* יעד ההסתה התורן – הכהניסטים ועוזריהם מורגלים לרקוד על הדם אחרי כל פיגוע בהסתה נגד הממשלה והאשמתה בפיגוע. עכשיו יש להם בעייה. הם הממשלה. האחריות עליהם. מה עושים? מסיתים נגד שר הביטחון.

* עוד יותר מלא – מסתבר שפתרון הקסם האולטימטיבי לטרור – הקמת ממשלת ימין מלא מלא לא עוזר. כנראה צריך להקים ממשלת ימין מלא מלא מלא מלא. אין ברירה.

* ואם היה עוקף חווארה – בתגובה על הרצח הכפול בפיגוע בחווארה, האשימה מירי רגב את הממשלה הקודמת באחריות לפיגוע, כיוון שעצרה את החלטתה הקודמת לסלול כביש חוצה חווארה. אני בעד סלילת הכביש. אבל איך בדיוק כביש עוקף חווארה היה מונע את הרצח של מי שבאו מבחירתם לחווארה עצמה? הם נסעו 90 ק"מ לא כדי לעקוף את חווארה אלא כדי להיות בה. אבל הדמגוגית לא תחמיץ הזדמנות להסתה והשתלחות, לריקוד על הדם ולהתבשמות עצמית, גם כאשר דבריה נטולי הגיון.

* נגד עונש מוות לבן אוליאל – כיוון שאני מתנגד עקרונית לעונש מוות, אני נגד עונש מוות למחבל הרוצח עמירם בן אוליאל. אילו תמכתי בעונש מוות למחבלים, ברור שהמחבל הזה היה ראוי לו. מדובר ברוצח ילדים, מצית תינוקות, פושע נתעב וסדיסט, שהצית בית על יושביו ורצח שלושה בני משפחה, שכל חטאם הוא היותם ערבים. הוא הורשע על פי ראיות. אוהדיו, אותם כהניסטים ארורים, שרקדו ב"חתונת הדמים" סביב תמונת התינוק שרצח, ונעצו בה סכינים, לעיניו של מנהיגם בן גביר, המציאו את הקונספירציה כאילו הוא הורשע שלא כדין. זהו שקר וכזב. הוא הורשע כדין, על סמך שחזור שבו ידע להציג פרטים מוכמנים, שהמחבל הרוצח ורק הוא יכול לדעת אותם.

הרבנים שחתמו על עצומה להקל על תנאיו ודקלמו את הקונספירציה (חלקם כבר הודיעו ששמם הופיע על הכרוז ללא ידיעתם), מביישים את התורה שבשמה הם כביכול מדברים.

* גאה במפקדי המשטרה – לפעמים גם המובן מאליו צריך להיאמר. בעיקר כאשר יש מי שמנסים לערערו. מובן מאליו שהמשטרה כפופה לחוק ולפסיקה. הרי היא הזרוע הביצועית של החוק, ואם היא אינה כפופה לחוק, זו אינה מדינת חוק. אבל כאשר השר הממונה על המשטרה הוא עבריין סדרתי שבז למדינת החוק ורוצה להכפיף את המשטרה אליו, המובן מאליו כבר אינו מובן מאליו.

אני גאה במפקדי המשטרה, המפכ"ל שבתאי והמועמד למפכ"לות ניצב סופר, שהבהירו באופן שאינו משתמע לשני פנים את המובן מאליו. הם מוכיחים שיש להם עמוד שידרה והם עומדים איתן מול ראש הכנופייה הפשיסט. הדוצ'ה מנסה בכל כוחו להחריב את המשטרה ולהפוך אותה למיליציה פשיסטית שסרה למרותו. יש לקוות שמפקדי המשטרה ימשיכו לבלום את הפרחח, להפר את הוראותיו ולהיות נאמנים למדינה, לחוק ולאזרחי ישראל ולא לבן גביר.

