כותרת מוסף "אל-ארצ'י" השבוע: "מי שחושב שיישאר צבא אחרי ההפיכה לא מבין כלום."
בכתבה יש סקירה של חיילי מילואים המכריזים שהם עוזבים את השירות כמחאה על המהפכה המשטרית:
("עדויות הטייסים והמפקדים: 'מי שחושב שיישאר צבא אחרי ההפיכה לא מבין כלום.'״ "אל-ארצ'" 3.3.23)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-02/ty-article-magazine/.highlight/00000186-9d6a-df48-ab96-bd6b74e10000
לזה כמובן יש להוסיף את האלופים בפנסיה (שמנה) אהוד ברוג-ברק, בעשור השמיני של חייו, ודן חלווצ'י-חלוץ, בעשור השביעי לחייו שקראו גם הם לא לשרת:
אהוד ברוג-ברק: ''חובה לסרב לפקודה שדגל שחור מעליה.''
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=783207&forum=scoops1
דן חלווצ'י-חלוץ: "בשעת מלחמה תחת שלטון דיקטטורי – לא אתייצב:"
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=784270&forum=scoops1
אבל אותם הרי ממילא לא יקראו לשירות מפאת גילם. אז אני באמת לא מבין כלום. האם והיה כי תקראנה מלחמה, האם הם כולם יעמדו בחוסר מעש בעת שצבא האוייב ירצח את הוריהם, נשותיהם, ילדיהם ונכדיהם? האם הם כולם ילכו כצאן לטבח? האם לזה הם מטיפים?

במפלת ציון ננוחם
בהפגנה למען "הדמוקרטיה" הונף השלט: "במפלת ציון ננוחם": הנה ראו:
https://twitter.com/YinonMagal/status/1630319967420678144?cn=ZmxleGlibGVfcmVjcw==&refsrc=email
האם לזה מתכוונים המכריזים שלא ישרתו? האם זו מטרתם של ברוג-ברק וחלווצ'י-חלוץ? ובכלל האם מפלת ציון תביא דמוקרטיה או דיקטטורה של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי?

הלניניסטים החדשים
טרגדיה לאומית היא שמנהיגי האופוזיציה יאיר למפל-לפיד, ובנימין גנץ, מאמצים בגלל שיקולים אלקטורליים את האימרה הישנה המיוחסת ללנין: "ככל שיותר רע יותר טוב," והם סבורים שאל להם להציג פשרה ברפורמה המשפטית (אפילו לא את הצעתו של למפל-לפיד לרפורמה בעבר) בתקווה שע"י קיצוניות הם יפילו את הממשלה, ואפילו אם יחריבו את המדינה. ככל שיהיה רע יהיה יותר רע ולא יותר טוב. לכולם.

"זכות אדם" זה להיות עני
במהלך הרצאה שארגנה "הקרן לישראל חדשה" ו"אמריקאים לשלום עכשיו", עם תחילת גל "הנטישה הכלכלית", הרָבּה הרפורמית נועה סתת – מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח הכריזה: "אני חושבת שכל מי שתורם לכלכלה הישראלית צריך להפסיק עד שהרוח תשתנה."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=783197&forum=scoops1
אז הרבה הרפורמית נועה סתת (מישהו יודע את שמה המקורי?) היא רבה לניניסטית. "ככל שיהיה יותר רע יהיה יותר טוב." לדידה ככל שהעניים בישראל יהיו יותר עניים כך טוב. וכך יהיו להם יותר זכויות אדם. מעניין אם היא גם מוותרת על המשכורת שלה שבאה מתרומות.

