מטעם הפת"ח קורא להשמדת היהודים:
http://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
 אנו פונים אליך בבקשה הבאה:
בהמשך לדבריך כי אתה אוחז בתפישת עולם הומניסטית אנו פונים אליך לעשות היסטוריה ולהיות הערבי-המוסלמי הראשון בעולם שייצא נגד אידיאולוגית תנועת החמאס, ויצהיר בערבית לקהל הערבי, כי דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים לדעתך הם גזענות ולא מופת מוסרי. רק הצהרה כזו מפיך תהיה אפקטיבית במאבק למען אותם ערכים נעלים שברצונך לחנך אליהם. וכמובן זה התנאי היחידי להיאבק גם בגזענות היהודית. שתיקה כהודאה דמיא. נשמח אם תצטרף למאבקנו נגד הגזענות.
 
עודה בישאראת – עיתונאי ופובליציסט לשעבר מזכ"ל חד"ש.
ריאד כבהא – מנהל המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה – מרכז הפועל לדבריו "ברוח ההומניזם ושוויון ערך האדם".
פרופסור עאדל מנאע – מנהל המכון להכשרת מורים ערביים בבית ברל וחוקר במכון ון ליר
ד"ר מחמוד יזבק – החוג להיסטוריה של המזרח התיכון
ד"ר נוהאד עלי – החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה.
ד"ר יוסף ג'בארין – מרכז ערבי למשפט ומדיניות. אוניברסיטת חיפה.
ד"ר אסעד גאנם – אוניברסיטת חיפה החוג למדע המדינה.
ד"ר חסן אגבריה – מנהל בית הספר "קשר על הוואדי", בית ספר שאמור "לחנך לאורם של ערכי אנוש הומניסטיים כגון : כבוד הדדי, שוויון בין בני אדם, שוויון ערך האדם, יושר, צדק, אמון בין בני אדם וסובלנות."
חבר כנסת אחמד טיבי
ח"כ חנין זועבי
ח"כ מוחמד ברכה
ח"כ איברהים סרסור
ח"כ גאלב מגאדלה
 
למרבה הצער כל האישים הללו סירבו לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים גזענות. כולם רואים בדברי מוחמד אלו מופת מוסרי.
לצערנו הרב טרם מצאנו ערבי-מוסלמי שאינו גזען. (כן, כולל עמיתיך באוניברסיטת חיפה).
א.ב. יהושע, לצערנו הרב מעולם לא השמעת קול קורא נגד האידיאולוגיה האיסלמו-נאצית. לא בארץ, ובוודאי שלא בפורומים בינלאומיים. לכן, מוטב מאוחר, מאשר בכלל לא.
א.ב. יהושע יש לך אחריות היסטורית למנוע את השואה הבאה. וראשית מניעתה במודעות אליה. אנחנו מקווים שתצטרף למאמצנו.
תודה רבה.
נעמן כהן
העמותה להנצחת שואת יהודי ערב

תשובת אברהם גבריאל יהושע
יום שני, 11 ביוני ב-08:17
שלום רב לך, אינני מתעלם מאפשרות של שואה ערבית נוספת. אבל אם רוצים למנוע אותה צריך ראשית כל להימנע ולהפסיק כל כניסה נוספת של אזרחים לתוך רקמת חייהם של הפלשתינים. ההידבקות שלנו לעמים אחרים, ההתיישבות בתוך רקמת חיים של עמים זרים היא מקור אסוננו. עם לבדד ישכון, אז בבקשה בגבולות 67' בלבד.