* המפץ הגדול – באולפן שישי שודרה כתבה מרתקת על ליכודניקים מאוכזבים וכועסים, שחשים מרומים בידי הממשלה, שאיפסנה את כל הבטחות הבחירות שלה והטילה את כל יהבה על המהפכה המשטרית, שמדרדרת את המדינה למסוכן במשבריה. זה לא מפתיע. יש התפכחות רבה בקרב מצביעי הליכוד והדבר בא לידי ביטוי בולט בסקרים. הכתבה הסתיימה באמירה שבסוף בקלפי, כרגיל, היד שלהם תיקח מעצמה את הפתק מחל, למרות הכול.

יש באמירה הזאת ממד של התנשאות וחוסר כבוד כלפי אותם האנשים. מצד שני... יש אמת באמירה הזאת, הרי היינו בסרט הזה.

כדי למנוע את התרחיש הזה יש להקים לאלתר מפלגת ימין אחראי, ממלכתי, לאומי ליברלי, שתגלם את הדרך המקורית של הליכוד ואת הדרך המקורית של הציונות הדתית, ותמשוך את הציבור הימני המאוכזב. ומוטב לא להמתין עם הקמת המפלגה הזאת לרגע האחרון.

* דברי היגיון שקולים ומתונים – מתן כהנא יצא בקריאה להקמת ממשלת חירום לאומית, וזכה במתקפת אש צולבת, מצד ראשי המחאה שתקפו אותו בארסיות ומצד רבים בקואליציה שיצאו נגדו. קשה מאוד באווירת הקיטוב וההקצנה הזאת להשמיע דברי היגיון שקולים ומתונים. כל הכבוד למתן כהנא על האומץ. הרי הוא ידע שיחטוף. בסופו של דבר, הקמת ממשלת הצלה לאומית היא הכרח, כי רק היא תמנע את המשך ההידרדרות המטורפת. ולכן חשוב לחזור ולהציע זאת. אני בטוח שרוב הציבור, שאינו שייך לקיצונים בשני הצדדים, תומך בכך.

* לא בשל השוויון – התביעה והציפיה שלי לגיוס החרדים אינה בשל ערך השוויון. בטח לא השוויון בנטל, כיוון שבעיניי הגנה על המולדת אינה נטל אלא זכות גדולה. התביעה מהם נובעת מערכי היהדות – הסולידריות היהודית, אהבת המולדת, התרומה לכלל, האחריות הלאומית ומעל הכל הערך היהודי העליון של הערבות ההדדית: כל ישראל ערבין זה בזה. כיוון שהבעייה, מבחינתי, אינה השיוויון, עובדת השתמטותם אינה משפיעה כהוא זה על המוטיבציה שלי לתרום למדינה ולשרת אותה ועל החינוך ברוח זו שהענקתי לילדיי.

* מי קובע מה הם עקרונות הצדק – בג"ץ – כשמו כן הוא, בית המשפט הגבוה לצדק. מה פירוש "לצדק"? שהוא לא עושה רק עבודה טכנית של בדיקת החוקיות של פעילות שלטונית, אלא בוחן אותה גם במשקפי צדק. כזה הוא מיום הקמתו. וכך הוא בכל מדינה דמוקרטית בעולם. ומי הם הזקוקים יותר מכל להגנה נגד עוולות השלטון? החלשים ביותר. כך בארץ וכך בכל מקום בעולם. כך בעבר, כך היום וכך יהיה תמיד.

בית המשפט הגבוה לצדק ביטל את החלטת משרד החינוך לקצר ב-45 דקות את יום הלימודים בחינוך המיוחד. הטיעונים היו פגמים בתהליך קבלת ההחלטות, אי היוועצות בארגונים ועוד. אך זו בראש ובראשונה החלטה שיפוטית להגנה על החלש מפני עוול של המדינה.

טלי גוטליב היא הקיצונית והבוטה ביותר בין עוכרי בג"ץ. והיא גם אם לילדה אוטיסטית בתפקוד נמוך. וככזו, היא היתה במקרה הזה בצד של החלשים בחברה, שנפגעו מהחלטת השלטונות. וככזו, היא נהנתה מהגנת בג"ץ, שמילא את תפקידו נאמנה.

היא שיגרה ציוץ מתפתל שבו ניסתה להצטדק על כך שלא מדובר כאן ב"סבירות" ועוד כמה התפתלויות לא כל כך קוהרנטיות, וכל זה כדי להגיע לשורה התחתונה, שבה היא אמרה שבג"ץ ביטל את ההחלטה "כי היא פוגעת בעקרונות הצדק."