בודדה בתל אביב שהיא ברלין בירת הרייך
כתבת "אל-ארצ'י", נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד מרגישה בודדה בתל אביב שהפכה עבורה לברלין בירת הרייך: "קמתי בבוקר עם מועקה נוראה. הרגשתי לבד בתל אביב למרות שלא הייתי לבדי לרגע. בדיוק כמו שאנה ואוטו, גיבורי ספרו של הנס פאלאדה, שני אנשים רגילים לגמרי, הרגישו לבד בברלין בתקופת מלחמת העולם השנייה. שבויים וחסרי אונים לגמרי בתוך מדינה שכוחות איומים השתלטו עליה ואין בידם לעשות מאום חוץ מלהפיץ בחשאי גלויות נגד המשטר.
"אני יודעת שאני לא לבד, שיותר מחצי מאזרחי המדינה היהודים מרגישים כמוני, וכמובן גם כל חבריי וחברותיי הישראלים בארץ ובחו"ל.
"הרצל כנראה טעה, היהודים לא יכולים להקים מדינה. הם מגיעים מהגולה ומיד נעשים מטומטמים. הרצל כנראה טעה, ואבא שלי, הציוני מאוד, כנראה צדק גם כשאמר 'נריקם, קחי את הילדים שלך ותברחי מכאן כמו האח שלך.'" (נרי לבנה, "רוב אזרחי המדינה כואבים כמוני ואני עדיין מרגישה בודדה." "אל-ארצ'י"3.3.23)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-02/ty-article/.highlight/00000186-a1ac-dec4-abfe-b3fd9e780000
מה שלא ברור הוא למה נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד מרגישה בודדה? הרי לטענתה היא לא לבד, אלא חצי מהעם יחד איתה. ולגבי תל אביב שנהפכה עבורה לבירת הרייך והיא משווה עצמה לאנה בברלין של פאלאדה, הרי היא יכולה לעבור מתל אביב לברלין האמיתית, העיר המעטירה, עליה היא שופכת תילים של תשבחות שם גרים ילדיה הפולקיסטים הגרמנים החדשים המתנאים שבדויטשלנד הם השתחררו מהישראליות ומהיהדות. כדאי רק שתשמע להמלצתי הישנה שעל מנת שנכדיה הגרמנים הפולקיסטים החדשים לא ירגישו לא בנוח עם השם היהודי של סבתם נרי רחל-לבנה, כדאי לה להחליפו לשם ארי טהור, למשל קלרה פלצל. ובא לציון ולברלין גואל.

[אהוד: וגם לא ברור אם בזכות ההשוואה המטומטמת של תל-אביב כיום לברלין הנאצית בתקופת היטלר במלחמת העולם השנייה – היא גם מקבלת איזה ליטוף או בונוס מהשוקניה?]

את זה כתבתי ב-2012. לפני עשר שנים, אקטואלי יותר מתמיד.
בזכות קיומה של מדינה יהודית דיקטטורית
אלו המתנגדים לקיומה של מדינת היהודים מרבים להאשימה בחוסר דמוקרטיה. "אי אפשר," הם טוענים, "להיות גם מדינה יהודית וגם דמוקרטית."
לכן אני בדעה שיש להשמיט את נושא הדמוקרטיה מהדיון. כשם שיש זכות קיום ל-23 דיקטטורות ערביות, או ל-57 דיקטטורות מוסלמיות, כך גם יש זכות קיום לדיקטטורה יהודית אחת. כל השולל רק את זכות הקיום של המדינה היהודית בגלל הדמוקרטיה שלה הוא פשוט גזען.
ודוק: כמובן שיש להיאבק על הדמוקרטיה הקיימת במדינה היהודית כשם שיש להיאבק על הקמת דמוקרטיה שאינה קיימת בשום מדינה ערבית-מוסלמית.
("חדשות בן עזר", 1175 5.9.2012)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01175.php

אנטישמיות באיטליה
אלי שליין, בת 37 שאביה יהודי, נבחרה להנהגת המפלגה הדמוקרטית באיטליה. הבחירה הציתה גל של גילויי אנטישמיות באיטליה. ברשתות החברתיות, במערכת הפוליטית ואפילו בעיתונים היו מי שאימצו שיח גזעני. "היהודים נוקמים באיטליה, אנחנו מתחילים להבין את היטלר," נכתב ברשת.
שליין היא המנהיגה החדשה של מפלגת האופוזיציה מהשמאל-מרכז, לאחר שזכתה בפריימריז ב-54% מקולות המצביעים. היא בת ליהודי ממוצא אוקראיני, בעלת אזרחות אמריקנית, ועם בחירתה היא הפכה למנהיגה הצעירה וללסבית הראשונה שעומדת בראשות המפלגה הדמוקרטית. בעוד רבים רואים בה משב רוח מרענן, יש מי שחושב שבחירתה פוגעת במפלגה השנייה בגודלה באיטליה. הפוליטיקאים האיטלקים, כמו גם העיתונות במדינה, נתלו במוצאה של שליין כדי לתקוף אותה. בעיתון "לה-רפובליקה" טוענים שהיא הגיעה להנהגה האיטלקית כדי להגביר את כוחם של היהודים בעולם. חלק מהפוליטיקאים המכהנים טענו ששליין היא "יהודייה אשכנזייה חתרנית." ברשת החברתית טוויטר היו שצייצו: "היא בוגדת שנאמנה לאינטרס של הקהילה היהודית ולא לאינטרס של איטליה."
האמירות האנטישמיות שהופנו כלפי שליין ברשתות החברתיות נאספו לדוח על ידי הארגון לניטור אנטישמיות במילאנו, ה-CDEC. לפי הדוח, משתמשים ברשת אימצו את השיח האנטישמי והעלו על נס את המיתוס לפיו "היהודים שולטים בעולם." אחד הגולשים כתב: "היהודים נוקמים אחרי 2,000 שנה באיטלקים שגירשו אותם מישראל." אחר הוסיף: "אנחנו מתחילים להבין את היטלר."
למרות שלפי היהדות היא לא נחשבת ליהודייה והיא גם לא מגדירה את עצמה כיהודייה, גילויי אנטישמיות הופנו כלפי שליין במשך שנים. בעבר היא התייחסה לנושא בריאיון לערוץ התקשורת האיטלקי Sky TG24:
"צבא השונאים שלי התחיל בהערות על האף שלי ועל שם משפחתי כדי להביע דעות אנטישמיות נוראיות. מאז שהפכתי למועמדת האף שלי הפך לשני דברים באותו הזמן: סמל ומטרה." שליין התייחסה גם לטענות על ייחוסה המשפחתי: "הדיווחים על העושר שלי הם פייק ניוז שמגיע ממניעים אנטישמיים. המשפחה שלי היא משפחה איטלקית רגילה ממעמד הביניים."
על אף ההתבטאויות כלפיה, שליין מאמינה שהיא תוכל להחזיר את המפלגה הדמוקרטית לשלטון. "קיבלתי מנדט ברור לעשות שינוי אמיתי," הכריזה אחרי זכייתה בפריימריז. "אנחנו מציבים את המאבק נגד אי השוויון במרכז הבמה."
https://rotter.net/forum/scoops1/784511.shtml
אם האנטישמים מאשימים את סניורה שליין בגלל חצי יהדותה היא ודאי תרצה להוכיח את קרבתה אליהם ותהיה אנטי ישראלית, כלומר אנטישמית בעצמה. נחיה ונראה.
מעניין בכל מקרה מה יגיד עליה ליאור שליין וגבירתו גברת קסטנר-מיכאלי.
נ.ב. סניורה מרגריתה לוי-צרפתי, פילגשו של מוסוליני, היתה יהודייה מלא על מלא.

שהחיינו וקיימנו והגיענו לאמריקה
תודה לנסיה שפרן על הסקירה הממצה על ספרה של מיכל דקל (מה הוא שמה המקורי?) על ילדי טהרן. דא עקא שבסוף הסקירה נותנת נסיה שפרן המלצת קריאה לילדי ישראל שיש בה גם מוסר השכל עבורם: "בפרק האחרון מתוארת דרך החתחתים של 'ילדי טהראן', שהגיעו לארץ דרך הודו ותימן, והקיפו למעשה את מחצית כדור הארץ עד שהגיעו לא"י. ישנו גם תיאור מדוקדק של חייהם של שלושת הילדים, אביה של הכותבת, אחותו, ובת הדודה הקטנה, בקיבוץ עין חרוד, ומצורפים גם תצלומים שלהם. אבל כפי שכבר נאמר, הפרק הזה מוכר יותר לקורא הישראלי. כוחו העיקרי של הספר הזה הוא בתיאור מדוקדק של האודיסיאה כולה. מומלץ במיוחד לילדים והנכדים, אולי אפילו הנינים, של היהודים ששרדו את מלחמת העולם השנייה כפליטים במרכז אסיה – והם מהווים חלק ניכר של האוכלוסייה הישראלית."
הבעייה היא שמוסר ההשכל האמיתי של הספר לילדי ישראל הוא שמוטב לרדת לאמריקה שם נחיה כמו המחברת מיכל דקל בעושר ונוחות. ובעצם חבל שלא היגרנו עוד קודם לכן מפולניה ישר לאמריקה.

