עיתון הארץ במהדורה האנגלית מפרסם ב-20.7.23 מאמר מאת יוסף מלמן:
a-military-coup-is-underway-in-israel-and-its-completely-just
"הפיכה צבאית עומדת להתרחש בישראל והיא מוצדקת לחלוטין"
במהדורה האנגלית של העיתון הערבי בעברית "אל ארצ'י", מתפרסמות הדעות האמיתיות של בעלי העיתון ועורכו (שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן), דעות שאינן מתפרסמות מטעמים מובנים במהדורה העברית. השאלה אם יוזף רובינט ביידן, ושופרו תומס לורן פרידמן, מגדירים הפיכה צבאית כדמוקרטיה ליברלית?
דמוקרטיה או הפיכה צבאית?
הנה הדילמה הגדולה. במצב הנוכחי אם הממשלה תיכנע עתה למרד ולאולטימטום של הטייסים, כלומר, שמעתה לא הפרלמנט הנבחר יקבע חוקים, אלא הצבא, ישראל תהפוך לדומה לרשות הפלסטינית או ללבנון מאשר לדמוקרטיה. ישראל תהפוך לקואליציה של פלנגות טייסים, או חי"ר. ואז חלילה מפקד חיל האוויר יתפוס את השלטון, כדוגמת חאפז אל אסעד בסוריה.
זו בעייה קשה הרבה יותר לפרוטסטנטים המפגינים בעד דמוקרטיה גם אם תהיה רפורמה. כניעה לחבורת קצינים תהפוך את ישראל מדמוקרטיה מתפקדת למדינה כושלת failed state – אירגון שאין לו מונופול שליטה מכוח העם שניתן לו בבחירות חופשיות. זה יכול להיגמר בדם. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.
לכן הממשלה אינה יכולה להיכנע למרד צבאי כי עליה להגן על הדמוקרטיה. מכיוון שכך הפתרון היחידי הוא שבנימין גנץ, יגיע לפשרה פוליטית עם בנימין מיליקובסקי-נתניהו לפיה תהיה דחיית כל חקיקה מעבר לחוק הנוכחי לתקופה של שנתיים, תוך הבטחה שכל חקיקה כזו תיעשה ברוב הכולל גם את האופוזיציה. (קיימת בעייה של הגדרת רוב) רק הסכם כזה בין שני הבנימינים יכול להציל את המדינה מעברי פי פחת.
ברור שיאיר למפל-לפד יתנגד לכל הסכם כזה, לכן השאלה אם יעז בנימין גנץ להגיע להסכם. המעז מנצח. והמדינה תינצל.
מישהו יודע מה דעת יאיר למפל-לפיד?
ראש האופוזיציה הוא יאיר למפל-לפיד. האם הוא תומך בצמום עילת הסבירות כפי הצהיר בעבר, או מתנגד לה? ובכלל בעד מהו? ונגד מהו? האמת, קשה לדעת. על כל דבר הוא אומר דבר והיפוכו. הנה ראו:
(לפיד והיפוכו)
תעלומה – מי ההיסטוריון שהמליץ על זריקת גופות יהודים לירקון כדי להעלות את אהוד ברוג-ברק לשלטון?
כבר בשנת 2010 לפני הסערה על חוקי "ההפיכה המשטרית", תכנן אהוד ברוג-ברק לעשות הפיכה בעזרת הצבא ולתפוס את השלטון. והוא אף התווה את המהלכים לכך. את תוכניתו זו הוא פרש בהרצאת זום בפני פורום 555 של טייסים. בהרצאתו קרא ברוג-ברק לטייסים לצאת למרי אזרחי, וציין כי הוא פועל לגיוס כספים למטרה זו, והוא שירטט את המתווה לתפיסת השלטון. בראיון במסגרת הרצאתו יש קטע מדהים המשקף את אישיתיותו של ברוג-ברק.
מראיין: מה הסיכוי שתנסה לשחזר את ההצלחה של 99 ותחזור לשלטון?
אהוד ברוג-ברק: (דקה 5:42) "אני לא סובל כידוע מעודף צניעות אבל אני יכול להגיד לך שאובייקטיבית אם חס וחלילה ביבי נעלם ביום בשבוע הבא בצהריים, ויש אפשרות של התדרדרות עם החיזבאללה, ועם האיראנים והמשבר הכלכלי חברתי נמשך, וצריך לקבל הכרעות סיפוח כן לא, אז באופן אובייקטיבי אני יותר מתאים, ויותר בשל מכל אדם אחר להנהגת המדינה לקחת את ההגה... יש לי חבר היסטוריון שאמר לי פעם, אהוד, לך יקראו כאשר יצופו גופות בירקון. ואני מבקש להדגיש לא יצופו גופות של שוהים בלתי חוקיים מהשטחים ולא של ערבים ישראלים, יצופו גופות של יהודים שיהודים הרגו."
https://www.youtube.com/watch?v=PhVDZ2DLAzg
אמנם אהוד ברוג-ברק אמר שהסרטון נחתך, ובהמשכו הוא אמר שהוא נגד גופות של יהודים בירקון, אבל גם אם כך, הרי הקטע משקף בהחלט את אישיותו ושאיפותיו, וזה כאמור לא מפתיע כלל.
ועכשיו נשארה רק תעלומה אחת, מיהו אותו ההיסטוריון הישראלי שהעלה בפניו את הרעיון? האם זה ההיסטוריון ומדען המדינה זבגייניב אורלובסקי-זאב שטרנהל, שהפך ליועץ לענייני רצח יהודים של ערפאת, ויעץ לו לרצוח יהודים רק מעבר לקו הירוק? או היסטוריון אחר? ואולי זו מחשבה של ברוג-ברק עצמו והוא רק מתהדר בהיסטוריון עלום שם. תעלומה.
בכל מקרה אם ניסיון ההפיכה הצבאית שהוגה ברוג-ברק יימשך, יש סיכוי שאכן תהיינה גופות יהודים בירקון, אבל אין כל סיכוי שברוג-ברק יחזור לשלטון.
האידיאולוגים הראשיים של המחאה אינם מאמינים בדמוקרטיה בעצמם
גדי טאוב כותב: אני תוהה כמה מהמפגינים מודעים לכך שהאידיאולוגים הראשיים של המחאה אינם מאמינים בדמוקרטיה בעצמם, ולמעשה הקדישו מאמצים גדולים כדי לנסות לעקר אותה מעיקרה: ריבונות האזרחים. פרופ' יניב רוזנאי, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' ברק מדינה, ומעל הכל השופט פרופ' אהרן בריק-ברק – אינם מאמינים בדמוקרטיה כלל. למעשה, ארבעתם הקדישו מאמצים גדולים כדי לנסות לעקר אותה מעיקרה – ריבונות האזרחים.
פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית. פירסם מאמר ב"הארץ", הדוחק בבג"ץ לפסול את חוק היסוד המגביל את תוקפה של עילת הסבירות, אם זה יעבור בכנסת. וכך כתב: "הכנסת אינה מוסמכת, בשום פורמט ובשום רוב, לערער את היסודות הערכיים, הבסיסיים והעילאיים שעליהם כוננה המדינה, ובהקשר שלנו – השיטה הדמוקרטית. על אחת כמה וכמה אינה מוסמכת לעשות זאת הקואליציה הנוכחית שבראשה עומד נאשם בפלילים, ושהרכבה האנושי המפוקפק עד כדי בושה שולל ממנה כל סמכות מוסרית. בית משפט הראוי לשמו לא יוכל לעמוד מנגד." מי שמתכוון להעביר את חוק יסוד "לימוד תורה", שלא יזדעזע מהפסקת ההתנדבות של המילואימניקים.