תשובתי:
א.ב. יהושע שלום רב.
כאשר חסן אל בנא – מייסד תנועת האחים המוסלמים, מביא את הציטטה מדברי מוחמד, לפיה יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים: "בשם אללה הרחמן והרחום, ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא, רחמי אללה עליו שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו" (מצע החמאס סעיף 7). הוא התכוון במפורש ליהודים שישבו בגבולות 67.
אל בנא שמת ב-1949, התכוון בדבריו ליהודים שישבו "ברקמת החיים" של הערבים-המוסלמים. כלומר, יהודים שישבו אז בירושלים, חיפה, עכא, ויפא, בגבולות הקו הירוק בלבד.
לאלו שהאמינו שהיטלר רוצה רק את הסודטים אמר צ'רצ'יל: "בחרתם בחרפה במקום במלחמה, תקבלו גם חרפה וגם מלחמה."
בניגוד להיטלר שהסתיר את תוכניתו להשמדת היהודים, הערבים אינם מסווים את מטרתם. הערבים אומרים בריש גלי את מטרתם: חיסול ישראל והשמדת היהודים. מוחמד מורסי, המועמד לנשיאות מצרים מטעם תנועתו של אל-בנא "האחים המוסלמים", הכריז: "אני רוצה להקים חליפות אסלאמית שבירתה ירושלים."
אם אתה חושש משואה למה להפקיר את הביטחון בנסיגה לגבולות 67', גבולות שאינם בני הגנה. (גבולות אושוויץ ע"פ אבא אבן).
חזרה לגבולות 67', לא תביא למחיקת דברי הנביא מוחמד, חסן אל בנא, החמאס, והפת"ח, הדורשים את חיסול ישראל והשמדת היהודים, (ולא את שטחי יהודה ושומרון) אלא רק תקל על מימוש מטרתם.
אתה צודק כאשר כתבת: "אכן מנהיגי העם היהודי חטאו באי הבנה של המציאות." מסתבר שעדיין הם טועים.
כאיש רוח עליך לומר לעם את האמת ורק את האמת. ראשית מניעת שואה במודעות אליה.
נעמן כהן

מסתבר שדבריי לא עשו כל רושם, ולא קיבלתי מאברהם גבריאל יהושע כל תגובה. לא בכתב ולא בטלפון (כפי שהשיב לגרנות).

תשובה לגרנות
משה גרנות: נעמן כהן מספר על ילדים אשכנזים שנעלמו באנדרלמוסיה ששררה בשנות החמישים בארץ. השאלה אם יש לו ראיות לטענותיו. (משה גרנות, "חדשות בן עזר", 1777)
אז הנה הראיות:
במאמרו של עופר אדרת, שהבאתי בקישור, מעריך הכותב את מיספר הילדים האשכנזים שנעלמו בכ-300. במאמרו הקודם גם נתן להם שמות.
(עופר אדרת, "עשרות ילדים אשכנזים נעלמו בראשית ימי המדינה", "אל-ארצ'" 12.8.16)
https://www.haaretz.co.il/news/education/2016-08-12/ty-article-magazine-ext/.premium/0000017f-e2fc-d568-ad7f-f3ffe8910000
מכיוון שילדים נעלמים של יהודים-רומנים קרובים ודאי לליבו של משה גרנות, הנה לו "ראיות" בשתי דוגמאות: ילדים חטופים מיהודים רומנים:
https://news.walla.co.il/item/2973419
ילדים חטופים מיהודים רומנים: דוד פישר עשה סרט על היעלמות אחותו והניסיונות למצוא אותה. "רשימת אהבה":
https://he.wikipedia.org/wiki/רשימת_אהבה