סוד הגלות
ההיסטוריון והוגה הדעות האיטלקי החשוב בנדטו קרוצ'ה Benedetto Croce קבע, שכל היסטוריה היא 'היסטוריה בת-זמננו'; תפקידה העיקרי של ההיסטוריה הוא לראות את העבר מבעד לעיניים של ההווה ולאור בעיותיו. באור פוליטיקת ההווה העלה ד"ר משה גרנות תיזה היסטורית חדשה ומקורית שלמיטב ידיעתי טרם הועלתה ע"י היסטוריון כלשהו (תקנו אותי אם אני טועה), המסבירה את העובדה ההיסטורית של גלות עם ישראל מארצו:
התרומות לבית המקדש לכוהנים וללוויים, טוען ד"ר משה גרנות, "העול האדיר הזה, לנוכח שנות הבצורת הרבות ושנות השמיטה, הופך את החיים בארץ ישראל לבלתי אפשריים, ומי שמאמין לכתוב שהדברים הורדו מהשמיים ונמסרו למשה, אנוס להיענות לחוקים הדרקוניים האלה. זאת אחת הסיבות המרכזיות לכך שבני ישראל העדיפו את הגולה על פני המולדת, למרות ההשפלות, הגירושים, עלילות הדם, הפוגרומים, ולבסוף חתירה להשמדה סופית של כל עם ישראל בעולם. החשש מלחזור ולגור בארץ האבות היה כל כך גדול, עד כי הומצאה האגדה על גאולה בנס על ידי משיח, וגם על שבועה שהושבע עם ישראל, כביכול, שלא יעלו בחומה ושלא ימרדו בגויים (בבלי, כתובות ק"י-קי"א), וברור מכאן שהעלייה לארץ בכלל, והציונות בפרט, נחשבות למרד באל.")"חדשות בן עזר", 1866).
מפתיע. לפי התיזה ההיסטורית החדשה של ד"ר משה גרנות, היהודים בהיסטוריה ביכרו תמיד לשלם מיסים לרומא הרשעה למלכויות אדום וישמעאל במקום לכוהנים וללוויים בארץ ישראל, ולכן הם בחרו ב"ההשפלות, גירושים, עלילות הדם, פוגרומים, ולבסוף חתירה להשמדה סופית של כל עם ישראל" במקום לחיות במדינה משלהם. זה ההסבר מדוע הם יצאו לגלות, וזה ההסבר מדוע העדיפו שלא לחזור לארצם.
בטוחני שד"ר גרנות אוהב ספרות לכן הוא ודאי מורה מצטיין לספרות. מאידך לא מובן לי איך אדם שכל כך מתעב יהדות ותנ"ך – מלמד תנ"ך, נושא שאינו אוהב.