גוטליב?! את?! למה מי הם 15 פקידונצ'יקי בית המשפט העליון, שאף אחד לא בחר בהם בפריימריז, והם לא נבחרו בבחירות לכנסת, שמרשים לעצמם באופן בלתי חוקי להחליט שהם מבינים בעקרונות הצדק יותר משר החינוך, שהוא נבחר ציבור, שנבחר בפריימריז, ומפלגתו ניצחה בבחירות והכנסת בחרה בו לשר החינוך? הרי עצם העובדה שהוא החליט לפגוע בחינוך המיוחד, משמעותה שזה רצון הרוב, ומי שמם לבטל את רצון הרוב?

גוטליב הידרדרה. לפתע היא תומכת בכנופיית שלטון החוק.

* סולידריות ישראלית – אני גאה במרכז השלטון המקומי, ובראשו חיים ביבס מהליכוד, על החלטתו הסולידרית להשבית את הרשויות במחאה על החלטתו הגזענית השרירותית של סמוטריץ', לגזול מהרשויות הערביות את התקציבים המגיעים להן, רק בשל היותן ערביות.

השביתה היא מעשה יהודי מובהק, המממש את הערך היהודי של אהבת הגר.

* בשורה לאוהבי הארץ – בשנת 1995 הושק שביל ישראל. אורי דביר, מתכנן השביל, הכפיף את השיקולים המקצועיים להשקפת עולמו הפוליטית, ואנס על המפה את "הקו הירוק"; לבד מכמה מאות מטרים באזור לטרון, השביל כולו עובר בתוך קווי 1949. ואם ביו"ש ניתן לתרץ זאת בכך שאין זה שטח ריבוני, הטיעון הזה אינו תקף בגולן, ובכל זאת הגולן כולו נשאר מחוץ לשביל, בניגוד לכל היגיון מקצועי. ב-2007 הושק שביל הגולן, ביוזמת המועצה האזורית גולן. שביל מקסים ויפהפה שמתחיל בקופות של אתר החרמון ומסתיים בעין תאופיק, בדרום הגולן.

לפני ארבע שנים, כאשר צביקה האוזר נבחר לכנסת, הוא החל לקדם את הרעיון של חיבור שביל הגולן עם שביל ישראל, באמצעות מקטעים חדשים של שביל ישראל, שיעברו על החרמון. זכיתי להשתתף באחת הישיבות הראשונות שעסקה בכך. בשעה טובה ומוצלחת, ובאיחור אופנתי של 28 שנים (קצת פחות מהרכבת הקלה) הושקו שני המקטעים החדשים, מתל-חי עד לקופות של אתר החרמון. שביל הגולן התחבר לשביל ישראל. כעת ניתן ללכת בשביל ישראל מאילת עד החרמון ולהמשיך באופן טבעי דרומה על שביל הגולן עד עין תאופיק. אלו חדשות מצוינות לאוהבי ארץ ישראל.

* ביד הלשון: אשת לפידות – ההיסטוריונית ד"ר אופירה גראוויס קובלסקי הוציאה לפני ימים אחדים לאור את ספרה החדש "אישה עברייה בל יאבד חלקך" – נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. אופירה היא חברה בבית המדרש "מעגלים", שאני נמנה עם חבריו והמנחה שלו. עם צאת הספר, בירכנו אותה, חברי "מעגלים", בקבוצת הווטסאפ שלנו. אחת הברכות, של חברת "מעגלים", ניצה בן שלמה, הייתה קצרה וקולעת: "אשת לפידות."

מיהי אשת לפידות? דבורה הנביאה, ככתוב בספר שופטים. מה פירוש הביטוי? פירוש אפשרי אחד, הוא שהיא אשתו של גבר ששמו לפידות. פירוש אחר, הוא שמדובר בכינוי אופי לדבורה. לפידות = לפידים. כלומר מדובר באישה מלהיטה, לוהטת, קורנת.

השימוש בביטוי הזה אינו נפוץ במיוחד בימינו, אבל כאשר הוא נאמר, הכוונה לאשת חיל.

אורי הייטנר