דונם ועוד דונם – המושבה כנרת נגאלת מחדש ע"י ערבים
יותר ממאה שנה לאחר שאנשי המושבה כנרת רכשו אדמות מכפרים ערביים ששכנו באזור, צאצאי החקלאים היהודים מוכרים את בתיהם לערבים. כ-20 מגרשים במושבה נמכרו כבר לערבים. בשנים האחרונות נהפכה המושבה החקלאית למקום מפלטם של עשירים ומפורסמים. אם עד לפני כמה שנים היתה נעמי פולני בת ה-95 התושבת המוכרת ביותר במקום, הרי שכיום יש לאיש העסקים חמי פרס, בנו של נשיא המדינה לשעבר, בית בכנרת. גם לד"ר עידו נתניהו, אחיו של ראש הממשלה לשעבר, וגם למיליארדר ענאן שמשום, בעליה של יבואנית משקאות האנרגיה בלו. שני האחרונים חיים במקום באופן קבוע. במושבה צומחת קהילה ערבית.
כנרת המושבה, ערש הציונות, תיכף בת 120, כבר מזמן אינה קהילה מאוחדת ומגובשת. ביקור במושבה ושיחות עם אנשיה מציפים מתח, כעס ואף שנאה וגזענות בין הכוחות השונים שפועלים בה. מעל הכול נמצא הכאב: כאב גדול על שינוי מרחיק לכת, על הווה שונה מאוד מציפיות המייסדים, ועל עתיד עלום ומעורר חשש. "כנרת המושבה היא מקום קטן," אומר המחנך והחוקר מוקי צור, "אבל מראה גדולה לכל חוליי החברה הישראלית."
המושבה החקלאית כנרת הוקמה ב-1908, לצד חוות כנרת ששכנה במקום על אדמות הכפרים הערביים ששכנו באזור ונרכשו על ידי יק"א. זה המקום שבו החלו הניסיונות להקמת הקיבוץ, הקבוצה והמושב בארץ ישראל. בין כ-250 משקי הבית החיים בה כיום, רק כחמישית הם צאצאי משפחות המייסדים. הקושי לעסוק בחקלאות והעובדה שזהו יישוב פריפריאלי גרמו לרבים מיורשי המייסדים למכור לאורך השנים בתים ואדמות כדי לשרוד כלכלית. גם בקרב אלה שנותרו ניתן למצוא תושבים הרחוקים שנות אור מבחינה כלכלית מאותם מתיישבים אמידים, שבנו לעצמם ביישוב בתים מרווחים.
רק שישה מתוך אותה קבוצה הם חקלאים פעילים, אך לכולם אדמות רבות, פרטיות, שעוברות מדור לדור, ומול גסיסתה המתמשכת של החקלאות, הן יעד נחשק לשינוי ייעוד. שיחות עם החקלאים המקומיים מבטאות תחושת פריווילגיה היסטורית עמוקה, מלווה בלא מעט התנשאות כבושה שניתן למצוא אצל מי שגדל וחי כמלח הארץ.
בתחילת שנות ה-90 הגיעו למושבה, ההומוגנית עד אותו זמן, עשירי טבריה שרצו לצאת מהעיר וממערכת החינוך המקומית, למקום שמציע איכות חיים. "הם התקבלו בחששות." מדובר ב'ארץ ישראל השנייה' כשעד אז גרה פה 'ארץ ישראל הראשונה' בלבד." הרחיבו את בית הכנסת ובנו מקווה. החקלאים מתנגדים להם אבל הם או נכדיהם מוכרי האדמות עבור בצע כסף. ליהודים ולערבים.
