ופסקת ההתגברות
צריך להעלות את הרוב הדרוש מ-61 כיום ל-65!
השבוע נתקפתי בהתקף חרדה. שערותיי סמרו, עורי הפך לעור ברווז, ידיי רעדו, ושיניי נקשו. זיעה קרה חשתי על צווארי. געוואלד! הנה בא הסוף לדמוקרטיה במדינת ישראל!
מחופשתו בפריס, יאיר למפל-לפיד, בתיאום עם שופרותיו, העיתונאי המושחת והמשחית אמנון אברמוביץ, ונחום בורשטיין-ברנע ואחרים, היכו בתופים: הנה סוף הדמוקרטיה הישראלית, הנה הקמת משטר דיקטטורי פשיסטי הדומה לגרמניה הנאצית, או למצער להונגריה (אף פעם לא נותנים דוגמה מדיקטטורות פשיסטיות ערביות) אבוי אסון געוואלד!
והנה גם לפתע נפל לי האסימון, מסתבר שצדקו כל השנים אויבי ישראל, מוחמד אל-חוסייני ומוחמד יאסר ערפאת כשאמרו את מה שאומרים היום אנשי השמאל הישראלי – שישראל היא דיקטטורה פשיסטית, הרי כל מנהיגי השמאל בישראל, בן-גוריון, שרת, אשכול, גולדה, ורבין שלטו בישראל כדיקטטורים במדינה שהיתה ללא דמוקרטיה מפני שהיו בתפקיד לפני המהפכה המשפטית שהתקבלה ב-1992 (בזמן יצחק יזרניצקי-שמיר מהימין) כולם בעצם גילמו את שלטון השמאל "הפשיסטי". והדיקטטור הגרוע ביותר ביניהם היה ללא ספק יצחק רוביצוב-רבין שהרס את הדמוקרטיה לאחר המהפכה החוקתית כשקיבל את עצת השופט אריק אהרון בריק-ברק וקבע פסקת התגברות רק ברוב של 61 חברי כנסת בלבד. זו הרי לא דמוקרטיה!...
שתיתי קצת מים ונרגעתי.
בישראל נחקקו בשנת 1992 חוקי-יסוד שקבעו הגנה חוקתית על זכויות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק. בפסק הדין בנק המזרחי פסק בית המשפט העליון כי כיוון שחוקי-היסוד נמצאים במעמד נורמטיבי גבוה יותר משל חוק רגיל, קיימת לבית המשפט סמכות לערוך ביקורת שיפוטית כדי לבחון אם חקיקה רגילה עומדת בהוראות חוקי היסוד שהכנסת קבעה. במצב זה של קיומה של ביקורת שיפוטית, פסקת ההתגברות מאפשרת לרשות המחוקקת להחליט בנסיבות מסוימות כי על-אף עמדת בית המשפט, וכנגד הוראת חוק היסוד, ברצונה להמשיך ולקדם את המדיניות שנקבעה בחוק.
בשנת 1993 פסק בג"ץ כי ההסדר (הזמני) שמנע מחברת "מיטראל" ייבוא בשר לא כשר אינו ענייני ודינו להתבטל. השופט תאודור אור ציין באמרת אגב כי מניעת ייבוא בשר על ידי חברת מיטראל פוגעת בחופש העיסוק שלה, המוגן בהוראות חוק יסוד: חופש העיסוק. הערה זו חידדה את ההבנה אצל חברי הכנסת כי גם חקיקה ראשית בחוק רגיל שתסדיר את הסטטוס קוו שמנע ייבוא בשר טרף לישראל, צפויה להתבטל בבית המשפט. פסק הדין עורר משבר פוליטי, ודרישה מצידה של מפלגת ש"ס להשיב את הסטטוס קוו בנושא על כנו.
במרץ 1994 אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד: חופש העיסוק, ונוספה לו "פסקת ההתגברות", סעיף המאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק היסוד, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב של חברי הכנסת (סעיף 8(א)): "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר." כמודל לסעיף זה שימשה הוראה דומה בצ'רטר הקנדי על הזכויות והחירויות. המשנה לנשיא בית המשפט העליון באותה העת, אהרן ברק, תמך בהוספת הסעיף לחוק היסוד.
https://he.wikipedia.org/wiki/המהפכה_החוקתית
במאמר דעה, טען שר המשפטים לשעבר חיים וישניה-רמון, כי "בממשלת רבין כבר חוקקנו פסקת התגברות אחרי שבית המשפט העליון התיר יבוא של בשר חזיר על סמך חוק יסוד: חופש העיסוק."
