יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ רם בערק-בן-ברק הגדיר את הציונות הדתית – "מסוכנת ואנטי דמוקרטית," וטען: "עוד מעט הקרייניות בטלוויזיה יהיו עם כיסוי ראש, ונשים לא יוכלו לשרת בצבא, לשם אנחנו הולכים."

https://twitter.com/radio1045fm/status/1571764529616355330?t=EFKf9fAyowt78BvysTbe1A&s=03)

המעניין הוא שאת זה הוא אמר כשלצידו היועצת האיסלמיסטית שלו עם כיסוי הראש.

(הנה ראו בתמונה):

https://twitter.com/GadiTaub1/status/1571953342632366080?cn=ZmxleGlibGVfcmVjcw==&refsrc=email

רם בערק-בן-ברק מעדיף כיסוי ראש מוסלמי על יהודי, ויש שכבר הציעו לו לשנות את שמו לרם בן-בורקה.

כיסוי ראש (2)

הכובע השחור המגוחך עם הרשת השחורה שחבשה לראשה מיכל פינצ'וק-הרצוג בלוויה של המלכה, האפיל לגמרי על הכובע של קמילה. ממש אופנת עילית. (האם נותר עוד כובען בארץ, או שזה ממחסן תחפושות לפורים?)

(מיכל פינצ'וק-הרצוג עם הכובע המלכותי):

https://images.app.goo.gl/VVqLaEVp8X59Pfay8

בעלה, הנשיא יצחק הרצוג, המתנאה תמיד להיות נכדו של הרב הרצוג, הלך בלוויה דווקא בלי כיסוי ראש. ככלל בטקס ההלוויה בוויסמינסטר הנשים חבשו כובע, והגברים לא, אבל הערבים דווקא שמרו על מסורתם וחבשו כאפיות. (המלך עבדאללה, מלך עבר הירדן שאצלו ביקרה המלכה), חבש כאפיה אדומה. הרצוג לא שמר.

שאלותיו של צופה טלוויזיה בלווייה המלכותית

1. למעלה משבוע הסתובבה גופת המלכה בדרכים כיצד זה לא הרקיבה והסריחה? האם בגין הדם הכחול שלה (כצאצאית של דרקולה) או שחנטו את גופתה?

2. המונים חיכו 12 שעות בתור ארוך לראות את ארון המלכה. איך הסתדרו כולם בלי שירותים?

(באופן אישי השאלה השנייה מעניינת אותי יותר)

הכל בגלל מסמר קטן

הסופר הרוסי, לב ניקולייביץ טולסטוי, פיתח בספרו "מלחמה ושלום", המתאר את פלישת נפוליאון לרוסיה, תפיסה היסטוריוסופית שלפיה התהליך ההיסטורי מתפתח ללא תלות ברצונו של אדם אינדיבידואלי בהשפעת קשרים סיבתיים אובייקטיביים שנוצרים מחוץ לתודעתו,

לטולסטוי היתה השקפה משלו על תפקיד הפרט בהיסטוריה. לכל אדם יש שני חיים: אישיים וספונטניים. טולסטוי אמר שהאדם חי במודע לעצמו, אבל משמש ככלי לא מודע להשיג מטרות אנושיות משותפות. תפקידו של הפרט בהיסטוריה זניח. אפילו האדם המבריק ביותר (כנפוליון) לא יכול לכוון את תנועת ההיסטוריה. ההיסטוריה נוצרת ע"י ההמונים, ולא ע"י אדם בודד.

תורה היסטוריוסופית שונה מדברת על חשיבות תפקיד היחיד בהיסטוריה, והשפעתו הרבה בהכוונת המאורעות. למשל השפעתה המכריעה של עידית סילמן.

בדומה למלחמה של רוסיה עם נפוליון שתוארה ע"י טולסטוי ב"מלחמה ושלום" גם עתה נמצאת רוסיה במלחמה עם אוקראינה, מלחמה קשה. כבדת ימים, כבדת דמים, מלחמה שממשיכה רק בעטייה של אישה אחת המכתיבה את מאורעות ההיסטוריה, עידית סילמן. לולי היא היה כבר נפתלי בנט מביא להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, ובא הקץ למלחמה.