ב-2012 החליטו שתי אחיות, בנות למשפחת מייסדים, למכור 60 דונם המחולקים ל-51 מגרשים, כולם אדמה פרטית, לכל המרבה במחיר. במקום קטן והיסטורי כמו כנרת, שבנויה על אתוס של גאולת אדמות וחקלאות עברית, מדובר בלא פחות מפצצה. כמות כזו של מגרשים לבנייה משתחררת רק אחת לפרק זמן ארוך, אם בכלל, ומכיוון שבניגוד להרחבות קטנות שהוקמו בעבר במושבה, הפעם לא הוקצו מגרשים לבני המקום, ובכנרת אין ועדת קבלה, החל השוק החופשי לפעול את פעולתו. "עד אז מגרשים במושבה נמכרו בחצי מיליון שקל ועוד 200 אלף שקל לפיתוח, פתאום, בבת אחת, ובמקביל למשבר הנדל"ן הכללי, המחירים זינקו. היום מגרש בכנרת עולה 2-3 מיליון שקל, ובתים נמכרים ב-6 מיליון שקל ויותר."
מהר מאוד הבינו צאצאי החקלאים שלא רק יהודים אמידים גילו את המקום, אלא גם עשירי החברה הערבית, צאצאיהם של האנשים שהאדמות נקנו מהם בימי ראשית ההתיישבות. לפי הערכות, כ-20 מגרשים במושבה נמכרו לערבים.
במקביל התברר שעליית המחירים אולי הופכת את התושבים לעשירים, אבל לא מאפשרת לילדיהם לחזור להתגורר במושבה.
כנרת מתעשרת, אך במקביל חווה תהליך הזדקנות מדאיג. מנתוני המועצה ל-2022 עולה שקבוצת הגיל המרכזית בכנרת היא של בני 70-60. יותר מ-30 מהתושבים עברו את גיל 80, מתוכם 18 עברו את גיל 90. זה משמעותי מאוד כשמביאים בחשבון שבמושבה כולה גרים כ-670 איש בסך הכל. מנגד, במושבה יש רק 74 ילדים עד גיל 10. לדברי עוז, הילדים האלה מרוכזים בעיקר בקרב שוכרי משנה, ולא בבני המקום.
באופן אירוני, דווקא המיליארדר ענאן שמשום, עם אשתו ובתו הקטנה, שהולכת לגן המקומי. תרם צילייה לגן, מכיוון שלא היה מי שירכוש אותה. שמשום הגיע למושבה לפני כשמונה שנים, יחד עם אחיו שגר בבית אחר במושבה, ומשפחה נוצרית נוספת. עבור כולם מדובר בבתי קבע. אמנם שמשום שמח לתרום לכל בקשה, ותושב אחר מתנדב בצוות החירום של המושבה ובתחומים נוספים אחרים, אבל לא כולם שמחים מהקהילה הערבית שמתגבשת במקום. על פי הערכות, כ-20 מגרשים שייכים לערבים ובקרוב אמורות להגיע למושבה עוד שלוש משפחות, הפעם מוסלמיות. לפחות משפחה אחת שרכשה שני מגרשים כבר הגישה תוכניות בנייה. ביתו העצום של שמשום מטריד לא מעט מהתושבים הוותיקים. "לא אכפת לי שהוא ערבי," אומר אחד מהם. "אכפת לי שבא אדם עשיר, שבנה מפלצת שמסתירה לי את הנוף, שמחזיק מכוניות גדולות ונוצצות, ומקבל הרבה אורחים שעושים רעש. אנשי המושבה הוותיקים הם אנשים צנועים. החדשים לא."
(טלי חרותי סובר, "לא אכפת לי שהוא ערבי, אכפת לי שבא אדם עשיר, שבנה מפלצת שמסתירה לי את הנוף", "אל-ארצ'", 26.8.22)
https://www.themarker.com/realestate/2022-08-26/ty-article-magazine/.highlight/00000182-d48b-d963-a3af-d5cba9870000
תהליך דומה קורה בכל מושבות הגליל. לא בקיבוצים. הנה כי כן זה היתרון הגדול של הקיבוץ על המושבה, ועל הבועזים רודפי הבצע. כנרת תיהפך לאיטה לישוב מעורב, ולאחר מכן ליישוב עם רוב ערבי עד שהיהודים בה ייאלצו לעזוב.
בית הקברות היהודי כנרת יישאר. מעט יהודים יבקרו בו כי אין בו אישיות רבנית חשובה.