(חיים רמון, "רביב דרוקר והתעויוט", "אל-ארצ'י", 17.11.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-11-17/ty-article-opinion/.premium/00000184-85f3-df2d-abdc-eff7016a0000
לסיכום: עצה לראש הממשלה, בנימין מיליקובסקי-נתניהו. כדי לשמור על הדמוקרטיה עדיף לא לקבל את הצעת השופט אהרון בריק-ברק, והחלטת ממשלת יצחק רוביצוב-רבין על פסקת התגברות ברוב של 61 קולות (המצב כפי שהוא כיום), אלא להעלות אותו לרוב של 65 חברי כנסת תוך דיאלוג עם שאר המפלגות. ובאה לציון דמוקרטיה משופרת ממצבה כיום.

הסדר הטיעון המביך של אריה מכלוף דרעי
המשפט התמוה של השופט שמואל הרבסט
בדצמבר 2021 נחתם הסדר טיעון ולפיו אריה מכלוף דרעי יואשם ויודה בעבירות מס, יתפטר מהכנסת וישלם קנס בסך 180,000 ש"ח. בהמשך לכך הוגש נגדו כתב אישום על עבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) ופקודת מס הכנסה. בינואר 2022 הודה והורשע בעבירות מס במסגרת הסדר הטיעון. בפברואר 2022 אישר בית משפט השלום בירושלים את הסדר הטיעון וגזר על דרעי שנים-עשר חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 180,000 ש"ח. בגזר הדין ציין השופט שמואל הרבסט כי "הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור."
למחרת מונה דרעי ליועץ פרלמנטרי בסיעת ש"ס בכנסת.
הנה הסדר הטיעון המלא של דרעי:
"הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור. שיקוליו הרחבים אינם פרושים בפניי, אך נדמה כי תולדות חייו מלמדים כי הוא ראה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת נוכח התיק דנן ואישומיו – הרי שהוא מוותר על כך, וזאת מרצונו. אין זה קורבן קל למי שמיצב עצמו כשליח ציבור בעשורים האחרונים ונדמה כי המאשימה עצמה רומזת על כי היא רואה בכך חלק מן העונש אשר אותו הטיל הנאשם על עצמו.
"כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד – יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית.
"ולכך יש להוסיף נקודה נוספת הכרוכה בנזק הריאלי אשר נגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם. הצדדים לא הציגו בפניי הוכחה או ראיה לנזק שכזה, אך גם אם נגרם נזק –חזקה על הנאשם שישלם את כל חובותיו לרשויות המס, וזאת כעולה ממכתב אשר הוגש לעיוני ביום 25.1.22 הממוען אל פקיד השומה הרלבנטי ובו מבקש הנאשם לערוך שומה מחודשת ולברר את חובותיו לרשויות המס, ככל שהם קיימים."
https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-21-12-56231-818.htm
השופט שמואל הרבסט לא שאל את העבריין אריה מכלוף דרעי אם כוונתו לחזור לפוליטיקה, אלא ענה על השאלה בעצמו ללא כל התחייבות ממנו. על סמך מה הוא קבע שאין חשש שיפגע בכספי הציבור?
לא ראוי (עדיף להשתמש במינוח ראוי מהמינוח סביר) שעבריין כספים יהיה אחראי על הכספים הציבוריים. יש לקבוע שבמעשיו יש קלון ולמנוע את מינויו.
לא ראוי עבריין –- שר אוצר, המתנהג כפי שהגדיר זאת ישעיהו הנביא: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים." (ישעיהו א' כ"ג)
נ.ב. "ש"ס" ראשי תיבות "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים".