קרמניצר אומנם אומר שהוא מבקש להציל את "השיטה הדמוקרטית", אבל הוא מבטל כלאחר יד את עיקרה: הרעיון שהאזרחים ריבונים על גורלם, באמצעות נציגיהם, ושאין שום סמכות מעליהם. הציבור, לפי קרמניצר, אינו רשאי לקבוע מה יהיו הערכים של מדינתו, כי יש אנשים אחרים שכבר החליטו בשבילו מהם היסודות הערכיים שעליהם קמה המדינה, בלי שהיא עצמה ידעה זאת. היא סברה, בתמימותה, שהיא דמוקרטיה, ועל כן מושתתת על העיקרון האומר שממשלות "שואבות את כוחן המוצדק מהסכמת הנמשלים" (בניסוח המפורסם של תומס ג'פרסון במגילת העצמאות של ארה"ב). בכלל, בחירות הן לא עניין חשוב במיוחד בעולמו של קרמניצר, ותוצאותיהן לא מספקות שום "סמכות מוסרית" – על אחת כמה וכמה כשהציבור הנבער בוחר "הרכב אנושי מפוקפק," שלא בא מהר הצופים ושלא אושר על ידי הפרופ' מראש – כנהוג במועצה הדתית העליונה של איראן.
לפני שנים אחדות פרץ ויכוח בינו לבין פרופ' רות גביזון המנוחה על האופן שבו צריכה להיות מוכרעת המחלוקת על עתידם של חבלי יהודה ושומרון. קרמניצר טען שהשאלה היא משפטית, שכן הכיבוש אינו חוקי, ולכן בית המשפט, ולא הציבור, צריך להכריע בעניין. מי זה בכלל הציבור הזה שהוא חושב שיוכל להתערב בשאלות שיכריעו את גורלו ועתידו? סתם "הרכב אנושי מפוקפק" שמוטב לו שיישב בשקט מחוץ לחדר המנהל, עד שיודיעו לו אדוני הארץ מה החליטו בשבילו.
פרופ' יניב רוזנאי סבור שכוחו של בית המשפט בישראל קטן מדי ושנותרו יותר מדי סמכויות בידי נבחרי ציבור – ולכן יש צורך דוחק לעקר את הכנסת ולהגביל גם את יכולתה לחוקק חוקי יסוד. רוזנאי הוא אחד הבולטים בעולם, מבין מקדמי התיאוריה האנטי-דמוקרטית המוזרה המכונה "תיקון חוקתי שאינו חוקתי." זו תיאוריה המבקשת להרחיב את סמכותם של בתי משפט, כך שבעצם יקבלו זכות וטו על האפשרות של נבחרי ציבור לעצב את החוקה. בדמוקרטיות ליברליות בתי משפט יכולים להפעיל ביקורת חוקתית על חוקים בשם החוקה, שקבע העם באמצעות נבחריו. רוזנאי רוצה שתהיה לבתי המשפט סמכות שהיא גם מעל החוקה, בשם משהו מסתורי ומופשט שנקרא "עקרונות היסוד של השיטה," שרק משפטנים יוכלו לומר לנו מהם. רוזנאי מספק את ההצדקה התיאורטית לצעד הבא שמהפכת ברק ממילא חותרת אליו לצורך השלמת הפרויקט של החלפת ריבונות האזרחים בריבונות השופטים: התיאוריה שלו סוללת את הדרך להצדקת פסילת חוקי יסוד בידי בית המשפט. בישראל שוררת כבר עכשיו שיטת משטר שאין לה אח ורע בין הדמוקרטיות המתוקנות. פרופ' שלמה אבינרי, איש תנועת העבודה, כינה אותה "בג"צוקרטיה", משום שבישראל – יחידה בין הדמוקרטיות – אין שום גבול לכוחו של בית המשפט, שביטל בפועל את הפרדת הרשויות, ואין כל בלם או איזון של ממש אל מולו. בעיני רוזנאי זה לא מספיק. הוא רוצה לקחת גם את האפשרות לעצב את שיטת המשטר מהעם ולהעבירה למלכים הפילוסופים בבית המשפט.
פרופ' אהרן בריק-ברק עצמו, סלידתו מהדמוקרטיה היא מן המפורסמות שאינן צריכות הוכחה. זה הרי מפעל חייו. את המחיר על הנחישות שלו לכפות את שלטון השופטים על כולנו התחלנו לשלם עכשיו, וכנראה נשלם עוד שנים ארוכות, בריב אחים נורא שעלול עוד לגלוש לאלימות – אם לא יפרק עוד קודם את תשתית קיומנו המשותף. זה אותו ברק שקבע שבכל הדילמות הערכיות היסודיות ביותר צריכים להכריע שופטים, ושעליהם לעשות זאת לא לפי ערכיו של הציבור, אלא לפי ערכיו של החלק "הנאור" בציבור בלבד.
פרופ' ברק מדינה היה סבור שבית המשפט היה צריך לבטל בפועל את תוצאות הבחירות שנערכו בישראל במרץ 2020, ולאסור על נתניהו להקים ממשלה – זאת אף שחוק יסוד "הממשלה" מתיר לראש ממשלה לכהן גם תחת כתבי אישום.
לגבי הוויכוח על עילת הסבירות, "עלינו להניח," כתב מדינה, "שיש כאן מסלול התנגשות ברור. אף מחנה לא יוותר. יהיו גם הרוגים." מה, אם כן, אפשר לעשות במצב כזה, מדינה שואל? "הדבר העיקרי שיש לדעתי לעסוק בו כעת," הוא משיב, "הוא מה עושים אחרי שהסכמנו שאיננו מסכימים..."
הדרך הדמוקרטית של קיום הצבעה וקבלת דעת הרוב – לא נראית למדינה מתאימה. אני תוהה כמה מפגינים בקפלן מבינים שהנהגתם הרוחנית שלחה אותם להילחם לא רק נגד רפורמה דמוקרטית, ולא רק נגד תוצאות הבחירות, אלא כנגד הדמוקרטיה עצמה, שאת שמה הם נושאים לשווא, בדקלום קצבי.
(גדי טאוב, "האידיאולוגים של המחאה אינם מאמינים בדמוקרטיה", מעריב, 21.7.23)
https://m.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-1024186
מדהים. האידיאולוגים הכאילו דמוקרטיים של התנועה הפרוטסטנטית, והנאבקים כאילו על הדמוקרטיה, הולכים בעצם בדרכו של אפלטון ששלל את זכות הריבונות מאזרחי הפוליס, ומסר אותה לפילוסופים, ועקב זאת ראה בו הפילוסוף קרל פופר את אבי אבות הרעיונות הפשיסטיים, והטוטליטריות, או לז'אן-ז'אק רוסו שטבע את המושג "הרצון הכללי", וההיסטוריון יעקב טלמון ראה את המושג "הרצון הכללי" כמקור האידיאולוגי למה שהוא כינה "הדמוקרטיה הטוטליטרית" – המשטרים הטוטליטאריים של המאה העשרים, הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם, שטענו שהם מבוססים על מושג "הרצון הכללי"' והשליט הוא שמבטא את מה שלדעתו הוא "הרצון הכללי", בעוד שבמציאות אין "רצון כללי", אלא רק רצון פרטי. או במקרה שלנו רצון אזרחי המדינה. כלומר הם אויבי הדמוקרטיה.
אמת מידה לדמוקרטיה
בנוסף למרכיבים הנודעים של הדמוקרטיה (אני מאד אוהב את הגדרתו הקצרה של ישעיהו ליבוביץ: "דמוקרטיה היא משטר המגן על האדם בפני מדינתו." ליבוביץ אגב התנגד לדמוקרטיה וייחל למלחמת אזרחים שתכפה את חוקי התורה), הייתי מוסיף מרכיב חשוב לוויכוח היום על נושא "הסבירות": משטר דמוקרטי "סביר" הוא כל משטר המאפשר לגולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון, אהוד ברוג-ברק, משה סמולינסקי יעלון, וסגנו פרופסור חגי לוין (הפוגע בחולים בשביתות שהוא מארגן) – לבחור ולהיבחר לכנסת בחופש מוחלט. כל שלילת זכות זו אינה בגדר "סבירות", ואינה דמוקרטיה.
הנלך כצאן לטבח?
אסא-קאשר-כשר, אברהם שוויצר-שגיא "הוגי רוח צה"ל"
רוח צה"ל – ללכת כצאן לטבח!
