מפנקסי סופר על-זמני מר אלימלך שפירא
חי בצריף דל במושבה על גדת הירקון הדרומית
 
בחודש ינואר 1920, שבועות אחדים לפני י"א באדר תר"פ, הלכו מר יוסף טרומפלדור וחבריו לחָמַרָה (נקודת-היאחזות יהודית זעירה, שבה הוחזק שנים אחדות קודם לכן מר יוסף לישנסקי ובסמוך לאותו מקום חברי "השומר" ניסו להורגו, הוא נפצע וברח, נתפס בוואדי-רובין ונתלה בכיכר המארג' בדמשק) – כדי להציל חפצים ונשק מנקודה זו, שניטשה בלחץ המאורעות. כשהגיעו מר טרומפלדור וחבריו לחמרה והחלו מאספים אי-אלו חפצים, לא הרגישו, שהקיפה אותם חבורה לא קטנה של בדווים מזויינים, שדרשו מהם לפשוט את בגדיהם ולמסור להם את נשקם. מר טרומפלדור, שהיה מזויין באקדח מאוזר, אמר תחילה להתנגד להם, אך בראותו שלשווא הדבר, השליך את אקדחו. השודדים התקרבו אליהם והפשיטום. ערומים – וחגורי-שק שבו לתל-חי. המקרה עשה רושם רע על מר טרומפלדור: "הכול ראיתי בחיי: הורגים, שוחטים, אולם אין פושטים בגדים. במנהג ברברי כזה אני נתקל בפעם הראשונה, עוד טוב שהצלחתי להציל את המאוזר..."
(מתוך: "מחיי יוסף טרומפלדור", קובץ רשימות וקטעי מכתבים. הביא לדפוס מנחם פוזננסקי. מהדורה ראשונה, יפו תרפ"ב, 1922. מהדורה שלישית, הוצאת עם עובד, תל-אביב, תשי"ג, 1953. עמ' 321-322. וכן מצוטט ברשימה "מחיי יוסף טרומפלדור" במדור "ספרי דורות קודמים" מאת ידידי הצעיר מר א. בן עזר, "הארץ", "תרבות וספרות", 25 בפברואר 1972).
 
בתוך חיפושיי לאתר את מקור הסיפור בדפוס, למרות שחרות היטב בזיכרוני כאילו התרחש אתמול, מצאתי סיפור אבטוגראפי שאירע בימי נעוריי למר דוד בן-גוריון בקיץ 1909, ושעליו סיפר במכתב לסופר אהרון עבר-הדני:
"אני החלטתי לעזוב סג'רה וללכת לעבוד ליבניאל. לקחתי כל חפציי, שנתכנסו בסל קטן שנשאתי בידי, והלכתי ברגל יבניאל מזויין בבראונינג. זה היה בבוקר. קרוב לשרונה, בין כפר-קמא ובין יבניאל, פגשני רועה בדווי וביקש אש. אמרתי לו שאין לי. נתקרב אליי לתפוש הבראונינג. יכולתי בנקל לירות בו, אבל זה היה קרוב לכפר הערבי סרונה, והחלטתי לא לירות והתאבקנו זמן רב. שנינו נפלנו ארצה, פעם הוא עליי ופעם אני עליו. מאמציי היו מכוונים לשמור על הבראונינג. פתאום הוציא שברייה – סכין בדווית עקומה, – והיכה על ידי השמאלית שאחזה בסל חפציי. הסל נפל מידי, הוא תפס אותו וברח."
("קורות", ירחון לידיעת העבר, נובמבר 1971, עמ' 15. שב ונדפס בספר של ידידי הצעיר מר א. בן עזר "ברנר והערבים", "אסטרולוג" 2001, עמ' 85).
 
 
דע מאין באת
למערכת "חדשות בן עזר" שלום רב,
למי התכוונתם בחידתכם (גיליון מס' 17) איני יודע, אך ממי לקחתם אותה אולי אתם לא יודעים. מו"ל אנגלי שלח כתב-יד של ספר לעיונו ולחוות-דעתו של ד"ר סמיואל ג'ונסון (1709-1784), שהיה ידוע בחריפות לשונו, והלה השיב לו בזו הלשון: "כתב-היד ששלחת לי הוא מקורי וטוב, אלא שכל מה שמקורי בו אינו טוב וכל מה שטוב בו אינו מקורי."
בכבוד רב,
ד.מ.
 
תיקון טעות: בפרק הסיפור "ג'ני מלכת הנגב" (גיליון מס' 17), במקום "קול חרחור שמשמיע הגמָּל [דגש בגימ"ל] המנהיג" צ"ל כמובן: "קול חרחור שמשמיע הגמָּל [דגש במ"ם] המנהיג". כמו-כן כללית מעתה המיסתורית היא הגברת.