 
מצעד הבהמות המתוקות
תמיד סיפרו לנו כי בניגוד לרבנים הקנאים האשכנזים, רבני היהודים-הערבים (ספרדים, עיראקים, תימנים) הם מתונים ליברלים אוהבי אדם ומתוקים. צוקער פושקע (לפי הגזען באנטי-אשכנזי, המומחה לסוכרת, אבישי בן חיים), והנה שטף עכור של גזענות מאוסה יוצא מפיהם.
הרב מאיר ניסים מאזוז, רבם של עולי תוניסיה, הבהמה (הפוסל במומו פוסל) תקף בשיעור השבועי את מצעדי הגאווה: "צריך להתרחק ממצעד הגאווה, מתפארים עושים מצעד הגאוה בירושלים, כשיש מצעד כזה צריך לסגור את החלונות, ולומר לילדים יש כאן מצעד של בהמות, יש פה בהמות הולכות על שתיים, זו חוצפה."
בדבריו הטיח האשמה ביו"ר הכנסת הנבחר אמיר אוחנה שכיהן בעת אסון מירון כשר לביטחון הפנים: "וחוצפה מעל הכול, לפני שנתיים שהיה האסון במירון, אומרים שהשר שהיה אחראי, הוא נגוע במחלה הזאת, אז יש שאלה מה שקרה לנו? קרה, להתרחק מזה!"
https://www.inn.co.il/news/587618
מייסד ש"ס, המוהל הרשלן* העיראקי, ניסים מרדכי זאב, טען כי על אוחנה "במקום להתפטר, שיעשה את הצעד הנכון ויישא אישה": "אמיר אוחנה יכול לשמש בכל תפקיד, אבל לא בתפקיד היו"ר. באיזו מדינה בעולם יש יו"ר הומו? הוא אדם בוודאי, מכובד בוודאי, אבל הוא לא משמש דרך. חייבים למחות על הדרך הזו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=775524&forum=scoops1

* זאב שילם 800 אלף שקל פיצוי על נזק שגרם לילד שבמקום להוריד את עורלתו בלבד הוריד חלק מאברו וגרם לו נמק.
https://www.haaretz.co.il/misc/2001-07-12/ty-article/0000017f-e624-d97e-a37f-f76590bc0000

ראש ש"ס אריה מכלוף דרעי אמר (לאחר שחיבק את אוחנה): "נתניהו עקץ אותי עם המינוי של אמיר אוחנה, חשבנו שיו"ר הכנסת יהיה יואב קיש או דודי אמסלם. לא מבין את הח"כים החרדים שהלכו לחבק אותו."
https://www.inn.co.il/news/587844
לזכות "הבהמות המתוקות" יש לומר שבניגוד להיטלר שהוציא להורג הומוסקסואלים, ולמוסלמים שעושים זאת היום, "הבהמות המתוקות" לא דרשו לפעול בהתאם להלכה ולהוציא הומוסקסואלים להורג בסקילה (ללסביות "נשים מסוללות" יש היתר).

סקילה: (משנה נזיקין סנהדרין פרק ו' משנה ד')
"בית הסקילה היה גבוה שתי קומות. אחד מן העדים דוחפו יד על מתניו. נהפך על לבו, הופכו על מתניו. אם מת בה, יצא. ואם לאו, השני נוטל את האבן ונותנה על לבו. אם מת בה, יצא. ואם לאו, רגימתו בכל ישראל, שנאמר (דברים י"ז, ז') יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה. כל הנסקלין נתלין, דברי רבי אליעזר."
וכן חשוב מאד גם לזכור. בניגוד לתרבויות אחרות לא ידוע מההיסטוריה היהודית על הוצאות להורג שנעשו בגין משכב זכר.
האם ארבע מיתות בין דין יוחזרו לדין הפלילי הישראלי?

