הסופר דן צלקה, כשהיה תקופת-זמן עורך מוסף "משא" בעיתון "למרחב", "גילה" את הגאון הצעיר יורם ברונובסקי, שלימים עבר לכתיבה ב"תרבות וספרות" של עיתון "הארץ" והיה חותם על מרבית רשימותיו בשם העט יוחנן רשת. הידע שלו היה עצום ועשה רושם רב, גם על סר ישעיה ברלין כאשר יורם שהה באוקספורד, כך סיפר לי יהושע קנז.

לימים כתב ברונובסקי, בשם יוחנן רשת, ביקורת בכותרת "דודה אסתר ראב", בתוך מדורו "שבוע של ספרים" – על הביוגרפיה שכתבתי על אסתר ראב, "ימים של לענה ודבש" ("הארץ", 27.3.98). ביקורת רשלנית מאוד, מלאה שגיאות, פשוט לא להאמין – מתברר שכאשר היה כותב על ספר – הוא לא טרח לדייק במראי-מקום, בבדיקת עובדות וציטוטים – אלא סמך על זיכרונו בלבד, וככה זה נראה – גאון יהיר של רשלנות ועודף ביטחון עצמי בידענותו.

מתוך היומן: 28.3.1998: "היתה לי מידה של הערכה לברונובסקי, אבל לאחר לאחר הדברים הטיפשיים והלא-מדוייקים שכתב [על כרך כל הפרוזה של אסתר ראב], אני מתחיל לחשוב שהוא אמנם בקוטב המנוגד לטמטום הכללי, שעליו הוא כותב יפה בביקורת הטלוויזיה שלו, אבל בסופו של דבר גם הוא חלק מן הטמטום, הפרובינציאליות והעמדת-הפנים האינטלקטואלית, שקל לה יותר לעסוק בבגדי המלך הערום מאשר במשוררת ארצישראלית שורשית ובסיפור חייה. ברונובסקי פשוט תלוש. אסתר היתה אומרת על כך, פולני."

אהוד בן עזר