התורה ההיסטוריוסופית הזו אינה יכולה שלא להזכיר לנו את השיר היפה של נעמי שמר (ממקור אנגלי) הכול בגלל מסמר קטן:

(ביצוע פטר נוימן-שמשון בר נוי)

https://www.youtube.com/watch?v=csK6F0lZS_Y

הצטרפו לשיר היפה רק שבמקום המילים "הכול בגלל מסר קטן" שירו: "הכל בגלל עידית סילמן."

אי שרות בצבא כתעמולת בחירות (1)

הצעירה הדר מוכתר, שרצה לבחירות מטעם חסרי הדירות למרות שאביה קנה לה דירה, נימקה את העובדה שהיא אינה הולכת לשרת בצבא: "אין לי זמן לשרת," מצהירה גברת מוכתר, "כי דירה ברמת גן עולה 700 אלף שקל":

https://twitter.com/amit_segal/status/1571556272738123778?cn=ZmxleGlibGVfcmVjcw==&refsrc=email

אפשר להבין אותה. הדירה שקנה לה אבא היא בחיפה ולא ברמת גן:

https://rotter.net/forum/scoops1/760623.shtml

השאלה הרצינית היא לאן הגענו בארץ – שאי שרות בצבא בשביל עשיית כסף נהפכה לתעמולת בחירות אצל יהודים.

אי שרות בצבא הציוני כתעמולת בחירות (2)

לעומת גברת מוכתר, לאחמדי, ח"כ איימן עאדל עודה מהרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) יש סיבה אידיאולוגית לאי שירות בצבא בתעמולת הבחירות שלו. בשדולה למען הכיבוש הערבי, אמר עודה: "אני קורא לצעירים הערבים והיהודים לסרב פקודה ולא לשרת בצבא הכיבוש (היהודי). צריך לעשות הכול כדי להפיל את הממשלה ואל תאיימו עלינו עם האלטרנטיבה. הצבענו לכמה אנשים שהרגו פלסטינים רק כדי להחליף את נתניהו."

https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=747248&forum=scoops1

חוק העונשין הישראלי:

הסתה להשתמטות [ד/19]

109. (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזוין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.

(תיקון מס' 125) תשע"ו-2016

(ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזוין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים; לעניין זה, "משרת בכוח מזוין" – לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986.

(ג) מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

(ה) בסעיף זה, "עריקה" – העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

הסתה לאי ציות [ד/20]

110. מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזוין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים.

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#Seif121

ההסתה של איימן עאדל עודה לצעירים שלא לשרת בצה"ל הינה רק דוגמה אחת להפרת החוק הישראלי על ידיו, הפרות שכבר לפני שנים היו אמורות למנוע ממנו לשמש חבר כנסת, אבל מערכת המשפט הישראלי כל כך רקובה עד שפעם אחר פעם היא מחלצת את עודה וחבריו מידי החוק. נראה לכם שהפעם זה יהיה אחרת?

[אהוד: לא. המערכת עסוקה כבר שנים בעיקר בהפללתו ובהכנסתו של נתניהו למעשיהו!]

טוהר הנשק ע"פ יאיר למפל-לפיד

ברל יעקב כצנלסון הכהן, היה הראשון שטבע את מושג "טוהר הנשק", "איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים", יצחק לנדוברג-שדה אמר: "יהי נא נשקנו טהור". בפלמ"ח עסקו רבות במושג "טוהר הנשק":

https://www.palmach.org.il/history/database/?itemId=5921

והנה יאיר למפל-לפיד עוסק במושג הזה כהיסטוריוסוף:

לפיד: "המתח בין ההישרדות, לבין המוסר, בסוף, זה סגן משנה צעיר שעומד עם החיילים שלו מול גן ילדים בעזה ויורים עליו. אם הוא לא יגיב החיילים שלו ימותו, ואם הוא כן יגיב ימותו ילדים, וצבא של יהודים, צבא של ישראלים לא הורג ילדים. איך מתמודדים עם זה? והתשובה האמיתית היא שאין תשובה":

https://twitter.com/GadiTaub1/status/1571505547295264769?t=gk5tDfJarkRMeny-ySASBg&s=03)

הבנתם? מה בעצם אומרת התורה המוסרית של הוגה הדעות למפל-לפיד? מה לדעתו יש לעשות? דומה שהנה עוד אמרה נבובה המצטרפת לאין ספור אימרות נבובות וריקות שהוא מנפיק חדשות לבקרים.