תזכורת להוזי השלום הנצחי
בניגוד להוזי "השלום הנצחי" השרים את שיר הקומביה, המבטיחים שאם רק ניסוג לגבולות 67' יבוא השלום, קם אבא של מאזן ומדליק לפיד לציון 58 שנה להקמת ''ארגון לשחרור פלסטין'' בראשו הוא עומד. ארגונו נוסד ב-1964 בפעולת הטרור הראשונה נגד המוביל הארצי לפני "הכיבוש" של ששת הימים, כשמטרתו כיבוש מדינת ישראל וזריקת היהודים לים.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=775252&forum=scoops1
חבר הפרלמנט העבר-ירדני, ינאל פריחת, משבח את ראאד סאלח, וקובע כי היהודים הם קופים וחזירים שיש להרגם בכדורים.
https://twitter.com/DREDYCOHEN/status/1611022808062070786?t=v1BsiCGw0cT8sD5f-u2vwg&s=19
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין מרע"ם מאיימת במלחמה דתית נגד היהודים:
https://twitter.com/YosephHaddad/status/1610225159025180673?cn=ZmxleGlibGVfcmVjcw==&refsrc=email
אופס, הרי היא היתה בממשלת השינוי והריפוי!

החנופה הנואלת והמופקרת של שמעון פרסקי-פרס
ורהב הדיבור של איתמר חאנן-בן-גביר
המחבל כרים יונס, שרצח יחד עם מאהר יונס את החייל רב"ט אברהם ברומברג ית"ד (ישראל תיקום דמו) בשנת 1980 והשאיר אותו גוסס ארבעה ימים, נדון לעונש מוות שהומר למאסר עולם. שמעון פרסקי-פרס, בחנופה מופקרת לערבים, קצב את עונשו ל-40 שנה ועתה הוא שוחרר. פרסקי-פרס החנף לא נתן לנו דין וחשבון מדוע עשה זאת כשידוע בבירור שמעשה כזה רק יעודד טרור ורצח יהודים.
עם שחרורו נסע המחבל הרוצח לקבר אימו והכריז: "אני מוכן להקריב עוד 40 שנה למען חירות עמנו. הנחמה שלנו היא שהאסירים היום מאוחדים מול הברבריות של הכיבוש. השארתי מאחור אסירים רבים וליבי איתם. יש בהם מי שחולם על מוות בגלל הייאוש."
ארגון תורת לחימה הגיש תלונה במשטרה נגד המחבל שרצח את החייל אברהם ברומברג ושוחרר מהכלא הבוקר. "משלהב את אספסוף מעריציו רגעים ספורים לאחר שחרורו מהכלא."
מנהל המחלקה המשפטית של הארגון, מיכאל כרמיאל, פנה אל ניצב יגאל בן שלום ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל וכתב לו: "אין צורך להכביר במילים על המסוכנות העולה מדבריו, מחבל שידיו מגואלות מדם חייל צה"ל, משלהב את אספסוף מעריציו רגעים ספורים לאחר שחרורו מהכלא, משבח ומעלה על נס את סיבת מאסרו והיא – מעשה טרור אכזרי, המחבל הנתעב מביע מוכנות לבצע פשע נורא זה שוב – אף במחיר נטילת חירותו לשארית חייו.
"סכנה מיידית זו של חזרתו לטרור, אינה בגדר חשש בלבד, אלא מגובה בעשרות מקרים בהם חזרו מחבלים משוחררים לבצע מעשי טרור וטבח: כרים ראתב יונס עוויס, נאסר אבו-חמייד, אחסאן שוהנה, עלא מחמד פיאד קפישה, אבראהים מחמד אחמד חלביה, וסים סלים מצטפא ג'אלד, מוראד קוואסמה ועוד – מובאים כדוגמא למחבלים שעם שחרורם שבו לבצע מעשי חבלה וטרור והרגו ופצעו עשרות חיילים ואזרחים. לכן, עקב המסוכנות הרבה הנשקפת מדברים אלו, אבקש לעצור באופן מיידי ודחוף את המחבל כרים יונס, לחוקרו ולהביאו לדין בהקדם בעוון תמיכה בטרור." כתב לסיום.
https://rotter.net/forum/scoops1/776017.shtml
כמה עלוב איתמר חאנן-בן גביר. בניגוד להנחיית השר חגגו ערביי ערה את שחרורו של המחבל מהכלא, תוך שירי תהילה והנפת דגלי סייקס המסמלים בצבעי החליפויות המוסלמיות את האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי, והגזענות המוסלמית.
https://rotter.net/forum/scoops1/776022.shtml
בנוסף לשלילת אזרחותם הישראלית של המחבלים יש לעצור אותם מיידית בגין הסתה לטרור ולהחזירם לכלא להשלים את זמן מאסרם. נראה אם איתמר חאנן-בן-גביר שווה משהו מלבד דיבורים. ושאלה לסיום: טוב שאין בארץ עונש מוות, אבל למה אין מאסר עולם?