"הוגי "חוזה" "רוח" צה"ל תומכים באי-ההתייצבות: "ביטול התשתית הדמוקרטית מצדיקה אי התייצבות לשירות צבאי.."
הפילוסוף אסא קאשר-כשר, המתנאה ביותו "אתי", ומנסח "חוזה" "רוח צה"ל", מעניק גיבוי למילואימניקים שהודיעו במחאה שלא יתייצבו. "פגיעה אנושה בדמוקרטיה מנוגדת למסמך," קבע פרופ' אסא קאשר-כשר, וזה בסיס להצדקת אי התייצבות לשירות בצה"ל.
גם הפילוסוף אברהם שוויצר-שגיא, שגם הוא מתנאה בהיותו "אתי", ושותף ל"רוח" צה"ל, מגבה את אי ההתייצבות לשירות צבאי: "חייל שמתחייב בנאמנות מוחלטת לשלטון, זה המודל של הצבא הפרוסי. במדינה דמוקרטית ליברלית, ובמדינת ישראל, החייל והחיילת מביאים איתם אל הצבא את מלוא סט ערכיהם המוסריים, המצפוניים והאזרחיים. גם הדיון על רעיון הפקודה הבלתי חוקית בעליל אינו רלוונטי לנושא: השאלה היא בכלל אחרת – השאלה היא האם ממשלת ישראל הנוכחית היא ממשלה לגיטימית. ואם נניח שממשלת ישראל איננה ממשלה לגיטימית, מה יכולתם של אזרחים שנקראים להגן על אזרחי מדינת ישראל? וכאן אני רוצה להציע את האבחנה המאוד עמוקה וחשובה – חובת ההגנה על האזרחים היא חלק מהחוזה היסודי שבין אזרחי מדינת ישראל. אבל אם נניח לרגע שמממשלת ישראל איבדה את הלגיטימיות שלה – לא נגזר מכך שחובת ההגנה העצמית פוקעת, נגזרת מכך דילמה עמוקה ויסודית. אם ממשלת ישראל לא לגיטימית, הרי שהכרעותיה בתחום הצבאי הן מראש לא לגיטימיות."
https://www.ynet.co.il/news/article/h1gsasw92#autoplay
הבנתם? לפי הפילוסופים המתנאים כ"פילוסיפים "אתיים", קאשר-כשר, ושוויצר-שגיא, הממשלה אינה לגיטימית, ולכן החוזה להגן על החיים של אזרחי המדינה (לא של שרי הממשלה) אינו תקף יותר, ולכן על כולם להקריב את חיי ילדיהם, הוריהם, משפחתם, ועמם, וללכת כצאן לטבח! זוהי לדידם "רוח צה"ל" שאותה הם ניסחו.
נדב קרסניץ'-ארגמן – נלך כצאן לטבח!
ראש השב"כ לשעבר נדב קרסניץ'-ארגמן מגבה אי-התייצבות לשירות צבאי: "אם החקיקה תעבור, לא חייבים לעמוד בחוזה."
https://www.ynet.co.il/news/article/h10lsv8qn#autoplay
על איזה חוזה חתום קרסניץ'-ארגמן שהוא רוצה להפר אותו? האם לגבי קרסניץ'-ארגמן החוזה להגן על ילדיו, הוריו, משפחתו, ועמו, הוא שהופר, ולכן על כולם ללכת כצאן לטבח?
הרמטכ"ל לשעבר גד אייזנקוט – נלך כצאן לטבח!
ח"כ גדי איזנקוט בצעדה לירושלים: "הצטרפתי לאנשים המדהימים האלה, שנלחמים על הגנת המדינה." על המתנדבים שלא מתייצבים למילואים אמר: "האנשים האלה השקיעו בהגנת המדינה, ועכשיו הם מגינים עליה בדרך אזרחית, אפשר רק להביע הערכה עצומה ולהצטרף אליהם."
https://rotter.net/forum/scoops1/805234.shtml
להצטרף למסרבים לשרת בצבא, ולהפקיר את חיי ילדיהם הוריהם משפחתם ועמם. ללכת כצאן לטבח!