בין רוסו לבהרב-מיארה

הוגה הדעות השוויצרי-צרפתי, ז'אן-ז'אק רוסו Jean-Jacques Rousseau;‏ (1712-1778) היה תיאורטיקן פוליטי, ותיאורטיקן של החינוך שהשפיע רבות על תקופת הנאורות והמהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התיאוריה הסוציאליסטית ועל רעיון הלאומיות.

בחיבורו "האמנה החברתית" מ-1762 המתחיל במשפט המפורסם: "האדם נולד חופשי ובכל מקום כבול הוא באזיקים," טבע רוסו את המושג "הרצון הכללי".

ההיסטוריון יעקב טלמון ראה את מושג "הרצון הכללי" כמקור האידיאולוגי למה שהוא כינה "הדמוקרטיה הטוטליטרית" – המשטרים הטוטליטאריים של המאה העשרים, הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם, טענו כל אחד מהם שהם מבוססים על מושג "הרצון הכללי" והשליט הוא שמבטא את מה שלדעתו הוא "הרצון הכללי", בעוד שבמציאות אין "רצון כללי", אלא רק רצון פרטי.

כתיאורטיקן חינוכי עסק רוסו גם בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך ילדים בגישה טבעית.

בספרו "אמיל", או על החינוך" (Émile ou De l'éducation). שהוא מעין נובלה בדיונית העוסקת בגידולו של נער צעיר בשם אמיל על ידי רוסו עצמו, הוא תיאר את חינוך הנער אמיל בכפר, מפני שבו האנשים קרובים יותר למצב הטבעי מאשר בעיר, שבה ילמד מנהגים רעים פיזיים ואינטלקטואליים. מטרת החינוך, לפי רוסו, היא ללמוד לחיות, ואת זה יש להשיג באמצעות הליכה בעקבות המורה המבוגר, (רוסו) היכול להראות לצעיר את הדרך אל החיים הטובים.

בניגוד לתיאוריה החינוכית היפה שהציג בספר, במציאות נהג רוסו על פי ההיפך בדיוק. מיחסיו עם פילגשו תרז לווסר (Levasseur), תופרת חסרת השכלה, נולדו לו חמישה ילדים. מרגע לידתם הוא נטש אותם על מדרגות בית העירייה שיילקחו לבית יתומים.

פרנסואה וולטר כבר עמד על הסתירה הזו בין התיאוריה למעשה.

בהקשר ל"רצון הכללי" של רוסו והיותו אבי הרעיון של "הדמוקרטיה הטוטאליטארית" כדאי לקרא את דבריו של חיים וישניה-רמון, שיש לו אמנם חשבון אישי עם הפרקליטות אבל כאן ביקורתו היא כללית ומנומקת: "אם יש את נפשכם לדעת את ההנמקה האידיאולוגית לדיקטטורה המשפטנית ששולטת במדינת ישראל מאז ההפיכה השיפוטית שחולל אהרן ברק לפני שנות דור," כותב וישניה-רמון, "קראו את דברי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בנאומה בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין: 'יש משילות ויש משילות מהותית...'

"משילות פורמלית... היא אם עולה בידי הדרג הנבחר לממש את רצון הרוב. משילות מהותית, לעומת זאת, היא משילות ערכית המצויה מעל המשילות הפורמלית, הטכנית, שמתמקדת בזוטות כמו מימוש רצון הרוב. המשילות הערכית נקבעת על ידי הבירוקרטיה המשפטית ולכן גם המשפטנים-המושלים מצויים מעל הדמוקרטיה ורצון הרוב.