"שמאל" הוא כעת אקטיביזם פרו-איסלמי
קבוצת קיבוצניקים, אנשי "השומר הצעיר" המתפרנסים מכספי תרומות של גורמים זרים לארגונים פרו-איסלמיים, שגיא, מעין השופט, לשעבר מנכ"ל "גבעת חביבה" ומזכ"ל השומר הצעיר; סילבר, מבארי, לשעבר מנכ"לית שותפה ב"אג'יק-מכון הנגב"; אוסצקי-לזר, מרמות מנשה, לשעבר מנהלת שותפה של המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, ודיכטר, ממענית, הוא מנהל-שותף של מרכז "ניסאן" לחקר חברה משותפת במכון ון-ליר, יוצאים נגד הציונות ויישוב הארץ כייעוד הקיבוץ: (קרל הלוי-מארקס: "ההוויה קובעת את ההכרה").
"קראנו בזעזוע," הם כותבים, "במאמרו של עודה בשאראת ("הארץ", 26.12), ובאתר התנועה הקיבוצית, כי מזכיר התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הצטרף ל'פורום לב הגליל', שפנה בקריאה נרגשת 'לייהד את הגליל' עם תוספת של מיליון תושבים יהודים, על מנת 'להצילו' ממי? מתושביו הערבים, כמובן."
בהמשך, כמענה לטענות נגדם, פירסמו ראשי התנועות מאמר תחת הכותרת המביכה והמופרכת "ההתיישבות היהודית בגליל מופלית לרעה" ("הארץ", 29.12) והזיקו עוד, תוך סימון התנועה הקיבוצית כ"קוזקים נגזלים".
"על מי הם חושבים שהם עובדים? הרי ברור לכל שההתיישבות היהודית היא שגורפת את משאבי האזור בגליל ובנגב, ולשכנים הערבים נשארים פירורים לכל היותר. זה קורה בהקצאת קרקעות לבנייה; הקמת אזורי תעשייה, מבני ממשל ומחנות צבא מניבי ארנונה, ועוד ועוד. תקצר היריעה מלמנות את הטוב שהושפע על היהודים בלב הגליל ובנגב, במיוחד מאז גל ההתיישבות בשנות ה-80, תוך אפליה בוטה של השכנים הערבים.
"על מה נזעקים ראשי התנועות? ברור שתנועת ההתנחלות תנסה למשוך את התנועה הקיבוצית לריקוד שנאת הערבים. השאלה היא, למה ראשי התנועה שלנו לומדים כל כך מהר את צעדי הריקוד הזה? 'ייהוד' הוא גזענות. מאיר ושותפיו לא קיבל סמכות לגרור את התנועה הקיבוצית כולה. מי שמבקש ביטחון, ימצא אותו בשותפות שוויונית עם החברה הערבית, עם השכנים המיידיים של כל קיבוץ. מי שרואה בישראל דמוקרטיה, אינו רואה בכמעט רבע מאזרחי המדינה אויבים או אזרחים סוג ב', שיש להצר עליהם את יישוביהם באמצעות התיישבות של יהודים עליונים מסביבם. זו למעשה הצטרפות ללהקת בוזזי הדמוקרטיה ומקדמי הגזענות שעלו עתה לשלטון.
"במקום מהלך לאומני של 'ייהוד', יש להפוך את הגליל והנגב, ואת כל הארץ, לבית משותף ושוויוני, שבו כל האזרחים שחולקים את המרחב בטוחים, מוגנים ופועלים ליצירת עתיד משותף טוב. בזאת יש לתנועה הקיבוצית תפקיד מכונן, ועליה למלא אותו. אדרבה, במקום מכון 'שילה', על מאיר לפנות אל מכון 'יסודות' התנועתי; לגבעת חביבה; לקרן ברל כצנלסון – כולם שייכים לתנועה הקיבוצית. אלה צריכים לסייע לנתב את פעולתה של התנועה הקיבוצית בעת הזאת."