שר החוץ אלי כהן – דע מה שתשיב!
שר החוץ אליהו כהן ערך ביקור בדויטשלנד וכך הוא צייץ כדי להתנאות בעצמו: "נשאלתי היום במסיבת עיתונאים על ידי עיתונאית גרמנייה מהי עמדתנו בנוגע לבנייה ביהודה ושומרון. הבהרתי באופן ברור: 'מדינת ישראל תמשיך לבנות בחבלי ארץ אבותינו.'
"עוד לפני כן נזפה בו שרת החוץ הגרמניה פראו אנאלנה שרלוט אלמה ברבוק, על כוונת ממשלת ישראל לחוקק עונש מוות למחבלים ואמרה שבישראל היה עונש מוות רק על אייכמן." (טעות, טוביאנסקי גם הוצא להורג). ואליהו כהן כנזוף לא ידע מה להשיב לה על חוצפתה.
מר אליהו כהן, כשר החוץ של מדינת ישראל. בתשובה לשאלת העיתונאית היית צריך להוסיף שיהודה ושומרון לא יהיו "יודן ריין" כפי שרוצה גרמניה, ובתשובה לשרת החוץ הגרמנית שאמרה שרק אייכמן הוצא להורג בישראל היית חייב להחזיר לה שחבל שגרמניה לא נהגה כך ושיחררה את כל הפושעים הנאצים.
https://twitter.com/naaman_c/status/1630845607018479616?t=CBFWgYkn3OEd36c3IQQoWw&s=03)
כמובן שבעיתון הערבי בעברית "אל-ארצ'י" מיד מיהרו לצאת בכותרת: "דברי שרת החוץ של גרמניה מאותתים: ידידות ישראל לא חוששות מביקורת פומבית..."
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-03-01/ty-article/.premium/00000186-99c5-dbb2-ab96-b9f50e470000

אפרטהייד
הפלסטינים הכריזו על אפרטהייד מכוניות. הם הודיעו לערביי ישראל: "סמנו את המכוניות שלכם כדי שלא תיפגעו בפיגועים."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=783921&forum=scoops1

לסיום שתי בשורות טובות
בשורה טובה (1)
המחבל מוניר רג'בי שהתגורר בחיפה, והורשע במעורבות בפיגוע בקו 37 יורחק מהעיר עם שחרורו מהכלא, כך קבע משרד הפנים לנוכח דרישת משפחות חללי הפיגוע שהתרחש בשדרות מוריה לפני 20 שנה, לנוכח הצער המלווה את משפחותיהם של 17 הנרצחים, והחשש שמא יפגשו בו לאחר שחרורו הקרב ובא. ההחלטה התקבלה באישור היועצת המשפטית לממשלה.
המשפחות השכולות ניהלו מאבק מול משרד הפנים, ובימים האחרונים התקבל אישור משפטי לבצע את המהלך התקדימי. זו תהיה למעשה הפעם הראשונה שבה יוטלו הגבלות על מחבל משוחרר המתגורר בישראל. בחסות הלשכה המשפטית של לשכת האוכלוסין וההגירה התקבלה הבוקר האסמכתא הסופית למהלך, ובהתאם נשלח מכתב לבית הסוהר המבשר למחבל רג'בי על ההחלטה שהתקבלה לקראת שחרורו.
על פי חוק, ניתנת לרג'בי האפשרות לערער על ההחלטה לבג"ץ ולהשמיע את טיעוניו אם ירצה בכך. מדובר במהלך השני שנוגע לשגרת חייו של רג'בי ומעמדו במדינה, כאשר לפני כשנתיים החליט שר הפנים דאז אריה דרעי לשלול את תושבות הקבע שלו בישראל.
הפיגוע בקו 37 אירע ב-5 במרץ 2003, כאשר סטודנט מחברון בשם מחמוד קוואסמה עלה על אוטובוס אגד בשדרות מוריה בחיפה, פוצץ את עצמו ובכך רצח 17 נוסעים בהם ילדים, אב ובנו, ותלמידה שישבה על הספסל בתחנת האוטובוס. לימים התברר כי מוניר רג'בי, תושב חיפה, סייע למחבל בפיגוע הרצחני והורשע במעורבותו.
https://mobile.mako.co.il/news-military/2023_q1/Article-ffb997edef39681027.htm?sCh=31750a2610f26110
סיפוק אישי. בנס גדול פיספסתי באותו יום את האוטובוס הזה. תקווה לחיפאים, אבל אני מעדיף גם לא לראות אותו בתל אביב. מעניין אם בג"צ יאשר את ההחלטה.

בשורה טובה (2)
אימא של המחבל מחמד אבו בכר שחוסל בשכם שמחה ומאושרת ממות בנה המחבל:
https://twitter.com/1717Bazz/status/1628376627733209090?s=20
הוא יקבל בגן עדן אוכל טוב, שתייה, בתולות יפות שחורות עין, ונערים שמשים. מה רע? לדידה אין בשורה טובה מזו. הנה, מצב של שמחה הדדית שלנו ושלה.
נעמן כהן