"בהרב-מיארה, כמו תומכים אחרים בדיקטטורה המשפטנית, כופרת במהות של הדמוקרטיה הליברלית – מאבק אזרחי בין פלגים שמחזיקים בערכים שונים ושמנסים לשכנע את האזרחים לתמוך בעמדותיהם. על רקע המאבק בין ערכים נערכות הבחירות. אלו שזוכים בבחירות ומקימים קואליציה, מבצעים מדיניות ומחוקקים חוקים על פי עמדותיהם הערכיות והאידיאולוגיות. זו תמצית נשמתה של הדמוקרטיה. וכפי שהבחירות הן מאבק בין ערכים שונים, כך הקואליציה היא תערובת של ערכים. קידומם של חלק מהערכים הופך ליעד קואליציוני ואילו ערכים אחרים נדחקים אחורה בשם הפשרה בין חלקי הקואליציה. גם האופוזיציה מנסה לקדם ערכים, ולעתים היא מצליחה בכך, אם בכוחות עצמה ואם בשיתוף פעולה עם חלקים מהקואליציה, כמו שראינו בשנה האחרונה (כך, למשל, בחקיקת חוק האזרחות).

"אבל בהרב-מיארה בזה לעצם הרעיון של מאבק בין ערכים במסגרת דמוקרטית, לא כל שכן לתפיסה של שלטון העם. היא וחבריה ל-'מפלגת' המשפטנים משליטים את ערכיהם בלי שנבחרו לכך, באמצעות השתלטות על השלטון, ודרך הפעלת כוח שלטוני נטול מגבלות ורסנים. בפשטות, זוהי ההגדרה של דיקטטורה. לצערי הרב, גם לאחר הבחירות הקרובות לא יושם קץ לדיקטטורה המשפטנית על ידי אף אחת מהמפלגות המתמודדות בכנסת."

https://twitter.com/ramonhaim/status/1567034735636922368?t=-CZdZCjzDkPudhDbsATE9A&s=03)

היועמ"שית בהרב-מיארה לעומת זאת הצהירה: "לא באתי לשאת חן – באתי למלא את תפקידי."

https://www.inn.co.il/flashes/886454

הנה השאלה הגדולה מהי תפקידה?

ואנחנו רק נזכיר שאין "רצון כללי", ואין גם שום "ערכים כלליים" המשותפים לכולם, יש רצון פרטי וכל הערכים הם סוביקטיביים ויחסיים, ועל הפוליטיקה והמשפט לממש פשרה של הרצונות הפרטיים, והערכים הפרטיים, ואסור לשום גורם לקבוע שהוא היודע ומממש את הרצון הכללי והערכים הכלליים – כי זו מהות המשטרים הטוטאליטריים.

כן יאבדו כל אויביך

ב- 13 לספטמבר הלך לעולמו הסרטן השוויצרי-צרפתי ז'אן לוק גודאר. מעריציו בעולם ובארץ, ובראש וראשונה הסרטן האוטו-אנטישימי נדב לפיד (מישהו יודע את שם משפחתו המקורי?) – גמרו עליו את ההלל מבלי להזכיר במילה את האנטישמיות שלו, מתוך הזהות עימו.

גודאר היה אנטישמי בחייו וביצירתו. "סבי היה אנטישמי ואני אנטי-ציוני" הצהיר גודאר, "ישראל היא סרטן על מפת המזרח התיכון." היו לו גם שלל התבטאויות אנטישמיות על יהודים כיהודים בלבד לא ציונים עד כי פרנסואה טריפו ניתק איתו את הקשרים בגין גזענותו האנטישמית.

ב-2006 גודאר השווה בין המחבלים הערבים המתאבדים ליהודים שנספו בשואה: "היהודים נתנו שיובילו אותם כצאן לטבח בתאי הגזים והקריבו את עצמם כדי שתקום מדינת ישראל."

גם אם אסתכן שיראו בי פיליסטיני זעיר בורגני, אומר כי גם הסרטים המעטים שלו שראיתי היו משעממים ולטעמי חסרי טעם. לכן נאמר עליו: ברוך שבא לו עפרא לפומיא, שר"י.

נעמן כהן