(שולי דיכטר, יניב שגיא, וויויאן סילבר, שרה אוסצקי-לזר, "מה לקיבוצים ולריקוד שנאת ערבים", "אל-ארצ'י", 31.12.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-12-31/ty-article-opinion/.premium/00000185-5e55-dc8e-ad8d-5ff51eda0000
"ייהוד הגליל" היה תמיד סיסמת השמאל כתגובת נגד להתנחלות ביו"ש, לכן לאור נטישת משימת ייהוד הגליל כמשימת התנועה הקיבוצית החלוצית וראיית הציונות כגזענות מתהפכים ודאי מאיר ואלד-יערי, ויעקב חזן בקבריהם. וודאי שכך גם ברל כצנלסון שדגל בשלימות הארץ ואשר לקרן על שמו הם מפנים קריאתם.
יש לציין שבכל זאת אותם אקטיביסטים פרו-איסלמיים מהקיבוץ אינם תובעים את השבת אדמות "הקיבוץ הארצי"-"השומר הצעיר" שנלקחו מהערבים ב-48 – בחזרה לערבים, ואינם תומכים בזכות השיבה של צאצאי בעלי האדמות הללו לאדמותיהם.
הרי כבר אמרנו "ההוויה קובעת את ההכרה".

אפילו לא שיימינג – נאצית לשנתיים על תנאי
בית משפט בגרמניה הרשיע את אירמגרד פורכנר בת 97 ששימשה בצעירותה כמזכירתו של קצין SS שפיקד על מחנה הריכוז הנאצי שטוטהוף – בסיוע לרצח של 10,505 בני אדם. השופט דחה את טענתה כי לא ידעה על הזוועות שהתחוללו במחנה, וקיבל את בקשת התביעה להשית עליה עונש סמלי של מאסר על-תנאי למשך שנתיים.
פורכנר, שזכתה בדיווחים השונים לכינוי "מזכירת הרשע", הואשמה כי היתה חלק ממערכת שאיפשרה את תפעולו של מחנה הריכוז הנאצי הסמוך לעיר גדנסק שבפולין. בכתב האישום נגדה נטען כי בעבודתה כקצרנית וככתבנית היא סייעה לראשי המחנה לבצע רצח שיטתי של האסירים שנכלאו שם בין יוני 1943 לאפריל 1945. המשפט נערך בעיר איצהו בצפון גרמניה, ופורכנר ניסתה תחילה לברוח ממנו: היא לא התייצבה לדיון הראשון בספטמבר אשתקד, ומערכת המשפט הגרמנית מסרה אז כי היא נלכדה אחרי שניסתה לברוח עם מונית שהזמינה לבית האבות שבו התגוררה.
פורכנר שמרה לאורך רוב המשפט על שתיקה, אבל לקראת סיומו, דיברה סוף-סוף: היא אמנם התנצלה על מעשיה והביעה חרטה על כך ששירתה בשטוטהוף, אבל המשיכה לטעון כי היא חפה מפשע כיוון שלא ידעה לכאורה על הרצח השיטתי במחנה. עורכי דינה טענו כי הסיבה לכך היתה שפעלה רק מתוך משרדו של מפקד המחנה, אך השופט דחה הבוקר את הטענה הזו: הוא עצמו השתתף במהלך המשפט בסיור במחנה, וקבע שגם מתוך המשרד של קצין ה-SS ניתן היה להבחין בבירור בזוועות שנעשו שם. ההיסטוריון שליווה את השופט בסיור, שטפן הורדלר, כינה את משרד המפקד "מרכז העצבים" של שטוטהוף.
למרות גילה המתקדם פורכנר נשפטה בבית דין לנוער, משום שבעת ביצוע המעשים היתה בת 18. זו גם הסיבה שתמונותיה צונזרו, לבקשת בית המשפט. בעבר, כך היא תושאלה כעדה במשפטים אחרים הקשורים לפשעי הנאצים, ואז היא אמרה שמפקד ה-SS בשטוטהוף, פול וורנר הופה, הכתיב לה באופן יום-יומי מכתבים והודעות לרדיו. עם זאת היא טענה כי לא היתה מודעת למעשי הרצח השיטתיים שהתבצעו במחנה נגד יהודים, פולנים וסובייטים. היא הודתה שכן ידעה שהופה הורה להוציא אסירים מסוימים להורג, אבל טענה כי חשבה שמדובר בעונש על עבירות כלשהן שביצעו.