חוות כנרת
אל תחמיצו. לכו לבקר בחוות כנרת ולמדו על ההיסטוריה שלה לפני שתימכר לצמיתות לערבים ותיסגר.
https://www.gilihaskin.com/חוות-הפועלים-בכנרת/

נושא הבחירות משילות
שתי כתבות ממחישות את בעיית המשילות. בעיית הפרוטקשן של הקבלנים הנוגעת לכל אדם בעל רכוש בארץ, ובעיית הטרור החקלאי הפוגעת בכל חקלאי יהודי.
(מדינה בפרוטקשן: הקבלנים שנאלצים לשלם דמי חסות לעבריינים):
https://mobile.mako.co.il/news-law/2022_q3/Article-27a7befe665e281026.htm
(מדינה בפרוטקשן: החקלאים, הגנבות וההצתות):
https://mobile.mako.co.il/news-channel12?subChannelId=2eb8a7f428cb1810VgnVCM200000650a10acRCRD&vcmid=48735e9b4cae2810VgnVCM200000650a10acRCRD
בשתי התוכניות לא הוזכר השם המפורש "טרור ערבי-מוסלמי" נגד קבלנים וחקלאים יהודים.
ידוע מההיסטוריה שבכל פעם שיש בחירה בין חופש לביטחון בוחרים בני אדם בביטחון. זו הסיבה לפופולאריות הגדולה של איתמר חאנן-בן-גביר. כל זמן שהמצב הנוכחי יימשך כך תעלה הפופולאריות שלו.

האם באמת היה היחס לשונה בקיבוץ טוב?
התיאור של ארנה שטנצלר-גולן על קבלת "השונה" בחינוך המשותף בקיבוצה ("חדשות בן עזר", 1777) נראה לי קצת יפה מהמציאות, ואני לא מתכוון דווקא להערת אהוד בן עזר שלמעשה לא היתה שונות בין ילדי קבוצת מסדה האשכנזים (בין אם מרומניה, פולניה, רוסיה) שגדלו ללא ילדים מערביים-מוגרבים-מרוקאים, אלא לכך שכל ילד בקיבוץ בחינוך המשותף ובלינה המשותפת היה צריך לגלות מידה רבה של קונפורמיות כדי לא להראות "שונה" ודחוי. ראו למשל את סיפוריה של דליה רביקוביץ "השונה" בקיבוץ שעברה נידוי והשפלה.
[אהוד: לא הבנת את הערתי. התכוונתי לקורות חיי מפתח-תקווה עד עין גדי, ולא למסדה].
ועניין נוסף. נחשפתי לאחרונה לעדות מצולמת של "יד ושם" של שתי שורדות שואה, צילה וביאנקה ממחנה ברגן בלזן, שתיהן ילידות יוגוסלביה. לאחר ששוחררו הן עלו לארץ ונשלחו לקיבוץ של "השומר הצעיר" הגדולה צילה העידה שנשלחה ל"חברת נוער" בקיבוץ, בה התייחסו אליהן בגסות ובניצול ככוח עבודה בלבד. (ילדי חוץ זכו בדרך כלל ליחס שווה לבני משק בקיבוץ, לא חברות נוער) וזה הביא לכך שכל חברי הקבוצה ברחו מהקיבוץ. כמובן היו גם מקרים רבים הפוכים ש"חברות נוער" התקבלו בקיבוץ באהבה ובמסירות. מכל מקום היחס ל"שונה" בקיבוץ היה מורכב.
[אהוד: ביאנקה היא עלית משיח המנוחה, שהיתה אחות מוסמכת ומיילדת ושנים רבות אחראית חדר הלידה בבית החולים "שיבא", ואשתו של פרופ' שלמה משיח, יבדל"א. בניהם: ד"ר רועי משיח, מנהל מחלקה גינקולוגית בבית החולים "שיבא", וגיא משיח – עורך דין].

מזל טוב הוקמה מפלגה אנטי-ציונית חדשה
שני האקטיביסטים הפרו-איסלמים-האנטי-ציונים, אברהם בורג (יו"ר הכנסת מטעם העבודה לשעבר), ואלון לבל-ליאל (מנכ"ל משרד החוץ לשעבר), אנשי הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), –חברו לכמה ערבים-מוסלמים אנטי ציונים והקימו מפלגה חדשה יהודית-ערבית בשם "מפלגת כל אזרחיה" "כול מוואטיניהא".
נאחל למפלגה החדשה שתצליח לקחת קולות מהרשימה הערבית המשותפת (בשנאת שראל) ולזרוק אותם לתהום הנשייה.
נעמן כהן