סגן אלוף במיל אופיר כורזים טייס f16 לשעבר – נלך כצאן לטבח!
אופיר כורזים הודיע למפקדיו על הקפאת ההתנדבות שלו למילואים. לדבריו זו ההחלטה הקשה בחייו. הוא לא ישן מאז.
https://twitter.com/YallaTikva/status/1681026101542367233?t=4r2lyCZuxjNQJ9vtyVKrKg&s=03)
סגן אלוף במיל אופיר כורזים טייס f16 לשעבר לא יבוא למילואים. "אני מפקיר את חיי, חיי שלושת בנותיי, משפחתי, ועמי, נלך כולנו כצאן לטבח!"
רון שרף ממובילי "אחים לנשק – נלך כצאן לטבח!
רון שרף ממובילי "אחים לנשק" מכריז: "אם החוק עובר ולאחר מכן נפתחת מלחמה אני לא מתייצב."
https://twitter.com/titoreru/status/1681611053585530881?s=20
רון שרף: אני מפקיר את חיי, חיי ילדיי, הוריי, משפחתי ועמי, נלך כולנו כצאן לטבח!
בכירי מערכת הביטחון לשעבר – נלך כצאן לטבח!
בכירי מערכת הביטחון לשעבר כתבו כי הם "מגבים באופן מלא את הלוחמים והלוחמות שהחליטו לעשות מעשה ולהשעות את התנדבותם לשרות."
הנה הרשימה המלאה:
https://news.walla.co.il/item/3596009
אנחנו בכירי מערכת הביטחון, קוראים להפקיר את חיי ילדינו, הורינו, משפחתנו ועמנו. נלך כצאן לטבח.
בכל מקרה גם אם ההימנעות משרות בצה"ל תהיה מינימלית זה יעלה בדם.
הנלך כצאן לטבח?
את הדברים שכתבתי כאן ("חדשות בן עזר", גיליון 1864) שלחתי גם לעיתון "הארץ", הם כמובן קיצרו וערכו עם שגיאת כתיב כך:
טייסים, הנלך כצאן לטבח?
רק 81 שנים עברו אז הכריז אבא קובנר בגטו וילנה "אל נלך כצאן לטבח!" ובמדינת היהודים הריבונית טייסים, לוחמי סיירת, ורופאים, מכריזים כי לא ישרתו במילואים בצה"ל. כלומר, אומרים: אנחנו מפקירים את חיי ילדינו, הורינו, משפחותינו, ובני עמנו. הנכם חייבים להשיב לנו, אזרחי ישראל, תשובה מוסרית.
בהינתן שחלילה, כל הרפורמה המשפטית תעבור (לא רק צמצום עילת הסבירות) ויותר מזה — אם חלילה תהיה בארץ דיקטטורה אמיתית — האם גם אז אתם, הטייסים וחיילי הסיירות תפקירו את חייכם, חיי ילדיכם, הוריכם, ושאר העם ללכת כצאן לטבח? האם אתם, הרופאים, לא תטפלו בחולים ובפצועים? בהינתן שהצו המוסרי, האימפרטיב הקטגורי של קאנט אומר "עשה את מעשך רק אם יוכל להיות חוק כללי", מה יקרה אם כל חיילי צה"ל ילכו בדרככם? האם כולנו נלך כצאן לטבח? (בטוח שלא לדמוקרטיה). בטוחני שתשובת בן גוריון היתה: ללחום נגד הדיקטטורה כאילו אין מלחמה באויב, וללחום באויב כאילו אין מלחמה בדיקטטורה. לעולם לא נלך עוד כצאן לטבח.
נעמן כהן, תל אביב.
תגובות באתר האינטרנט:
אלמוני, לנעמן הכהן: אם תמשיך הממשלה הזאת ללכת בדרכה אל השינוי שהיא מבקשת לגרום פה, להפוך את התושבים מאזרחים לנתינים, לפרק את הדמוקרטיה (היחסית) שהיתה כאן, אני כאזרחי ישראל מפסיק להבין על מה נשאר להגן כאן בדיוק? על כנופיה שהצליחה להשתלט על מוקדי הכוח ואומרת במפורש שבכוונתה להשתלט גם על כלל המשאבים ולחלק אותם למקורבים? אסור לאפשר להם, יהא המחיר אשר יהא.
תגובת הקוראים: אהבתי 4 לא אהבתי 1
רמי 22 שני כלבים מתנשקים כמה מגעיל
אהבתי 2 לא אהבתי 1
רני ר. לנעמן הכהן – חשבתי על כך רבות ודעתי, נכון לעכשיו, היא זו: מאז מלחמת השחרור הסכנה הצבאית הגדולה ביותר למדינה היתה מלחמת יום הכיפורים. בניגוד למה שאנשים חושבים לא היתה סכנת שמד למדינה. למצרים לא היו תוכניות מעבר לסיני ולסורים מעבר לגולן (שלו כבשו אותו היו ממשיכים בטרור פגזים לאצבע הגליל). הסכנה היתה גדולה אבל היא כאין וכאפס לעומת הסכנה שהמדינה עומדת בה כרגע. בטווח הרחוק מדובר על סכנת חידלון לדורות ואולי לתמיד. ומלחמת העצמאות? מה אם השינוי הפוליטי הזה היה חל בזמן אותה מלחמת קיום? אני מאמין, דווקא בגלל הסמיכות לשואה, שהמדינה לא היתה קמה. הרוב לא היו מגישים את חייהם על מגש כסף בשביל עוד מדינה טוטליטרית.
אהבתי 2 לא אהבתי 0.
אלמוני, לנעמן הכהן: לא עלה בדעתך שעליית משטר טוטליטרי בישראל אינה גזירה משמיים? שחייבים להילחם עכשיו בממשלה המופקרת כדי למנוע זאת בכל דרך ו(כמעט) בכל מחיר? לא, אסור לצאת למלחמה, אסור לבצע פקודות שעלולות לגרום לפגיעה בחפים מפשע, בפקודת ממשלה לא לגיטימית וחסרת אחריות. אתה יודע למה? כי כל עוד החלטות הממשלה נבדקו על ידי בית המשפט בעניין הסבירות שלהן היתה בכך הגנה על חיילינו וטייסינו היוצאים למשימה. הממשלה אחראית. ברגע שהצבא יישלח למשימות על ידי ממשלה חסרת אחריות ופשיסטית כל לוחם וכל טייס יהיה חשוף, הוא עצמו, להעמדה לדין בטריבונל פושעי המלחמה בהאג. יש לכך תקדימים ואף טייס לא רוצה לשלם את מחיר ההפקרות. עכשיו יש להילחם, גם אם צפויה פגיעה בחוסנו של צה"ל. המטרה היא ללחוץ על ראש הממשלה לבטל את החקיקה הפושעת. האחריות נעצרת אצלו.
אהבתי 4 לא אהבתי 0.
מכיוון שעיתון "הארץ" חוסם אותי באופן מוחלט מפירסום תגובות באתר הדיגיטלי אני מנצל את הבמה כאן כדי להגיב כי התגובות משקפות הלך רוח מדהים.
האלמוני הראשון (לא בכדי מתבייש בשמו האמיתי) טוען "יהא המחיר אשר יהא" כלומר, אין צורך להגן על חייו, חיי ילדיו, הוריו וכל משפחתו. נלך כולנו כצאן לטבח והניצולים יחיו תחת דיקטטורה פשיסטית ערבית-מוסלמית, ובלבד ש"הכנופייה" השולטת לדבריו, לא תשלוט.
על דברי רמי 22 אין לי מה להגיב. הם לא מובנים.