מחנה הריכוז שטוטהוף הוקם על ידי הנאצים ב-1939, תחילה כדי לרכז בו אסירים פולנים מדנציג הסמוכה (כיום גדנסק), יהודים ולא-יהודים. ב-1940 הוא הפך למחנה עבודה בכפייה לאסירים, בעיקר פולנים וסובייטים. בשנת 1944 עשרות אלפי יהודים מגטאות במדינות בלטיות ומאושוויץ נשלחו לשם, לצד אלפי פולנים שנשלחו למחנה כחלק מדיכוי מרד ורשה. לשטוטהוף נשלחו גם אסירים פוליטיים, עדי יהוה ומי שנחשדו כהומוסקסואלים.
יותר מ-60 אלף בני אדם נרצחו במחנה, בין השאר בתאי גזים או בהזרקת חומרים רעילים כמו בנזין ישירות לתוך לבם. חלק מהאסירים הורעבו או נורו למוות, ואחרים אולצו לעמוד עירומים בקור עז עד שקפאו למוות. במהלך המשפט העידו על הזוועות שם כמה ניצולים ששרדו את השהות במחנה. אחד הניצולים, מנפרד גולדברג, סיפר לרשת "סקיי ניוז" הבריטית כי טענתה של פורכנר ולפיה לא ידעה על הזוועות הללו אינה הגיונית: "זה היה בלתי אפשרי לא לדעת מה קורה שם. גופות הובלו בעגלות בגלוי ברחבי המחנה."
https://www.ynet.co.il/news/article/hy6wmfjko
בושה וחרפה לגרמנים – גם יצאה ללא עונש, וגם לא מפרסמים את תמונתה כדי לא לבייש אותה.

עמית סגל מזל טוב להולדת הבת
במזל טוב נולדה בת לעמית סגל. והנה רבים מהמחנה "ההומניסטי" "ליברלי" "שוחר השלום", בהם אפילו יו"ר "נוער יש עתיד" הגיבו בגידופים וקללות לתינוקת.
https://twitter.com/amit_segal/status/1610363655983448065
"ההומניסטים" הליברלים" "שוחרי השלום" העידו את האמת על עיסתם.

הרחובות השקטים – הפיליסטיניזם של אווה אילוז
כתבת "אל-ארצ'י", אווה אילוז, האקטיביסטית הפרו-איסלמית, ילידת מרוקו, מיואשת.
"הדבר העיקרי שמעורר בי ייאוש," כותבת אילוז, "מה שמייאש אותי יותר מכל הם האנשים הרבים בישראל, שהם נורמלים והגונים ואנושיים, שממשיכים לשמור על שתיקה ולהפגין אדישות, ואף חמור מכך: לגלות אופטימיות. אני מיואשת יותר מכל מההסכמה שבשתיקה עם כיבוש משחית; עם שירות צבאי ארוך שמשבש את החיים – הסכמה שדוחפת את אותם חילונים להמשיך בשגרת חייהם שעה שפשיסטים, חרדים ופושעים תפסו את השלטון. הישראלים חווים מדי יום את כל העוולות הללו, ולמרות זאת הרחובות אינם מוצפים במפגינים."
לאילוז יש גם הסבר לתופעה: "היהדות מעודדת ציות ולכן יש בהיסטוריה שלנו מעט דוגמאות למרי אזרחי; וגם בהן ההצלה באה מהתערבות האל, ולא ממעשי האדם."
"הציונות," מוסיפה אילוז, "אף הוסיפה מרכיבים בולטים לציווי הדתי לציית לאלוהים: המרכזיוּת של הצבא, והרעיון שאסור לפגוע בסולידריות של הקבוצה, שמא זה יסכן את הישרדותה. יוצר מטריצה רבת עוצמה שמשתיקה הפגנות והתקוממות גם כיום, נוכח מה שהופך להיות משטר בלתי נסבל, של אי-צדק, אי-שוויון וחוסר אנושיות."
