* ועדה מטעם – למה הממשלה לא החליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלות? כי על פי החוק, את הרכב ועדת חקירה ממלכתית ממנה נשיא בית המשפט העליון. יריב לוין, לעומת זאת, רצה למנות שופט מטעם. כמו שהוא רוצה למנות בבתי המשפט. כל מטרת הוועדה הזו היא לשבש את הליך משפטו של נתניהו.
* התקפלות מפוארת – התקפלותו המפוארת של סמוטריץ' ממזימתו לגזול את התקציבים מהרשויות הערביות, הוא בשורה חשובה לא רק לערביי ישראל, אלא לחברה הישראלית כולה. אני משוכנע שלא רק הישיבה המרתונית עם רוה"מ וראשי מערכת הביטחון כופפה אותו, אלא לא פחות מכך - שביתת הסולידריות של השלטון המקומי. סמוטריץ' הבין שזו רק שביתת אזהרה. הסולם שלו, הוא הצגת מנגנון הפיקוח שהקימה איילת שקד, כסטארט-אפ שלו. פאתטי.
* המחרים – ראש הכנופייה בן גביר, הודיע שהחרים את הישיבה שבה כופפו את סמוטריץ' וגרמו לו להתקפל ולהעביר את התקציבים של הרשויות הערביות, שאותם ניסה למנוע מהן. אבל בן גביר כלל לא הוזמן לישיבה ולא אמור היה להשתתף בה. אלא שליצן הטיקטוק היה חייב להעביר מסר לבייס הגזעני, שהוא החרים ישיבה שבה דובר על כסף לערבים.
* הוא עושה זאת בהתנדבות – אילו האמנתי בקונספירציות, הייתי בטוח שבי.די.אס. מממנים את בן גביר.
* הדלק שיניע את השמאל – מישהו כתב: "כן ירבו בן גבירים, זה בדיוק הדלק שיתניע את גוש השמאל." זו הגישה המרקסיסטית שלפיה ככל שיהיה רע יותר למדינה, יהיה טוב יותר למהפכה ולמפלגה. שלטון אינו התכלית. לרצות שהמדינה תיהרס, וזה מה שיקרה אם ירבו בן גבירים, כדי לשלוט על חורבותיה, זו גישה חמורה. תמיד עלינו לראות לנגד עינינו את טובת המדינה.

* מתפלא על המתפלאים – אני מתפלא על המתפלאים על כך שאלי כהן לא פוטר מתפקידו, כפי שהיה קורה במדינה מתוקנת. אם הנפל בן גביר לא פוטר, למה אתם עוד מצפים?
* ממשלת לרוץ לספר לחבר'ה.
* נקמה עיוורת – אלה שמאיימים לא לשלוח את הילדים שלהם לצה"ל בשל השתמטות החרדים, כמוהם כמו זה שעקר את עינו השמאלית כנקמה על כך שעקרו את עינו הימנית. אגב, אם הייתי מחליט "לא לשלוח" את הילדים שלי לצה"ל הם היו מצפצפים עליי ובצדק. אם הוריי היו מחליטים "לא לשלוח" אותי לצה"ל הייתי מצפצף עליהם. ואני מאמין שגם הילדים של המאיימים יצפצפו על הוריהם אם יחליטו "לא לשלוח" אותם. אגביים, ככל הידוע לי צה"ל אינו מגייס ילדים, אלא גברים ונשים בני 18.
* בדיחה מאחריות – כאשר הבדיחה דיסטל, שרת התעמולה, צווחת על אנשי משרדה שהם אשמים בכך שהיא נראית בדיחה – היא מממשת את התרבות הביביסטית הקלוקלת של בריחה מאחריות ומציאת שעירים לעזאזל, האשמים בעל הכישלונות.
* גל עכור – אפילו דבוקת מירי רגב, דיסטל, מאי גולן וגוטליב, לא תצליח לשנות את עמדתי בדבר חשיבות השתלבותן של נשים בפוליטיקה ובהנהגה. הדבוקה הזאת היא גל עכור וחולף.
* מנת יתר – כשברק כינה את הרצוג – צ'מברליין, בשל פעולתו לפשרה והסכמות, ברור היה מי ההיטלר במשוואה הזאת. אך הוא נזהר מלומר זאת במפורש. אבל כמו נרקומן המכור לשנאה ולהסתה וזקוק להגדיל את המינון, הפעם הוא כבר שיתף פוסט שהשווה ישירות את נתניהו להיטלר, כמו הגרועים במכחישי השואה. ומה השלב הבא? שיזהר, הוא עוד עלול למות ממנת יתר.
* ביד הלשון: מחנה יואב – מחנה יואב הוא בסיס תותחנים בצפון הגולן, כק"מ מצפון לצומת האמיר (צומת וואסט). מיהו יואב שעל שמו נקרא המחנה?
אכן, שם המחנה מהווה הנצחה, אך לא ללוחם ששמו יואב, אלא לשני לוחמים, ששמותיהם יואל פורת ואבי דיטשי. השם יואב הוא חיבור שמותיהם הפרטיים. השניים, לוחמי התותחנים, נפלו בקרבות נגד הצבא הסורי בגולן, ביומה השני של מלחמת יום הכיפורים.
אורי הייטנר