רני ר. כותב ש"במלחמת יום הכיפורים לא היתה סכנת שמד למדינה כי למצרים לא היו תוכניות מעבר לסיני ולסורים מעבר לגולן..." הבנתם? אם חיילי צה"ל היו סרבנים ומסרבים לשרת ולהגן על המדינה. בכל מקרה המצרים הסורים היו נעצרים כי כיבוש ישראל לא היה כלל בתוכניתם... וכך גם במלחמת העצמאות אם היתה סכנה של שינוי פוליטי כמו הסכנה הנוכחית, דווקא בגלל הסמיכות לשואה לא היו נלחמים וכולם היו הולכים כצאן לטבח.
האלמוני האחרון אומר גם אם יש פגיעה בחוסנו של צה"ל יש ללחוץ על ראש הממשלה. כלומר הוא מוכן להקריב את חייו, חיי ילדיו, חיי משפחתו, וללכת כצאן לטבח, ובלבד שראש הממשלה יילחץ. אף אחד מהמגיבים לא מתייחס בכלל לתוכן הטקסט. האם מחלת הרוח הטאנטוס משתלטת על החברה הישראלית?
אנטישמיות גם בסין
בפולניה אין יהודים ויש אנטישמיות. בסין אין יהודים וגם לא היו, אבל יש אנטישמיות: ''היהודים אשמים בהשפלת המאה של סין, הם שיתפו פעולה עם היפנים ורצחו מיליוני סינים.'' תיאוריות קשר אנטישמיות בעידוד ממשלת סין.
במאי האחרון סין קיבלה מחדש גישה לנמל הרוסי ולדיווסטוק ועוררו חגיגה בקרב גולשים ברשת האינטרנט הסינית. אבל בין היתר, זה היה תזכורת כואבת ל"מאה של השפלה" של סין, החל מאמצע המאה 19. באותה תקופה, בני המלוכה של מנצ'ו משושלת צ'ינג מסרו את מולדתם, שכללה את הנמל המדובר, לשכניהם בצפון. שטחים נוספים נמסרו גם לפולשים היפנים ב-1931, וכתוצאה מכך נוצרה מדינת חסות יפנית מנצ'וקואו.
החלטה לגבי הנמל ולדיווסטוק עוררה ויכוח במדיה החברתית הסינית עם השאלה, האם רוסיה התשושה והחלשה שתלויה יותר ויותר בסין, תחזיר לסין את חלקי הארץ שנגנבו ממנה. למרבה ההפתעה, לפתע צץ "פושע" שלישי לצד האימפריות הרוסית, והיפנית: וזה היהודים. וכך הם כותבים במאמר שפורסם ב-19 במאי בחשבון WeChat הפופולרי "משקה הדם" (血饮):
בתחילת המאה ה-20, "לפני המעבר לפלסטין, האליטה הפיננסית היהודית בחרה להתיישב בצפון מזרח סין והיהודים "אפילו היו מוכנים לעשות עסקת שטן עם הפשיסטים היפנים ולתת כמעט את כל כספם להשגת המטרה הזו."
כמו ברוב הקונספירציות, עלילת הדם היהודית-יפנית מכילה גרעין של אמת. הוא מבוסס על פרק לא ידוע במלחמת העולם השנייה המכונה "תוכנית הפוגו" (河豚计划). בשנת 1939, "מומחים יהודים" הציעו ליפן להזמין כ50,000 פליטים יהודים-גרמנים לאזור מנצ'וקאו בתקווה שההון היהודי יעזור להחיות את השטח, ולפתח אותו. הם הסתמכו במומחיות הטקסטים האנטישמיים המפוברקים "מהפרוטוקולים של זקני ציון", וקיוו ש"עסקה" עם היהודים תעזור להם לשפר את מעמדה של יפן במלחמה בשל כוחם כביכול של היהודים במערב. התוכנית נקראה על שם דג ה"פוגו", דג רעיל, שהיה – כמו היהודים – מעדן כשטיפלו בו נכון, אבל קטלני אם לא. למרות שיהודים אכן מצאו מקלט באזורים שבשליטת יפן במהלך מלחמת העולם השנייה, הם מעולם לא היו מעורבים בתוכנית פוגו, והתוכנית מעולם לא יצאה אל הפועל.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=804769&forum=scoops1
הנה עוד הוכחה שלא צריך יהודים כדי להיות אנטישמים.
נעמן כהן