לעומת היהדות, קובעת אילוז בבורותה, "ישו ותלמידיו הפרו את החוק בפעולות שההגדרה ההולמת אותן היא מרי אזרחי. הוא איתגר את השלטון של הרומאים (ושל היהודים שצידדו בהם), והעדיף למות מאשר לזנוח את ההתקוממות. הוא הכשיר את הקרקע למקרים מאוחרים יותר של מרי אזרחי."
(אווה אילוז, "למה הרחובות כל כך שקטים?" "אל-ארצ'י", 5.1.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-01-05/ty-article-opinion/.premium/00000185-8290-dd32-addd-f6983e3d0000
אווה אילוז כמובן טועה. ישו לא יצא למרד. לא מרי צבאי, ולא אזרחי. בדרשה על ההר (מתי פרק ה' פסוק 38) אמר ישו: שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר ‏עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן׃ וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל-תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל-הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה-לוֹ גַּם אֶת-הָאַחֶרֶת׃ וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת-כֻּתָּנְתֶּךָ תֵּן־לוֹ גַּם אֶת-הַמְּעִיל׃ וְהָאֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם."
כשנשאל האם צריך לשלם מס לקיסר או לא? כלומר האם יש למרוד בקיסר? ישו ענה: (מתי כ"ב 15) "תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים." כלומר אין לצאת למרד נגד הקיסר. אפשר לעבוד ביחד גם את אלוהים וגם את הקיסר.
לגברת אילוז, שנהפכה לאנטי-ציונית, אנטישמית וגזענית אנטי-אשכנזית, המתייסרת שנים מדוע לא יוצאים להיאבק למען כיבוש ערבי – אנחנו מציעים מזה שנים להתגבר על הייאוש ולחזור למולדתה מרוקו, ולהיאבק שם נגד המונרכיה האבסולוטית של מלך מרוקו, ונגד הכיבוש המרוקאי של סהרה המערבית, ועוד יותר נגד הכיבוש הערבי של הבֶּרְבֶּרִים הילידים. הלאה הכיבוש הערבי! נראה אותה! אם היא באמת לוחמת חופש, שיוויון, דמוקרטיה, ונגד כיבוש!

פרסומת לטיפול פסיכואנליטי
דומה שיש בארץ יותר פסיכואנליטיקאים מאשר פסיכים. מאות פסיכואנליטיקאים ממכונים שונים: מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, החברה הפסיכואנליטית בישראל, המכון הישראלי לאנאליזה קבוצתית, רוח האדם ופסיכואנליזה בודהיסטית – חתמו על עצומה ענקית בעיתון "אל-ארצ'י" (3.1.23 עמ' 5)
"אנו החתומות והחתומים מטה מזדעקים אל מול המתקפה על צביונה הדמוקרטי והליברלי של ישראל. המשטר הנוכחי מבקש לשנות את ערכי מגילת העצמאות. הפסיכואנליזה חרטה על דגלה את שחרור הנפש האנושית מדיכויה ומצוקותיה.
"אנו מתחייבים בזאת לטפל [בעד כסף כמובן] בכל אדם הפונה לעזרה, ללא הבדלי דת, גזע, מין, מגדר, או דעה."
חתימות.
נהדר. רעיון גאוני. אנחנו הפסיכואנליטיקאים נאבקים נגד הממשלה וגם השגנו לעצמנו על הדרך פרסומת באיצטלה זו בהתחשב בקשיי הפרנסה של הפסיכואנליטיקאים, כאמור יותר פסיכואנליטיקאים מפסיכים.
בכל זאת מוזר מאוד. כל השמות (גם של המטפלים הבודהיסטים) הם שמות של יהודים. כנראה ערבים לא יכולים לפרסם על עצמם בעיתון – שהם פועלים לפי ערכי מגילת העצמאות ("היהודית הגזענית").
ובכל זאת שאלה אחת נשארה לא פתורה. אם יגיע מישהו בבקשת עזרה לטיפולי המרה האם יתנו לו עזרה?
נעמן כהן