אֲפִלוּ הַכְּלָבִים*
אֲפִלוּ הַכְּלָבִים רְעֵבִים לְאַהֲבָה,
אֲפִלוּ הַכְּלָבִים.
הֵם גּוֹפְפִים אוֹתְךָ לַחֵי מַבָּט וּסְמַרְמְרֵי פַּרְוָה
כְּמוֹ מְקַוִּים, תָּמִיד כְּמוֹ מְקַוִּים
לְמַעֲנֶה, לְאֵיזֶה מַעֲנֶה שֶׁלֹּא נִשְׁאַל
כִּי אִם בְּאֵלֶם הָעֵינַיִם הַחַמּוֹת
הַמַּמְתִּינוֹת דּוּמָם בְּעֶצֶב רַךְ וְסַבְלָנוּת קָשָׁה
לֹא שֶׁתִּבְעַט, לֹא שֶׁתָּבוּז, לֹא שֶׁתַּחְמֹל,
רַק שֶׁיַּפְשִׁיר, יַפְשִׁיר בְּךָ הַהוּא, הַחֲרִישִׁי
שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בְּמִלָּה אוֹ בִּנְבִיחָה
וְהוּא כְּמוֹ זֶרֶם-חִלּוּפִין בֵּין הַכַּלְבִּי לָאֱנוֹשִׁי
וּבֵין חֶלְקַת עוֹרָם הָעֵר
וְכַף יַדְךָ.
הֵם מִתְנַפְּצִים, נַחְשׁוֹל שָׂעִיר, מַלְחִית סוּפוֹת לֹא מוּבָנוֹת
אֶל חַסְדְּךָ, מְרַחְרְחֵי נָסוֹג-אוֹ-גֶשֶׁת.
וְזֶה אָפֵל וְקַמָּאִי וּזְקוּף אָזְנַיִם מִנְדָנוֹ
שֶׁל חֹד-הַקֶּשֶׁב.
וְזֶה תַנִּים קְדוּמִים נוֹבְחִים בָּהֶם דְּבָרִים בְּלִי מְחִילָה
סְמוּמִים לְרֵיחַ
לֵילוֹת הַבַּר הַמִּתְיַפְּחִים אֶל אֵיזוֹ בְּדוּת-שְׁבִילֵי-חָלָב
מוּל שֵׁד-יָרֵחַ.
הֵם מְזַהִים, כְּמוֹ יְלָדִים קְטַנִים, תּוֹךְ רֶגַע אוֹ פָּחוֹת,
בְּחוּשׁ נִסְתָּר
עַל בֶּרֶךְ מִי לְהִתְרַפֵּק, בְּמִי לַחְשֹׁד, מִמִּי לִרְחֹק
וּמַה נּוֹתַר
מִבְּדִידוּתָם וּבְּדִידוּתְךָ כְּשֶׁהַגּוֹרָל אֵינוֹ מַשְׁלִיךְ
אֲפִלּוּ עֶצֶם
מִשֻּלְחֲנוֹת-הָאַכְזָבָה מִלְּבַד שִׁבְרֵי-בְּדָיוֹת מַשְׁלִים
אוֹ חֹפֶן-עֶצֶב.
לַטֵּף, לַטֵּף אוֹתָם. הַדַּל וְהַמְּדֻבְלָל וְהַמְּרֻפָּט
הוּא גַם חַיֶּיךָ.
ֹלֹא, אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹא כְּמוֹ שֶׁסוֹבְרִים, מֵחֲנֻפַּת-
הָעֶבֶד. אֵיךְ הֵם
עוֹלִים בְּךָ עַל עֲקֵבוֹת סְמוּיִים שֶׁאֵין בָּם גַּאֲוָה
וְלֹא בּוּשָׁה, וְשֶׁכָּל-כָּךְ, כָּל-כָּךְ שָׁכַחְנוּ.
אֲפִלּוּ הַכְּלָבִים רְעֵבִים לְאַהֲבָה
וּמַה אֲנַחְנוּ?
* קיבלתי את השיר מיוסי גמזו ז"ל, כאשר היינו בחוג נדיר לשירה בקיבוץ שריד (בהדרכת שרית שץ) לפני כ-18 שנה. יוסי היה גלוי אליי וסיפר את כאבי חייו. היכרתי את הסיבות לכאביו שנמשכו כל חייו ולא אפרט...
איליה בר-זאב
יוסי גמזו
(זיכרו לברכה)
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר